ההייטק יזלוג לחו"ל אם הקואליציה תנצח – ובטווח הארוך עלול להתכווץ

אם הקואליציה תנצח בבחירות ב-27 באוקטובר 2026, ההייטק הישראלי לא צפוי לקרוס בשנים הקרובות. הוא צפוי להמשיך לזלוג לחו"ל.

לפי דוח רשות החדשנות ממאי 2026, שיעור העובדים בחברות ההייטק הפרטיות המועסקים בישראל ירד מ-69% ב-2019 ל-62% במרץ 2026. שיעור חברי ההנהלות הבכירות שנשארו בישראל יורד מהר עוד יותר: 23% מהבכירים כבר יושבים בארצות הברית.

החברות ממשיכות לגדול, אבל חלק קטן יותר מהעבודה נשאר בישראל. ממשלה שתשאיר את נטל המילואים על עובדי ההייטק שנשארו בארץ ותשלים, כפי ששר המשפטים יריב לוין ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבטיחים, את החקיקה לשינוי מערכת המשפט, צפויה להאיץ מגמה שהתחילה לפניה.

והסכנה הגדולה יותר היא בטווח הארוך: חרמות, אקדמיה מבודדת והגירת מוחות עלולים לגרום להייטק לא רק לזלוג אלא להתכווץ.

איזה חלק מהכלכלה נשען על ההייטק?

כל מעבר של פעילות לחו"ל בקדנציה הבאה יורגש ישירות בקופת המדינה. לפי רשות החדשנות, ב-2025 הגיע ההייטק לשיא של 18.3% מהתוצר ול-58% מהייצוא.

את התוצר הזה מייצרים כ-400 אלף עובדים – 11.4% מהמועסקים במשק.

המדינה תלויה בעובדים האלה גם בגביית המיסים. הנתון העדכני ביותר שפורסם הוא מ-2021. באותה שנה שילמו עובדי ההייטק כ-35% ממס ההכנסה משכר שכירים – כ-23.8 מיליארד שקל – לפי הכלכלן הראשי באוצר.

מה יקרה לעובדים ולהנהלות?

בקדנציה הבאה צפויה להימשך הירידה בשיעור העובדים, אנשי המו"פ והבכירים שיושבים בישראל. הירידה נמשכת מ-2019, רוב הזמן תחת ממשלות בראשות הליכוד.

לפי רשות החדשנות, במרץ 2026 ישבו בישראל רק 65% מהבכירים בחברות ההייטק הפרטיות, ו-23% בארצות הברית. מאז 2019 ירד שיעור הבכירים שיושבים בישראל ב-9.6 אחוזים – מהר יותר מהירידה בשיעור כלל העובדים, שירד מ-69% ל-62% באותה תקופה. ב-2025 ירד מספר עובדי המו"פ בישראל בכ-3,500, לראשונה זה עשור.

הממשלה מציגה את אותו דוח כהצלחה. שרת החדשנות גילה גמליאל אמרה עם פרסומו שתעשיית ההייטק "ממשיכה להוכיח את עוצמתה". דרור בין, מנכ"ל הרשות היוצא, ראה באותם נתונים גם את הצד השני: "חלק מהפעילות, מהעובדים ומהכסף זז החוצה מישראל".

האם השקל והבינה המלאכותית אשמים?

חלק מהתנועה הזו נובע מכוחות עולמיים, לא מהממשלה. בשנה שקדמה למאי 2026 התחזק השקל ביותר מ-20% מול הדולר.

גם הבינה המלאכותית מצמצמת גיוס, לפי סקר של רשות החדשנות. אבל השקל והבינה המלאכותית לא מסבירים את הירידה בחלק העובדים שבישראל – הירידה הזו התחילה שנים לפני שני הגורמים האלה.

רשות החדשנות גם קבעה שהגידול בעובדי המו"פ במזרח אירופה קשור לעלות העבודה, ואילו את הגידול בארצות הברית אי אפשר להסביר בעלויות. כלומר, הגידול בארצות הברית משקף כנראה החלטות להעביר מרכזי פעילות מישראל.

גם גיוסי ההון, שעלו בשנה האחרונה, לא מעידים על חוסן ישראלי מיוחד. ברבעון השלישי של 2026 עלו הגיוסים בישראל ב-53%, לפי IVC ולאומיטק, ובעולם כולו עלו באותו שיעור בדיוק, לפי חברת הנתונים קראנץ'בייס. ב-2025 עלו הגיוסים ב-30% גם בישראל וגם בעולם, בעיקר בזכות גל ההשקעות בבינה מלאכותית.

האם נולדות בישראל פחות חברות חדשות?

כן. מספר הסטארט-אפים החדשים יורד כבר מ-2014, הרבה לפני הממשלה הנוכחית. באותה שנה הוקמו יותר מ-1,400 חברות, וב-2025 הוקמו כ-775 בלבד.

מה שהשתנה מאז 2023 הוא מקום ההתאגדות. לפי סקר של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), כ-45% מ-460 סטארט-אפים שהוקמו ב-2025 התאגדו מחוץ לישראל. ב-2022 עשו זאת כ-20% מהחברות החדשות.

האם העזיבה מישראל תיעצר?

בקדנציה הבאה ההגירה צפויה להישאר גבוהה בהרבה מהרמה שלפני המלחמה, גם אם ירדה בשנה האחרונה שנמדדה.

לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בספטמבר 2026, יצאו בשנה שקדמה לראש השנה כ-57 אלף ישראלים וחזרו כ-21 אלף. שנה קודם לכן יצאו כ-79 אלף.

לפי מחקר של אוניברסיטת תל אביב, בשנים 2023–2025 יצאו כ-90 אלף ישראלים בשנה לשלושה חודשים ומעלה, לעומת כ-60 אלף בממוצע בעשור הקודם. ב-2025 יצאו כ-36 אלף ילידי הארץ – מספר שיא מאז החלה המדידה.

גם בהייטק עצמו העזיבה גבוהה. לפי רשות החדשנות, בקיץ 2022 עזבו לטווח ארוך 610 עובדי הייטק בחודש בממוצע, ובקיץ 2024 עלה הממוצע ל-944 עובדים בחודש. הרשות מעריכה שב-2025 חלה ירידה, אבל המספרים עדיין גבוהים מהרמה שלפני המלחמה.

למה דווקא עובדי ההייטק יעזבו ראשונים?

עובדי ההייטק הם הקבוצה שהכי קל לה לעזוב, ולכן הם יגיבו ראשונים לכל החמרה בנטל או באי-הוודאות.

רבים מהם עובדים בחברות שיש להן משרדים בחו"ל. עובדי גוגל, מיקרוסופט ואינטל בתל אביב יכולים לעבור למשרדי החברות שלהם בלונדון או במקומות אחרים באירופה, לפי פורצ'ן, ומי שמחזיק בדרכון אירופי עובר בקלות יחסית.

והעזיבה שלהם רגישה לפוליטיקה. זמן ישראל, שסיכם את נתוני רשות החדשנות, ציין שהעזיבה של עובדי הייטק החלה לעלות כבר לפני ה-7 באוקטובר, על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית.

הדרכונים כבר מוכנים. ישראל טיפסה ב-2025 למקום השמיני בעולם במספר הבקשות לאזרחות או לתושבות חלופית, וכאחד מכול שמונה ישראלים מחזיק בדרכון זר.

והציבור מקשר את העזיבה לתוצאות הבחירות. בסקר של מנו גבע ממכון מדגם, שפורסם באוקטובר 2025 בחדשות 12, אמרו 17% מהנשאלים שישקלו לעזוב את המדינה בהתאם לתוצאות הבחירות.

המשמעות לקופה ברורה. כשליש ממס ההכנסה משכר משולם בידי כעשירית מהעובדים, ושכרם גבוה פי 2.8 מהממוצע במשק, לפי רשות החדשנות. לכן כל מהנדס שעוזב גורע מהקופה הרבה יותר מעובד ממוצע. גם האוצר מכיר בבעיה: ברפורמת המס של נובמבר 2025 הוסיף הקלה לעובדים שחוזרים מרילוקיישן.

מה יקרה למשרתי המילואים מההייטק?

אם הקואליציה תנצח, נטל המילואים יישאר על אותם משרתי מילואים, ובהם עובדי הייטק רבים.

נתניהו וסמוטריץ' הודיעו במרץ 2026 על הקפאת חוק הגיוס, אחרי 86 דיונים בוועדת החוץ והביטחון שלא הגיעו להצבעה. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בכנסת הבאה החקיקה תתחיל מאפס, ובינתיים הוגדל תקציב הישיבות ל-2026 מ-1.7 ל-1.9 מיליארד שקל.

עובדי ההייטק נושאים בנטל הזה יותר מאחרים. לפי דוח משרד האוצר, בדצמבר 2023 הם היו 20% ממשרתי המילואים – פי שניים מחלקם באוכלוסייה.

לפי נתוני צה"ל, ממוצע ימי המילואים ירד מ-94 ב-2024 ל-78 ב-2025, אבל הנטל עדיין כבד מאוד.

המחיר נמדד גם בשכר. משרת מילואים ששירת 233 ימים ומעלה צפוי לאבד בממוצע כמעט 5% משכרו, לפי מכון טאוב.

גם המעסיקים משלמים מחיר. בסקר של רשות החדשנות בזמן המלחמה עם איראן במרץ 2026 אמרו כ-31% מהחברות שהן שוקלות להעביר פעילות לחו"ל.

איך יגיבו המשקיעים לשינויים במערכת המשפט?

אם הקואליציה תנצח, החקיקה שמשנה את מערכת המשפט צפויה להתחדש. כך יתממש אחד התרחישים שסוכנות הדירוג מודי'ס הגדירה מראש כעילה להורדת הדירוג: החלשת מערכת המשפט.

ראשי הקואליציה לא מסתירים זאת. שר המשפטים לוין אמר ביולי 2026 ש"בקדנציה הבאה מתחלפים שני שלישים משופטי בית המשפט העליון", וביקש "גיבוי מוחלט אחרי הבחירות" כדי להשלים את הרפורמה.

בספטמבר 2026 הציב סמוטריץ' את התוכנית "משחררים את החסימה" – שכוללת פסקת התגברות ופיצול של תפקיד היועמ"ש – כתנאי לכניסת מפלגתו לכל קואליציה. "הבחירות הן על מערכת המשפט", אמר.

המשקיעים כבר קיבלו התראה. ביולי 2026 השאירה מודי'ס את דירוג ישראל ללא שינוי, עם תחזית יציבה. בין הגורמים שעלולים להוביל להורדת הדירוג מנתה הסוכנות את החלשת מוסדות המדינה, ובמיוחד את החלשת מערכת המשפט.

בסוכנות פיץ' התחזית לדירוג כבר שלילית, בין השאר בגלל היסטוריה של ממשלות לא יציבות.

משקיעים כבר הגיבו לחקיקה כזו בעבר. ב-2023, כשהממשלה קידמה את הרפורמה המשפטית, במחצית הראשונה של השנה צנחו הגיוסים בהייטק הישראלי ב-73%, לעומת ירידה של 50% בעולם, לפי קרן ויולה.

ביולי 2023 דיווחו 68% מהסטארט-אפים שהשתתפו בסקר של עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל שהחלו בצעדים משפטיים ופיננסיים להעברת פעילות מישראל, ו-22% הוציאו חלק מהמזומנים שלהם לחו"ל.

האם חרמות ובידוד אקדמי יפגעו בהייטק?

כן, וחלק מהפגיעה כבר מתועד. ביולי 2025 הציעה הנציבות האירופית למנוע מסטארט-אפים ישראלים לקבל מענקים של עד 2.5 מיליון אירו מהמאיץ של המועצה האירופית לחדשנות. הנציבות קשרה את ההצעה לבחינת עמידתה של ישראל בסעיף זכויות האדם בהסכם השותפות.

ההצעה נתקעה, בעיקר בגלל התנגדות גרמניה. אבל היא מראה מה מונח על השולחן אם היחסים עם אירופה ימשיכו להידרדר.

החרם השקט עמוק יותר. כבר ב-2024 סיפר הכלכלן הראשי של רשות החדשנות, אסף קובו, על חברות שמתקשות להציג את עצמן כישראליות כשהן מגייסות כסף.

באקדמיה הפגיעה כבר נמדדת. לפי "כלכליסט", חוקרים ישראלים זכו ב-2025 בעשרה מענקים בלבד של המועצה האירופית למחקר לחוקרים צעירים, לעומת כ-30 בשנה עד 2024. ישראל ירדה מהמקום השישי למקום ה-12 בדירוג.

ועד ראשי האוניברסיטאות דיווח במאי 2026 על 1,120 מקרי חרם בין אוקטובר 2025 לאפריל 2026 – עלייה של 66%. יו"ר הוועד, פרופ' דניאל חיימוביץ, אמר שהבידוד המדעי הוא "סכנה מוחשית לחוסנה ולביטחונה של המדינה".

המשא ומתן על השתתפות ישראל בתוכנית הורייזון הבאה יתקיים ב-2027 וב-2028, בקדנציה הבאה. בתוכנית הנוכחית זכו חוקרים וחברות ישראלים ביותר מ-1.1 מיליארד אירו בשנים 2021–2024. המועצה להשכלה גבוהה הזהירה שביטול ההשתתפות בתוכנית "עשוי להאיץ בריחת מוחות".

מה יקרה להייטק בעוד עשור?

הזליגה היא רק השלב הראשון. אם הקואליציה תנצח, כמה תהליכים שכל אחד מהם נמדד כבר היום צפויים להצטבר, ויחד הם עלולים להפוך זליגה של עובדים להתכווצות של הענף כולו.

הכסף הזר. לפי רשות החדשנות, 47% ממימון המו"פ העסקי בישראל מגיע מחו"ל, לעומת 9% בממוצע במדינות ה-OECD. ענף שתלוי כל כך במשקיעים זרים חשוף במיוחד לחרם שקט ולהורדת דירוג.

המחקר. אקדמיה שמאבדת מענקים ושותפים מגדלת פחות חוקרים צעירים. אלה הדוקטורנטים והמהנדסים שמקימים את הסטארט-אפים של העשור הבא, והפגיעה בהם תורגש בהייטק רק בעוד חמש עד עשר שנים.

העתודה לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, אם המגמות בחברה החרדית יימשכו, עד 2050 יהיה התוצר נמוך בכ-10% – כלומר, במחירי 2023, בכ-160 מיליארד שקל.

כלכלנים כבר מזהירים מהתרחיש הזה. סרגיי סומקין ממכון אהרן הזהיר באוקטובר 2024 שהזנחת ההייטק עלולה להיות סימן מקדים לעשור אבוד לכלכלה הישראלית.

אף מחקר לא חיבר עדיין את כל הגורמים האלה לתחזית אחת. אבל יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, אמר במאי 2026 שחוזק ההייטק בעשור הבא תלוי בפעולה ממשלתית נחושה, לפי זמן ישראל. ממשלה שמגדילה את הנטל, מעמיקה את הבידוד ומשנה את מערכת המשפט עושה את ההפך.

מהיכן יבואו המהנדסים של 2035?

ממשלה שנשענת על המפלגות החרדיות צפויה להמשיך לא לאכוף לימודי ליבה, בזמן שחלק הולך וגדל מהילדים לומד בלעדיהם.

לפי בנק ישראל, החרדים הם כחמישית מילדי כיתה א'. לפי אחד מתרחישי התחזית של הלמ"ס, עד 2065 הם יהיו כמחצית מהילדים.

לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כמחצית מהבנים בחינוך החרדי היסודי לומדים במוסדות שמשרד החינוך לא מקצץ בתקציבם בשל אי-לימוד ליבה. בתשפ"ד קיצץ המשרד בתקציבם של 6% בלבד מהמוסדות לבנים.

והבעיה אינה רק במגזר החרדי. גם בכלל האוכלוסייה מספר התלמידים במגמות המדעיות לא גדל. לפי משרד החינוך, ניגשו לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות 16% מבוגרי י"ב בתשפ"ד, לעומת 17.3% שנתיים קודם לכן.

לפי מכון אהרן, רק כ-11% מבוגרי י"ב זכאים לבגרות הייטק, והיעד הוא 15.5% עד תשפ"ח. תלמידי החינוך החרדי הם כ-15% מתלמידי י"ב במגזר היהודי, אבל רק כ-1% מהזכאים.

שאלות שעולות מן הנתונים

כמה מהמיסים בישראל משלם ההייטק? כשליש ממס ההכנסה משכר. לפי הכלכלן הראשי באוצר, ב-2021 שילמו עובדי ההייטק כ-35% ממנו. נתונים מאוחרים יותר לא פורסמו.

מקורות: רשות החדשנות, דוח מצב ההייטק 2026; רשות החדשנות ואגף הכלכלן הראשי, תרומת ההייטק להכנסות המדינה; המכון הישראלי לדמוקרטיה, חוק הגיוס; בנק ישראל, מאמר לדיון על האוכלוסייה החרדית; מכון אהרן, בגרות הייטק; אוניברסיטת תל אביב, מחקר ההגירה; ועד ראשי האוניברסיטאות, דוח החרם האקדמי.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.