כל דיון ב"יום שאחרי" נתקע בשאלה מי יחתום על הסדר מדיני ומה יהיה בו. אלא שהשאלה המכרעת היא מי מחנך וכיצד.
בצד הישראלי, המדינה מממנת זרמים אוטונומיים: החינוך החרדי, שבו לומדים כחמישית מתלמידי ישראל, פוטר את רוב בניו מלימודי ליבה, וזרם משיחי בציונות הדתית מקדם את תוכנית ההכרעה ואת חזון מדינת ההלכה.
בצד הפלסטיני, מחקר שהזמין האיחוד האירופי מצא בספרי הלימוד תוכן אנטישמי והאדרת אלימות, ואונר"א ממשיכה ללמד מהם. התוצאה ניכרת בסקרים. המסקנה: הסדר יציב מחייב לפחות 25 שנה מרגע הרפורמה בחינוך הפלסטיני.
כיצד מממנת ישראל מערכת חינוך שאינה מחנכת לאזרחות?
החינוך החרדי כבר אינו נישה. לפי נתוני מועצת החינוך הממלכתי שפורסמו בכלכליסט, תלמידי הזרם החרדי היו 20.4% מכלל התלמידים בשנת תשפ"ד. לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), חלקם יגיע ל-32% עד 2060 – כמעט שליש מילדי ישראל.
מה שהילדים האלה לא לומדים חשוב לא פחות. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מוסדות התיכון החרדיים לבנים פטורים בחוק מכול לימודי הליבה, ובכל זאת מקבלים 60% מהתקצוב של בית ספר על-יסודי רגיל. גם במוסדות ה"פטור" היסודיים, רשימת מקצועות החובה כוללת עברית, מתמטיקה ותנ"ך – אך לא אזרחות, ובמקום אנגלית הוגדרה "שפה נוספת".
גם את המעט הזה המדינה אינה אוכפת. ביקורת של משרד החינוך, שהוגשה לבג"ץ ודווחה בכאן חדשות, מצאה ליקויים ב-140 מתוך 234 מוסדות פטור שנבדקו – כ-60%. ברובם לא לימדו אנגלית כלל.
הניתוק אינו רק לימודי. לפי נתוני צה"ל שהוגשו לבג"ץ, מתוך 24,015 צעירים חרדים שקיבלו צווים, רק 1,539 התייצבו בלשכות הגיוס, ו-422 בלבד גויסו בפועל – כ-2%.
מדינה שמממנת חינוך שאינו מלמד אזרחות ואינו מכין לשירות מגדלת ציבור שחי לצד המדינה, לא בתוכה.
מה מלמד הזרם המשיחי על דמוקרטיה ועל הפלסטינים?
בספטמבר 2017 פרסם בצלאל סמוטריץ', לימים שר האוצר בממשלה ה-37, את תוכנית ההכרעה. התוכנית קובעת שאין בארץ מקום לשתי תנועות לאומיות. לפי ynet, היא מציבה לפלסטינים ביהודה ושומרון ברירה: לוותר על שאיפותיהם הלאומיות, להגר או להילחם. כשנשאל סמוטריץ' אם החלופה השלישית כוללת גם פגיעה במשפחות, נשים וילדים, השיב: "במלחמה כמו במלחמה".
לפי ניתוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), התוכנית מציעה למי שיישארו מנהל עצמי מקומי, ואזרחות רק בתנאים, ובהם הסכמה לשרת בצה"ל. מדובר ב-3.43 מיליון פלסטינים בגדה המערבית, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית (PCBS). ריבונות על אוכלוסייה כזו בלי זכויות שוות פירושה שתי מערכות זכויות בשטח אחד – משטר שהעולם מכנה אפרטהייד.
החזון אינו נעצר בשאלת השטחים. ביוני 2019 אמר סמוטריץ' בכאן רשת ב': "מדינת ישראל תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך, על פי משפט התורה".
הרעיונות האלה נלמדים בכיתות. ב-2019 שודרו הקלטות משיעורים במוסדות "בני דוד" בעלי, ובהן נשמע אחד מראשי הישיבה, הרב אליעזר קשתיאל, אומר "אנחנו מאמינים בגזענות".
כן, אנחנו גזענים. בוודאי, אנחנו מאמינים בגזענות… יש מסביבנו עמים כאלה עם בעיות גנטיות… רוב הערבים הפשוטים ככה הם רוצים – תחת הכיבוש. למה? כי הם לא… יש להם בעיה גנטית. הם לא יודעים לנהל מדינה. הם לא יודעים לעשות כלום. אז בוא נקרא לילד בשמו ונגיד: בואו תהיו עבדים שלנו. יהיה לכם הרבה יותר טוב.הרב אליעזר קשתיאל, ישיבת "בני דוד", 2019
הרב קשתיאל טען, כמובן, שדבריו הוצאו מהקשרם והתנצל על השימוש במילים. השיעור המדובר הוסר בינתיים מאתר המכינה.
זרם שמחנך לעליונות יהודית ולמדינת הלכה אינו מגדל שותף להסדר – הוא מגדל את מי שיפרק כל הסדר.
מה לומדים ילדים פלסטינים מכיתה א'?
את התשובה המוסמכת ביותר הזמין האיחוד האירופי. מכון גאורג אקרט הגרמני לחקר ספרי לימוד בדק, לפי אלגמיינר, 156 ספרי לימוד ו-16 מדריכים למורה של משרד החינוך הפלסטיני. החוקרים מצאו מוטיבים אנטישמיים, מחיקה של הסכמי השלום שהופיעו בעבר, והצגת מחבלים שהורשעו ברצח ישראלים כגיבורים. לפי סיכום המכון, ספרי השפה מציגים אלימות פלסטינית כמעשה גבורה.
הממצאים לא נשארו במגירה האקדמית. הנריקה טראוטמן, ממלאת מקום מנהלת בנציבות האירופית, אמרה ב-2021:
"זה ברור מאוד שמחקר מגלה את קיומם של תכנים בעייתיים באופן עמוק"
הנריקה טראוטמן, הנציבות האירופית, 2021
חמש שנים אחר כך התמונה לא השתנתה. לפי דוח של המכון לניטור השלום והסובלנות התרבותית בחינוך (IMPACT-se) שדווח באלגמיינר ביולי 2026, ספר החינוך האסלאמי לכיתה ה' מציג לתלמידות את הג'יהאד כהזדמנות גם לנשים – להרוג, להיהרג ולשלוח את ילדיהן למות.
ילד פלסטיני שמתחיל ללמוד היום יסיים בית ספר כשהוא רואה ביהודי אויב ובאלימות גבורה.
סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) היא אחת ממערכות החינוך הגדולות באזור. לפי נתוני הסוכנות, יותר מ-550 אלף תלמידים לומדים ב-706 בתי ספר שלה, מהם כ-292 אלף ברצועת עזה. לפי משרד ביקורת החשבונות הממשלתי של ארה"ב (GAO), בגדה ובעזה אונר"א מלמדת מספרי הרשות, ואף זיהתה בהם בעצמה תוכן הסותר את עקרונות האו"ם.
אונר"א אינה רק מפיצה. לפי דוח IMPACT-se, הסוכנות מאמצת את תוכנית הלימודים הפלסטינית ומפיקה חומרי עזר משלה, ועובדים שלה שיבחו בפומבי אלימות וטרור.
הקשר בין הכיתה לשדה הקרב הוכח גם בבדיקה של האו"ם עצמו. משרד השירותים לפיקוח פנימי של האו"ם (OIOS) קבע, לפי אל-ג'זירה, שתשעה עובדי אונר"א כנראה השתתפו בטבח ב-7 באוקטובר, והם פוטרו.
אחרי הטבח הבטיחה הסוכנות רפורמה. ועדה בראשות שרת החוץ הצרפתייה לשעבר קתרין קולונה הגישה ב-2024 50 המלצות. לפי ניתוח של IMPACT-se מ-2026, שדווח ב"ג'רוזלם פוסט", אונר"א לא יישמה את ההמלצות בנושא שנאה ואנטישמיות, שינתה את שיטת הדיווח כדי להציג התקדמות, ולא הזמינה את ישראל לבדיקת הספרים – אף שדיווחה שההמלצה בוצעה.
בישראל הוסקה המסקנה. באוקטובר 2024 אישרה הכנסת, ברוב של 92 מול 10, חוק שאוסר על פעילות אונר"א בשטח הריבוני של ישראל.
ארגון שמממן העולם החופשי הפך לצינור המרכזי שדרכו עובר חינוך לשנאה לדור שלם של פליטים.
מה מלמדים הסקרים על התוצר של החינוך הזה?
הסקרים מראים את התוצאה. לפי המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים (PCPSR), שנתוניו דווחו בערב ניוז, בדצמבר 2023 סברו 72% מהפלסטינים שההחלטה לפתוח במתקפת ה-7 באוקטובר הייתה נכונה. בגדה המערבית, שם פועלת מערכת החינוך של הרשות ללא הפרעה, הגיע השיעור ל-82%.
גם אחרי חורבן עזה, הרוב לא נעלם. לפי סקר PCPSR ממאי 2025, מחצית מהפלסטינים עדיין תמכו בטבח.
התמיכה הגבוהה ביותר נמדדה דווקא בגדה – הקהל שמערכת החינוך הפלסטינית עיצבה ללא מלחמה וללא שלטון חמאס.
מה צריך לקרות בחינוך הפלסטיני כדי להתקרב לשלום?
כמה זמן ייקח כדי לתקן את הנזקים שמערכת החינוך הפלסטינית יוצרת כיום? ילד שנכנס לכיתה א' ביום שבו תוכנית הלימודים תשתנה יסיים את לימודיו כעבור 12 שנה. רק כעבור שנים נוספות יהוו בוגרי התוכנית החדשה חלק ניכר מהבוחרים, מהמורים ומאנשי כוחות הביטחון. עד אז ימשיכו ללמד מורים שהתחנכו על הספרים הישנים.
לפי PCBS, 36% מהפלסטינים הם מתחת לגיל 15 – כלומר, הדור שילמד היום מהספרים הנוכחיים הוא הרוב של מחר.
וכמה זמן נדרש לתיקון בצד הישראלי?
בצד הישראלי השעון קצר בהרבה, בתנאי שמבודדים את הבעיה. אם מניחים שהקושי המרכזי הוא החינוך המשיחי, מדובר במיעוט. ברשימת הציונות הדתית, שהתמודדה בבחירות 2022 יחד עם עוצמה יהודית, הצביעו 516,470 בוחרים – 10.8% מהקולות. בהנחה הזו, רוב התלמידים בישראל כבר לומדים במערכות שאינן מטיפות לסיפוח ללא זכויות או למדינת הלכה, ואין צורך להחליף את הנרטיב של חברה שלמה.
התיקון כאן הוא החלטה מנהלית, לא מהפכה דורית: פיקוח של משרד החינוך על תוכני הלימוד, חובת לימודי אזרחות ומגילת העצמאות בכל מוסד שהמדינה מממנת, ושלילת תקציב ממוסדות שמלמדים עליונות גזעית.
צעדים כאלה ניתנים ליישום בקדנציה אחת של הכנסת – ארבע עד חמש שנים. בוגרי הזרם עצמו עדיין כפופים ל"שעון הדור", אך מאחר שמדובר במיעוט, אין צורך לחכות להם. די שהמדינה תפסיק לממן ולהעצים אותם.
המכשול בצד הישראלי הוא פוליטי, לא דמוגרפי. כוחו של הזרם המשיחי נובע ממשקלו בקואליציה ולא ממספרו בציבור: 14 מנדטים הספיקו כדי להעניק לו את תיק האוצר. לכן הזמן הנדרש כאן נמדד במחזורי בחירות ולא בדורות – חמש עד עשר שנים מרגע שתקום ממשלה שתחליט לאכוף.
בצד הישראלי השעון אינו מתחיל בכיתה א' – הוא מתחיל בקלפי.
שאלות ותשובות
האם הבעיה בחינוך הישראלי דומה לזו של החינוך הפלסטיני?
לא באותה מידה. ספרי הלימוד הפלסטיניים מאדירים אלימות באופן ממוסד. בישראל הכשל הוא בוויתור של המדינה על פיקוח, המאפשר לזרמים אוטונומיים לחנך נגד ערכי מגילת העצמאות. בשני המקרים התוצאה היא ציבור שאינו מוכן לפשרה.
מי מדפיס את ספרי הלימוד שבבתי הספר של אונר"א?
לפי GAO, הרשות הפלסטינית מספקת את הספרים לאונר"א ללא תשלום. אונר"א מלמדת מהם, ולפי IMPACT-se גם מפיקה חומרי עזר משלה.
האם ספר לימוד משותף אפשרי בין ישראלים לפלסטינים?
ניסיון אירופה מלמד שכן, אך רק בתנאים של שלום יציב ורצון פוליטי משני הצדדים – ואחרי עשרות שנים של עבודה. בין גרמניה לפולין עברו 44 שנה מהקמת הוועדה ועד הכרך הראשון.
מקורות עיקריים
- מכון גאורג אקרט – מחקר ספרי הלימוד הפלסטיניים
- משרד ביקורת החשבונות הממשלתי של ארה"ב (GAO) – דוח על אונר"א
- המכון הישראלי לדמוקרטיה – תקצוב החינוך החרדי
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית (PCBS)
- המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
- השילוח – תוכנית ההכרעה, נוסח מקורי
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו