סיכום כהונה, משרדי השיכון והאנרגיה: מחירי הדירות זינקו, האנרגיה המתחדשת הוזנחה

משרדי השיכון והאנרגיה אחראים לשני הצרכים הבסיסיים ביותר של משק הבית – קורת גג וחשמל. בשניהם נכשלה הממשלה בתכנון לטווח ארוך. מחירי הדירות זינקו דווקא בשנת המלחמה, הקבלנים נתקעו עם מלאי שיא של דירות שלא נמכרו, ותוכנית "דירה בהנחה" – הכלי המרכזי לזוגות צעירים – נתקעה במאבקים בין השרים. בזמן הזה עסק שר השיכון יצחק גולדקנופף בהסבת תוכניות דיור לציבור החרדי.

במשרד האנרגיה, שבראשו עומד אלי כהן, נחתמה עסקת ייצוא הגז הגדולה בתולדות המדינה. אבל יעדי האנרגיה המתחדשת הוחמצו, מבקר המדינה קבע שמשק החשמל אינו מתוכנן, ותעריפי החשמל המשיכו לעלות. במקביל קידם השר מינויים של מקורבים, שחלקם נפסלו.

זהו המאמר החמישי בסדרת "גיליון ציונים", שבה אני בוחן את התנהלות משרדי הממשלה השונים בארבע השנים האחרונות.

משרד הבינוי והשיכון: למי נבנו הדירות?

השר יצחק גולדקנופף מיהדות התורה עמד בראש המשרד עד שהתפטר מהממשלה ביוני 2025. ביוני 2025 מונה שר התיירות חיים כץ לממלא מקום שר הבינוי והשיכון, לצד תפקידו במשרד התיירות. כך, בזמן שענף הנדל"ן נקלע למשבר, החזיק במשרד שר שמחלק את זמנו בין שני משרדים.

מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות זינקו דווקא בשנה הראשונה של המלחמה, ונותרו ברמה גבוהה. לפי כלכליסט, שהתבסס על נתוני הלמ"ס, המחירים ירדו ב-1.4% בין אוקטובר 2022 לאוקטובר 2023, אבל ב-2024 זינקו ב-7.8% – בעיצומה של המלחמה ובריבית גבוהה.

רק ב-2025 נבלמה העלייה: לפי מרכז הנדל"ן, לאורך השנה כולה ירדו המחירים בכ-0.9%, ובאמצע 2026 עמדה הירידה השנתית על 1.5%. הירידה הקלה לא החזירה את המחירים לאחור: מחיר העסקה הממוצע ברבעון השני של 2026 עמד על 2.43 מיליון שקל, 7.9% יותר מאשר השנה הקודמת לכן.

הטבלה מציגה את התנודות במחירי הדירות בתקופת הממשלה. העלייה החדה ב-2024 גדולה פי כמה מהירידות שלפניה ואחריה, ולכן הדירות נותרו יקרות יותר משהיו ביום שבו נכנסה הממשלה לתפקיד.

אחד הגורמים הוא המחסור בידיים עובדות. לפי ynet, שהביא נתוני בנק ישראל, חסרים בענף הבנייה כ-30,000 עובדים מאז ה-7 באוקטובר, אחרי שנעצרה העסקתם של כ-100,000 פועלים פלסטינים. הבנייה התעכבה, ורוכשים שהמתינו לדירותיהם נאלצו לשלם במקביל משכנתה ושכר דירה.

מדוע הקבלנים מתקשים למכור דירות?

השוק קפא: הדירות יקרות מכדי שיימכרו, והבנייה מואטת. לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בכלכליסט, בסוף פברואר 2026 עמד מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו על 85,920 דירות. בקצב המכירות הנוכחי, יידרשו 31.7 חודשים – כמעט שלוש שנים – כדי למכור אותן. מאז אפריל 2022 גדל המלאי בקצב ממוצע של 1.4% בחודש.

במקביל ירדו התחלות הבנייה בכ-9.7% בשנה הראשונה של המלחמה, ל-58,470 דירות. ירידה בהתחלות הבנייה כיום תוביל למחסור בדירות בעוד כמה שנים.

מה קרה לתוכנית "דירה בהנחה"?

התוכנית המרכזית לזוגות צעירים נתקעה במאבק בין שר האוצר לשר השיכון. תוקף התוכנית פג בסוף 2024, ולפי כלכליסט, במרץ 2025 פעל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לצמצם אותה באופן דרסטי.

הוא הציע להוריד את ההנחה מ-25% (עד 600,000 שקל) ל-10% (עד 150,000 שקל), ולהגביל את הדירות המוזלות לאזורי עדיפות לאומית בלבד. לפי "כלכליסט", הנוסחה של האוצר הייתה מאפשרת לשווק, במקרה הטוב, כ-5,000 דירות בהנחה. גולדקנופף ביקש לשמר את התנאים הקיימים. ראש הממשלה הורה לבטל את הדיון במועצת מקרקעי ישראל, ובינתיים שווקו רק מכרזים במחיר שוק.

כשההגרלות חודשו, הן נתקעו שוב. באפריל 2026, ממש לפני פתיחת הגרלה של כ-8,000 דירות ב-19 יישובים, הורתה הלשכה המשפטית להקפיא אותה עד ליישום פסק דין של בג"ץ, שאוסר לכלול משתמטים בתוכניות "מחיר מטרה".

לפי אותו דיווח, מועצת מקרקעי ישראל קבעה ש-50% מהדירות בהגרלות יוקצו למשרתי מילואים – אבל בהגרלות שמיועדות לציבור החרדי נקבעה מכסה של 35% בלבד. גם כשהממשלה ביקשה לתגמל את המשרתים, היא שמרה הסדר מקל למגזר שאינו משרת.

איך הוסבו תוכניות דיור לציבור החרדי?

השר גולדקנופף הסב תוכניות דיור מהציבור הכללי לציבור החרדי. לפי תחקיר ynet, בשנים 2023–2025 הוגדרו 14,222 יחידות דיור כבעלות צביון חרדי. במסלול "מחיר מטרה" יועדו לחרדים 12,970 מתוך 69,510 יחידות – 19%.

בקריית גת שונתה תוכנית שכונה ארבע פעמים, ממגורים לציבור הכללי (9,360 דירות) למגורים חרדיים (7,500 דירות). משמעות השינוי: פחות דירות לציבור הכללי, בדיוק כשמחירי הדיור הגיעו לשיא.

מה קרה לדיור הציבורי?

החלשים ביותר ממתינים יותר. לפי דוח מעקב של מבקר המדינה מיולי 2024, מספר הזכאים שממתינים לדירה בדיור הציבורי עלה לכ-4,300 במאי 2023, וזמן ההמתנה הממוצע התארך לכ-35 חודשים.

מלאי הדירות הציבוריות הצטמצם מכ-54,000 לכ-48,000 בין 2018 ל-2022, בעיקר בגלל מכירות. המבקר קבע ש"ליקויים מהותיים שהועלו בביקורת הקודמת לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה", וש"על שר הבינוי והשיכון לפעול לתיקון הליקויים". הירידה במלאי החלה לפני הממשלה הנוכחית, אבל לפי הדוח, גם בתקופתה לא גובשה תוכנית רב-שנתית להרחבת הדיור הציבורי.

משרד האנרגיה: גז לייצוא, אנרגיה מתחדשת בפיגור

מה ההישג של משרד האנרגיה?

ההישג הבולט של משרד האנרגיה הוא עסקת ייצוא הגז מלווייתן למצרים, בהיקף של 35 מיליארד דולר עד 2040. לפי ynet, שר האנרגיה אלי כהן אישר את העסקה, שתגדיל את הכנסות המדינה ממיסי הגז, המוזרמות לקרן העושר. באותה כתבה הובאה גם הביקורת: ייצוא מוגזם עלול לרוקן את המאגרים ולהותיר את ישראל תלויה בייבוא גז בעתיד.

לפי גלובס, ועדת דיין, שהוקמה כדי לקבוע את מדיניות הגז, טרם גיבשה את המלצותיה הסופיות.

לזכות המשרד נזקפים גם צעדים בתחום רשת החשמל: לפי "גלובס", כהן אישר תוכנית השקעות של כ-22 מיליארד שקל ברשת החלוקה לשנים 2024–2030, ודקות אי-האספקה ירדו בכ-12% בתקופתו. עם זאת, לפי "גלובס", הירידה ב-2024 נבעה בעיקר ממזג אוויר נוח.

האם ישראל עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת?

לא. ישראל החמיצה את יעד 2025, ורחוקה מיעד 2030. לפי דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024, בסוף 2023 רק 12.5% מהחשמל בישראל יוצרו ממקורות מתחדשים. לפי גלובס, ב-2025 עלה השיעור ל-17% – הקפיצה השנתית הגדולה ביותר שנרשמה – אבל היעד לסוף 2025 היה 20%, והיעד ל-2030 הוא 30%.

הפער החמור ביותר הוא באגירה: לפי המבקר, כושר האגירה עמד על 5 מגה-ואט בלבד, מול צורך של 2,300 מגה-ואט ב-2030. בלי אגירה, החשמל הסולארי שמיוצר בצוהריים אינו זמין בערב, כשהביקוש בשיא.

הטבלה משווה בין המצב בפועל ליעדים שהממשלה עצמה קבעה. גם אחרי ההאצה של 2025 נותר פער של שלוש נקודות אחוז מהיעד, ובתחום האגירה הפער נמדד בסדרי גודל.

האם משק החשמל מתוכנן?

לפי מבקר המדינה – לא. בדוח מנובמבר 2024, שסוקר בכלכליסט, קבע המבקר שהתכנון במשק החשמל מגיע לטווח של כשמונה שנים בלבד, בעוד שבעולם נהוג לתכנן ל-10 עד 20 שנה. תוכנית הפיתוח של חברת נגה, שמנהלת את מערכת החשמל, לא אומצה במלואה בידי רשות החשמל ובידי השר כהן, ותחנות כוח מאושרות ברגע האחרון.

משרד האנרגיה אינו צופה מחסור בגז, אבל לפי נגה, מחסור עלול להתחיל כבר ב-2026. המבקר הזהיר כי "חוסר התכנון עלול להוביל לעלייה בשעות אי-אספקת החשמל ובעלויות המחירים לצרכן".

גם הצרכנים מרגישים זאת בחשבון. בדצמבר 2024 הודיעה רשות החשמל על העלאה מתוכננת של כ-3.8% בתעריף לצרכנים ביתיים לשנת 2025. בינואר 2026 עלה התעריף ב-1.5% נוספים, והרשות קבעה מנגנון שיעדכן אותו אוטומטית כל חצי שנה לפי שער הדולר ומדד המחירים לצרכן.

את מי מינה שר האנרגיה?

שר האנרגיה קידם מינויים של מקורבים ושל מועמדים בלי ניסיון רלוונטי. במאי 2024 מונתה טלי אלבז, יועצתו הפוליטית של כהן, לסמנכ"לית בכירה במשרד – בלי ניסיון בתחום האנרגיה. לפי "כלכליסט", התפקיד הוגדר זמני, וכך נעקפה נציבות שירות המדינה.

זמן קצר אחר כך פנתה אלבז לבכיר בחברת החשמל בדרישה להעביר "בהקדם" לוח זמנים למשימות שעלו בפגישות של השר עם ראשי רשויות. מנכ"ל חברת החשמל הורה לעובדיו לנהל את הדיונים המקצועיים בתוך החברה.

במרץ 2026 דיווח ynet כי כהן ביקש למנות לדירקטור בחברת מקורות את ניצב בדימוס שמעון לביא, מפקד מחוז צפון בזמן אסון מירון. ועדת החקירה הממלכתית קבעה כי לביא "נושא באחריות אישית לאסון", שבו נהרגו 45 בני אדם. ועדת דותן, שבודקת מינויים לחברות ממשלתיות, פסלה את המינוי.

לפי אותו דיווח, הוועדה פסלה מינוי נוסף שכהן חתם עליו, של נעמי בילץ בן עמי לחברת החשמל, בשל היעדר ניסיון רלוונטי. לשכת השר מסרה שלביא "עומד בתנאי הסף".

טבלת מאזן: שני המשרדים במבט אחד

הטבלה מרכזת את המדדים המרכזיים של שני המשרדים. בדיור, כמעט כל מדד מצביע על כישלון: המחירים גבוהים, המלאי תקוע והזכאים ממתינים. באנרגיה יש הישג בולט אחד – עסקת הגז – אבל הוא אינו מכסה על הפיגור ביעדים ועל היעדר התכנון.

שאלות שעולות מהנתונים

האם מחירי הדירות ירדו בתקופת הממשלה?

רק מעט, ורק לאחרונה. אחרי ירידה של 1.4% בשנה הראשונה, המחירים זינקו ב-7.8% ב-2024, ומאז ירדו בכאחוז עד אחוז וחצי בשנה. הדירות יקרות יותר מאשר ביום שבו נכנסה הממשלה לתפקיד.

מה קרה לתוכנית «דירה בהנחה»?

תוקף התוכנית פג בסוף 2024. שר האוצר ביקש לצמצם אותה באופן דרסטי, שר השיכון התנגד, וההגרלות הוקפאו. באפריל 2026 הוקפאה הגרלה נוספת של כ-8,000 דירות, עד ליישום פסק הדין שאוסר לכלול משתמטים.

כמה דירות הוסבו לציבור החרדי?

לפי תחקיר ynet, בשנים 2023–2025 הוגדרו 14,222 יחידות דיור כבעלות צביון חרדי, ובמסלול "מחיר מטרה" יועדו לחרדים 19% מהיחידות.

האם ישראל עמדה ביעדי האנרגיה המתחדשת?

לא. ב-2025 יוצרו 17% מהחשמל ממקורות מתחדשים, מול יעד של 20%. היעד ל-2030 הוא 30%, וכושר האגירה רחוק מאוד מהנדרש.

מה קבע מבקר המדינה על משק החשמל?

שהתכנון קצר מדי, שתוכנית הפיתוח של נגה לא אומצה במלואה, ושחוסר התכנון עלול להוביל ליותר הפסקות חשמל ולעליית מחירים לצרכן.

מקורות מרכזיים

• "כלכליסט" – מחירי הדירות זינקו ב-7.8% בשנה
• "כלכליסט" – הקבלנים נתקעים עם יותר דירות
• "כלכליסט" – סמוטריץ' נגד גולדקנופף: "דירה בהנחה" בדרך לביטול
• "מרכז הנדל"ן" – הגרלות "דירה בהנחה" הוקפאו
• ynet – תחקיר הסבת מכרזי הדיור
• ynet – מבקר המדינה על הזנחת הדיור הציבורי
• "גלובס" – כמה התקדמנו תחת אלי כהן במשרד האנרגיה?
• מבקר המדינה – פיתוח משק החשמל לקראת 2030
• "כלכליסט" – משק האנרגיה בישראל לא מתוכנן
• ynet – אלי כהן ניסה למנות למקורות את אחד האחראים לאסון מירון

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית