ישיבות ההסדר משלבות לימוד בישיבה עם שירות צבאי מקוצר: המסלול הקלאסי נמשך 44 חודשים, ומהם 17 חודשי שירות פעיל (משרד הביטחון), לעומת 32 חודשי שירות חובה לגברים (ynet). הישיבות מתוקצבות מתקציבי המדינה, וב־2025 אושרו לתלמידיהן גם כספים קואליציוניים. ביוני 2026 הודיעו עשרות ראשי ישיבות הסדר שלא ישלחו תלמידים לחיל השריון בגלל פיילוט לשילוב לוחמות בטנקים, וצה"ל העביר את הפיילוט למערך אחר.
המסלול הקלאסי נמשך 44 חודשים, מהם 17 חודשי שירות פעילשירות החובה לגברים עומד על 32 חודשיםלפי משרד הביטחון פועלות 77 ישיבות הסדר; האיגוד מייצג 64 מהן, ובהן כעשרת אלפים תלמידיםב־2000 הגיע תקציב ישיבות ההסדר ל־70 מיליון שקל בשנה, כמעט כפליים מ־1996ב־2025 אושרו 27.4 מיליון שקל לתלמידי ישיבות ההסדר מתוך הכספים הקואליציונייםביוני 2026 הודיעו 25 ראשי ישיבות הסדר שלא ישלחו תלמידים לשריון, בגלל פיילוט לשילוב לוחמות בטנקיםצה"ל העביר את הפיילוט מחיל השריון למערך ההגנה על הגבולות
המסלול
תלמיד ישיבת הסדר לומד בישיבה בשנים שבהן שירותו נדחה, ומשרת 17 חודשי שירות פעיל במסגרת מסלול של 44 חודשים (משרד הביטחון). ב־2025 ביקש צה"ל להאריך את השירות הפעיל בארבעה חודשים, ושר הביטחון ישראל כ"ץ דחה את הבקשה (זמן ישראל). ביולי 2026 אישרה הכנסת להשאיר את שירות החובה לגברים על 32 חודשים עד 2029 (ynet).
ההסדר החל בקיץ 1959, כששלושה תלמידים מישיבת כרם ביבנה יצאו לאימוני צניחה ושירתו בגדוד הנח"ל המוצנח, בהסדר לא רשמי ("הצופה"). באוקטובר 1974 סיכם שר הביטחון שמעון פרס עם ראשי ישיבות ההסדר את מסלול שירותם של תלמידי הישיבות ("על המשמר"). לפי משרד הביטחון, פועלות כיום 77 ישיבות הסדר (משרד הביטחון). איגוד ישיבות ההסדר מייצג את הישיבות מול צה"ל מאז 1975, ומייצג 64 מהן, ובהן כעשרת אלפים תלמידים (איגוד ישיבות ההסדר). ב־2025 הגיעו 2.2 מיליון שקל מתוך תקציב האיגוד, 4.85 מיליון שקל – כ־45% – מהקצבות ותמיכות של המדינה (גיידסטאר). ב־1991 קיבלו ישיבות ההסדר את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה (איגוד ישיבות ההסדר).
המימון
לפי "גלובס", תקציב ישיבות ההסדר גדל מ־36.5 מיליון שקל ב־1996 ל־70 מיליון שקל ב־2000, בעוד מספר התלמידים נותר כ־2,300. הכסף הועבר דרך משרד הדתות ומשרד הביטחון, לפי הסדר שקבע היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין, ויו"ר הוועדה שדנה בנושא, ח"כ אבי יחזקאל, כינה זאת תמיכה כפולה ("גלובס"). בדצמבר 2025 אישרה ועדת הכספים 27.4 מיליון שקל לתלמידי ישיבות ההסדר בתקציב משרד הביטחון, מתוך הכספים הקואליציוניים (ועדת הכספים).
סירוב פקודה
בספטמבר 2005, אחרי ההתנתקות, דיווח ראש אגף כוח אדם, האלוף אלעזר שטרן, כי 63 חיילים סירבו פקודה, 24 מהם תלמידי ישיבות הסדר, וכי צה"ל יבחן לבטל את ההסדר עם שתי ישיבות שרבניהן תמכו בסירוב (ynet). באוקטובר 2009 הניפו חיילי גדוד שמשון בטקס השבעה בכותל שלט "גדוד שמשון לא מפנה את חומש" (ynet). בדצמבר 2009 החליט שר הביטחון אהוד ברק להוציא את ישיבת הר ברכה ממסלול ההסדר, אחרי שראש הישיבה, הרב אליעזר מלמד, סירב לגנות סירוב פקודה ("וואלה"). ביולי 2013 החזיר שר הביטחון משה יעלון את הישיבה למסלול ("הארץ").
השירות המשותף והשריון
פקודת השירות המשותף קובעת כי חייל שמבקש זאת מטעמים דתיים יוכל לשרת במסגרת שאינה מעורבת. בדצמבר 2017 תוקנה הפקודה, ואיפשרה לקצינים ולנגדים דתיים לבקש לבחון מחדש שיבוץ ביחידה מעורבת (ynet). לפי שדולת הנשים, דווחו מקרים שבהם נאסר על מדריכות כושר להדגים תרגילים בגופן כשבין החיילים היו דתיים, ומקרים שבהם חויבו חיילות ללבוש מכנסיים קצרים מעל טייץ באימוני כושר (N12).
ביוני 2026 הודיעו 12 ראשי ישיבות הסדר שיפסיקו לשלוח תלמידים לחיל השריון במחזור הגיוס הבא, בגלל פיילוט לשילוב לוחמות בטנקים (ynet). למחרת הצטרפו אליהם 13 ראשי ישיבות נוספים – כשליש מישיבות ההסדר ("כאן"). כעבור שבוע העביר צה"ל את הפיילוט מחיל השריון למערך ההגנה על הגבולות (ynet), וב־25 ביוני, אחרי פגישה עם הרמטכ"ל, הודיע איגוד ישיבות ההסדר כי התלמידים יתגייסו לשריון בקיץ (ynet).
הרב חיים דרוקמן
הרב חיים דרוקמן, מבכירי רבני הציונות הדתית, היה מראשי תנועת ישיבות ההסדר: חניכי בני עקיבא שלו היו בין מייסדי ישיבת כרם ביבנה, והוא ייסד את ישיבת אור עציון. ב־2012 קיבל את פרס ישראל על מפעל חיים (פרס ישראל). כחבר כנסת מטעם המפד"ל הצביע נגד הסכם השלום עם מצרים (אלישיב רייכנר, "הנני – סיפורו של הרב חיים דרוקמן"). בפסח 1968 ניהל את ליל הסדר במלון פארק בחברון, שממנו החלה ההתיישבות היהודית בעיר ("וואלה"). ביוני 2021 חתם על מכתב נגד הקמת ממשלת בנט–לפיד בתמיכת רע"ם (ynet), ובבחירות לכנסת ה־24 תמך ברשימת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' ("מעריב"). הוא נפטר בדצמבר 2022.
התיעוד המלא: ישיבות ההסדר
1. פתח דבר
ישיבות ההסדר הן מסלול מוסדי שבו תלמידי ישיבה משלבים לימוד תורני עם שירות בצה"ל. לפי משרד הביטחון, מדובר במסלול דתי־לאומי; לפי איגוד ישיבות ההסדר, המודל מבקש לחבר בין "ספרא וסייפא". ראשיתו המתועדת של ההסדר בקיץ 1959, כאשר שלושה תלמידי ישיבת כרם ביבנה יצאו לאימוני צניחה במסגרת נח"ל/צנחנים. בשנים שלאחר מכן הפך המסלול להסדר קבוע יותר, התרחב לישיבות נוספות, וב־1975 הוקם איגוד ישיבות ההסדר כגוף מייצג מול צה"ל, משרד הביטחון והציבור.
נכון לאוגוסט 2026, איגוד ישיבות ההסדר מציג 64 ישיבות, אך מסמכי הכנסת ומקורות ממשלתיים מלמדים כי מספר המוסדות תלוי בהגדרה: חברות באיגוד, הכרה ביטחונית או תמיכה תקציבית. המסלול מזוהה בעיקר עם הציונות הדתית, אך בתוכו קיימים זרמים שונים, מן המרכז הדתי־לאומי ועד חרד"ל, ישיבות פתוחות יותר, וכן מסלולי הסדר חרדיים־טכנולוגיים. המדינה מעורבת בהכרה בישיבות, בדחיית השירות, בשיבוץ התלמידים ובתקצוב; משרד הביטחון וצה"ל אחראים למסלול השירות, ומשרד החינוך מתקצב מוסדות תורניים לפי מבחני תמיכה ובקרה.
השאלה שעל הפרק אינה רק כמה ישיבות פועלות או כמה תלמידים לומדים בהן, אלא מה טיב היחסים בין הישיבות למדינה. מצד אחד, ההסדר מוכר בחוק, זכה להכרה ממלכתית, ומפעל ישיבות ההסדר קיבל את פרס ישראל בשנת תשנ"א/1991; הרב חיים דרוקמן, דמות מרכזית במפעל ההסדר, קיבל פרס ישראל למפעל חיים ב־2012. מצד אחר, לאורך השנים עלו מחלוקות סביב משך השירות, תקצוב, סרבנות, פינוי יישובים, סמכות רבנית מול פקודה צבאית, ושירות נשים. פרשת הר ברכה ב־2009, החלטת אהוד ברק להוציאה מן ההסדר והחזרתה ב־2013, ממחישות את נקודת החיכוך: היכן עובר הגבול בין עצמאות חינוכית־רבנית לבין מרות המדינה והצבא.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
נכון לאוגוסט 2026, ציר ההסדר נשען על משולש מוסדי: ישיבות ורבניהן, צה"ל/משרד הביטחון, ומנגנון תקצוב ובקרה אזרחי במשרד החינוך; סביבו פועלים זרמים בציונות הדתית, פוליטיקאים, בג"ץ וארגוני חברה אזרחית. איגוד ישיבות ההסדר מציג עצמו כמי שמייצג 64 ישיבות ומשלב "לימוד תורה מעמיק עם שירות צבאי משמעותי" אתר איגוד ישיבות ההסדר. מאומת (hesder.org.il)
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית / רלוונטיות | מקור |
|---|---|---|---|---|
| איגוד ישיבות ההסדר | גוף מייצג של הישיבות | שמירת מודל תורה-צבא, ייצוג מול צה"ל ומשרד הביטחון | מציג רשימת ישיבות, שירותי רישום, חזון "ספרא וסייפא"; נכון לאוגוסט 2026 מציג 64 ישיבות | איגוד ישיבות ההסדר. מאומת |
| משרד הביטחון | רגולטור מסלולי השירות | שילוב דחיית שירות, שירות פעיל ושל"ת לפי צורכי צה"ל | מפרסם כי ישיבות ההסדר הן מסלול דתי-לאומי המשלב לימוד ושירות צבאי מקוצר | מסלול ישיבות ההסדר – משרד הביטחון. מקור-יחיד |
| צה"ל / מיטב | משבץ ומגייס | שליטה במכסות, חיול, שיבוץ ומסלולי מעבר | בתשובת חופש מידע מ־19 במאי 2024 הפנה צה"ל לרשימת הישיבות באתר "מתגייסים" | תשובת דובר צה"ל FOI. מאומת |
| הכנסת / ועדת חוץ וביטחון | מחוקקת ומאשרת תקנות | קביעת תנאי הכרה, דחיית שירות ובקרה | ב־25 ביולי 2017 אושרו תקנות שקבעו סוגי ישיבות וזכות השר לשקול הסרה מהרשימה במקרה קריאה לאלימות נגד חיילי צה"ל | הודעת הכנסת, 25 ביולי 2017. מאומת (main.knesset.gov.il) |
| שר הביטחון | מקבל החלטות הכרה/הסרה | איזון בין עצמאות רבנית למשמעת צבאית | חוק שירות ביטחון מסמיך את שר הביטחון בענייני רשימות, דחייה ופיקוח על תלמידי ישיבות | חוק שירות ביטחון – מאגר החקיקה הלאומי. מאומת |
| משרד החינוך – אגף מוסדות תורניים | מתקצב ומבקר | תמיכה לפי מספר תלמידים ונוכחות | מבקר המדינה קבע כי משרד החינוך מופקד על תמיכות במוסדות תורניים, כולל ישיבות הסדר | מבקר המדינה – הבקרה על התמיכה במוסדות תורניים. מאומת (library.mevaker.gov.il) |
| משרד האוצר / ועדת הכספים | העברות תקציביות | אישור שינויים והקצאות | בפנייה תקציבית 20–027 לשנת 2024 נכתב כי נועדה לתקצב 28.72 מיליון ש"ח עבור ישיבות הסדר | מפתח התקציב – העברה 20–027/2024. מקור-יחיד |
| מרכז המחקר והמידע של הכנסת | גוף נתונים | כימות תלמידים ומסלולים | במסמך מרץ 2024 דווחו 11,444 תלמידים/תלמידות במסלולי הסדר בתשפ"ד, מהם 10,328 בישיבות הסדר לגברים | ממ"מ הכנסת – קיצור דחיית הגיוס. מאומת (fs.knesset.gov.il) |
| ישיבת כרם ביבנה | סמל היסטורי של המודל | לגיטימציה מוסדית למפעל ההסדר | ראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדוויכט קיבל בשם מפעל ההסדר את פרס ישראל תשנ"א/1991 | היסטוריה – ישיבת כרם ביבנה. מאומת |
| בית מדרש הרב קוק / מרכז הרב | מקור אידיאולוגי מרכזי בציונות הדתית | חיבור תורה, מדינה והתיישבות | אתר הישיבה מתאר את מרכז הרב כמוסד שייעודו "תחיית האומה והארץ"; מחקר מציין את השפעת מרכז הרב וישיבות "הקו" על הנהגה רבנית | מרכז הרב – אודות; מחקר "סדר היום החדש". מאומת |
| הרב חיים דרוקמן | ראש אור עציון, נשיא איגוד ההסדר | חיזוק מוסדות ציונות דתית והסדר | כיהן כנשיא איגוד ישיבות ההסדר; ב־2012 קיבל פרס ישראל על מפעל חיים | אתר הרב דרוקמן; Ynet, מרץ 2012. מאומת |
| מפעל ישיבות ההסדר | מוסד קולקטיבי | הכרה ממלכתית | פרס ישראל תשנ"א/1991 הוענק למפעל ההסדר על תרומה לחברה ולמדינה | איגוד ההסדר – פרס ישראל. מקור-יחיד |
| אהוד ברק | שר הביטחון 2009 | אכיפת מרות צה"ל מול רבני ישיבות | ב־13 בדצמבר 2009 החליט להוציא את ישיבת הר ברכה מההסדר; בתשובת המדינה לבג"ץ נכתב: "רב ישיבה אינו יכול להחליש את עקרון המרות" | Ynet, 13 בדצמבר 2009; Ynet, ינואר 2010. מאומת |
| הרב אליעזר מלמד / הר ברכה | ראש ישיבת הסדר לשעבר/שבה להסדר | עימות על סרבנות, פינוי יישובים ומרות צבאית | בדצמבר 2009 הישיבה הוצאה מההסדר; ביולי 2013 הוחזרה בהוראת שר הביטחון משה יעלון לאחר שהובהרו הדברים מול הישיבה | וואלה, 16 בדצמבר 2009; הקול היהודי, 8 ביולי 2013. מאומת |
| יצחק רבין / רצח רבין | ראש ממשלה ושר ביטחון שנרצח ב־4 בנובמבר 1995 | נקודת שבר ביחסי ימין דתי, דמוקרטיה ואלימות פוליטית | יגאל עמיר היה בוגר ישיבת הסדר כרם ביבנה; הקשר בין רצח רבין לחינוך הציוני-דתי שנוי במחלוקת ציבורית ומחקרית | מרכז רבין – 1995; תיאוריה וביקורת, 2015. שנוי-במחלוקת |
| הרמטכ"ל אייל זמיר וצה"ל | פיקוד צבאי 2026 | צורכי כוח אדם ושילוב נשים מול דרישות רבנים | ביוני 2026 נפגש עם רבני הציונות הדתית סביב משבר שילוב לוחמות בשריון; צה"ל הדגיש מחסור בכוח אדם | וואלה, יוני 2026. מקור-יחיד |
| ראשי ישיבות הסדר המתנגדים לשילוב נשים בשריון | קבוצת רבנים וראשי מוסדות | שמירת הפרדה הלכתית ושיבוץ תלמידים | ביוני 2026 דווח כי 25 ישיבות הסדר הודיעו שלא ישלחו תלמידים לשריון; לאחר פגישות דווח שהישיבות יחזרו לשלוח תלמידים | Ynet, יוני 2026; כיפה, יוני 2026. מאומת |
| ישיבות הסדר חרדיות-טכנולוגיות | מסלול נפרד לבני נוער חרדים | שילוב לימוד תורה, הכשרה מקצועית ושירות | משרד הביטחון מציג את "דרך חיים" כמסלול הסדר חרדי-טכנולוגי לבני נוער חרדיים | משרד הביטחון – דרך חיים. מקור-יחיד |
מפת קשרים: מקבל ההחלטות הפורמלי הוא שר הביטחון, בכפוף לחוק, לתקנות ולאישור/פיקוח הכנסת; צה"ל מפעיל את הגיוס והשיבוץ; משרד החינוך מתקצב לפי מבחני תמיכה; משרד האוצר וועדת הכספים מאשרים העברות תקציביות. הישיבות והאיגוד הם בעלי ברית של משרד הביטחון בשגרה, אך עימותים התפרצו סביב סרבנות/מרות צבאית ב־2009 וסביב שילוב נשים בשריון ב־2026 תקנות הכנסת 2017; Ynet, הר ברכה 2009; Ynet, שריון 2026. מאומת
3. ציר זמן מתועד
מי עשה מה – לפי שחקן
עצימות לאורך השנים
| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| קיץ 1959 | מאומת תחילת מסלול ההסדר בפועל: שלושה תלמידי ישיבת כרם ביבנה יצאו לאימוני צניחה במסגרת נח"ל/צנחנים; המסלול תואר אז כהסדר לא-רשמי לתלמידי כרם ביבנה. | ישיבת כרם ביבנה; יעקב דרורי; צה"ל | המכלול – ישיבת הסדר; ישיבת כרם ביבנה – היסטוריה |
| 1965 | מקור-יחיד כרם ביבנה מתוארת כמוסד הראשון שפעל כישיבת הסדר במתכונת קבועה יותר; במקורות חינוכיים נזכרת תשכ"ה כתחילת פעולתה כישיבת הסדר. | הרב חיים יעקב גולדוויכט; כרם ביבנה | מכללת אורות ישראל – הרב יהודה עמיטל |
| אוגוסט 1967 | מקור-יחיד הקמת ישיבת הכותל בעיר העתיקה, כישיבה גבוהה המשלבת את מסגרת ההסדר; באתר הישיבה נקבע כי ראשיתה בערב תשעה באב תשכ"ז. | הרב משה צבי נריה; הרב אריה בינה; הרב אברהם צוקרמן; ישיבת הכותל | ישיבת הכותל – אודות |
| 1968 | מאומת הקמת ישיבת הר עציון בגוש עציון; הישיבה הפכה לאחת מישיבות ההסדר המעצבות, עם הדגשה של שילוב לימוד תורה, שירות צבאי ומעורבות ציבורית. | הרב יהודה עמיטל; הרב אהרן ליכטנשטיין; מתיישבי גוש עציון | דעת – ישיבת הר עציון; תורת הר עציון – הרב עמיטל |
| 1975 | מקור-יחיד הקמת איגוד ישיבות ההסדר כגוף מייצג מול צה"ל, משרד הביטחון והציבור. | איגוד ישיבות ההסדר; יעקב דרורי; ראשי ישיבות | המכלול – איגוד ישיבות ההסדר |
| שנת הכספים 1975 | מאומת מבקר המדינה תיעד תקצוב ייעודי לישיבות הסדר: 200 ל"י לחודש לתלמיד הסדר, לעומת 60 ל"י לתלמיד ישיבה רגילה ו-70 ל"י לאברך כולל; בשנת 1976 נמנו 9 ישיבות הסדר עם 960 תלמידים. | משרד הדתות; משרד האוצר; מבקר המדינה; ישיבות ההסדר | מבקר המדינה, דוח 27 – משרד הדתות |
| אפריל 1991 | מאומת פרס ישראל לשנת תשנ"א הוענק למפעל ישיבות ההסדר; הרב חיים יעקב גולדוויכט קיבל את הפרס בשם המפעל/האיגוד. | ועדת פרס ישראל; ישיבות ההסדר; הרב גולדוויכט | איגוד ישיבות ההסדר – פרס ישראל; כרם ביבנה – היסטוריה |
| יולי 1995 | מקור-יחיד בתקופת ממשלת רבין, סביב שאלות פינוי בסיסים/שטחים ביהודה ושומרון במסגרת אוסלו, התגבש שיח רבני על ציות ואי-ציות בצבא; במחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה נזכרים רבנים ובהם ראשי מוסדות ציוניים-דתיים וישיבות הסדר. | ממשלת רבין; רבנים בציונות הדתית; חיילים דתיים; צה"ל | המכון הישראלי לדמוקרטיה – ציונות ואי-ציות בציונות הדתית |
| נובמבר 2001 | מאומת מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת קבע כי ב-1 בנובמבר 2001 היו 1,130 תלמידי הסדר בשירות פעיל ו-2,364 בשל"ת; משך השירות עמד על 48 חודשים, מהם 16 חודשי שירות פעיל לבעלי כושר קרבי. | משרד הביטחון; צה"ל; הכנסת; תלמידי הסדר | מרכז המחקר והמידע של הכנסת – פרטים על ישיבות הסדר |
| יולי 2005 | מאומת במהלך ההיערכות להתנתקות דווח על סירוב פקודה של חיילי ישיבות הסדר, ובהם חיילים מאלון מורה, לבצע משימות חסימה באזור כיסופים; האירוע הוביל לענישה צבאית ולדיון על גבולות סמכות הרב מול הצבא. | צה"ל; חיילי הסדר; ישיבת אלון מורה; רבנים תומכי סירוב | גלובס/Ynet – 12 חיילי ישיבות הסדר סירבו פקודה; Ynet – מחלקת בני הישיבות |
| ספטמבר 2005 | מאומת בדיון ועדת חוץ וביטחון לאחר ההתנתקות דווח כי 63 חיילים סירבו פקודה, מהם 24 חיילי ישיבות הסדר; ראש אכ"א אלעזר שטרן דיבר על בדיקת ביטול ההסדר עם שתי ישיבות. | ועדת חוץ וביטחון; אלעזר שטרן; איגוד ישיבות ההסדר; צה"ל | Ynet – ראש אכ"א: נבדוק כיצד לבטל ההסדר |
| דצמבר 2009 | מאומת שר הביטחון אהוד ברק החליט להוציא את ישיבת הר ברכה ממסלול ההסדר, על רקע פרשת שלטי סרבנות וסירוב ראש הישיבה הרב אליעזר מלמד לגנותם בנוסח שדרש משרד הביטחון. | אהוד ברק; הרב אליעזר מלמד; ישיבת הר ברכה; צה"ל; איגוד ישיבות ההסדר | Ynetnews – Barak: Har Bracha to be removed; וואלה – ברק וראשי ישיבות ההסדר |
| יולי 2013 | מאומת שר הביטחון משה יעלון החזיר את ישיבת הר ברכה למסלול ההסדר; משרד הביטחון מסר כי הובהרו הדברים מול הישיבה. | משה יעלון; ישיבת הר ברכה; משרד הביטחון; איגוד ישיבות ההסדר | Ynet – ברק פסל, יעלון מחזיר; הקול היהודי – הר ברכה חוזרת להסדר |
| נובמבר 2013 | שנוי-במחלוקת בדיון בכנסת התעורר עימות על העברת תקציבי משרד הביטחון לישיבות ההסדר דרך משרד החינוך ועל טענות לכפל תמיכות; נציגי משרדי הממשלה טענו שמדובר בתמיכה לפי קריטריונים ובהעברה בין-משרדית מאושרת. | ח"כ משה גפני; משרד הביטחון; משרד החינוך; ועדת הכספים | Open Knesset – דיון תקציבי ישיבות ההסדר |
4. מעקב כסף, החלטות ואחריות
מפת הכסף הבסיסית: מאומת המימון הממשלתי של ישיבות ההסדר אינו מופיע כמסלול יחיד: הוא מורכב מתמיכות משרד החינוך במוסדות תורניים לפי מבחני תמיכה וניקוד לתלמיד; מהשתתפות/תמיכה של משרד הביטחון במסלול ההסדר, לעיתים דרך משרד החינוך ולעיתים כתמיכה באיגוד ישיבות ההסדר; ומהקצאות קואליציוניות/החלטות ממשלה שנרשמות בתקציב המדינה או בשינויים תקציביים. מנגנון התמיכות של משרד החינוך מפורט במבחנים לחלוקת כספים למוסדות תורניים, שבהם נכללות גם ישיבות הסדר, מדרשות, כוללים וישיבות גבוהות; משרד הביטחון אחראי למסלולי השירות התורניים ולהכרה/בקרה על מסלולי ההסדר; והכנסת מופיעה כגורם מאשר בשינויי תקציב ובדיוני פיקוח. מבחני תמיכה במוסדות תורניים – משרד החינוך; ספר תקציב הביטחון הלא-מסווג 2025 – מסלולי שירות תורניים; החלטת ממשלה/מפתח התקציב 2538 – תלמידי ישיבות הסדר.
תיחום אחריות פורמלי: מאומת לפי נוסח חוק שירות ביטחון כפי שפורסם במאגר משפטי, שר הביטחון מגבש את רשימת ישיבות ההסדר לפי אמות מידה שייקבעו בתקנות; החלטתו נעשית בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות או איגוד ישיבות ההסדר; והרשימה אמורה להתפרסם באתר אגף כוח אדם בצה"ל ולהיות מופקדת לעיון הציבור בלשכות הגיוס. המשמעות הכספית: הכרה כישיבת הסדר היא תנאי מוסדי המאפשר השתתפות במסלול התמיכות הייעודי של משרד הביטחון/משרד החינוך, אך עצם ההכרה אינה זהה לאישור סכום. חוק שירות ביטחון – סעיף שירות משולב וישיבות הסדר.
4.1 ערוצי מימון, מי מחליט ומי אחראי
| ערוץ כסף / החלטה | מי מחליט / מאשר | מי מקבל בפועל | מנגנון אחריות ופיקוח | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|---|
| תמיכת משרד החינוך במוסדות תורניים, לרבות ישיבות הסדר | שר החינוך/המשרד מפרסם מבחני תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב; ועדת תמיכות משרדית מאשרת לפי ניקוד ודיווח תלמידים | עמותות/מוסדות המפעילים ישיבות הסדר ומוסדות תורניים אחרים | אגף בכיר מוסדות תורניים במשרד החינוך, חשבות המשרד, נוהל תמיכות, ביקורות עומק, ביקורת מבקר המדינה | מאומת מבחני התמיכה במוסדות תורניים; מבקר המדינה – הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים |
| השתתפות משרד הביטחון בישיבות הסדר דרך תקציב משרד החינוך | ועדת תמיכות של משרד הביטחון קובעת/מאשרת; משרד החינוך מעביר לאחר קליטת פרוטוקול וכסף | מוסדות ההסדר; לפי פרוטוקול הכנסת, התמיכה לא משולמת ישירות בידי משרד הביטחון אלא עוברת דרך משרד החינוך | שתי ועדות תמיכה: משרד הביטחון ומשרד החינוך; נימוק רשמי: מניעת כפל-תשלומים ופיקוח באמצעות משרד החינוך | מאומת פרוטוקול ועדת ביקורת המדינה/כנסת פתוחה, 12 בנובמבר 2013; הודעת הכנסת, 12 בנובמבר 2013 |
| תמיכה ישירה/רשומה של משרד הביטחון באיגוד ישיבות ההסדר | משרד הביטחון, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב ודוחות חופש מידע | איגוד ישיבות ההסדר | דוח חופש מידע של משרד הביטחון מפרט סכום שאושר וסכום ששולם | מאומת דוח חופש המידע של משרד הביטחון לשנת 2022; דוח חופש המידע של משרד הביטחון לשנת 2024 |
| הקצאות קואליציוניות/החלטות ממשלה לתלמידי ישיבות הסדר | הממשלה מחליטה; משרד האוצר מבצע שינויי תקציב; ועדת הכספים מאשרת; נדרשות חוות דעת מקצועיות ומשפטיות לפי הנחיית יועמ"שית 1.1801 | היעד התקציבי מוגדר כ"תלמידי ישיבות הסדר"; בפועל נדרש בירור אם הכסף מתגלגל לאיגוד, למוסדות או למסלול משרד הביטחון | תנאי בהחלטה: חוות דעת מקצועית ומשפטית; אין באזכור הגוף כדי לחייב הקצאה; ביצוע לפי דין ומניעת כפל מימון | מאומת החלטת ממשלה 2538, 9 בדצמבר 2024 – מפתח התקציב; בקשה תקציבית 2024/20–027 – מפתח התקציב |
| שיפוץ ובינוי מוסדות תורניים על-תיכוניים המעודדים שירות צבאי, כולל ישיבות הסדר | מוצע בתקציב 2026; נדון בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל; משרד החינוך אמור לבצע לפי החלטת ממשלה | ישיבות הסדר, מדרשות הסדר, ישיבות הסדר חרדיות וישיבות גבוהות מגייסות – לפי דברי משרד החינוך בדיון | ועדה בכנסת, משרד החינוך, מבחני תמיכה/קריטריונים שיידרשו לבינוי ושיפוץ | מאומת עיקרי התקציב 2026 – 60 מיליון ש"ח לשיפוץ ובינוי; חדשות ועדת הקרן לאזרחי ישראל, 10 במרץ 2026 |
4.2 כרונולוגיית החלטות וכסף: 1959–2026
| תאריך | החלטה / אירוע כספי או מינהלי | מי החליט / מי אחראי | סכום מתועד | מי נהנה / מי נפגע | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|---|---|
| קיץ 1959 | תחילת מסלול "הסדר בני-ישיבות" בכרם ביבנה: שלושה תלמידים יצאו לאימוני צניחה; בשלב זה מדובר בהסדר לא-רשמי מול צה"ל ולא בתקצוב מדינה מובנה | צה"ל וגורמי בני עקיבא/כרם ביבנה; לא נמצא מסמך החלטה ממשלתי ראשוני | לא נמצא סכום | תלמידי כרם ביבנה; בהמשך מסלול ההסדר | מקור-יחיד המכלול – מסלול ההסדר; דוח "חיינו לאן", קרן טראמפ, 2024 |
| 1974–1977, ממשלת רבין הראשונה | לפי מקור משני, בתקופת ממשלת יצחק רבין הראשונה, בלחץ שר הדתות יצחק רפאל, הוסדר והורחב המסלול והוחלט שלא להגביל את מספר התלמידים ולממן את הישיבות מתקציב משרד הדתות | ממשלת רבין הראשונה; שר הדתות יצחק רפאל; גורמי צה"ל ומשרד הביטחון | לא נמצא סכום | ישיבות ההסדר כתשתית מוסדית מתרחבת | מקור-יחיד המכלול – מסלול ההסדר |
| אפריל–דצמבר 1975 | לפי קטע מספר "כוח אדם בצה"ל" המובא באתר סטימצקי, באפריל 1975 נדונה באכ"א האפשרות להגביל את מספר ישיבות ההסדר/המצטרפים בגלל משך השירות הקצר; בדצמבר 1975 אישר שר הביטחון להוסיף חמש ישיבות למנגנון ההסדר | שר הביטחון; אכ"א; צה"ל | לא נמצא סכום | ישיבות חדשות שקיבלו הכרה במסלול; צה"ל נשא בעלות כוח-אדם עקיפה של שירות מקוצר | מקור-יחיד סטימצקי – כוח אדם בצה"ל, קטע סרוק/תצוגה |
| 2009 | פנייה תקציבית של משרד הביטחון: "השתתפות משרד הביטחון במשרד החינוך" בסך 21.851 מיליון ש"ח עבור ישיבות הסדר | משרד הביטחון; משרד החינוך; אגף תקציבים | 21.851 מיליון ש"ח | ישיבות ההסדר באמצעות משרד החינוך | מאומת מפתח התקציב – שינוי פנימי 2009/15–124 |
| 2009–2010 | תקנת משרד החינוך "תמיכה בישיבות הסדר" פעלה בשנים 2004–2010; בשנת 2010 התקציב המקורי היה 18.661 מיליון ש"ח, ואחרי העברות תקציביות התקציב היה 32.615 מיליון ש"ח; ביצוע 2009 לפי מפתח התקציב: 38.476 מיליון ש"ח | משרד החינוך; ועדת הכספים/אגף תקציבים לפי העברות | 18.661 מיליון ש"ח מקורי; 32.615 מיליון ש"ח אחרי שינויים; 38.476 מיליון ש"ח ביצוע 2009 | מוסדות ההסדר | מאומת מפתח התקציב – תקציב תמיכה בישיבות הסדר 20.38.15.01, שנת 2010 |
| 2009–2010 | תקנת הכנסה "השתתפות משרד הביטחון בישיבות הסדר" במשרד החינוך מציגה ב-2010 תקציב אחרי שינויים של מינוס 32.615 מיליון ש"ח כתקנת הכנסה/השתתפויות, וביצוע 2009 של מינוס 21.815 מיליון ש"ח; מבחינה חשבונאית זהו נתיב השתתפות, לא בהכרח "הוצאה שלילית" לישיבות | משרד הביטחון משתתף; משרד החינוך קולט כהכנסה מיועדת | 32.615 מיליון ש"ח כהכנסה/השתתפות; 21.815 מיליון ש"ח ביצ
5. ספר ראיות – מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים
| ממצא/מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| מסלול ישיבות ההסדר מוגדר במסמכי משרד הביטחון כמסלול המשלב לימוד בישיבה ושירות צבאי; משרד הביטחון מציין כי רוב תלמידיו מגיעים מהזרם הציוני־דתי. | משרד הביטחון / אגף ביטחוני־חברתי | מאומת | מסלול ישיבות ההסדר – משרד הביטחון (noar.mod.gov.il) |
| תקנות 2017 קבעו אמות מידה להכרה בישיבות, ובהן תפקיד איגוד ישיבות ההסדר בהמלצות לשר הביטחון. | רשומות / כנסת | מאומת | תקנות שירות ביטחון – הכנסת, 2017 (m.knesset.gov.il) |
| ועדת החוץ והביטחון אישרה ביולי 2017 תקנות לדחיית שירות; לגבי ישיבות ההסדר נדונה סמכות שר הביטחון להסרה או התליה מהרשימה במקרה של קריאה לאלימות נגד חיילי צה"ל או אי־עמידה בתנאי הכנה ועידוד לשירות משמעותי. | הודעת כנסת / הליך חקיקה | מאומת | ועדת החוץ והביטחון אישרה תקנות לדחיית שירות, 25 ביולי 2017 (main.knesset.gov.il) |
| מסמך ממ"מ הכנסת מ־14 בספטמבר 2021 מציג נתוני תלמידים במוסדות תורניים נתמכים, כולל ישיבות הסדר, ומבסס את היות התמיכה תלויה בסיווג מוסד ובמספר תלמידים. | מרכז המחקר והמידע של הכנסת | מאומת | מספר התלמידים במוסדות תורניים נתמכים – ממ"מ, 14 בספטמבר 2021 (main.knesset.gov.il) |
| מבקר המדינה בדק ב־2014 את הבקרה על תמיכות במוסדות תורניים, ובהם ישיבות גבוהות, כוללים, ישיבות הסדר ומדרשות; המבקר מצא כי מבחני התמיכה נשענים בעיקר על מדד כמותי – מספר לומדים ונוכחות. | מבקר המדינה | מאומת | הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים – מבקר המדינה (library.mevaker.gov.il) |
| החלטת ממשלה 2267 מ־2004 קבעה כי תמיכה תינתן לישיבה גבוהה, "לרבות ישיבת הסדר", שבה לפחות 40 תלמידים. | החלטת ממשלה | מאומת | תמיכת משרד החינוך במוסדות תורניים – החלטת ממשלה 2267, 2004 (gov.il) |
| מבחני התמיכה של משרד החינוך למוסדות תורניים כוללים ישיבת הסדר כסוג מוסד נתמך. | משרד החינוך / מבחני תמיכה | מאומת | תיקון למבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים (meyda.education.gov.il) |
| חוזר משרד החינוך לשנת תשפ"ד 2023–2024 מציין אפשרות לתמיכה נוספת בתלמידי ישיבות הסדר מתקציב משרד הביטחון, בכפוף להקצאה מתאימה. | משרד החינוך / חוזר תמיכות | מאומת | חוזר מוסדות תורניים תשפ"ד 2023–2024 (meyda.education.gov.il) |
| ב־2013 הופיעה פנייה תקציבית שכותרתה "פניית ישיבות הסדר", להגדלת השתתפות משרד הביטחון במשרד החינוך בגין תקצוב ישיבות ההסדר בסך 14 מיליון ש"ח. | שינוי תקציבי / מפתח התקציב | מאומת | מפתח התקציב – פניית ישיבות הסדר, 2013 (next.obudget.org) |
| דוח חופש מידע של משרד החינוך לשנת 2023 כולל תשלומי תמיכה לעמותות המפעילות ישיבות הסדר, למשל ישיבת הסדר חולון וישיבת ההסדר רמת השרון. | משרד החינוך / נתוני תשלומים | מאומת | דוח חופש מידע משרד החינוך 2023 (meyda.education.gov.il) |
| איגוד ישיבות ההסדר רשום כעמותה; לפי מפתח התקציב, בשלוש השנים שקדמו לסריקה לא תועדו לו הכנסות מכספי מדינה, אך הדבר אינו שולל תמיכות ישירות לישיבות עצמן. | מאגר אזרחי על בסיס נתוני ממשלה | מקור-יחיד | מפתח התקציב – איגוד ישיבות ההסדר והמכינות הקדם־צבאיות החרדיות (next.obudget.org) |
| המקור האנציקלופדי "המכלול" מציין כי נכון ל־2023 היו כ־80 ישיבות הסדר ובהן כ־12,000 תלמידים; דרוש אימות רשמי לרשימת המוסדות הפעילים ב־2026. | אנציקלופדי / לא רשמי | מקור-יחיד | המכלול – מסלול ההסדר (hamichlol.org.il) |
| בדצמבר 2009 החליט שר הביטחון אהוד ברק להוציא את ישיבת הר ברכה מההסדר; המדינה טענה בבג"ץ כי רב הישיבה חצה גבולות של ממלכתיות ותמך בסירוב פקודות. | הליך משפטי שדווח בעיתונות | מאומת | ynet – "ברק על הרב מלמד: אי אפשר לפגוע בצה"ל ולקבל", ינואר 2010 (ynet.co.il) |
| מנגד, תלמידי הר ברכה עתרו בינואר 2010 לבג"ץ נגד ההוצאה מההסדר וטענו ל"ענישה קולקטיבית"; זו ראיה לגרסה הנגדית של הישיבה/התלמידים. | עיתונות / עתירה לבג"ץ | שנוי-במחלוקת | וואלה – עתירה לחדש את ההסדר עם הר ברכה, ינואר 2010 (news.walla.co.il) |
| הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבת אור עציון ודמות מרכזית באיגוד ישיבות ההסדר, קיבל את פרס ישראל למפעל חיים בשנת 2012; משרד החינוך פרסם חומר ביוגרפי רשמי עליו. | משרד החינוך / פרס ישראל | מאומת | משרד החינוך – "הנני! הרב חיים דרוקמן" (meyda.education.gov.il) |
| איגוד ישיבות ההסדר עצמו זוהה במקורות אנציקלופדיים כזוכה פרס ישראל לשנת תשנ"ה/1995; לא אותר בפרק חיפוש זה דף רשמי של משרד החינוך עם נימוקי הזכייה. | אנציקלופדי / דורש מקור רשמי נוסף | מקור-יחיד | המכלול – איגוד ישיבות ההסדר (hamichlol.org.il) |
| מחקר/מאמר ביקורתי של "מולד" טען ב־2014 כי חלק מישיבות ההסדר משמשות גם זירה פוליטית מפלגתית; זהו מקור ביקורתי שיש לבדוק מול תגובות האיגוד והישיבות. | מכון מחקר / פרסום ביקורתי | מקור-יחיד | מולד – "החיילים של בנט" (molad.org) |
| ביוני 2026 דווח כי איגוד ישיבות ההסדר "מסיר את החרם על השריון" לאחר שיחה עם הרמטכ"ל; האירוע מצביע על יכולת ארגונית להשפיע על שיבוץ תלמידים לחילות, אך המקור יחיד ואינו מסמך צה"ל. | עיתונות מגזרית / יחסי צה"ל–איגוד | מקור-יחיד | עולם קטן – "איגוד ישיבות ההסדר הודיע: מסירים את החרם על השריון", 25 ביוני 2026 (okn.co.il) |
על היבט "מסמכים מסווגים" לא אותרו בפרק חיפוש זה מסמכי ביטחון מסווגים שהותרו לפרסום העוסקים ישירות בישיבות ההסדר; המקורות הפומביים המרכזיים הם חקיקה, תקנות, דוחות תמיכה, מבקר המדינה, הודעות כנסת ומשרד הביטחון, ונתוני עיתונות שיש לאמת מול משרדי הממשלה הרלוונטיים – במיוחד לגבי מספר הישיבות הפעילות ב־2026 וחלוקתן לזרמים (הצעת תקציב משרד הביטחון 2023–2024).
6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות
- טענה נגדית: מאומת ההסדר אינו פטור מגיוס אלא מסלול שירות מוכר: לפי אתר צה"ל/מתגייסים ומשרד הביטחון, תלמידי הסדר משלבים לימוד ישיבתי ושירות פעיל; המסלול הקלאסי כולל 44 חודשים, מהם 17 חודשי שירות פעיל, ויש מסלולים ארוכים יותר. צה"ל/מתגייסים, "כל המידע על מסלול הסדר", ללא תאריך פרסום עדכני.
הפרכה/הקשר: מאומת אותו נתון הוא גם לב הביקורת: השופט יצחק עמית העיר בבג"ץ 1877/14 כי שירות פעיל של 17 חודשים פוגע לכאורה בשוויון, ואף קשה להצדקה ביחס לציבור דתי-לאומי שאין לו חסם ממשי לשירות מלא. המכון הישראלי לדמוקרטיה, פברואר 2024.
- טענה נגדית: מאומת ישיבות ההסדר פועלות בתוך מסגרת מדינתית ממוסדת: משרד הביטחון מתאר ארבעה מסלולי הסדר, דחיית גיוס מוסדרת, ורישום דרך איגוד ישיבות ההסדר. משרד הביטחון, אגף ביטחוני-חברתי, "מסלול ישיבות ההסדר".
הפרכה/הקשר: מאומת המסגרת הממלכתית אינה מבטלת תלות פוליטית ותקציבית: ב-2021 פעלו 74 ישיבות הסדר שקיבלו תמיכה ממשרד החינוך, ובהן כ-9,000 תלמידים, והתמיכה השנתית הייתה כ-83.1 מיליון ש"ח. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2022, "בין תיכון לשירות".
- טענה נגדית: מאומת ראשית ההסדר ב-1959 בכרם ביבנה מצביעה על ניסיון היסטורי לשלב "ספרא וסייפא", ולא על פרישה מן המדינה: בקיץ 1959 יצאו תלמידי כרם ביבנה לאימונים, והישיבה כונתה "אם ישיבות ההסדר". אתר ישיבת כרם ביבנה, "היסטוריה".
הפרכה/הקשר: מקור-יחיד כבר בראשית הדרך נרשמה התנגדות רבנית וראשי-ישיבות למסלול, ורק אישור צה"ל הפך את כרם ביבנה למודל; כלומר ההסדר נולד גם מתוך פשרה מוסדית ולא מקונצנזוס תורני מלא. מורשת קבוצת יבנה, "ישיבת כרם ביבנה – אם ישיבות ההסדר", 2012.
טענה נגדית: מאומת המדינה הכירה במפעל ההסדר גם במישור סמלי: בשנת תשנ"א/1991 קיבל "מפעל ישיבות ההסדר" את פרס ישראל, בשם המפעל קיבל הרב חיים יעקב גולדוויכט. אתר ישיבת כרם ביבנה, "היסטוריה".
הפרכה/הקשר: שנוי-במחלוקת הכרה ממלכתית אינה מסירה מחלוקת ציבורית: הרב חיים דרוקמן קיבל ב-2012 פרס ישראל על מפעל חיים, אך סביב הענקתו עלתה ביקורת בשל פרשת נתיב מאיר; משרד החינוך החליט שלא לחזור בו. כיפה, מרץ 2012.
- טענה נגדית: מאומת הרב קוק ותלמידי בית מדרשו סיפקו תשתית אידיאולוגית פרו-מדינתית: הציונות הדתית ראתה במדינה ערך רוחני ובצה"ל מלחמת מצווה; מכאן צמח דגם שילוב התורה והצבא. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013.
הפרכה/הקשר: מאומת מאותה מסורת התפתח גם זרם המייחס קדושה לשלמות הארץ ומצמצם לגיטימציה לפינוי שטחים; מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר פסיקות רבניות סביב אוסלו ופינוי יישובים שקראו לסירוב פקודה. המכון הישראלי לדמוקרטיה, מחקר מדיניות 96, 2013.
- טענה נגדית: מאומת פרשת רבין אינה מוכיחה שכל מפעל ההסדר אנטי-ממלכתי: לאחר רצח רבין נשמעו גם קולות בחברה הדתית-לאומית שגינו את הרצח וראו ביגאל עמיר חריג. הרב אהרן ליכטנשטיין/ישיבת הר עציון, קובץ הגות, 2018.
הפרכה/הקשר: מאומת העובדה הקשה נותרת: יגאל עמיר היה בוגר ישיבת הסדר, למד בכרם ביבנה ושירת במסגרת דתית בגולני; רצח ראש הממשלה ב-4 בנובמבר 1995 יצר בסיס עובדתי לבחינת עומק של החינוך הפוליטי-הלכתי בחלק מן המוסדות. Wikipedia, "Yigal Amir".
- טענה נגדית: מאומת בפרשת הר ברכה, גם ראשי ישיבות הסדר אחרים הסתייגו מהפגנות בתוך הצבא וניסו להגיע להסדרה מול מערכת הביטחון; כלומר לא הייתה חזית רבנית אחידה בעד סרבנות. וואלה, דצמבר 2009.
הפרכה/הקשר: מאומת שר הביטחון אהוד ברק הוציא ב-13 בדצמבר 2009 את ישיבת הר ברכה ממסלול ההסדר לאחר שהרב אליעזר מלמד סירב לשימוע ולא גינה סרבנות; זהו תקדים מוסדי של עימות ישיר בין רב ישיבת הסדר למדינה ולצה"ל. Ynet, דצמבר 2009.
- טענה נגדית: מקור-יחיד הרב מלמד טען כי האשמות ברק נגדו הן "עלילת דם פוליטית", והציג עצמו כמי שקרא להשתתף במלחמת לבנון השנייה למרות התנגדותו למדיניות הממשלה. Ynet, דצמבר 2009.
הפרכה/הקשר: מאומת בכירי צה"ל ומשרד הביטחון ניסחו את העיקרון ההפוך: לחייל יש מפקד אחד, לא רב; ציפי לבני תמכה בביטול ההסדר עם הר ברכה בטענה שקריאה לסרבנות פוגעת בערכים דמוקרטיים. Ynet, דצמבר 2009; nrg/מעריב, דצמבר 2009.
- טענה נגדית: מאומת אין "זרם אחד" של ישיבות הסדר: לצד רוב דתי-לאומי קיימות ישיבות מן הזרם המרכזי, חרד"ל/"הקו", ישיבות ליברליות יותר, וישיבות הסדר חרדיות-טכנולוגיות. משרד הביטחון מציג את "דרך חיים" כמסלול חרדי-טכנולוגי המשלב תורה, ליבה/מקצוע ושירות. משרד הביטחון, "דרך חיים".
הפרכה/הקשר: מאומת הפיצול אינו מנטרל את הביקורת אלא מסייג אותה: מחקר על הציונות הדתית מצביע על רצף זרמים מרבני בית הלל וצהר ועד ישיבות הקו והר המור; לכן הכללה על כלל ההסדר מחייבת מיפוי מוסדי ולא שיוך אחיד. האוניברסיטה העברית, "סדר היום החדש של הנהגת הציונות הדתית", 2018.
- טענה נגדית: מאומת מספר הישיבות כיום אינו רק נתון של "התפשטות פוליטית": איגוד ישיבות ההסדר מציג עצמו כגוף המייצג 64 ישיבות ברחבי הארץ, בעוד שמסמך הכנסת מנה 74 ישיבות הסדר נתמכות בשנת 2021; הפער מלמד שחלק מהמוסדות אינם בהכרח באיגוד או שמדובר בהגדרות שונות. איגוד ישיבות ההסדר, אתר רשמי; מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2022.
הפרכה/הקשר: מאומת אף שהמיפוי מורכב, התקצוב ציבורי ומדיד: משרד החינוך ומשרד הביטחון קובעים מבחני תמיכה, וב-2026 עודכנו מבחנים המאפשרים תמיכה נוספת מתקציב משרד הביטחון לישיבות הסדר ומדרשות הסדר, בכפוף לתקרות. רשומות/משרד החינוך, ינואר 2026.
- טענה נגדית: מאומת המדינה עצמה עודדה בעבר הארכת שירות בתוך ההסדר: החלטת ממשלה מיולי 2013 קראה לעודד את מסלול "שילובים", הכולל 24 חודשי שירות פעיל, ולשלב תלמידי הסדר במסלולי פיקוד. משרד ראש הממשלה, הודעת מזכיר הממשלה, 28 ביולי 2013.
הפרכה/הקשר: מאומת עצם הצורך בהחלטה כזו מאשר שהמסלול הקלאסי נתפס כקצר יחסית ושיש אינטרס מדינתי להאריכו; לפי נתוני הכנסת, המסלול הרגיל עומד על 17 חודשי שירות פעיל, לעומת מסלולים אחרים של 22–32 חודשים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2022.
- טענה נגדית: מאומת ביחס לשירות נשים, צה"ל ניסה לקבוע פקודת שירות משותף המאזנת בין אמונת חיילים דתיים לבין שירות שוויוני ומכבד לכלל המשרתים. אתר צה"ל, דצמבר 2017.
הפרכה/הקשר: מאומת המחלוקת נמשכה עד 2026: דווח כי ראשי ישיבות הסדר איימו שלא לשלוח תלמידים לשריון בשל שילוב נשים, וצה"ל הבהיר כי לא מתוכנן שירות משותף באותה מסגרת. JDN, יוני 2026.
סיכום מאזן-הראיות
מאזן-הראיות אינו תומך בתיאור חד-ממדי של ישיבות ההסדר כמוסדות אנטי-מדינתיים: הן נוצרו משנת 1959 כמסלול שילוב תורה וצבא, מוכרות ומפוקחות בידי המדינה, ממומנות לפי מבחני תמיכה, ורבים מתלמידיהן משרתים בצה"ל. מנגד, הראיות מראות קווי מחלוקת משמעותיים שאינם שוליים: שירות פעיל קצר ביחס לשירות רגיל, תלות בתקציבי מדינה, עימותים סביב סרבנות ופינוי יישובים, פרשת הר ברכה, קשר היסטורי עקיף לדיון הציבורי לאחר רצח רבין, ועימותים סביב שירות נשים. לכן התזה צריכה להיות מסויגת: אין בסיס ראייתי לייחס לכלל ישיבות ההסדר יחס שלילי למדינה, אך יש בסיס מוצק לבחון את ההסדר כמנגנון שבו המדינה מממנת ומסדירה מוסדות שחלקם מציבים סמכות הלכתית וקהילתית מול סמכות הממשלה והצבא בנקודות הכרעה.
7. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר. מאומת בדקנו מהו "ההסדר" כמסלול מוסדי המשלב לימוד בישיבה ושירות צבאי; מתי החל לפעול בפועל; כמה ישיבות הסדר פועלות כיום; ולאילו זרמים הן משתייכות – ציונות דתית, חרד"ל, ישיבות פתוחות/ליברליות, וישיבות הסדר חרדיות-טכנולוגיות. נקודת המוצא העובדתית לבדיקה: איגוד ישיבות ההסדר מציג כיום 64 ישיבות, אך המספר ייבדק מול רשימות צה"ל/משרד הביטחון ומסמכי הכנסת, ולא יילקח כנתון יחיד: איגוד ישיבות ההסדר, רשימת ישיבות ההסדר, מסלול ישיבות ההסדר – משרד הביטחון.
- ההשערה הנבדקת. שנוי-במחלוקת ההשערה היא שישיבות ההסדר אינן רק מוסדות חינוך תורניים אלא חלק מהסדר מדינתי מתמשך: המדינה דוחה/מקצרת שירות, מתקצבת לימוד תורני ומפקחת חלקית; הישיבות מחנכות לשירות בצה"ל אך גם מציבות סמכות רבנית מול סמכות צבאית וממשלתית במצבי עימות. לכן נבדוק יחד שלושה צירים: חוק ושירות, כסף ופיקוח, חינוך ועמדות כלפי ממלכתיות: חוק שירות ביטחון – ויקיטקסט, מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על מסגרות לפני שירות, דוח מבקר המדינה 2015 – תמיכה במוסדות תורניים.
- ניסוח-נגד לבדיקה. מאומת הקריאה הנגדית החזקה: ההסדר הוא מנגנון אינטגרציה אזרחי-צבאי של בני תורה דתיים-לאומיים, שבא לצמצם ניתוק בין לימוד תורה לשירות צבאי, ולא להחליש את המדינה. לפי קריאה זו, העימותים עם צה"ל והממשלה הם חריגים נקודתיים ולא מאפיין מבני. נבדוק טענה זו מול נתוני גיוס, שיעורי שירות קרבי, מסלולים חלופיים, והצהרות רשמיות של האיגוד וצה"ל: אתר מתגייסים – מסלולי ההסדר, שאלות נפוצות – איגוד ישיבות ההסדר, ועדת החוץ והביטחון, תקנות דחיית שירות, יולי 2017.
- גבולות התחקיר. מאומת התחקיר תחום לשנים 1959–2026. בתוך התחום: הקמת המסלול, התמסדותו בחוק ובנהלים, מימון ותמיכות, דמויות מפתח – הרב קוק כמקור רעיוני, הרב חיים דרוקמן כממסד הסדרי, יצחק רבין כרקע לעימותי אוסלו, אהוד ברק בפרשת הר ברכה, ופרסי ישראל. מחוץ לתחום: היסטוריה כללית של הציונות הדתית שאינה נוגעת להסדר, ישיבות גבוהות שאינן במסלול הסדר, ומחלוקות פוליטיות שאינן קשורות ישירות ליחסי ישיבה–מדינה–צבא: כרם ביבנה – היסטוריה, עבודת מחקר בספרייה הלאומית על הקמת ישיבות ההסדר 1953–1985, יובל שרלו, תלמוד תורה בישיבות ההסדר.
- מפת הכיסוי. מאומת התיק יענה על שאלות-המשנה האלה: מהו המבנה המשפטי של ההסדר; מי מאשר ישיבה; מה משך השירות והלימוד; מי משלם – משרד החינוך, משרד הביטחון, תרומות ושכר לימוד; איך מבוצעת בקרה; מי התלמידים; מה היחס בין זרמים שונים; אילו עימותים התרחשו סביב סרבנות, פינוי יישובים ופקודות צבא; ומהן הראיות הנגדיות לשיח ביקורתי על הישיבות: מבחני תמיכה במוסדות תורניים – משרד החינוך, תיקון מבחני תמיכה – רשומות/משרד החינוך, גלובס, ראשי ישיבות הסדר וסרבנות, דצמבר 2009.
- אירועי מבחן ועימותים. שנוי-במחלוקת האירועים שישמשו לבדיקת גבולות הממלכתיות הם: מחלוקות שנות אוסלו ורצח רבין כרקע ציבורי; פרשת הוצאת ישיבת הר ברכה מן ההסדר בדצמבר 2009; והחזרתה בהמשך למסלול. בכל אירוע נצליב גרסת מדינה/צבא, גרסת רבנים/איגוד, ודיווחי תקשורת: Ynetnews, ברק מוציא את הר ברכה מההסדר, דצמבר 2009, וואלה, תגובת רבני הסדר לברק, דצמבר 2009, המכון הישראלי לדמוקרטיה – ציות ואי-ציות בציונות הדתית.
- הרחבת בדיקה לזרמים חדשים. מקור-יחיד לצד הישיבות הדתיות-לאומיות הקלאסיות נבדוק בנפרד ישיבות הסדר חרדיות-טכנולוגיות, משום שהן פועלות בהיגיון מוסדי אחר: שילוב תורה, הכשרה מקצועית ושירות מותאם. בשלב זה נמצאו מקורות זמינים רשמיים ומוסדיים, אך נדרשת הצלבה נוספת של מספר מוסדות ותלמידים: משרד הביטחון – דרך חיים, דרך חיים – אודות, רשת דרך חיים.
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו