ב-17 באוגוסט 2026 זכה שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן במקום הראשון בפריימריז של הליכוד, והוא מוצב במקום השני ברשימת המפלגה לכנסת, אחרי בנימין נתניהו. חודשיים קודם לכן סיימה המשטרה את חקירת פרשת הדרכונים הדיפלומטיים, שבה נבדק חשד להפרת אמונים בהנפקת דרכונים דיפלומטיים, בין השאר ליאיר נתניהו ולראשי ערים, בתקופתו כשר החוץ. לפי ynet, במשטרה סבורים שקיימת נגדו תשתית ראייתית; ההחלטה אם להגיש כתב אישום נתונה בידי הפרקליטות. כהן, שהגיע לליכוד מ"כולנו" של משה כחלון, כיהן גם כשר הכלכלה, כשר המודיעין וכשר החוץ.
נולד ב-1972 בחולון; רואה חשבון, רב־סרן בחיל האווירעבד ב-BDO זיו האפט, ב-S&P מעלות ובהכשרת הישובב-2015 נבחר לכנסת ברשימת "כולנו" של משה כחלון2017–2020 שר הכלכלה והתעשייה; 2020–2021 שר המודיעיןמ-2019 חבר סיעת הליכודמדצמבר 2022 עד ינואר 2024 שר החוץמינואר 2024 שר האנרגיה והתשתיותבספטמבר 2025 נחקר באזהרה בפרשת הדרכונים הדיפלומטייםביוני 2026 הועבר התיק לפרקליטות; במשטרה סבורים שקיימת נגדו תשתית ראייתיתבאוגוסט 2026 זכה במקום הראשון בפריימריז של הליכוד; מוצב במקום השני ברשימה
מן הארכיון
המקום הראשון
בפריימריז של הליכוד, שנערכו ב-17 באוגוסט 2026, הגיע כהן למקום הראשון, לפני יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ("וואלה"). ברשימה שהגיש הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית ב-8 בספטמבר הוא מוצב במקום השני, אחרי נתניהו ("מקור ראשון"). בריאיון ל-ynet אחרי הפריימריז אמר: "בפריימריז הקודמים חזו שאסיים במקום השישי, וסיימתי במקום השני. הפעם חשבו שאני אהיה בשלישייה הראשונה – והגעתי למקום הראשון", והוסיף כי "מעשים מנצחים פופוליזם וצעקות" (ynet).
מ"כולנו" לליכוד
כהן נולד ב-1972 בחולון. הוא רואה חשבון, ושירת כרב־סרן בחיל האוויר (אתר הכנסת). לפני שנכנס לפוליטיקה עבד ב-BDO זיו האפט ובחברת הדירוג S&P מעלות, וב-2007 מונה למשנה למנכ"ל חברת הכשרת הישוב (אתר השר). בינואר 2015 שובץ במקום השמיני ברשימת "כולנו" של משה כחלון ("כיכר השבת"), ונבחר לכנסת ה-20. בכנסת עמד בראש ועדת הרפורמות, שקידמה בין השאר את חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (ynet).
בינואר 2017 מונה לשר הכלכלה והתעשייה, ובמאי 2020 לשר המודיעין. "שקוף" דיווח אז כי במשך שנים הסתפק משרד המודיעין בשר "שמקדיש לנושא יום אחד לשבוע, לכל היותר", וכי כהן יקבל "49 אלף שקל בחודש, לצד לשכה, יועצים, אבטחה צמודה ורכב שרד" ("שקוף"). בינואר 2021 עמד בראש משלחת לחרטום, והיה לשר הישראלי הראשון שערך ביקור גלוי בסודאן ("ישראל היום"). מהכנסת ה-22, שנבחרה בספטמבר 2019, הוא חבר בסיעת הליכוד (Open Knesset).
משרד החוץ
בדצמבר 2022 מונה כהן לשר החוץ בממשלת נתניהו, בהסכם רוטציה עם ישראל כ"ץ (מיתווים). בינואר 2023 מינה למנכ"ל המשרד את רונן לוי ("מעוז"), איש שב"כ לשעבר שפעל בשנים 2018–2020 בחשאי ליצירת קשרים עם מדינות בעולם הערבי, במקום הדיפלומט אלון אושפיז (ynet; "וואלה"). שבוע לאחר מכן הודיע כי ימנה את פעיל הליכוד יוסי דיין למשנה למנכ"ל – לפי "וואלה", הפעם הראשונה ששר חוץ ממנה לתפקיד "מינוי פוליטי ולא דיפלומט מקצועי" ("וואלה"). השגריר בדימוס ברוך בינה כתב: "מינוי משנה פוליטי מהווה טעות ניהולית קשה" (מיתווים).
ביוני 2023, בריאיון לכאן רשת ב', אמר על סגנית נשיא ארצות הברית קמלה האריס: "אם תשאל אותה מה מפריע לה ברפורמה, היא לא תדע להגיד לך סעיף אחד" (N12). באוגוסט 2023 פרסם משרד החוץ כי כהן נפגש ברומא עם שרת החוץ של לוב, נג'לא אל-מנקוש. בעקבות הפרסום השעה אותה ראש ממשלת לוב ואחר כך פיטר אותה, והיא עזבה לטורקיה (Times of Israel). לפי חדשות 13, הפגישה נקבעה כמה שבועות מראש בחסות איטליה; יו"ר העבודה מרב מיכאלי אמרה: "אף גורם בינלאומי דיסקרטי רציני לא ירצה להיפגש עם שר חוץ שכל מטרתו היא יצירת הון פוליטי" (חדשות 13). בספטמבר 2023 הודיע משרד החוץ על הפטור מוויזה לארצות הברית לפני ההודעה הרשמית בוושינגטון, וגורמים אמריקנים אמרו לגורמים ישראלים: "מדובר בניסיון לגרוף קרדיט מפוקפק על החלטה שנוגעת לביטחון הלאומי" (N12).
ב-24 באוקטובר 2023, אחרי שמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר כי מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק, ביטל כהן את פגישתו איתו וכתב: "לא אפגש עם מזכ"ל האו"ם. אחרי ה-7 באוקטובר אין מקום לגישה מאוזנת. את החמאס יש למחוק מהעולם!" ("ישראל היום"). ב-31 בדצמבר 2023 אישרה הממשלה את מעברו למשרד האנרגיה והתשתיות ואת מינוי כ"ץ לשר החוץ ("גלובס").
הדרכונים הדיפלומטיים
ב-7 בדצמבר 2023 פורסם ב"הארץ" כי כהן הורה להנפיק דרכונים דיפלומטיים לחברי ליכוד בעלי השפעה וליאיר נתניהו, בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרד ("הארץ"). לפי N12, מנכ"ל המשרד רונן לוי "עקף אותם וציין שזו ההנחיה המפורשת של השר כהן" (N12). כהן כתב בתגובה: "בשיא המלחמה החליטו גורמים אינטרסנטיים להציף החלטות ישנות על הנפקת דרכונים", טען כי אושרו "שלושה ראשי רשויות בלבד", והוסיף: "לגבי יאיר נתניהו, האישור ניתן בחודש ינואר! משיקולי אבטחה" (ynet).
במרץ 2024 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בדרישה לבטל ולאסוף את הדרכונים (התנועה לאיכות השלטון). ב-7 באוגוסט 2024 ערכו חוקרי להב 433 חיפוש במטה משרד החוץ ותפסו חומרים (ynet). לפי "ישראל היום", הנימוק שהוצג להנפקת הדרכון ליאיר נתניהו היה ש"מר נתניהו מלווה על ידי מאבטחים ונדרש כי בנסיעותיו לחו"ל, המאבטחים לא יופרדו ממנו במעבר הגבול" ("ישראל היום"). כהן אמר למקורביו: "כל עוד יש לו אבטחת שב"כ, אי-אפשר לצפות שנפעל אחרת" (N12).
ב-10 בספטמבר 2025 נחקר כהן באזהרה. אחרי החקירה כתב: "חקירה זו לא הייתה אמורה כלל להיפתח – אבל כאזרח שומר חוק, מרגע שנפתחה חקירה, אענה על כל השאלות באופן מלא", והוסיף כי בתקופתו הונפקו בידי מנכ"ל המשרד "ארבעה דרכונים בלבד!" ("גלובס"). בנובמבר 2025 פרסמה התנועה לחופש המידע כי ועדת החריגים של משרד החוץ אישרה בשנים 2023–2025 52 דרכונים דיפלומטיים, ומשרד החוץ חשף את שמותיהם של תשעה מהם בלבד (התנועה לחופש המידע). באפריל 2026 חשפה התנועה כי יאיר נתניהו מחזיק בדרכון דיפלומטי בתוקף עד ינואר 2028 (התנועה לחופש המידע).
ב-17 ביוני 2026 דווח כי המשטרה סבורה שקיימת תשתית ראייתית נגד כהן, נגד לוי ונגד עוזרת השר לשעבר טלי אלבז, בחשד להפרת אמונים בהנפקת דרכונים דיפלומטיים "משיקולים שאינם ענייניים", וכי החומרים הועברו לפרקליטות (ynet). מטעם כהן נמסר: "כפי שהוא מקפיד תמיד, גם במקרה הזה הכול נעשה בהתאם לנהלים", וכי הוא בטוח ש"אין מקום להגשת כתב אישום" (ynet). עד סוף ספטמבר 2026 לא פורסמה החלטה בתיק.
משרד האנרגיה
בינואר 2024 ביקש כהן למנות את יוסי דיין למנכ"ל משרד האנרגיה. חברי ועדת המינויים מיכל הלפרין ואמיר לוי התנגדו, בדרישה שמנכ"לים ומנכ"ליות ימונו לסירוגין, וכהן משך את המינוי "לפי שעה" ("כל רגע"). ב-4 בפברואר 2024 אישרה הממשלה את המינוי (ילקוט הפרסומים). במאי 2024 דיווח "כלכליסט" כי ראש המטה של כהן, טלי אלבז, מונתה לתפקיד חדש של סמנכ"לית לפרויקטים; משרד האנרגיה מסר כי היא הפגינה יכולות מקצועיות התואמות את צורכי התפקיד ("כלכליסט").
בינואר 2024 הודיע כהן כי תחנת הכוח רידינג לא תחזור לייצר חשמל, ו"כלכליסט" כתב כי הוא "מחזיר לאחור את הרפורמה בחשמל" ("כלכליסט"). בפברואר 2024 הורה לרשות החשמל לאפשר לצרכנים לעבור לספק פרטי גם בלי מונה חכם (N12). בדצמבר 2025 דווח כי יחתום על עסקת יצוא גז למצרים בהיקף 35 מיליארד דולר (ynet). בינואר 2026, בוויכוח עם אגף התקציבים באוצר על רפורמה בדמי התשתית במשק הדלק, טען כי "לא הוצגה עבודה מקצועית של האוצר, ולכן אין לקדם את המהלך" ("כלכליסט").
נתניהו, האופוזיציה וההפיכה המשטרית
בדצמבר 2019, אחרי ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין, אמר: "יש חוק במדינת ישראל והחוק בנושא הזה מאפשר לנתניהו להמשיך ולכהן וכל אבירי החוק אני מבקש מהם לכבד אותו ככתבו וכלשונו, לא רק מתי שנוח להם" ("סרוגים"). באוקטובר 2021, כשיולי אדלשטיין שקל להתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד, אמר: "לא דיברתי עם אדלשטיין, ואמרתי לנתניהו שאתמוך בו" (ynet).
באופוזיציה לממשלת בנט-לפיד אמר ביוני 2021: "התפקיד שלנו הוא לחשוף את ערוותה של אותה קואליציה שהיא מסוכנת" (רדיו דרום), ובנובמבר 2021: "השנאה שלהם למחנה שלנו ולנתניהו גוברת על אהבת המדינה" (רדיו דרום). כשר החוץ, בזמן המחאה נגד ההפיכה המשטרית, אמר ביוני 2023: "מי שקורא להפגנות בחו"ל פוגע במדינה" (רדיו דרום). באוגוסט 2023 אמר: "אני אומר שאנחנו רוצים לקדם את הרפורמה בהסכמה אבל זה לא התנאי", ועל חוק הגיוס: "נכון לקדם חוק שייתן מכסה משמעותית לטובת אלו שתורתם אומנותם, איזון זה הדבר הנכון" ("כיכר השבת").
על פרשת הדרכונים אמר כהן באוגוסט 2026: "החקירה הזאת כלל לא הייתה צריכה להיפתח כיוון שליאיר נתניהו חודש הדרכון מטעמי אבטחה מספר פעמים, על ידי מספר מנכ"לים, החל משנת 2009. ההנפקה לראשי הערים, גם היא כפי שהיה בעבר, נעשתה עבור הפעילות הבין-לאומית שלהם במסגרת תפקידם" (ynet).
התיק המלא על אלי כהן
1ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
260 מילים · 12 מקורות
זיהוי ורקע בסיסי: אליהו (אלי) כהן נולד ב־3 באוקטובר 1972 בחולון. לפי אתר הכנסת הוא רואה חשבון (CPA), ושירת כרב־סרן בחיל האוויר אתר הכנסת – פרטים אישיים. הוא בן יחיד; אביו החזיק חנות בגדים במרכז העיר ואמו הייתה מנהלת חשבונות mynet חולון, יולי 2017. אביו נפטר ממחלה בגיל 43, כשכהן היה בקורס קצינים "ישראל היום", 25 בינואר 2016.
ילדות, השכלה ושירות צבאי: גדל בשכונת תל גיבורים בחולון. לפי ערוץ 7, "אחרי שנת קבע הוא ביקש להשתחרר, אבל אז הצבא הציע לו לצאת ללימודים בתמורה לחתימה על המשך שירות" ערוץ 7, 1 ביוני 2016. על ילדותו אמר: "השכונה בה גדלתי לא היתה קלה" "השקמה חולון", ספטמבר 2018. הוא בעל תואר ראשון בחשבונאות מאוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון בניהול וכלכלה מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני M.Sc במינהל עסקים, בהתמחות מימון וחשבונאות, מאוניברסיטת תל אביב אתר הכנסת, זמן כנסת.
קריירה עסקית לפני הכנסת: לפי אתר השר, ב־2000 החל לעבוד כרואה חשבון ב־BDO זיו האפט, כראש התחום הכלכלי במחלקה המקצועית; ב־2003 הצטרף לחברת דירוג האשראי S&P מעלות והתקדם עד לתפקיד ראש תחום תאגידים; ב־2007 מונה למשנה למנכ"ל חברת הכשרת הישוב אתר השר אלי כהן – אודות.
המעבר לפוליטיקה ב־2015: בינואר 2015 שובץ במקום השמיני ברשימת "כולנו" של משה כחלון "כיכר השבת", 15 בינואר 2015. בבחירות 17 במרץ 2015 נבחר לכנסת ה־20 מטעם "כולנו" Open Knesset.
התבטאויות ראשונות ומיצוב אידיאולוגי: באוגוסט 2015, כיו"ר ועדת הרפורמות, תקף את בנק ישראל בעניין הריכוזיות במערכת הבנקאית: "בנק ישראל לא יכול לטמון את ראשו בחול ולברוח מהסוגיה" "גלובס", 26 באוגוסט 2015. באפריל 2017, כשר הכלכלה, אמר: "אני סמן ימני במפלגה ימנית", ובהקשר המדיני: "לכן בשלב ראשון אני בעד אוטונומיה" "מקור ראשון", 22 באפריל 2017.
2ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים ותפקידים)
679 מילים · 25 מקורות
יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת – יולי 2015 עד ינואר 2017: הוועדה קידמה את חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שאושר סופית באוגוסט 2016; לפי הכתבה, ב־2015 נבנו 4,500 דירות במסלול של התחדשות עירונית ynet, 4 באוגוסט 2016. במסגרת רפורמה בתחום התקינה הוחלט כי "תיפתח סמכות בדיקות ההתאמה לתקן למעבדות פרטיות"; מכון התקנים הזהיר מפני "פרצות שמאפשרות לעבריינים להביא את מרכולתם ולסכן את ביטחון הציבור" "כלכליסט", 28 בנובמבר 2016. בפברואר 2017, לאחר שמונה לשר, החליפה אותו רחל עזריה בראשות הוועדה TheMarker, 8 בפברואר 2017.
שר הכלכלה והתעשייה – ינואר 2017 עד מאי 2020: מונה ב־23 בינואר 2017 אתר הכנסת. בינואר 2018 הודיע על 100 מיליון שקל לתוכנית הסיוע ליצואנים, "גידול של למעלה מ־10% בהשוואה לשנה הקודמת"; נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש מתח באותו אירוע ביקורת על הממשלה, וכהן השיב: "קשקוש, עם עובדות אי אפשר להתווכח" ynet, 25 בינואר 2018. לפי אתר השר, בתקופתו נחתמו הסכמי סחר חופשי עם קנדה, שווייץ, נורווגיה, איסלנד, אוקראינה, פנמה וליכטנשטיין, והיצוא עבר ב־2017 את רף 100 מיליארד הדולר אתר השר. במאי 2020 חתם על צו יצוא הקנאביס הרפואי; משרד הבריאות נדרש לאשר כל משלוח, ומסר כי יתנה את היצוא בכך שלא יהיה מחסור בשוק המקומי "גלובס", 13 במאי 2020. דוח מבקר המדינה מ־2021 על הרפורמה בתחום התקינה המליץ כי "משרדי הכלכלה והאוצר יבחנו מהם החסמים המונעים את הגדלת מספר המעבדות הפרטיות" מבקר המדינה, דוח 72א, 2021.
שר המודיעין – מאי 2020 עד יוני 2021: "שקוף" דיווח כי במשך שנים הסתפק משרד המודיעין בשר "שמקדיש לנושא יום אחד לשבוע, לכל היותר", וכי כהן יקבל "49 אלף שקל בחודש, לצד לשכה, יועצים, אבטחה צמודה ורכב שרד" "שקוף", 27 במאי 2020. בינואר 2021 עמד בראש משלחת משותפת של משרד המודיעין והמטה לביטחון לאומי לחרטום, והיה לשר הישראלי הראשון שערך ביקור גלוי בסודאן; הוא נפגש עם עבד אל־פתאח אל־בורהאן, והשיחות עסקו בין השאר בהתפלה, באנרגיה מתחדשת ובחקלאות "ישראל היום", 25 בינואר 2021. ביוני 2021 השיק בעכו חממות לסטארט־אפים ש"המוצרים שלהם עונים על הצרכים של שב"כ" אנשים ומחשבים, 2 ביוני 2021.
באופוזיציה ובליכוד – 2019 עד 2022: מהכנסת ה־22, שנבחרה בספטמבר 2019, הוא חבר בסיעת הליכוד Open Knesset.
שר החוץ – דצמבר 2022 עד ינואר 2024: מונה לשר החוץ בהסכם רוטציה עם ישראל כ"ץ: "סוכם כי כהן יכהן בתפקיד עד דצמבר 2023 אז יחליף אותו כ"ץ" מיתווים, הדוח הדיפלומטי, דצמבר 2022. באוגוסט 2023 פרסם משרד החוץ את פגישתו ברומא עם שרת החוץ של לוב, נג'לא אל־מנקוש; לפי חדשות 13 הפגישה נקבעה כמה שבועות מראש בחסות איטליה, ויו"ר העבודה מרב מיכאלי אמרה: "אף גורם בינלאומי דיסקרטי רציני לא ירצה להיפגש עם שר חוץ שכל מטרתו היא יצירת הון פוליטי" חדשות 13, 28 באוגוסט 2023. אל־מנקוש הושעתה ופוטרה, ועזבה לטורקיה Times of Israel, 28 באוגוסט 2023. בספטמבר 2023 הודיע משרד החוץ על הפטור מוויזה לארצות הברית לפני ההודעה הרשמית בוושינגטון; גורמים אמריקנים אמרו: "מדובר בניסיון לגרוף קרדיט מפוקפק על החלטה שנוגעת לביטחון הלאומי" N12, 26 בספטמבר 2023. ב־31 בדצמבר 2023 אישרה הממשלה את מינויו לשר האנרגיה והתשתיות ואת מינוי כ"ץ לשר החוץ "גלובס", 31 בדצמבר 2023; הכנסת אישרה את החילופים ב־1 בינואר 2024 Times of Israel, 1 בינואר 2024.
שר האנרגיה והתשתיות – מינואר 2024: בינואר 2024 הודיע כי תחנת הכוח רידינג לא תחזור לייצר חשמל ובמקומה יוקמו מתקני אגירה; "כלכליסט" כתב כי בכך הוא "מחזיר לאחור את הרפורמה בחשמל" "כלכליסט", 31 בינואר 2024. בפברואר 2024 הנחה את רשות החשמל "לאפשר לצרכנים לעבור בין הספקים גם אם אין להם מונה חכם"; לפי מנכ"ל נגה שאול גולדשטיין, "במידה וכלל הצרכנים יקבלו רק 5% הנחה זה יחסוך להם כ־750 מיליון שקל בשנה" N12, 13 בפברואר 2024. באוגוסט 2025 נמכרו 130 BCM גז לחברה המצרית BOE ב־35 מיליארד דולר "וואלה", 16 באוגוסט 2025, ובדצמבר 2025 דווח כי כהן יחתום על העסקה; בכתבה צוין כי כ־70% מהחשמל בישראל מיוצר מגז טבעי ynet, 3 בדצמבר 2025. בינואר 2026 הזהיר אגף התקציבים באוצר כי בלי רפורמת דמי התשתית "תעריף הפריקה והטעינה יעלה בלמעלה מ־40%"; כהן טען כי "לא הוצגה עבודה מקצועית של האוצר, ולכן אין לקדם את המהלך" "כלכליסט", 30 בינואר 2026.
הפריימריז והרשימה לכנסת – 2026: בפריימריז של הליכוד ב־17 באוגוסט 2026 הגיע למקום הראשון, לפני יו"ר הכנסת אמיר אוחנה "וואלה", 19 באוגוסט 2026. ברשימה שהגיש הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית ב־8 בספטמבר 2026 הוא מוצב במקום השני, אחרי נתניהו "מקור ראשון", 9 בספטמבר 2026.
3פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
308 מילים · 11 מקורות
רונן לוי ("מעוז"): ב־15 בינואר 2023 מינה כהן את לוי למנכ"ל משרד החוץ במקום אלון אושפיז, שהודיע על פרישה "אחרי שנתיים וחצי בתפקיד"; לפי ynet, לוי שירת כ־30 שנה בשב"כ ובמל"ל, ו"קיים ממשקים רבים עם כהן" בתקופה שבה כהן היה שר המודיעין ynet, 15 בינואר 2023. לפי "וואלה", "בשנים 2020–2018 לוי פעל בחשאי ליצירת קשרים עם מדינות העולם הערבי" "וואלה", 15 בינואר 2023.
יוסי דיין: ב־22 בינואר 2023 דווח כי כהן ימנה את פעיל הליכוד יוסי דיין למשנה למנכ"ל משרד החוץ – "הפעם הראשונה שבה שר חוץ עושה שימוש באפשרות הזו וממנה לתפקיד המשנה למנכ"ל מינוי פוליטי ולא דיפלומט מקצועי" "וואלה", 22 בינואר 2023. "שומרים" תיאר את דיין כיזם נדל"ן, מנכ"ל החברה הכלכלית אשקלון לשעבר ופעיל ליכוד "שומרים", 2023. השגריר בדימוס ברוך בינה כתב במכון מיתווים: "מינוי משנה פוליטי מהווה טעות ניהולית קשה" מיתווים, פברואר 2023.
מינויים מקצועיים במקביל: ב־2 באפריל 2023 אישרה הממשלה את הצעת כהן למינוי 12 ראשי נציגויות, ובהם דוד רוט (אוסטריה), דנה ארליך (אירלנד), עינת וייס (רואנדה), עדו מועד (קנדה), רסלאן אבו רוקן (הרפובליקה הדומיניקנית) ורמי חתן (קונסול כללי באיסטנבול), "בהתאם להחלטות ועדת המינויים העליונה של משרד החוץ בראשות המנכ"ל רונן לוי" News1, 2 באפריל 2023, "סרוגים", 2 באפריל 2023.
דיין עובר עם כהן למשרד האנרגיה: בינואר 2024 ביקש כהן למנות את דיין למנכ"ל משרד האנרגיה. חברי ועדת המינויים מיכל הלפרין ואמיר לוי התנגדו ודרשו שמנכ"לים ומנכ"ליות ימונו לסירוגין, וכהן "משך לפי שעה" את המינוי "כל רגע", 29 בינואר 2024. ב־4 בפברואר 2024 החליטה הממשלה, על פי הצעת שר האנרגיה והתשתיות, למנות את דיין למנהל הכללי של המשרד ילקוט הפרסומים, 14 בפברואר 2024.
טלי אלבז: במאי 2024 דיווח "כלכליסט" כי ראש המטה של כהן, טלי אלבז, שהגיעה איתו ממשרד החוץ, מונתה לתפקיד חדש וזמני של סמנכ"לית לפרויקטים במשרד האנרגיה; משרד האנרגיה מסר כי המועמדת הפגינה יכולות מקצועיות התואמות את צורכי התפקיד "כלכליסט", 5 במאי 2024. ביוני 2026 נמנתה אלבז עם החשודים בפרשת הדרכונים הדיפלומטיים ynet, 17 ביוני 2026.
4ארכיון התבטאויות וציטוטים
292 מילים · 11 מקורות
דצמבר 2019, על ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין: "יש חוק במדינת ישראל והחוק בנושא הזה מאפשר לנתניהו להמשיך ולכהן וכל אבירי החוק אני מבקש מהם לכבד אותו ככתבו וכלשונו, לא רק מתי שנוח להם" "סרוגים", 11 בדצמבר 2019.
20 ביוני 2021, על קואליציית בנט-לפיד: "התפקיד שלנו הוא לחשוף את ערוותה של אותה קואליציה שהיא מסוכנת" רדיו דרום, 20 ביוני 2021.
13 באוקטובר 2021, על התמודדות אדלשטיין: "לא דיברתי עם אדלשטיין, ואמרתי לנתניהו שאתמוך בו" ynet, 13 באוקטובר 2021. בנובמבר 2021: "הליכוד היא מפלגה דמוקרטית, וכשיהיו פריימריז, מי שחפץ – יתמודד. להערכתי נתניהו ינצח בבחירות בליכוד" "סרוגים", 24 בנובמבר 2021.
3 בנובמבר 2021, על ממשלת בנט-לפיד: "השנאה שלהם למחנה שלנו ולנתניהו גוברת על אהבת המדינה" רדיו דרום, 3 בנובמבר 2021.
7 ביוני 2023, על סגנית נשיא ארצות הברית קמלה האריס: בריאיון לכאן רשת ב': "אם תשאל אותה מה מפריע לה ברפורמה, היא לא תדע להגיד לך סעיף אחד. אני לא יודע אם היא קראה את החוק או לא, אבל ההערכה שלי – שלא" N12, 7 ביוני 2023.
27 ביוני 2023, על המחאה בחו"ל: "מי שקורא להפגנות בחו"ל פוגע במדינה" רדיו דרום, 27 ביוני 2023.
26 באוגוסט 2023, על ההפיכה המשטרית וחוק הגיוס: "אני אומר שאנחנו רוצים לקדם את הרפורמה בהסכמה אבל זה לא התנאי"; "החרדים הם אחיי, אני אוהב אותם אהבת נפש, אנחנו צריכים למצוא משהו מאוזן וסביר"; "נכון לקדם חוק שייתן מכסה משמעותית לטובת אלו שתורתם אומנותם, איזון זה הדבר הנכון" "כיכר השבת", 26 באוגוסט 2023.
24 באוקטובר 2023, על מזכ"ל האו"ם: "לא אפגש עם מזכ"ל האו"ם. אחרי ה־7 באוקטובר אין מקום לגישה מאוזנת. את החמאס יש למחוק מהעולם!" "ישראל היום", 24 באוקטובר 2023, "סרוגים", 24 באוקטובר 2023.
27 באוגוסט 2026, אחרי הפריימריז: "בפריימריז הקודמים חזו שאסיים במקום השישי, וסיימתי במקום השני. הפעם חשבו שאני אהיה בשלישייה הראשונה – והגעתי למקום הראשון"; "מעשים מנצחים פופוליזם וצעקות" ynet, 27 באוגוסט 2026.
5נושאי מיקוד מיוחדים – פרשת הדרכונים הדיפלומטיים
638 מילים · 24 מקורות
חשיפת הפרשה: ב־7 בדצמבר 2023 פורסם ב"הארץ" כי שר החוץ אלי כהן הורה להנפיק דרכונים דיפלומטיים לחברי ליכוד בעלי השפעה וליאיר נתניהו, בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרד "הארץ", 7 בדצמבר 2023. לפי N12, מנכ"ל המשרד רונן לוי "עקף אותם וציין שזו ההנחיה המפורשת של השר כהן" N12, 7 בדצמבר 2023, ice, 7 בדצמבר 2023.
תגובת כהן בדצמבר 2023: "בשיא המלחמה החליטו גורמים אינטרסנטיים להציף החלטות ישנות על הנפקת דרכונים, ומכיוון שיש הרבה פייק מציע לעשות סדר: מי שאושרו לו דרכונים על פי הנהלים הם: שלושה ראשי רשויות בלבד שבתוקף תפקידם אחראיים על קשרים בינלאומיים"; "לגבי יאיר נתניהו, האישור ניתן בחודש ינואר! משיקולי אבטחה" ynet, 9 בדצמבר 2023, ice, 9 בדצמבר 2023. באותו יום דרשה התנועה לחופש המידע ממשרד החוץ לפרסם את רשימת בעלי הדרכונים הדיפלומטיים, את הסיבה להנפקתם, את מועדי ההנפקה והפקיעה ואת הגורם שאישר אותם התנועה לחופש המידע, 9 בדצמבר 2023.
עתירה לבג"ץ: ב־6 במרץ 2024 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ (בג"ץ 1905/24) בדרישה לבטל ולאסוף דרכונים דיפלומטיים שהונפקו למקורבים פוליטיים; לפי העתירה, ההחלטה התקבלה בניגוד להמלצת ועדת החריגים התנועה לאיכות השלטון, 6 במרץ 2024. בסוף מרץ 2024 הורה בג"ץ למדינה וליאיר נתניהו להשיב לעתירה עד 1 במאי ice, 31 במרץ 2024.
החיפוש במשרד החוץ: ב־7 באוגוסט 2024 "חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 הגיעו הבוקר למטה משרד החוץ בירושלים, ערכו חיפוש במשרדים ותפסו חומרים" ynet, 7 באוגוסט 2024, N12, 7 באוגוסט 2024. לפי "ישראל היום", הנימוק שהוצג להנפקת הדרכון ליאיר נתניהו היה ש"מר נתניהו מלווה על ידי מאבטחים ונדרש כי בנסיעותיו לחו"ל, המאבטחים לא יופרדו ממנו במעבר הגבול" "ישראל היום", 7 באוגוסט 2024.
גרסת כהן באוגוסט 2024: לפי N12, כהן אמר למקורביו על יאיר נתניהו: "הוא קיבל דרכון דיפלומטי מארבעה מנכ"לים שונים: ב־2009, ב־2014, ב־2018 וגם על ידי המנכ"ל שלי, משיקולי אבטחה בלבד"; "כל עוד יש לו אבטחת שב"כ, אי־אפשר לצפות שנפעל אחרת"; ועל ראשי הרשויות: "המנכ"ל אישר רק לשלושה – בני ביטון, ישראל גנץ ותמיר עידאן". הוא טען גם כי "בנים של ראשי ממשלות ושרים זכאים לדרכון דיפלומטי עד גיל 18", ואמר: "שום דבר לא נעשה שלא כחוק" N12, 8 באוגוסט 2024.
חקירת כהן באזהרה: ב־10 בספטמבר 2025 נחקר כהן באזהרה בלהב 433 News1, 10 בספטמבר 2025. אחרי החקירה כתב: "חקירה זו לא הייתה אמורה כלל להיפתח – אבל כאזרח שומר חוק, מרגע שנפתחה חקירה, אענה על כל השאלות באופן מלא"; "בתקופתי כשר חוץ הונפקו על־ידי מנכ"ל המשרד בהתאם לסמכותו ארבעה דרכונים בלבד!"; "גם בדיעבד, החלטת המנכ"ל, מתוקף סמכותו, בארבעת המקרים בהחלט מוצדקת, ובוודאי שלא נעברה עבירה פלילית או מינהלית. בכל תפקידיי בממשלה, בצה"ל ובאקדמיה – החוק היה ויהיה נר לרגליי" "גלובס", 10 בספטמבר 2025, ynet, 10 בספטמבר 2025, N12, 10 בספטמבר 2025.
חשיפת רשימות החריגים: ב־14 בנובמבר 2025 פרסמה התנועה לחופש המידע כי "משרד החוץ מסר כי בשנים 2023–2025 אישרה ועדת החריגים 52 דרכונים דיפלומטיים, אך חשף רק את שמותיהם של 9 מהם" התנועה לחופש המידע, 14 בנובמבר 2025. ב־24 באפריל 2026 פרסמה התנועה כי ברשימה מופיע "יאיר נתניהו שמחזיק בדרכון דיפלומטי בתוקף עד לינואר 2028" התנועה לחופש המידע, 24 באפריל 2026.
סיום חקירת המשטרה והעברה לפרקליטות: ב־15 ביוני 2026 דווח כי "משטרת ישראל סיימה את חקירת פרשת הדרכונים הדיפלומטיים והעבירה לפרקליטות הודעה על סיום שלב החקירה" N12, 15 ביוני 2026. ב־17 ביוני דווח כי "המשטרה סוברת כי ישנה תשתית ראייתית נגד שר האנרגיה אלי כהן", נגד מנכ"ל משרד החוץ לשעבר רונן לוי ונגד עוזרת השר לשעבר טלי אלבז, בחשד "לעבירה של הפרת אמונים בעקבות הנפקה של דרכונים דיפלומטיים לגורמים שונים משיקולים שאינם ענייניים" ynet, 17 ביוני 2026, "ישראל היום", 17 ביוני 2026, "וואלה", 17 ביוני 2026.
תגובת כהן ומעמד התיק: מטעם כהן נמסר: "כפי שהוא מקפיד תמיד, גם במקרה הזה הכול נעשה בהתאם לנהלים", וכי "השר בטוח שהפרקליטות תגיע למסקנה כי אין מקום להגשת כתב אישום" ynet, 17 ביוני 2026. באוגוסט 2026 אמר: "החקירה הזאת כלל לא הייתה צריכה להיפתח כיוון שליאיר נתניהו חודש הדרכון מטעמי אבטחה מספר פעמים, על ידי מספר מנכ"לים, החל משנת 2009" ynet, 27 באוגוסט 2026. עד סוף ספטמבר 2026 לא פורסמה החלטת הפרקליטות בתיק.
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו