ערוץ 14 אינו מקור החדשות העיקרי של רוב הימין – והנתונים מוכיחים זאת

ערוץ 14 בנה קהל בעל זיהוי ימני מובהק, אך הנתונים אינם מוכיחים את הטענה שלפיה הצלחתו נובעת מציבור ימני גדול שלא היה מיוצג קודם לכן בתקשורת. לפי סקר שימושי התקשורת של המכון הישראלי לדמוקרטיה מאפריל 2024, 86% ממי שציינו את ערוץ 14 כמקור חדשות ראשון או שני הגדירו את עצמם כאנשי ימין.

עם זאת, בקרב כלל המשיבים המזוהים עם הימין רק 24% ציינו את הערוץ כמקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי, לעומת 50.5% שבחרו במצטבר בערוצים 11–13. הנתונים תומכים בקיומו של קהל ימני מובהק לערוץ, אך אינם מוכיחים שהימין כציבור היה חסר בית תקשורתי.

פירוק הנתון "20%" ונתוני משיבי הימין מחדד את ההבדל בין העדפת ערוץ לבין היעדר ייצוג.

ההבדל הזה חשוב במיוחד משום שהוא מאפשר להפריד בין "ערוץ של הימין" לבין "ערוץ המזוהה עם מפלגת השלטון ומתיימר לייצג חלק מן הימין". ערוץ 14 אכן מזוהה באופן מובהק עם הימין, אך הימין הישראלי אינו גוש פוליטי או תקשורתי אחיד: יש אנשי ימין התומכים בקואליציה ויש אנשי ימין התומכים באופוזיציה.

לכן הזיהוי של ערוץ 14 עם הימין אינו מדויק – הוא לא מייצג את כלל הציבור הימני, ובוודאי לא את כלל עמדותיו, אלא רק את החלק שתומך במדיניות הממשלה באופן לא ביקורתי. ייתכן בהחלט שחלק מהקהל בוחר בערוץ 14 משום שהוא מספק סגנון שידור אחר: חד יותר, עימותי יותר, מזוהה פוליטית יותר, לחלוטין לא מאוזן, פופוליסטי ומתלהם.

גם ההגדרה של ערוץ 14 כ"בית של הימין" עלולה להטעות. היא מערבבת בין שלושה דברים שונים: הזהות הפוליטית של הקהל, העדפתו כלי תקשורת מסוים והסגנון התקשורתי שהוא מחפש. שלושת המשתנים יכולים לחפוף, אך אינם זהים.

אדם יכול להיות ימני ולצרוך חדשות בערוץ 14, ובמקביל לצפות בערוצים 11–13, לקרוא אתרי חדשות ולהיחשף לרשתות החברתיות. לכן עצם קיומו של קהל לערוץ 14 אינו מוכיח שהתקשורת הישראלית קודם לכן לא סיפקה לו מידע, עמדות או במה.

ערוץ 14 מזוהה עם מפלגת השלטון ומספק לצופיו במה להתנגחות בכל מי שאינו מזוהה עם השלטון, תוך שימוש בסגנון חד, חד-צדדי ומתלהם. לצד זאת, כפי שיוצג בהמשך, הערוץ מרשה לעצמו לעיתים להתעלם מעובדות, לקדם קונספירציות ואף לפרסם תכנים שהמבקרים מגדירים כהסתה.

יש לתכנים ולסגנון האלה קהל בישראל, אך אין לראות בהם ייצוג של כלל אנשי הימין, אלא ביטוי לחלק מסוים ממנו.

עיקרי הממצאים

• לפי סקר שימושי התקשורת של המכון הישראלי לדמוקרטיה מאפריל 2024, 86% ממי שציינו את ערוץ 14 כמקור חדשות ראשון או שני הגדירו את עצמם כימין ורק 2% כשמאל, לעומת שיעור של 47%–52% בקרב קהלי ערוצים 11–13.
• בקרב כלל משיבי הימין, 24% ציינו את ערוץ 14 כמקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי, בעוד 50.5% ציינו במצטבר את ערוצים 11, 12 ו-13, לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מאפריל 2024.
• הנתון המוצג לעיתים כ"20% מהציבור" אינו מתייחס לכלל אזרחי ישראל. סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג 20% מתוך הנשאלים היהודים שצופים בטלוויזיה ובחרו בערוץ 14 כמקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי. באותו מחקר 63% ציינו אתרי חדשות באינטרנט כמקור עדכון יומי, לעומת 58% שציינו טלוויזיה.
• סקר בזק של המכון הישראלי לדמוקרטיה מיוני 2025 מצא כי ערוץ 14 קיבל את שיעור ה"אין אמון כלל" הגבוה ביותר מבין גופי התקשורת שנבדקו, ו-41% מכלל המשיבים דיווחו שאין להם בו אמון כלל.
• לפי דיווח ""העין השביעית"" מ-3 בספטמבר 2026, הופעת בנימין נתניהו ב"הפטריוטים" הגיעה ל-437 אלף צופים ביוני 2024, אך הופעה באוגוסט 2026 הגיעה ל-239 אלף, והממוצע החודשי של התוכנית באותה תקופה עמד על 2.4% רייטינג.

מה מודד הנתון "20% מהציבור" על ערוץ 14?

הנתון אינו מודד חמישית מכלל אזרחי ישראל. לפי סקר שימושי התקשורת של המכון הישראלי לדמוקרטיה מאפריל 2024, מדובר ב-20% מתוך הנשאלים היהודים שצופים בטלוויזיה ובחרו בערוץ 14 כמקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי. לכן אין להשתמש בו לבדו כדי לקבוע שחמישית מהישראלים מצאו בערוץ 14 בית תקשורתי שלא היה להם קודם לכן.

ההבחנה חשובה משום שהטלוויזיה אינה מקור החדשות היחיד של הנשאלים. באותו סקר, אתרי חדשות באינטרנט היו מקור העדכון היומי הנפוץ ביותר: 63% ציינו אותם, לעומת 58% שציינו טלוויזיה.

הסקר גם אינו שואל אם המשיבים חשים מודרים מן התקשורת, אם הם סבורים שאין להם ייצוג בערוצים אחרים או מדוע בחרו בערוץ מסוים. הוא מודד הרגלי צריכת חדשות. מעבר מן הנתון הזה לקביעה על ציבור "בלתי מיוצג" מוסיף לסקר מסקנה שהוא עצמו לא מדד.

ומכאן נובעת נקודה נוספת: גם אם 20% מהנשאלים היהודים בחרו בערוץ 14 כמקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי, אין בכך כדי להפוך אותם ל"צופי ערוץ 14 בלבד", ובוודאי שלא לקבוצה פוליטית הומוגנית.

צריכת החדשות בישראל אינה משחק סכום אפס. אדם יכול לבחור בערוץ 14 כמקור טלוויזיוני עיקרי ועדיין לצרוך חדשות מ-11, 12 או 13, מאתרי חדשות, מעיתונים, מרשתות חברתיות וממקורות נוספים. לכן גם דפוס הצפייה בערוץ אינו מאפשר להסיק לבדו מהו היקף הציבור שמרגיש בלתי מיוצג.

האם רוב הימין בוחר בערוץ 14 כמקור החדשות העיקרי?

לא. לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מאפריל 2024, 24% מכלל משיבי הימין ציינו את ערוץ 14 כמקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי שלהם. לעומתם, 50.5% ממשיבי הימין ציינו במצטבר את ערוצים 11, 12 ו-13. ערוץ 12 לבדו היה מקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי של בערך שליש ממשיבי הימין.

הנתון משמעותי משום שהוא מגיע מאותו סקר שמשמש להצגת כוחו של ערוץ 14. הסקר אכן מראה שהערוץ הצליח לבנות קהל ימני מובחן. במקביל, הוא מראה שרבים יותר ממשיבי הימין ממשיכים לבחור בערוצים הוותיקים כמקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי שלהם.

ההבחנה היא בין שני משפטים שונים: אפשר לקבוע שקיים חלק משמעותי בימין שמעדיף ערוץ בעל זיהוי אידיאולוגי ימני חד. קשה יותר להסיק מכך שהימין בכללותו לא היה מיוצג בערוצים האחרים.

לפי אותו סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כמעט רבע מצופי ערוץ 14 גם לא ציינו ערוץ שני לצריכת חדשות. הנתון מתאר דפוס צריכת חדשות מרוכז בקרב חלק מהקהל. הסקר אינו קובע אם הריכוז נובע מחוסר אמון בערוצים אחרים, מהעדפה פוליטית, מהרגלי צפייה או מתחושת חוסר ייצוג.

האם מאות אלפי צופים בערוץ 14 הם קהל קבוע?

לא. נתוני צפייה של מאות אלפים מתועדים באירועים מסוימים, אך הם אינם מייצגים בהכרח את רמת הצפייה השוטפת בערוץ. לפי דיווח "העין השביעית" מ-3 בספטמבר 2026, הופעת בנימין נתניהו ב"הפטריוטים" ביוני 2024 משכה 437 אלף צופים והגיעה ל-6.4% רייטינג. באוגוסט 2026 הגיעה הופעה נוספת שלו בתוכנית ל-239 אלף צופים ול-3.2%.

הפער בולט כאשר משווים את שיאי הצפייה לממוצע. לפי אותו דיווח של "העין השביעית", הממוצע החודשי של "הפטריוטים" בתקופה שנבדקה עמד על 2.4%.

גם נתוני יום שידור רגיל מציגים תמונה מתונה יותר. ב-18 במאי 2026 קיבלה "הפטריוטים" 3% ו"חדשות 14" קיבלה 2.9%, לפי דירוג ועדת המדרוג שפרסמה "העין השביעית". "חדשות 12" קיבלה באותו ערב 4.7%.

הנתונים מראים שערוץ 14 מסוגל לרכז מאות אלפי צופים סביב אירוע או מרואיין מרכזי. הם אינם מוכיחים שמספר כזה צופה בערוץ באופן קבוע.

למעשה, הנתון מאפשר להציע פרשנות מורכבת יותר: ערוץ 14 השיג הצלחה מסוימת לא רק משום שהיה "ימני", אלא משום שהוא הציע לצופים מוצר תקשורתי בעל מאפיינים שונים. הזיהוי עם מפלגת השלטון והזהות הפוליטית המובהקת הם חלק ממנו, אבל גם הטון, העימותיות, השפה החריפה והנטייה להציג את המציאות מנקודת מבט חד-צדדית. לכן ייתכן שהביקוש לערוץ משקף לא רק ביקוש ל"ייצוג ימני", אלא גם ביקוש לשיח מתלהם יותר, שמחזק תחושת מחנה ומציע עימות ברור בין "אנחנו" ל"הם".

במובן הזה, ערוץ 14 אינו בהכרח "הקול של הימין", אלא אחד המרכזים שבהם מתכנס ציבור ימני שמעדיף סגנון תקשורתי מסוים. הוא מזוהה יותר עם מפלגת השלטון ועם חלק מסוים מן הימין מאשר עם הימין הישראלי כולו.

הציבור הזה אינו מתקיים בחלל תקשורתי סגור: אותם אנשים יכולים לצרוך במקביל חדשות ומידע ממקורות אחרים. מכאן שגם אין הכרח לזהות את "קהל ערוץ 14" עם "הימין הישראלי".

בימין הישראלי אנשים רבים מסתייגים מהשיח המפלג של ערוץ 14 ומעדיפים לצרוך תקשורת מאוזנת. בימין הישראלי קיימים גם תומכי קואליציה וגם תומכי אופוזיציה, ולכן עצם הזיהוי הימני של ערוץ 14 אינו הופך אותו לנציג של כולם.

האם ערוץ 14 נהנה מאמון ציבורי רחב?

לא לפי הסקר שנבדק. בסקר בזק מס' 2 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מיוני 2025, ערוץ 14 קיבל את שיעור ה"אין אמון כלל" הגבוה ביותר מבין גופי התקשורת שנכללו בבדיקה. 41% מכלל המשיבים אמרו שאין להם בו אמון כלל.

אמון אינו מדד זהה לצפייה. אדם יכול לצפות בערוץ שהוא אינו נותן בו אמון, וערוץ יכול לטפח קהל מזוהה מאוד גם בלי ליהנות מאמון רוחבי. לכן נתוני האמון אינם מבטלים את כוחו של ערוץ 14 בתוך קהלו.

הם כן מגבילים טענה אחרת: שערוץ 14 נעשה "בית" תקשורתי בעל קבלה ציבורית רחבה. הסקר מתאר גוף תקשורת הנהנה מהזדהות חזקה בחלק מן הציבור, לצד חוסר אמון משמעותי בחלקים אחרים.

האם הזדהות עם ערוץ 14 מוכיחה שהימין לא היה מיוצג?

לא. הזדהות פוליטית עם כלי תקשורת מעידה על קרבה לקו העריכתי, לסגנון השידור או לעמדות המובעות בו. היא אינה מודדת כשלעצמה אם אותו ציבור נעדר מן הסיקור בערוצים אחרים. הנתון שלפיו 50.5% ממשיבי הימין בחרו בערוצים 11–13 כמקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי מקשה על הטענה שרוב הימין לא מצא בהם מקום.

"ייצוג תקשורתי" בהקשר הזה הוא נוכחות של עמדות, דוברים וסוגיות המזוהות עם ציבור מסוים בתוך המרחב העיתונאי. "הזדהות תקשורתית" היא תחושה של קרבה כלי תקשורת מסוים. שני המושגים יכולים לחפוף, אך אינם זהים.

מחקר שפורסם ביולי 2026 בכתב העת "מסגרות מדיה" בחן 275 פריטי אקטואליה וחדשות משתי תוכניות של ערוץ 14 ב-12 ימי שידור אקראיים בשנת 2024. החוקרים סיווגו 34% מהפריטים ככוללים קביעות שקריות בנות הפרכה, וב-40.4% זיהו מה שהגדירו כהדהוד בלתי ביקורתי של תעמולה ממשלתית.

הממצאים הם סיווג מחקרי של החוקרים, ולא קביעה של רשות רגולטורית או של בית משפט. חשיבותם לדיון בייצוג מצומצמת יותר: המחקר מצביע על כך שהמוצר התקשורתי של הערוץ כולל מאפיינים נוספים מעבר לעצם מתן הבמה לעמדות ימניות. לכן אי אפשר להסביר את הזדהות הקהל באמצעות משתנה הייצוג בלבד.

וזו אולי הנקודה המרכזית: אם רוצים להבין את ההצלחה המסוימת של ערוץ 14, לא מספיק לשאול אם הימין היה מיוצג או לא היה מיוצג. צריך לשאול איזה סוג של תקשורת ביקש הקהל שלו לקבל.

ייתכן שחלק מהצופים חיפשו עמדות ימניות שלא מצאו במידה מספקת במקומות אחרים; ייתכן שאחרים חיפשו סגנון פחות מאוזן ויותר לוחמני; וייתכן שרבים חיפשו שילוב של השניים. הנתונים שהוצגו כאן אינם מאפשרים להכריע בין ההסברים האלה.

לכן נכון יותר לראות בערוץ 14 תופעה תקשורתית-פוליטית המזוהה עם מפלגת השלטון ועם חלק מסוים מן הימין, ולא פשוט "נציג של הימין". הוא הצליח להציג עצמו ככזה ולבנות סביב עצמו קהילה תקשורתית בעלת זיהוי ימני חזק, אבל קהילה זו היא חלק מן הימין ולא הימין כולו.

יתרה מכך, הסגנון הפופוליסטי, החד-צדדי והמתלהם של הערוץ – והנכונות המיוחסת לו לקדם קונספירציות ותכנים שהמבקרים מגדירים כהסתה – הם מאפיינים של המוצר התקשורתי שהוא מציע, ולא מאפיינים שניתן לייחס לימין הישראלי כולו.

טבלת נתונים מסכמת

הטבלה מציגה שני מאפיינים שמתקיימים במקביל. לערוץ 14 יש קהל בעל זיהוי ימני חריג, אך רוב גדול יותר ממשיבי הימין בוחר בערוצים 11–13 כמקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי. נתוני האמון והרייטינג מוסיפים הבחנה בין כוחו של הערוץ בתוך קהלו לבין היקפו בציבור הרחב.

שאלות שעולות מן הנתונים

האם קהל ערוץ 14 ימני?
כן. לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מאפריל 2024, 86% ממי שציינו את ערוץ 14 כמקור חדשות ראשון או שני הגדירו את עצמם כימין ורק 2% כשמאל.

האם רוב הימין בוחר בערוץ 14?
לא. לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מאפריל 2024, 24% ממשיבי הימין ציינו אותו כמקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי, לעומת 50.5% שציינו במצטבר את ערוצים 11–13.

האם "20% מהציבור" פירושם 20% מכלל הישראלים?
לא. סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג 20% מתוך הנשאלים היהודים שצופים בטלוויזיה ובחרו בערוץ 14 כמקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי. הוא אינו קובע שחמישית מכלל אזרחי ישראל צופה בערוץ או חשה שאינה מיוצגת בכלי תקשורת אחרים.

האם ערוץ 14 מגיע למאות אלפי צופים?
כן, באירועים מסוימים. לפי העין השביעית, הופעת נתניהו ביוני 2024 ב"הפטריוטים" הגיעה ל-437 אלף צופים. אותו מקור מציג גם נתונים נמוכים יותר בהופעות מאוחרות יותר וממוצע חודשי של 2.4% לתוכנית.

האם ערוץ 14 נהנה מאמון רחב בציבור?
לא לפי הסקר שנבדק. סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מיוני 2025 מצא כי 41% מהמשיבים דיווחו שאין להם אמון כלל בערוץ 14 – שיעור ה"אין אמון כלל" הגבוה ביותר מבין גופי התקשורת שנבדקו.

האם הצלחת ערוץ 14 מוכיחה שהימין היה בלתי-מיוצג?
לא. נתוני הצפייה מוכיחים שקיים קהל ימני משמעותי שמעדיף את הערוץ. הם אינם מודדים תחושת הדרה, ובאותו סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה 50.5% ממשיבי הימין בחרו בערוצים 11–13 כמקור החדשות הטלוויזיוני העיקרי.

מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה – סקר שימושי תקשורת, אמון ואוריינות, אפריל 2024; סקר בזק מס' 2, יוני 2025. מסגרות מדיה – מחקר תוכן על ערוץ 14, יולי 2026. העין השביעית – נתוני רייטינג של ראיונות נתניהו, 3 בספטמבר 2026; דירוג הרייטינג, 18 במאי 2026.

רונה סופר היא קולנוענית, נכה ויוצרת. מתעסקת בזכויות אדם וזכויות נכים ונכות