ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה מאז דצמבר 2022 וראש עיריית ירושלים לשעבר, הגיע למקום ה-24 בפריימריז של הליכוד באוגוסט 2026, ובמקום הזה הוא מוצב ברשימת המפלגה לכנסת. ב-2020 הכריז נתניהו כי ימנה אותו לשר האוצר, ומינה את ישראל כ"ץ. כשר הכלכלה השיק את "הסל של ישראל", מכרז שרק רשת אחת, קרפור, ניגשה אליו, ושיסתיים באוקטובר 2026; ביקש להדיח את הממונה על התחרות מיכל כהן; ותבע את חדשות 12 בשלוש תביעות דיבה, בעקבות תחקירים על ניגודי העניינים שלו ועל נסיעותיו לחו"ל.
נולד ב-1959 בירושלים; שירת בצנחנים ונפצע בלבנוןב-1988 הקים עם אחיו אלי את BRM, שב-1993 רכשה 50% ממניות צ'ק פוינט2008–2018 ראש עיריית ירושליםב-2019 נבחר לכנסת מטעם הליכודבפברואר 2020 הכריז נתניהו כי ימנה אותו לשר האוצר; במאי 2020 מינה את ישראל כ"ץמדצמבר 2022 שר הכלכלה והתעשייהניירות הערך שלו מנוהלים בנאמנות בידי אחיו, הסדר שלפי משרד המשפטים אינו עומד בכללי הנאמנות העיוורתבינואר 2026 תבע את חדשות 12 ב-12 מיליון שקלבפברואר 2026 זכתה קרפור, הרשת היחידה שניגשה, במכרז "הסל של ישראל"בספטמבר 2026 קבע בג"ץ כי להדחת הממונה על התחרות נדרש "משבר אמון אובייקטיבי"באוגוסט 2026 הגיע למקום ה-24 בפריימריז של הליכוד; מוצב במקום ה-24 ברשימה
מן הארכיון
שר האוצר שלא מונה
ב-13 בפברואר 2020, בכנס בחירות באור יהודה, אמר נתניהו כי ביקש מברקת "לשמש שר האוצר המיועד של ממשלת הליכוד הבאה", וכתב ברשתות: "אני מודיע שניר ברקת יהיה שר האוצר הבא של הממשלה בראשותי!" (N12). ברקת הודה לו "על האמון הגדול בבקשתו שאהיה שר האוצר בממשלה הבאה ועל כך שאימץ את התוכנית הכלכלית שיזמתי" (ynet). במאי 2020 מינה נתניהו את ישראל כ"ץ לשר האוצר, וברקת נותר ללא תיק. הוא מסר: "מברך על הקמת הממשלה החדשה ושמח שתרמתי את חלקי למען המטרה, גם אם לא אכהן כשר" (ynet).
באוגוסט 2020, במשבר הקורונה, אמר ברקת על כ"ץ: "הוא צריך להתפטר לאלתר, זה גדול עליו בכמה מידות" (N12). כ"ץ השיב: "הוא היה ראש העיר הכושל בתולדות ירושלים. הוריד את עיר הבירה שלנו מדירוג סוציואקונומי 4 ל-2, העיר הענייה ביותר היום, הכי מלוכלכת והכי ננטשת" (ynet). בדצמבר 2022, ערב השבעת הממשלה, הודיע נתניהו כי ברקת ימונה לשר הכלכלה (N12).
העסקים והנאמנות
ברקת הקים ב-1988 עם אחיו אלי את BRM, שב-1993 קנתה 50% ממניות צ'ק פוינט ב-400 אלף דולר ("כלכליסט"). במשך שנים הצהיר כי העביר את נכסיו לנאמנות עיוורת ("כלכליסט"). בחוות הדעת למניעת ניגוד עניינים שפרסם משרד המשפטים בדצמבר 2023 נכתב: "ההסכם אשר על פיו מנוהלים ניירות הערך שלך בנאמנות על ידי מר אלי ברקת, אינו עומד בהגדרת הכללים לניהול בנאמנות עיוורת על ידי חברה ציבורית ובלתי תלויה" (משרד המשפטים). ועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה אישרה את המשך החזקותיו בתנאים, וקבעה במרץ 2024 כי "מדובר בהסדר מאוזן וראוי" (מבקר המדינה).
ביולי 2023, שבעה חודשים אחרי שנכנס לתפקיד, עדיין לא חתם על הסדר ניגוד עניינים; הוא מסר כי הוא "ממלא את הנדרש על פי כל דין תוך היוועצות מקצועית עם הגורמים האמונים" ("כלכליסט" ו"שומרים"). "שומרים" חשף כי חברת ההחזקות שלו שכרה באותה שנה משרד יחסי ציבור אמריקאי לקידום רעייתו, בברלי ברקת, בכ-48 אלף דולר ("שומרים"). בדצמבר 2025 פרסם עמרי מניב בחדשות 12 תחקיר על "החברים העשירים" של ברקת, ובו נכתב כי "הסדר ניגוד העניינים של ברקת עצום, נמתח על עמודים רבים"; התחקיר עסק בין השאר ברכישת חלק מעמוד PUSH בידי גורמים ממשפחתו ובמינוי אבי בלשניקוב, המופיע בהסדר, ליו"ר מכון היצוא (N12).
"הסל של ישראל"
בינואר 2026 השיק ברקת מכרז שבו רשת אחת תתחייב למכור סל של כ-100 מוצרים במחיר הנמוך ביותר, ותקבל קמפיין ממשלתי בתקציב של עד 50 מיליון שקל (משרד הכלכלה). "כלכליסט" מצא כי 39 מ-93 מוצרי המזון והמשקאות בסל נשאו מדבקות אדומות ("כלכליסט"), והסל שונה (ynet). בפברואר 2026 זכתה במכרז קרפור, "הרשת היחידה שניגשה למכרז" ("וואלה"). חדשות 12 דיווחה כי אחיו, אלי ברקת, ערך פגישות עם בכירים בתעשייה כדי לגבש את התוכנית, וכי "מדובר לכאורה בהפרה של הסכם ניגוד העניינים" (N12). ברקת אמר לכאן: "אני לא מכיר ולא מעניין אותי מה אח שלי עושה בהשקעות", ועל האינטרסים של אחיו במיזם: "חד משמעית, שום דבר, אפס" (כאן).
ההוזלה חלה רק ב-50 מסניפי קרפור, והרכישה הוגבלה לשתי יחידות מכל מוצר ("כלכליסט"). ביוני 2026 פרסם "גלובס" נתונים שלפיהם המתחרים לא הוזילו באופן מובהק את מוצרי הסל, ומשרד הכלכלה דחה אותם ("גלובס"). בספטמבר 2026 הודיעה קרפור כי לא תאריך את המיזם, וברקת השאיר את ההחלטה על המשכו לממשלה הבאה ("כלכליסט").
הממונה על התחרות
ב-2023 וב-2024 ביקש ברקת מנציב שירות המדינה לכנס את ועדת המינויים כדי לדון בהדחת הממונה על התחרות מיכל כהן ("כלכליסט"). הנציב סירב, ובג"ץ קבע ביולי 2025 כי עליו לכנס את הוועדה (בג"ץ 6075/24). בדיון נוסף, שהוכרע ב-9 בספטמבר 2026, קבע בג"ץ כי הבקשה תידון בוועדה בהליך מקוצר, וכי להדחה נדרש "משבר אמון אובייקטיבי"; כהן נשארת בתפקיד, משום שבתקופת הבחירות אי אפשר לכנס את הוועדה ("גלובס").
הנסיעות וחדשות 12
לפי נתוני חופש מידע שפורסמו בחדשות 12 בספטמבר 2025, הוצאות המשלחות של ברקת לחו"ל בשנים 2023–2025 הגיעו ל-3,762,166 שקל, ובהן ארוחה עסקית בצרפת ב-30 אלף שקל ושירותי VIP בשדות תעופה ב-19 אלף שקל. ברקת מממן את כרטיסי הטיסה שלו, ומסר כי הנסיעות "נמדדות וחייבות להימדד אל מול התוצאות והתועלות שלהן לכלכלת ישראל" (N12). בנובמבר 2025 הודיע כי תבע את הערוץ ב-2.8 מיליון שקל ("כל רגע"); ביולי 2026 נמחקה התביעה מסיבה פרוצדורלית (ביזפורטל), והוא הגיש אותה מחדש בבית המשפט המחוזי בחיפה (News1).
אחרי תחקיר דצמבר 2025 הגיש ברקת תביעת דיבה בסך 12 מיליון שקל נגד חדשות 12, עמרי מניב ובכירי הערוץ ("וואלה"), והודיע על קרן בסך 2 מיליון שקל מכספו לסיוע משפטי למי שתובעים את הערוץ או נתבעים על ידו ("העין השביעית"). חדשות 12 הגישה תביעה שכנגד בסך מיליון שקל, בטענה כי התביעה נועדה "להלך אימים" ולהשתיק "ביקורת עיתונאית לגיטימית" ("וואלה"). ביולי 2026 תבע את הערוץ במיליון שקל נוספים, בגלל כתבה על קשרים לקרפור (News1).
נתניהו
בנובמבר 2019, אחרי ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין, אמר ברקת: "אני מזדהה לחלוטין עם תחושת העוול וחוסר הצדק" (ערוץ 7). במרץ 2023, בשיא המחאה נגד ההפיכה המשטרית, אמר כי הוא "תומך מלא בתיקונים הנדרשים במערכת המשפט", אך "במקרה בו בג"ץ יפסול לצערי את התיקונים במסגרת הרפורמה – אכבד את החלטת בית המשפט כלשונה" (ynet). בדצמבר 2023, במהלך המלחמה, אמר בשיחות עם פעילי ליכוד: "אני לא אתמוך שוב בנתניהו – צריך שינוי". ברקת הגיב אז: "אינני מתכוון לשתף פעולה עם גורמים פוליטיים אינטרסנטיים המבקשים לתקוע טריז ביני לבין ראש הממשלה" (כאן). בינואר 2025 הגיע לבית המשפט כדי לתמוך בנתניהו במהלך עדותו (ynet). באוגוסט 2026, ימים לפני הפריימריז, דווח כי הוביל אחרי 7 באוקטובר ניסיון להדיח את נתניהו; מלשכתו נמסר: "הפרסום הוא שקרי כפי שכבר הבהרתי מזמן" (ynet).
ב-2021 חשפו "וואלה" ו"מעריב" רשת של כ-320 פרופילים מזויפים שקידמו את התכנים של ברקת ברשתות. ברקת מסר כי "ח"כ ברקת או מי מטעמו או מצוותו לא קשורים ולא יודעים, ולא הפעילו רשת פיקטיבית או מזוייפת כלשהי" ("וואלה"; "מעריב").
בתגובה לתחקירי חדשות 12 אמר ברקת: "תודה לאל הצלחתי בחיים. וכן, אני אדם עשיר, אבל לא נולדתי כזה. עבדתי קשה מאוד כל חיי והרווחתי את הוני בעמל בלי קיצורי דרך" (ערוץ 14). על התביעה נגד הערוץ אמר: "כתב התביעה חושף מסכת של שקרים, רשלנות חמורה וזדון מכוון" ("וואלה").
התיק המלא על ניר ברקת
1ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
312 מילים · 14 מקורות
לידה, משפחה והשכלה: ניר ברקת "נולד ב־19 באוקטובר 1959" ו"נולד ומתגורר בירושלים"; הוא "נשוי לבברלי ואב לשלוש בנות" ו"בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים" ערוץ הכנסת. לפי "גלובס", אמו, שולה, היא מדריכת ריקודי עם ואביו, זלמן, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטה העברית; הוא למד לקראת תואר שני במינהל עסקים ולא השלים אותו "גלובס", 24 באוקטובר 2013.
שירות צבאי: לפי ערוץ הכנסת "שירת בצה"ל בצנחנים כמפקד פלוגה בדרגת רב־סרן" ו"נפצע במהלך שירותו בדרום לבנון" ערוץ הכנסת. בריאיון ל־ynet סיפר: "בנובמבר 1977 התגייסתי לסיירת שקד", ו"את קורס מ"כים סיימתי כמצטיין פלוגתי וחזרתי לגדוד כמפקד כיתה בפלוגת מסלול" ynet, 4 באוקטובר 2019. בנאום זיכרון אמר: "בתשעה עשר באוגוסט 1980, במבצע מוביל, בקרב פנים מול פנים בלבנון, מוקי המ"פ שלי נהרג ואני נפצעתי לידו" גלעד רמת גן.
היי־טק ועסקים: "אלי וניר ברקת הקימו את BRM ב־1988, עם יובל רכבי ועמרי מן, כחברת הייטק שעסקה בפיתוח אנטי וירוס"; "ב־1993 רשמה BRM את ההברקה הגדולה: קניית 50% ממניות צ'ק פוינט ב־400 אלף דולר" "כלכליסט", 10 בפברואר 2019. "גלובס" כתב ב־2001 כי ברקת "ייזכר כיו"ר הראשון של צ'קפוינט", וכי בקווב, שקיוו שתגיע לגבהים של צ'ק פוינט, שווה 30 מיליון דולר "גלובס", 2 בספטמבר 2001. בדצמבר 2002 הוצג כ"משקיע מרכזי ומנכ"ל משותף בקרן הון הסיכון הירושלמית BRM" ynet, 4 בדצמבר 2002.
פילנתרופיה: ב־1999 "הפכה סנונית לעמותה עצמאית … מיסודם של האוניברסיטה העברית בירושלים ומשפחת ניר ובברלי ברקת" סנונית – אודות. לפי "וואלה", ברקת "שימש יו"ר העמותה, ליווה אותה, מימן אותה ופתח לה דלתות רבות" בעמותת "רוח חדשה", שהוקמה ב־2003 "וואלה", 24 באוקטובר 2010.
המעבר לפוליטיקה: ב־4 בדצמבר 2002 הודיע על התמודדות לראשות עיריית ירושלים: "לאור מעורבותי רבת השנים בעשייה החברתית בירושלים, אני רואה בהתמודדות שליחות ציבורית" ynet, 4 בדצמבר 2002. "בינואר 2003 פרש מכל תפקידיו ועיסוקיו העסקיים", עמד בראש סיעת "ירושלים תצליח" והפסיד לאורי לופוליאנסקי עם 43% מהקולות "גלובס", 2013. אחר כך כיהן כחבר מועצה ו"כיהן כיו"ר האופוזיציה העירונית" "וואלה", 12 בנובמבר 2008. בינואר 2006 מונה ליו"ר מטה קדימה בירושלים ynet, 16 בינואר 2006.
2ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים ותפקידים)
799 מילים · 3 תת-פרקים · 34 מקורות
ראש עיריית ירושלים – נובמבר 2008 עד דצמבר 2018
בחירות: בנובמבר 2008 "גרף 52% מקולות הבוחרים" מול 43% למאיר פרוש "וואלה", 12 בנובמבר 2008. באוקטובר 2013 נבחר לקדנציה שנייה "עם 51.11% מולו קיבל משה ליאון 45.32%", בשיעור הצבעה של 35.9% ירושלים נט, 23 באוקטובר 2013. במרץ 2018 הודיע: "לא אתמודד לקדנציה שלישית לראשות העיר", ו"החלטתי לשרת את מדינת ישראל ברמה הלאומית ולחזק את תנועת הליכוד" "כיכר השבת", 25 במרץ 2018.
תקציב, תרבות ותיירות: תקציב העירייה ל־2009, הראשון שלו, גדל ב־5.7% ל־3.35 מיליארד שקל; תקציב מוסדות התרבות הוכפל מ־10 ל־20 מיליון שקל "כלכליסט", 22 בדצמבר 2008. לפי NRG, ההבטחות להקים מפעל לטיהור שפכים במזרח העיר ולהקים קרן לחינוך "אינן מוזכרות כלל" בתקציב, ונרשמה ירידה בתקציבי קידום נוער, מניעת נשירה ומניעת סמים NRG, 28 בדצמבר 2008. תקציב התיירות העירוני "זינק פי עשרה – מ־3 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל" NRG, 12 בינואר 2010.
חינוך: ברקת פתח את אזורי הרישום: "עכשיו אני נותן לכל הורה לבחור כל בית ספר שהוא רוצה"; באותה כתבה: "בשלוש השנים בין 2008 ל־2011 חלה ירידה של עשרה אחוזים במספר התלמידים הניגשים לבגרויות, וירידה של שבעה אחוזים במספר הזכאים" "ישראל היום", 9 בנובמבר 2012. לפי האגודה לזכויות האזרח, במזרח ירושלים "חסרות כ־2,000 כיתות" האגודה לזכויות האזרח, מאי 2017.
ניקיון ושכר בכירים: דוח מבקר המדינה, שבדק את פברואר–נובמבר 2018, קבע כי "קיים פער בין מדיניותה המוצהרת של העירייה לבין רמת הניקיון המושגת באמצעות פעולותיה" מבקר המדינה, ניקיון העיר ירושלים וטיפוח חזותה. לפי משרד האוצר, "בשנות כהונתו של ברקת גדל מספר משרות הבכירים פי שלושה", ועלות שכרם עלתה "מכ־9.6 מיליון שקל בשנת 2009 ללא פחות מ־34 מיליון שקל בשנת 2015" "כלכליסט", 21 בינואר 2016.
קנס מבקר המדינה: מבקר המדינה קנס את ברקת ב־407 אלף שקל על התנהלותו בבחירות 2013, בשל "גירעון עמוק איתו סיים את מערכת הבחירות" "כלכליסט", 30 בספטמבר 2014.
חבר כנסת בליכוד – 2019 עד דצמבר 2022
הכניסה לכנסת: "נבחר לכנסת בשנת 2019 מטעם הליכוד" ערוץ הכנסת.
הבטחת תיק האוצר: ב־13 בפברואר 2020 אמר נתניהו באור יהודה כי ביקש מברקת "לשמש שר האוצר המיועד של ממשלת הליכוד הבאה" N12, 13 בפברואר 2020. ב־16 בפברואר הוסיף: "שניר ברקת יוביל כשר אוצר – בבריאות, במזון, בכל הבעיות שעל הפרק" "אמס", 16 בפברואר 2020. במאי 2020 מונה ישראל כ"ץ לשר האוצר ynet, 15 במאי 2020, ו"בסיום חלוקת התיקים בממשלה החדשה אתמול נותר ברקת ללא תפקיד שר" ynet, 18 במאי 2020.
התוכנית החלופית והעימות עם כ"ץ: ביולי 2020 הציג לנתניהו תוכנית ש"היעד" שלה "החזרת חצי מיליון מובטלים למעגל העבודה" "גלובס", 7 ביולי 2020; לדבריו, נתניהו הזמין אותה ממנו ice, 7 ביולי 2020. באוגוסט 2020 אמר על כ"ץ: "הוא צריך להתפטר לאלתר, זה גדול עליו בכמה מידות" N12, 30 באוגוסט 2020, וכ"ץ השיב: "ניר ברקת היה ראש העיר הכושל ביותר בירושלים. הוא הפך את עיר הבירה להיות הענייה ביותר במדינה" "ישראל היום", 30 באוגוסט 2020.
שר הכלכלה והתעשייה – מדצמבר 2022
כניסה לתפקיד: "ערב לפני ההשבעה, הכריז נתניהו כי ניר ברקת ימונה לשר הכלכלה, זאת לאחר שהמשרד הוצע גם לישראל כ"ץ" N12, 28 בדצמבר 2022. בדברי הכניסה לתפקיד אמר: "הרגולציה היא סרטן בגופו של המשק, לא פחות" "כלכליסט", 1 בינואר 2023. נכון לספטמבר 2026 הוא עדיין מכהן כשר הכלכלה "כלכליסט", 24 בספטמבר 2026.
רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל": ועדת הכלכלה אישרה את הרפורמה ביולי 2024; לפי משרד הכלכלה, "כבר בשלב הראשון המיידי היא כוללת כ־90% ממוצרי הצריכה" ותביא ל"חיסכון שנתי של כ־6,000 שקל במשק בית ממוצע" "כלכליסט", 17 ביולי 2024. פרק התקינה נכנס לתוקף באופן מדורג מ־1 בינואר 2025 משרד הכלכלה. מבקר המדינה קבע באוקטובר 2025 כי ברפורמה "היבואנים אינם מצויים בתהליכי היבוא", וכי יישום הרפורמה בתקינה משנת 2022 "גרם לבלבול ולא השיג את מלוא פוטנציאל החיסכון" מבקר המדינה, 21 באוקטובר 2025. ביוני 2026 אמר משרד הכלכלה כי "נדרשות בדיקות מעמיקות יותר" כדי לקבוע אם ירידות המחירים נובעות מהרפורמה, ובאוצר אמרו: "ועדיין לא רואים שינוי מספיק בהורדת המחיר" "כלכליסט", 2 ביוני 2026.
העלאות מחירים ו"מדבקה שחורה": במרץ 2024 הציג בוועדת הכלכלה רשימת חברות שהעלו מחירים במלחמה, ובהן שטראוס, אסם, שסטוביץ, ויסוצקי, יכין, זוגלובק, בית השיטה ואחוה, ואמר כי צריך לחייב את מי שהעלה מחיר ללא הצדקה לשים מדבקה שחורה על המוצר ערוץ הכנסת, 12 במרץ 2024.
היטלי היצף: באפריל 2025 אימץ המלצה להטיל היטל היצף של עד 165% על קנאביס רפואי מיובא מקנדה לארבע שנים "כלכליסט", 10 באפריל 2025. שר האוצר סמוטריץ' התנגד; ברקת כתב לו: "במידה ולא יתקבל ממך סירוב מנומק, בכוונתי להמשיך בהליך הטלת ההיטל על הקנאביס" "כלכליסט", 22 באפריל 2025. במאי 2025 קידם המשרד היטל היצף של כ־90% על פרופילי אלומיניום מסין, ויבואנים הזהירו מהתייקרות "כלכליסט", 4 במאי 2025.
קטאר: ברקת כינה את קטאר "אויב גדול של מדינת ישראל" ו"ג'יהאדיסטים, זאב בעור של כבש"; בדצמבר 2025 קידם משרדו חידוש לשלוש שנים של צו המאפשר יבוא מ־15 מדינות שאין להן יחסים עם ישראל, ובהן קטאר. ברקת מסר: "מדובר בהוראת שעה שאושרה לפני למעלה מ־20 שנה! ומתחדשת מידי כמה שנים" N12, 30 בדצמבר 2025.
הפריימריז והרשימה לכנסת – 2026: בפריימריז של הליכוד באוגוסט 2026 "הגיע למקום ה־24" N12, 18 באוגוסט 2026, ובמקום ה־24 הוא מוצב ברשימה שהגיש הליכוד ב־8 בספטמבר 2026 "מקור ראשון", 9 בספטמבר 2026.
3פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
388 מילים · 20 מקורות
אמנון מרחב: בדצמבר 2010 דווח כי עו"ד אמנון מרחב ימונה ליועץ המשפטי של עיריית ירושלים, במקום יוסי חביליו, "על רקע מסכת יחסים עכורה מאוד עם ראש העירייה ניר ברקת" NRG, 12 בדצמבר 2010. ב־2013 מונה למנכ"ל העירייה, ו"כל העיר" כתב כי הוא "נחשב למקורב מאוד לראש העיר" "כל העיר", 11 באוקטובר 2018. בינואר 2023 מינה אותו ברקת למנכ"ל משרד הכלכלה "כלכליסט", 2 בינואר 2023, והממשלה אישרה את המינוי ב־15 בינואר 2023 News1, 15 בינואר 2023.
מוטי גמיש: באפריל 2023 מונה ראש המטה של ברקת, מוטי גמיש, למשנה למנכ"ל, במקום ינון אלרועי, איש מקצוע ממערך הנספחים הכלכליים "כלכליסט", 30 באפריל 2023. לפי "שומרים", הממשלה ביטלה החרגה שאפשרה מינוי מקצועי לתפקיד במשרד הכלכלה "שומרים", 7 בספטמבר 2023. באוגוסט 2024 הביא ברקת לממשלה את מינוי גמיש למנכ"ל "כלכליסט", 15 באוגוסט 2024. ב־2 ביולי 2026 דווח כי גמיש, שהיה "הרוח החיה מאחורי מיזם הסל של ישראל", עוזב ו"יתמקד בסיוע לשר ניר ברקת בפריימריז בליכוד" "כלכליסט", 2 ביולי 2026.
מכון התקנים ומכון היצוא: ביולי 2023 קידם ברקת את אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, ליו"ר מכון התקנים; שני אמר: "חתמתי כבר לפני חמש שנים על הסדר ניגוד עניינים" "כלכליסט", 20 ביולי 2023. בדצמבר 2023 מונה אבי בלשניקוב ליו"ר מכון היצוא "וואלה", 10 בדצמבר 2023. לפי תחקיר N12, בלשניקוב מופיע בהסדר ניגוד העניינים של ברקת, והוא אמר: "אמר במפורש מוטי גמיש, מה שנקרא, בגילוי נאות, נאות, נאות, נאות – שאני מקורב לשר הכלכלה ניר ברקת" N12, 27 בדצמבר 2025.
הממונה על התחרות מיכל כהן: במאי 2023 ובינואר 2024 ביקש ברקת לכנס את ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה כדי לדון בהדחת הממונה על התחרות "כלכליסט", 28 בינואר 2024. בפברואר 2025 הוציא בג"ץ צו על תנאי לנציב "מדוע אינו מכנס את ועדת המינויים" "כלכליסט", 3 בפברואר 2025, וב־28 ביולי 2025 קבע כי עליו לכנס אותה בג"ץ 6075/24. בינואר 2026 הורה נשיא בית המשפט העליון על דיון נוסף "גלובס", 16 בינואר 2026. ב־9 בספטמבר 2026 נקבע כי הבקשה תידון בוועדה בהליך מקוצר, וכי להדחה נדרש "משבר אמון אובייקטיבי"; בשל תקופת הבחירות לא ניתן לכנס את הוועדה, וכהן נשארת בתפקידה "גלובס", 9 בספטמבר 2026.
הבחירות בעכו: בבחירות לראשות עיריית עכו בפברואר 2024 תמך ברקת בעמיחי בן שלוש, בעוד הליכוד תמך באוהד שגב N12, ינואר 2025. במרץ 2025 נעצר בן שלוש בחשד לשוחד בחירות "מעריב", 25 במרץ 2025; בספטמבר 2025 ביטל בית המשפט המחוזי בחיפה את תוצאות הבחירות "הארץ", 18 בספטמבר 2025, ובבחירות החוזרות במרץ 2026 ניצח שגב כאן, 25 במרץ 2026.
4ארכיון התבטאויות וציטוטים
593 מילים · 12 מקורות
21 במרץ 2019, על בני גנץ: "אם בן אדם הצליח לבזבז 50 מיליון דולר ולא התנהג עם הכסף כמו שצריך, איך הוא בדיוק מתכוון לנהל מיליארדים של שקלים שהם כסף ציבורי, שהם כסף של המדינה? האם היית נותן לבן אדם כזה לנהל מיליארדים מהכספים של הציבור כולו?" "ישראל היום", 21 במרץ 2019.
17 בפברואר 2020, על גנץ וניסנקורן: "תפישת העולם הסוציאליסטית של מחנה השמאל היא שונה משוק פתוח. בנוסף, בני גנץ, הדבר הראשון שהוא עשה כשסיים את שירותו בצבא היה לפשוט רגל. לא השתנה שום דבר מאז ביכולת ובהבנה של בני גנץ. אבי ניסנקורן שבא מתפישה הסתדרותית לא יכול להיות שר אוצר" ynet, 17 בפברואר 2020.
8 באוגוסט 2020, על משרד האוצר: "אנחנו רואים את שהאוצר נכשל פעם אחר פעם. השיטות הישנות לא עובדות בקורונה ושם בדיוק נמצא הקיבעון החשיבתי של משרד האוצר. הפקידות באוצר שהיא מאוד דומיננטית לא מבינה את גודל האירוע ולכן אני מכין תוכניות חלופיות"; ועל כ"ץ: "כנראה שהאגו שלו קצת גדול מדי ומפריע לו להקשיב, להבין ולשמוע חברים אחרים עם דעות אחרות" N12, "אופירה וברקוביץ", 8 באוגוסט 2020.
21 במרץ 2023, על ההפיכה המשטרית ובג"ץ: "אני תומך מלא בתיקונים הנדרשים במערכת המשפט ואין מקום להתערבות של בג"ץ או לפסילת חקיקה של הכנסת בנושא הזה"; "אני לא תומך בשום דרך ואופן בהליכה עיוורת למשבר חוקתי בישראל. האינטרס של מדינת ישראל אצלי הוא מעל לכל. כך חונכתי. כחייל, כקצין וכאזרח. במקרה בו בג"ץ יפסול לצערי את התיקונים במסגרת הרפורמה – אכבד את החלטת בית המשפט כלשונה. לא אתן קולי ואת ידי לכאוס בו אזרחי ישראל יאבדו את האמון במערכות השלטון והמשפט בו זמנית" ynet, 21 במרץ 2023.
8 ביוני 2023, אחרי עימות עם מפגינים בבוסטון: "רצח פוליטי הוא עניין של זמן במדינת ישראל. בחסות המחאה יש מי שהתיר את דמם של נבחרי ציבור" כאן, 8 ביוני 2023.
4 בדצמבר 2023, בשיחות עם פעילי ליכוד: "אני לא אתמוך שוב בנתניהו – צריך שינוי"; לפי כאן אמר גם: "אחרי המלחמה צריך לפנות לעם ולקבל אמון מחדש. אני פועל לפי סדר יום – והוא מתקרב לסופו" כאן, 4 בדצמבר 2023.
7 בינואר 2024, בישיבת ממשלה: "לא יכול להיות שהכלכלה הישראלית תהיה תלויה בידיים העובדות של הפועלים הפלסטינים. לא יכול להיות שאחרי שהקבינט הכלכלי החליט לאסור כניסת פועלים פלסטינים ולייבא פועלים ממדינות אחרות – משרד האוצר מחליט לנהוג אחרת. למה צריך בכלל קבינט? הרי זה קבינט שלא מקשיבים לו. מחליטים החלטות ובפועל דבר לא קורה. מה אנחנו, ממשלת בובות?" ynet, 7 בינואר 2024.
5 באוגוסט 2024, על איראן ועסקת החטופים: "תמיד טענתי שהמלחמה הזאת היא בעצם מלחמת איראן הראשונה"; "כולנו רוצים ומחויבים להחזיר את החטופים הביתה. כשיביא ראש הממשלה עסקה, היא תאושר. אני אצביע בעדה בממשלה. ההחלטה תעבור. עם זאת, אנחנו לא מוכנים שחמאס יישאר בעזה, לא מוכנים שתהיה לו אספקה דרך ציר פילדלפי" N12, "חדשות הבוקר", 5 באוגוסט 2024.
28 בדצמבר 2025, על חדשות 12: "ערוץ התבהלה 12 מנסה להפחיד אותי בקמפיין שקרים מתוזמר. ביום שלישי יחטפו ממני את תביעת הדיבה הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל. כשהערוץ הדועך שאיבד את הרייטינג מנסה לפגוע בי ובימין אני לא אשתוק. הם ימשיכו לשקר ולרמות ואני אמשיך לשרת את עם ישראל בשקל לשנה כפי שאני עושה 24 שנה. האמת תנצח" ice, 5 בינואר 2026.
4 בינואר 2026, בהשקת "הסל של ישראל": "לא נולדתי אתמול. זה סטארט־אפ, חשיבה מחוץ לקופסא. האתגר להוריד את יוקר המחיה מחייב להוביל תהליכים ושותפויות של ממשלת ישראל" ice, 4 בינואר 2026.
6 בינואר 2026, על הונו: "תודה לאל הצלחתי בחיים. וכן, אני אדם עשיר, אבל לא נולדתי כזה. עבדתי קשה מאוד כל חיי והרווחתי את הוני בעמל בלי קיצורי דרך" ערוץ 14, 6 בינואר 2026.
25 במאי 2026, על חדשות 12 וכוח 100: "ובמקום שערוץ 12 יתנצל על הנזק שנגרם – הם תובעים אנשים, כולל אותי. הם לא מתביישים?" גלי ישראל, 25 במאי 2026.
5תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודוחות ביקורת
726 מילים · 23 מקורות
רשת הפרופילים המזויפים, 2021: "וואלה" חשף בנובמבר 2021 כ־320 פרופילים מזויפים שקידמו את התכנים של ברקת; לפי הדיווח, ממוצע השיתופים בעמודו עלה מ־111 ביולי 2021 לכ־650 באוגוסט. ברקת מסר: "ח"כ ברקת או מי מטעמו או מצוותו לא קשורים ולא יודעים, ולא הפעילו רשת פיקטיבית או מזוייפת כלשהי" "וואלה", 19 בנובמבר 2021. בדצמבר 2021 דווח כי אחרי הסרת כ־300 פרופילים ירד ממוצע השיתופים מ־897 ל־88 "מעריב", 26 בדצמבר 2021.
מודל פורטר: במרץ 2023 ביקש משרד הכלכלה פטור ממכרז לתשלום של כ־1.3 מיליון שקל לצוות הקשור לפרופ' מייקל פורטר, מנטור של ברקת; בשנים 2018–2020 הגיע מימון פעילותו דרך פורום קהלת לכ־3.7 מיליון שקל "שומרים", 19 במרץ 2023. המשרד הודה כי "שניים מהמומחים שהוגדרו כפרופסורים כלל אינם בעלי תואר אקדמי מתקדם", והתנועה לטוהר המידות כתבה: "טוב היה אם משרד הכלכלה היה נמנע מהתקשרות עם הגורם בפטור ממכרז, בשים לב להיכרות עם השר" "שומרים", 17 באפריל 2023.
ניגוד עניינים והנאמנות: ביולי 2023, שבעה חודשים אחרי כניסתו לתפקיד, עדיין לא חתם ברקת על הסדר ניגוד עניינים; הוא מסר כי הוא "ממלא את הנדרש על פי כל דין תוך היוועצות מקצועית עם הגורמים האמונים" "כלכליסט" ו"שומרים", 16 ביולי 2023. באפריל 2023 שכרה חברת ההחזקות שלו את משרד יחסי הציבור Rubinstein Associates לקידום רעייתו בברלי בארה"ב, בכ־48 אלף דולר לארבעה חודשים; ברקת מסר כי "העביר לאחיו אלי את כל זכויות החתימה" "שומרים", 31 ביולי 2023. בחוות דעת משרד המשפטים מ־7 בדצמבר 2023 נכתב: "ההסכם אשר על פיו מנוהלים ניירות הערך שלך בנאמנות על ידי מר אלי ברקת, אינו עומד בהגדרת הכללים לניהול בנאמנות עיוורת על ידי חברה ציבורית ובלתי תלויה" משרד המשפטים, 7 בדצמבר 2023. ועדת ההיתרים אישרה ב־26 בדצמבר 2023 את המשך החזקתו בחברת אחזקות פרטית מבקר המדינה, 26 בדצמבר 2023, וב־26 במרץ 2024 קבעה כי "מדובר בהסדר מאוזן וראוי, שמתיישב עם תכלית הכללים" מבקר המדינה, 26 במרץ 2024.
תחקיר חדשות 12, דצמבר 2025: עמרי מניב פרסם תחקיר על "החברים העשירים של שר הכלכלה ניר ברקת – וניגודי העניינים", ובו נכתב כי "הסדר ניגוד העניינים של ברקת עצום, נמתח על עמודים רבים"; התחקיר עסק ברכישת חלק מעמוד PUSH בידי גורמים ממשפחת ברקת, בקשרים לרשתות מזון ובמאמציו נגד הממונה על התחרות. עו"ד אלעד מן אמר: "אין ספק שקשה היה להגריל תפקיד יותר בעייתי מהתפקיד שבו הוצב ניר ברקת" N12, 27 בדצמבר 2025.
הנסיעות לחו"ל: התנועה לחופש המידע פרסמה נתונים על 14 נסיעות בשנת 2023 ובמחצית הראשונה של 2024, וכתבה כי "העלויות שלו ושל הפמליה לא נמוכות" התנועה לחופש המידע, 13 במאי 2025. ביולי 2025 דווח כי ברקת בחו"ל בפעם השביעית מתחילת השנה N12, 28 ביולי 2025. בספטמבר 2025 פרסמה מעיין פרתי בחדשות 12, לפי נתוני עמותת הצלחה, כי הוצאות משלחותיו בשנים 2023–2025 הגיעו ל־3,762,166 שקל; ברקת מסר כי הנסיעות "נמדדות וחייבות להימדד אל מול התוצאות והתועלות שלהן לכלכלת ישראל" N12, 19 בספטמבר 2025. לפי העמותה, כרטיסי הטיסה האישיים שלו מומנו על ידו, והלינה, הרכבים, שירותי ה־VIP והוצאות הפמליה מכספי ציבור ice, 19 בספטמבר 2025. בינואר 2026 דווח כי איציק פרזאן, מייסד PUSH ושותפו העסקי של אחי השר, התלווה לנסיעות רבות במימון מכון היצוא; מכון היצוא מסר כי הוא "מזמין לסיורים עיתונאים מכלל כלי התקשורת המרכזיים, בהם פוש" N12, 19 בינואר 2026. לפי ynet, עלויות המשלחות ב־2025 הגיעו לכ־1.6 מיליון שקל, ומשרד הכלכלה מסר כי ברקת "נושא באופן אישי גם בעלות כרטיסי הטיסה שלו" ynet, 29 בינואר 2026.
התביעות נגד חדשות 12: (1) בנובמבר 2025 אמר: "כן, תבעתי אתכם, תביעה של 2.8 מיליון ש"ח" "כל רגע", 23 בנובמבר 2025; ב־1 ביולי 2026 מחקה השופטת ענת זינגר מבית המשפט המחוזי בירושלים את התביעה, משום ש"הצדדים לא דיווחו לבית המשפט על תוצאות הדיון המוקדם ביניהם" ביזפורטל, 1 ביולי 2026, וברקת הגיש אותה מחדש בבית המשפט המחוזי בחיפה News1, 8 ביולי 2026. (2) ב־13 בינואר 2026 הגיש לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה בסך 12 מיליון שקל נגד עמרי מניב, קשת, חדשות 12, אבי וייס וגיא סודרי: "כתב התביעה חושף מסכת של שקרים, רשלנות חמורה וזדון מכוון" "וואלה", 13 בינואר 2026. ב־24 במאי 2026 הגישה חדשות 12 תביעה שכנגד בסך מיליון שקל, על כינויים כמו "דיבה 12", וטענה כי התביעה היא ניסיון "להלך אימים" ולהשתיק "ביקורת עיתונאית לגיטימית" "וואלה", 24 במאי 2026. (3) ב־2 ביולי 2026 הגיש תביעה בסך מיליון שקל על כתבה בפינת "הקומבינה" על קשרים לקרפור News1, 2 ביולי 2026.
הקרן נגד חדשות 12: ברקת הודיע על קרן בסך 2 מיליון שקל מכספו לסיוע משפטי למי שתובעים את חדשות 12 או נתבעים על ידו; הוא התכוון שבראשה יעמוד פרופ' משה כהן־אליה, פאנליסט בערוץ 14, וחזר בו מהכוונה לשלם לו. חוות הדעת המשפטית שעליה נשען המהלך לא פורסמה "העין השביעית", 3 בפברואר 2026.
6סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
401 מילים · 19 מקורות
תיק האוצר: בפברואר 2020 הכריז נתניהו: "אני מודיע שניר ברקת יהיה שר האוצר הבא של הממשלה בראשותי!" N12, 13 בפברואר 2020. במאי 2020, בלי תיק, אמר ברקת: "היה לי ברור שתפקיד זוטר אני לא רוצה לקחת" ערוץ 7, 21 במאי 2020. בדצמבר 2020 אמר כי לא שכח לנתניהו "את ההבטחה שהפר" N12, 17 בדצמבר 2020. בנובמבר 2022 אמר: "נתניהו ואני רואים עין בעין את האתגרים ואת הפתרונות, ולא פעם הוא ראה בי את הבן האדם המתאים ביותר – זה קרה לא ממזמן" ynet, 6 בנובמבר 2022. בדצמבר 2022 מונה לשר הכלכלה ynet, 28 בדצמבר 2022.
שוק חופשי ומימון ממשלתי לרשת פרטית: במרץ 2024 כתב למנהלי רשתות המזון: "כאיש ליברל בתפיסת עולמי, אני מאמין גדול בכלכלת שוק חופשי ובתחרות" התנועה לחופש המידע, נספחי עתירה. ב־2026 קיבלה קרפור, שזכתה במכרז "הסל של ישראל", קמפיין במימון ממשלתי ynet, 20 באפריל 2026.
הנאמנות והאח: ב־2021 דווח כי ברקת "הצהיר שוב ושוב שהעביר את נכסיו לנאמנות עיוורת וכי הוא אינו מעורב יותר בפעילות העסקית" "כלכליסט", 3 באוקטובר 2021. בפברואר 2026 דווח כי אחיו אלי השתתף בגיבוש "הסל של ישראל", אף שבהסכם ניגוד העניינים "קיימת התחייבות של השר ברקת לעשות הפרדה מוחלטת בין עסקיו, כולל אלו שמשותפים למשפחה, לבין ענייני המשרד" ynet, 10 בפברואר 2026.
נתניהו: בנובמבר 2019 אמר: "אני מזדהה לחלוטין עם תחושת העוול וחוסר הצדק", וכינה את קריאתו של גדעון סער "אמירה אומללה, טעות קשה מאוד" ערוץ 7, 27 בנובמבר 2019. במאי 2020 אמרה שרה נתניהו: "דווקא ברקת מאוד מקורב אלינו" ynet, 18 במאי 2020. עם פתיחת משפט נתניהו כתב: "אני מאחל הצלחה מכל הלב לראש הממשלה בהוכחת חפותו המוחלטת בבית המשפט" N12, 24 במאי 2020. בדצמבר 2023 אמר לפעילי ליכוד: "אני לא אתמוך שוב בנתניהו – צריך שינוי" כאן, 4 בדצמבר 2023. בינואר 2025 הגיע לבית המשפט לתמוך בנתניהו במהלך עדותו ynet, 27 בינואר 2025. באוגוסט 2026, לפני הפריימריז, דווח כי הוביל אחרי 7 באוקטובר ניסיון להדיח את נתניהו; מלשכתו נמסר: "הפרסום הוא שקרי כפי שכבר הבהרתי מזמן" ynet, 12 באוגוסט 2026.
סמוטריץ' והאוצר: בדצמבר 2023 אמר: "לא אתמוך בתקציב המדינה אם לא יקצו למשרד הכלכלה לפחות 250 מיליון שקל כדי להציל את העסקים בדרום ובצפון מקריסה" "כלכליסט", 6 בדצמבר 2023. ביוני 2025, על קו התעופה לארגנטינה, כתב לסמוטריץ': "בכל הדיונים על ריסון מחירים נעלמתם!" ynet, 8 ביוני 2025. בפברואר 2026 אמר כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וסמוטריץ' השיב: "אם היה מס על אמירות מטומטמות, הייתי יכול להוריד חצי מהמיסים למדינת ישראל" N12, 18 בפברואר 2026. במרץ 2026 טען כי סמוטריץ' חוסם אותו "וואלה", 25 במרץ 2026.
7נושאי מיקוד מיוחדים
313 מילים · 1 תת-פרקים · 14 מקורות
7.1 – "הסל של ישראל"
ההשקה: בינואר 2026 קבעה הוראת המנכ"ל כי "המשרד יוביל קמפיין פרסום ארצי תחת המותג 'הסל של ישראל'", בתקציב של 50 מיליון שקל בשתי תקופות של עד 25 מיליון שקל משרד הכלכלה, הוראת מנכ"ל 5.2. שר האוצר סמוטריץ' כינה את המיזם "רעיון אווילי כל כך" TheMarker, 5 בינואר 2026. "כלכליסט" מצא כי "מתוך 93 מוצרי המזון והמשקאות, 39 מוצרים (42% ממוצרי המזון) נושאים מדבקות אדומות" "כלכליסט", 6 בינואר 2026, וב־14 בינואר שונה הרכב הסל ynet, 14 בינואר 2026.
הרשתות: בישיבה עם מנכ"לי הרשתות אמר רמי לוי: "לדעתי זה לא רעיון טוב וזה רק יביא הרבה בעיות"; מנכ"ל ויקטורי, אייל רביד, אמר: "כמו שזה נראה כרגע זה להתאבד כדי להיות מספר 1". ברקת מסר: "לצערנו הציטוטים מעוותים את התמונה מהיסוד" N12, 5 בפברואר 2026. "קרפור הייתה הרשת היחידה שניגשה למכרז, והתחייבה למכור את סל המוצרים ב־1,098 שקלים, נמוך ב־30%" "וואלה", 10 בפברואר 2026.
אלי ברקת: לפי N12, "אלי ברקת ערך פגישות עם בכירים בתעשייה כדי לגבש את תוכנית הסל של המדינה", ו"מדובר לכאורה בהפרה של הסכם ניגוד העניינים" N12, 10 בפברואר 2026. ברקת אמר: "אני לא מכיר ולא מעניין אותי מה אח שלי עושה בהשקעות"; "חד משמעית, שום דבר, אפס"; "אין בזה שום פסול" כאן, "צבע הכסף", 11 בפברואר 2026.
היישום: "ההוזלה תקפה רק ב־50 מסניפי קרפור, לא במרכזי הערים"; "הרכישה תוגבל לשתי יחידות מכל מוצר מוזל" "כלכליסט", 13 באפריל 2026. באפריל 2026 פנה דובר ברקת למשפיענים שביקרו את הסל ynet, 20 באפריל 2026. "אמון הציבור" ו"הצלחה" עתרו לבג"ץ בטענה להטעיית צרכנים "גלובס", 15 ביוני 2026. לפי נתונים שפרסם "גלובס", המתחרים לא הוזילו באופן מובהק את מוצרי הסל; משרד הכלכלה מסר כי "800 אלף ישראלים קונים במאות שקלים פחות בכל קנייה" "גלובס", 28 ביוני 2026. לפי מחקר שפורסם ב־N12, קרפור העלתה מחירים ב־46 קטגוריות מחוץ לסל N12, 28 ביוני 2026.
הסיום: בספטמבר 2026 הודיעה קרפור כי לא תאריך את המיזם; לפי "כלכליסט", "ההחלטה על המשך המיזם תיבחן על ידי הממשלה הבאה" "כלכליסט", 24 בספטמבר 2026.
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו