ניצחון הקואליציה בבחירות יהפוך את הגדה והפלסטינים לחלק מישראל

בגדה המערבית (יהודה ושומרון) חיו בסוף 2025 כשלושה מיליון פלסטינים. הממשלה, בהובלת השר האחראי על יו"ש במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', מקדמת החלת ריבונות ישראלית בגדה בפועל בלי הכרזה על כך, והרשות הפלסטינית נחנקת כלכלית.

חוקרים מקצועיים מזהירים שאם המדיניות הנוכחית תימשך, ישראל ויו"ש עלולות להפוך למדינה אחת, שמיליוני הפלסטינים ביו"ש יהיו חלק ממנה (בנוסף לשני מיליון אזרחיה הערבים של ישראל).

במזכר שפרסמו בספטמבר 2025 זיהו תא"ל (מיל') אודי דקל ונוי שלו מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) "גלישה עקבית ומואצת יותר ויותר למציאות של מדינה אחת". לפי הניתוח שלהם, המדיניות הנוכחית, אם תימשך, "תוביל להתלקחות אלימה, לפגיעה קשה במעמדה הבינלאומי של ישראל ולקריסת החברה והכלכלה הישראלית".

ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, כתב בפברואר 2026 שמהסיפוח הזוחל "צפויה להיברא מדינה חדשה: רוויה במתחים ובחיכוכים אלימים".

מדובר בתרחישים בלבד: המציאות בשנים האחרונות, במיוחד בזירה הפלסטינית, הוכיחה שאין לדעת מה יקרה ושעשויים להתרחש דברים שרוב המומחים לא צפו. אבל היא הוכיחה גם שהזירה הפלסטינית היא מסוכנת ושעלולים להתרחש בה דברים איומים, וכן, שלא כדאי לסמוך על שיקול דעתה של הממשלה הנוכחית.

לוחם אש מההגנה האזרחית הפלסטינית מכבה שרפה שכילתה מכוניות ועצי זית במגרש גרוטאות, בעקבות מתקפה שבוצעה לכאורה בידי מתנחלים ישראלים בכפר עין יברוד, מצפון-מזרח לרמאללה שבגדה המערבית. 4 באוקטובר 2026 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

האם הטרור היהודי עלול להצית אינתיפאדה חדשה?

הגורם המיידי שעלול להצית את הגדה הוא הטרור היהודי. ב-10 בספטמבר פרסם INSS "התרעה אסטרטגית", ובה קבע ש"הטרור היהודי הפך מבעיית אכיפה מקומית לאיום אסטרטגי מובהק על מדינת ישראל ועל אופייה הדמוקרטי", ושגוברת "הסכנה להתקוממות אלימה ביהודה ושומרון".

לפי ההתרעות של המכון, האלימות של פעילי ימין קיצוני ישראלים נגד פלסטינים מגבירה את המוטיבציה לפיגועים ו"עלולה להחיות קבוצות חמושות (ארגוני טרור) שאינן בשליטת הרשות הפלסטינית". מנגנוני הביטחון של הרש"פ עלולים להפסיק את שיתוף הפעולה ההדוק שלהם עם צה"ל, וההסלמה "עלולה להקרין גם למזרח ירושלים".

ראם כהן, חוקר במכון, הזהיר בינואר מפני "גל פיגועי נקם משני הצדדים". עוד באוגוסט 2024 כתב ראש שב"כ דאז רונן בר לנתניהו, לפי "ג'רוזלם פוסט", שהטרור היהודי מביא את המדינה אל סף אסון.

לפי נתוני צה"ל, במחצית הראשונה של 2026 נרשמו 660 אירועי פשיעה לאומנית שביצעו יהודים-ישראלים ביו"ש, עלייה של כ-50% לעומת 440 במחצית הראשונה של 2025, שגם בה הטרור היהודי השתולל ונמצא בשיא.

דיווחים על תקיפות של מתנחלים בכפרים בגדה הפכו לעניין של שגרה, ורבות מהן מסתיימות בפציעות, הרס רכוש, הצתות בתים ושדות חקלאיים, ולעיתים גם בהרג פלסטינים.

לפי דיווח בכאן חדשות ממאי, קצין בפיקוד מרכז אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו שבחלק מחדרי המבצעים עד 80% מהדיווחים עוסקים בפשיעה לאומנית יהודית. ראש שב"כ דוד זיני, שמונה בידי נתניהו והתחנך בישיבות המזוהות עם הימין הקיצוני, אמר באותו דיון שיש לפנות מאחזים שמייצרים אלימות.

מתנחלים תוקפים רכב של NBC ב-29 באוגוסט 2026 (צילום: צילום מסך)

המחיר המבצעי גבוה. גורם ביטחוני בכיר תיאר בריאיון לכאן לוחמים ש"נדרשים לעבור ממשימות סיכול, הגנה ומרדף אחר חוליות טרור – לטיפול בעימותים יהודיים-פלסטיניים". בספטמבר פעלו בגדה כ-24 גדודים של צה"ל ומשמר הגבול, ובמערכת הביטחון העריכו שיידרשו לפחות שני גדודים נוספים.

האם מתנהל סיפוח זוחל של השטחים?

במזכר של דקל ושלו נכתב כי הרחבת ההתנחלויות והיחלשות הרש"פ "מאיצים גלישה למדינה אחת" (ישראל והגדה המערבית יחד). 

תוכנית E1 לבניית 3,401 יחידות דיור בין מעלה אדומים לירושלים נועדה לנתק את הרצף הטריטוריאלי בין רמאללה לבית לחם. סמוטריץ' אמר ש"אישור תוכניות הבנייה ב-E1 קובר את רעיון המדינה הפלסטינית".

באוגוסט פרסמה המדינה מכרז ל-1,234 יחידות במתחם. מועד הסגירה של המכרזים,נקבע ל-19 באוקטובר, שמונה ימים לפני הבחירות. עם זאת, בספטמבר הורה משרד היועמ"שית לדחות בחודש את מועד הגשת ההצעות כדי למנוע חשש להשפעה על הבחירות.

השרה למשימות לאומיות ולהתיישבות אורית סטרוק, שנייה מימין, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלישי משמאל, משתתפים בטקס במאחז החקלאי הבלתי חוקי חוות מיתרים, שבו נמסרו טרקטורונים להתנחלויות ולמאחזים חקלאיים בלתי חוקיים, 3 באפריל 2025 (צילום: פרדי ברמי)

סמוטריץ' טוען שהיועמ"שית "מתערבת במערכת הבחירות", כביכול, ועתר לבג"ץ נגד ההחלטה; אבל המכרז אכן נדחה לאחרי הבחירות.

בנק הפועלים ובנק דיסקונט מעבירים כספים בין הבנקים הפלסטיניים לעולם, ולפי הרשות המוניטרית הפלסטינית עוברים דרכם כ-51 מיליארד שקל בשנה. כ-90% מהסחר הפלסטיני, כולל דלק, מזון ותרופות, עובר דרך ישראל.

הממשלה לוחצת על בנק ישראל והבנקים הישראלים להתנתק מהבנקים הפלסטיניים. בספטמבר אמר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, שמועד ניתוק הבנקים הישראליים מהבנקים הפלסטיניים נקבע לסוף 2026, ושהממשלה הבאה תצטרך להחליט מי יחליף אותם.

ההסדר נשען על כתבי שיפוי שחותם עליהם שר האוצר; הבנקים האריכו אותם בלחץ אמריקאי עד סוף 2026 אף שסמוטריץ' איים שוב ושוב לבטל אותם.

אודי דקל ותמי קנר מ-INSS מגדירים את מדיניות הממשלה הנוכחית ביו"ש כ"מהפך". לדבריהם, הממשלה עברה ממדיניות של "ניהול הסכסוך" למדיניות של יישום "תוכנית ההכרעה" המסוכנת של סמוטריץ', שבמסגרתה ישראל מחילה ריבונות בפועל.

השר בצלאל סמוטריץ' מבקר בלשכה של ח"כ צבי סוכות בחווארה, 6 באוקטובר 2023 (צילום: רעי חדי)

ההסכם הקואליציוני עם הציונות הדתית קבע שראש הממשלה יקדם החלת ריבונות ביהודה ושומרון, "תוך בחירת העיתוי". נתניהו ניצל את הסעיף כדי לבלום את החלת הריבונות הפורמלית. באוקטובר 2025 החרימה הליכוד שתי הצבעות בכנסת על הצעות לסיפוח וכך טרפדה אותן. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר למגזין "טיים" שישראל תאבד את התמיכה האמריקאית אם תספח.

אבל הריבונות בפועל לא חיכתה לכנסת. ב-8 בפברואר החליט הקבינט המדיני-ביטחוני על ביטול החוק הירדני שאסר מכירת קרקע לישראלים והרחבת האכיפה הישראלית לשטחי A ו-B. 

הממשלה אישרה 102 התנחלויות – חלקן חדשות וחלקן מאחזים לא חוקיים שהוסדרו בדיעבד, תוספת של כ-80% על 127 ההתנחלויות שהיו לפני תקופת כהונתה. ב-2025 קידמה מועצת התכנון העליונה בניית 28,163 יחידות דיור, כמעט פי שלושה מאשר בשנה שלפני כן ויותר מאשר בכל שנה מאז מלחמת ששת הימים. 

מה קורה לרשות הפלסטינית?

דקל וקנר מונים בין רכיבי המדיניות החדשה את "החלשת הרשות הפלסטינית עד כדי קריסתה". הכלי המרכזי הוא כספי הסליקה, המיסים שישראל גובה מפלסטינים בשטחים עבור הרשות.

נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בפתח מושב המועצה המרכזית הפלסטינית, ברמאללה, 23 באפריל 2025 (צילום: פלאש90)

עד 2023 קיבלה הרשות כ-11 עד 12 מיליארד שקל בשנה ממיסים דרך כספי הסליקה. לפי פרופ' אסטבן קלור מ-INSS, ההעברות צנחו לכשני מיליארד שקל ב-2025, ומאז יוני 2025 לא הועברו הכספים כלל. הפלסטינים משלמים מיסים, אך ישראל לוקחת אותם ואינה מעבירה אותם לרש"פ.

הרשות משלמת לעובדיה כ-70% משכרם, וחובותיה גדלים ביותר משישה מיליארד שקל בשנה. קלור כותב על מצבה ש"לא לעולם חוסן".

בספטמבר 2025 הזהירו בכירי שב"כ את הדרג המדיני, לפי דיווח בחדשות 12, שהמשבר עלול להוביל לכאוס ולהתלקחות, והציעו להחזיר לרשות את הכספים המעוכבים. לשכת סמוטריץ' השיבה לאזהרות דומות ש"אם הרשות רוצה להימנע מקריסה, עליה להפסיק לממן טרור". (למעשה, הרש"פ כבר הפסיקה להעביר כספים למשפחות מחבלים). גם אחרי אזהרת שב"כ לא השתנתה המדיניות.

הקריסה לא חייבת להיות רועשת. מילשטיין סיפר בספטמבר 2025 על בכיר ברשות שאמר לו שהרשות "נחלשת וכנראה תגווע, גם בלי קריסה רועשת", ושהגדה תיבלע בישראל.

מה יקרה ביום שהרשות הפלסטינית תקרוס?

יוחנן צורף, חוקר בכיר ב-INSS, כתב ב-2024 שישראל "תידרש במצב זה ליטול אחריות לניהול האזרחי של ערים ויישובים פלסטיניים". בספטמבר 2025 הוסיף שקריסת הרשות "תטיל על מדינת ישראל נטל כלכלי כבד של אחריות לצורכי החיים של הפלסטינים המתגוררים ביהודה ושומרון".

אנשי חמאס חוגגים את ההשתלטות על מטה הביטחון המסכל בעת הלחימה מול כוחות הביטחון של פת"ח ברפיח, דרום רצועת עזה, 14 ביוני 2007<br />(צילום: AP Photo/Eyad Albaba)

ישראל תעמוד גם בפני כ-45 אלף אנשי מנגנונים חמושים. דקל וקנר מזהירים מפני "היפוך הקנים" – מצב שבו אנשי המנגנונים הפלסטיניים, שבעשרות השנים האחרונות משתפים פעולה עם ישראל בלוחמה נגד הטרור הפלסטיני, יפנו את נשקם נגד צה"ל.

איזה מחיר בינלאומי תשלם ישראל על המדיניות בגדה?

דקל וקנר צופים "הקפאת יחסי השלום הוותיקים ו'הסכמי אברהם'". חלק מהמחיר כבר משולם. ב-62 מדינות בעולם שיש להן יחסים ידידותיים עם ישראל מופעלות נגדה סנקציות בשל המלחמה בעזה והמדיניות ביו"ש.

בין השאר הודיעו בריטניה, צרפת וקנדה על איסור ייבוא של סחורות מההתנחלויות. במאי הסכימו שרי החוץ של האיחוד האירופי פה אחד על סנקציות נגד מנהיגי מתנחלים וארגוני התיישבות. איחוד האמירויות הגדיר סיפוח כקו אדום, שחצייתו תפגע ברוח הסכמי אברהם. 

מקורות: המכון למחקרי ביטחון לאומי, התרעה אסטרטגית: הטרור היהודי והפשיעה הלאומנית; המכון למחקרי ביטחון לאומי, הטרור היהודי ביהודה ושומרון; המכון למחקרי ביטחון לאומי, הגלישה למציאות של מדינה אחת; המכון למחקרי ביטחון לאומי, מהפך תפיסתי ביהודה ושומרון; המכון למחקרי ביטחון לאומי, מנגנון ההישרדות של הרשות הפלסטינית; המכון למחקרי ביטחון לאומי, קריסת הרשות הפלסטינית; מיכאל מילשטיין, לספח בלי להכריז על סיפוח; המכון הישראלי לדמוקרטיה, סעיפי הריבונות בהסכמים הקואליציוניים; כאן חדשות, זינוק בפשיעה הלאומנית היהודית; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.