בדצמבר 2025 הפילה הקואליציה הצעת חוק שנועדה לאסור אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. שר המשפטים יריב לוין כינה אותה "מיותרת ואפילו מזיקה". זאת הגישה של הקואליציה הנוכחית לשוויון בפני החוק ולזכויות הפרט.
ח"כ איתן גינזבורג, שר התקשורת לשעבר, השיב מעל הדוכן: "את כל הזכויות שיש לי השגתי בזכות המבנה שמחוץ לכנסת, בית המשפט העליון".
המשפט הזה מסכם את מצב זכויות הפרט בישראל. בהיעדר חוקה, חופש הביטוי, השוויון בפני החוק וחופש המחאה של אזרחי ישראל מוגנים בעיקר בפסיקה של בית המשפט העליון.
אם הקואליציה תנצח בבחירות בשבוע הבא, הזכויות הללו עלולות להיפגע משני כיוונים בבת אחת: חוקים שמגבילים אותן ייכנסו לתוקף או יחזרו לשולחן הכנסת, ובית המשפט שהגן עליהן יעוצב על ידי הקואליציה. בטווח הקרוב ישתנו בעיקר החוקים. בסוף הקדנציה עלול להשתנות גם מי שמפרש אותם.
אילו חוקים שמגבילים את זכויות הפרט העבירה הכנסת?
שלושה חוקים שכבר עברו בכנסת ונכנסו לתוקף צפויים לשנות את חיי היומיום של אזרחים, ובעיקר של נשים, גם בלי חקיקה חדשה, אם הקואליציה הבאה לא תבטל אותם: הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה, והוראת שעה שהופכת צריכת פרסומים לעברה.
בתי הדין הרבניים. במרץ השנה אישרה הכנסת, ברוב של 65 מול 41, חוק שמאפשר לבתי הדין הרבניים לשמש בוררים בסכסוכים אזרחיים – למשל בין עובד למעביד או בין שותפים עסקיים – בהסכמת הצדדים. עד אז הוגבלה סמכותם לענייני נישואין וגירושין. הדיינים כולם גברים.
במאי מינה הרב הראשי דוד יוסף 13 הרכבים ייעודיים לבוררות. ברגע האחרון נוסף לחוק סעיף שלפיו פסק בוררות של בית הדין ייאכף בלי אישור של בית משפט. כך נעלמה כל אפשרות לפקח ולערער על החלטות הבוררות.
החשש העיקרי הוא מהסכמה שאינה חופשית להשתתף בבוררות. לפי פרשנות של העיתונאי שחר אילן ב"כלכליסט", בעבר ניצלו מעסיקים חרדים את בתי הדין הרבניים כדי לעקוף את חוקי העבודה ולהתחמק מתשלום זכויות סוציאליות. לפי סקר של שדולת הנשים, רק 16% מהנשים בישראל תומכות בחוק.
הפרדה מגדרית באקדמיה. ב-16 ביולי אושר, ברוב של 52 מול 43, החוק שמאפשר מסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים בתארים מתקדמים. עד אז הותרה הפרדה רק בתואר ראשון, רק לציבור החרדי ורק בכיתות. החוק עוקף פסיקת בג"ץ קודמת.
נשיאי אוניברסיטאות המחקר הזהירו מ"תארים סוג ב'" לנשים, וחמישה חברי המועצה להשכלה גבוהה התפטרו במחאה. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, במוסדות נפרדים לא תחול המגבלה שההפרדה תהיה בכיתות בלבד, כך שאפשר יהיה להרחיב אותה לכל המרחב בקמפוס.
נגד החוק הוגשה עתירה לבג"ץ, אבל בית המשפט סירב להוציא צו על תנאי וצו ביניים, והחוק נשאר בתוקף, אף כי העתירות נגדו עודן תלויות ועומדות.
צריכת פרסומים כעבירה. הוראת שעה מ-2023, שנחתמה מייד אחרי הטבח ב-7 באוקטובר ואושרה בכנסת לאחר מכן, קובעת כי גולש שצרך באופן מתמשך פרסומי הסתה יוגדר כחשוד בטרור, גם אם לא פרסם דברי הסתה בעצמו.
הוראת השעה, שלא אושרה בכנסת כיוון שהיא מאושרת בהחלטת ממשלה בלבד, עלולה להביא למעצרים ולחקירות של אנשים שאין להם כל קשר לטרור שעקבו מסיבות שונות אחרי הסתה ברשת. ההוראה הוארכה עד 30 בנובמבר 2027, ולכן תחול בשנה הראשונה של הקדנציה הבאה. הקואליציה הבאה תחליט אם להאריך אותה שוב.
אילו מהלכים להגבלת הדמוקרטיה נמצאים בדרך לאישור?
המכון לדמוקרטיה ספר בכנסת ה-25 263 הצעות חוק שעלולות לפגוע בזכויות יסוד ובמוסדות דמוקרטיים. 28 מהן אושרו, ותשע עברו קריאה ראשונה, כך שהכנסת הבאה תוכל להחיל עליהן דין רציפות ולהמשיך מאותה נקודה.
68 מההצעות עלולות לפגוע בחופש הביטוי, ו-72 בזכות לשוויון.
חוק העמותות. הצעת חוק של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) מגבילה מאוד את היכולת של עמותות להשמיע ביקורת על הממשלה וגורמי השלטון. ההצעה עברה בקריאה טרומית בינואר והכנה לקריאה ראשונה בוועדת חוקה, חוק ומשפט. על ההצעה לא הוחל דין רציפות, ולכן הכנסת הבאה תצטרך לדון בה מהתחלה, אם תוגש שוב. ההערכה היא שהיא תעבור רק אם הקואליציה לא תתחלף.
ההצעה ביקשה במקור להטיל מס של 80% על תרומות ממדינות זרות לעמותות. בנוסח המעודכן יוטל מס של 23%, אלא אם העמותה תתחייב לשלוש שנים שלא להשתתף בהפגנות, שלא לבקר את מדיניות משרדי הממשלה ושלא לקדם פעילות בכנסת.
פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס מהמכון לדמוקרטיה כתבו שבפועל, עמותות יידרשו להימנע כמעט מכל הבעת ביקורת על הממשלה כתנאי לפטור ממס.
לפי ניתוח של המכון, 483 ארגונים דיווחו על תרומות כאלה בשנים 2012–2024, בהם ארגונים לזכויות נשים, עובדים וניצולי שואה.
חקירות הסתה בלי אישור הפרקליטות. הצעה שהגישו הח"כים צבי סוכות (הציונות הדתית), לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ואליהו רביבו (הליכוד) נועדה לאפשר לקציני משטרה בכירים לפתוח בחקירות הסתה לטרור בלי אישור של פרקליטות המדינה.
ההצעה עברה בכנסת קריאה ראשונה והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה; חל עליה דין רציפות וכל מה שנותר לקואליציה הוא להעביר אותה בקריאה שנייה ושלישית.
ההצעה מיועדת להשתלב ב"מדור הסתות" שהקים השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במשטרה. לפי ynet, קצין בכיר במדור ביקש ממקביליו להעביר לו שמות של אנשים שמטרידים אותם, כדי לעקוב אחרי התבטאויותיהם.
המדור לא בוטל. ב-29 במרץ 2026 אסר שופט העליון יחיאל כשר בצו ביניים על ניטור יזום של אנשים ברשתות בלי אישור הפרקליטות. ההצעה החדשה מוותרת בדיוק על אישור הפרקליטות, שעליו נשען הצו.
חוק התקשורת. חוק התקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי עבר ביולי במליאת הכנסת ברוב של 53 מול 48. החוק קובע כי את המועצה של הרגולטור החדש יאתר מנכ"ל משרד התקשורת, ומבטל את ההפרדה בין הערוצים לחברות החדשות שלהם.
ב-19 ביולי הקפיא שופט העליון עופר גרוסקופף בצו ארעי סעיפים בחוק שהיו אמורים לחול מייד, ובהם ביטול ההפרדה בין החדשות לגופי השידור, וסירב להקפיא את החוק כולו.
כחודשיים אחרי אישור החוק ביקשה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה להקפיא את החוק כולו, וכתבה שהוא כולל "צבר קיצוני של פגמים מהותיים".
הגבלת המחאה. בן גביר פרסם מסמך מדיניות להתנהלות המשטרה בהפגנות. המשנה ליועמ"שית קבע שהמסמך נעדר תוקף חוקי. לפי המכון לדמוקרטיה, המסמך מציב רף נמוך במיוחד – "יסוד סביר לחשד" – לפגיעה בחופש הביטוי.
חוק היועמ"ש שעבר ביולי 2026 מאפשר לממשלה להתעלם מחוות דעת של היועמ"ש, כך שבקדנציה הבאה התנגדות כזו לא בהכרח תעצור מסמך דומה.
האם בג"ץ יבטל את הרפורמות שהעבירה הממשלה?
רוב החוקים שתוארו כאן עומדים או יעמדו לביקורת בבג"ץ; אלא שבקדנציה הבאה בית המשפט עצמו משתנה. התיקון לחוק יסוד: השפיטה, המשנה את אופן בחירת שופטים, שייכנס לתוקף עם כינוס הכנסת הבאה, קובע למעשה כי שום שופט לא ימונה לבית המשפט העליון בלי הסכמת הדרג הפוליטי.
שר המשפטים יריב לוין, שהוביל את השינוי ויוביל את מינוי השופטים אם ימשיך בתפקידו, כבר הודיע שהוא מחרים את היועמ"שית חרף פסיקת בג"ץ שביטלה את פיטוריה. עד ספטמבר 2029 צפויים להתמנות כעשרה שופטי עליון – כשני שלישים מבית המשפט.
הציונות הדתית הציגה לקראת הבחירות הקרובות תוכנית בשם "משחררים את החסימה", שהיא מציגה כתנאי סף לכניסתה לקואליציה. התוכנית כוללת פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש, ברוב של 61 ח"כים, כל חוק שבג"ץ פסל.
היא כוללת גם הגבלה של צווי ביניים שעוצרים חוקים, והגבלה של זכות העמידה, כך שלא כל עמותה או עותר ציבורי יוכלו לעתור נגד הממשלה והכנסת.
אלה בדיוק הכלים שעצרו עד עכשיו את חוק התקשורת ואת ניטור הגולשים, בעתירות של חברי כנסת ועמותות.
לפי המכון לדמוקרטיה, זכויות כמו שוויון וחופש ביטוי מוגנות כזכויות חוקתיות כמעט רק בזכות פסיקה שגזרה אותן ממגילת העצמאות ומפרשנות שלה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; לפי הפרשנות של המכון, פסקת התגברות "תעמיד בסכנה את כל זכויות היסוד".
פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת רייכמן, הסביר בריאיון לזמן ישראל מדוע ישראל פגיעה במיוחד. לדבריו: "אם הכנסת תרצה מחר להכריז על אדם כמלך ישראל, היא תוכל לעשות זאת ברוב רגיל".
האם יש מחקרים שמראים שהדמוקרטיה בישראל נחלשה?
לפי מדד הדמוקרטיה 2025 של המכון לדמוקרטיה, 53% מהיהודים ו-70% מהערבים בישראל מעדיפים לשתוק ולא להביע את דעתם הפוליטית בקול בנוכחות זרים. השיעורים האלה עלו בהשוואה ל-2016 ו-2017.
במדד הדמוקרטיה של יחידת המחקר של "האקונומיסט", כפי שמובא בספר של אוניברסיטת לונד על ישראל, קיבלה ישראל בתחום חירויות האזרח ציון 5.59 מתוך 10. זה נמוך מכול מדינות האיחוד האירופי, כולל הונגריה, שקיבלה 6.76.
פרופ' רוזנאי ופרופ' נועם גדרון מהאוניברסיטה העברית, מחברי הספר "דמוקרטיה בנסיגה", זיהו כבר ב-2025 שינוי בשיטה. לדברי רוזנאי, במקום רפורמות ענק, השינוי מגיע עכשיו בצעדים קטנים.
גדרון הוסיף שהמטרות של הרפורמה המשפטית לא השתנו: החלשת מוסדות עצמאיים ושומרי סף.
משחררים את החסימה. כן סמוטריץ! pic.twitter.com/s59NULke2S
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) September 15, 2026
במאי פרסם מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם נייר עמדה מאת עו"ד איתי מק וד"ר מיכל עברון יניב. לפי הכותבים, בידי הממשלה ארגז כלים לפגיעה ביריביה: הרחבה פרשנית של עבירות ביטוי, הפללת פעילות פוליטית והגבלות על כינוסים והפגנות של האופוזיציה.
הבחירות, לדבריהם, יהיו "נקודת הכרעה לעתיד המשטר בישראל".
עו"ד ענת טהון אשכנזי ועו"ד דפני בנבניסטי מהמכון לדמוקרטיה סיכמו ביולי 2026 ארבע שנות מעקב, וקבעו שהצטברות המהלכים "כרסמה באופן משמעותי במערכת האיזונים והבלמים".
הן ציינו גם שמהלכים רבים שתוכננו לא מומשו, ואילו מומשו, הפגיעה הייתה עמוקה יותר.
איך ייראו זכויות הפרט בסוף הקדנציה הבאה?
אם כל התהליכים שתוארו כאן יתקדמו, ישראל עלולה להגיע לבחירות של 2030 עם זכויות פרט שקיימות, אם בכלל, בעיקר על הנייר. יהיו כאן בית משפט עליון שרוב שופטיו ימונו בהסכמת הקואליציה; כנסת שיכולה לחוקק מחדש כל חוק שנפסל; עמותות, עיתונאים ומפגינים שהדרך שלהם לבג"ץ הוגבלה.
מי ישמור על הזכויות? לפי תוכנית הציונות הדתית, פסילת חוק תחייב גם הרכב מלא ורוב מיוחס של שופטים.
כך, גם שופטים עצמאיים שיישארו בעליון יתקשו לעצור חוק שפוגע בזכויות, וגם אם יעצרו אותו, הכנסת תוכל להחזיר אותו.
גם הדרך לבית המשפט תצטמצם. עתירה כמו זו שעצרה את ניטור הגולשים – שהגישו ח"כ ועמותה ולא אדם שנפגע אישית – עלולה שלא להישמע כלל.
חופש הביטוי והמחאה. כל אחד מהצעדים שתוארו כאן מוגבל. יחד הם יוצרים מצב שבו התקשורת מפוקחת בידי מינויים פוליטיים, הביטוי ברשת נחקר בלי בלם מקצועי, והמחאה מנוהלת לפי מדיניות של שר. בדיוק את הכלים האלה מנה מכון זולת כ"ארגז הכלים" לפגיעה ביריבי הממשלה.
ארגונים חברתיים. אם חוק העמותות יעבור, העמותות שעותרות לבג"ץ נגד הממשלה יצטרכו לבחור בין הקלות מס לבין שתיקה.
לפי המכון לדמוקרטיה, החוק עלול להביא לסגירת ארגונים שפועלים למען נשים, עובדים, קשישים וניצולי שואה.
זכויות נשים. בתי הדין הרבניים יפעלו כבוררים כבר בתחילת הקדנציה, והמפלגות החרדיות ביקשו הרחבות נוספות, ובהן סמכויות בענייני מזונות ובבירור יהדות.
כל אחד מהחוקים האלה מוצג כבחירה חופשית, אבל יחד הם מרחיבים את המרחבים שבהם נשים נשפטות בידי גברים בלבד או מופרדות מהם.
גדרון הזהיר שהכלים האלה לא נעלמים גם אם הממשלה שבנתה אותם מתחלפת. לדבריו, גם אם הממשלה הזו תיפול, הבאה תוכל להשתמש באותם כלים. אם הקואליציה תנצח, היא תהיה זו שתשתמש בהם, במשך ארבע שנים נוספות.
מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה, המהלכים המרכזיים להחלשת הדמוקרטיה, סיכום הכנסת ה-25; המכון הישראלי לדמוקרטיה, מדד הדמוקרטיה הישראלית 2025; כאן, אישור חוק הבוררות בבתי הדין הרבניים; ynet, תוכנית הציונות הדתית למערכת המשפט; "וואלה", נייר העמדה של מכון זולת.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו