לפני כשבועיים יצאה קבוצת תושבים מהכפר נחלין לאחת החלקות שממערב לכפר כדי למסוק זיתים. למוחרת חזרו התושבים לחלקה ומצאו כ־50 עצים כרותים.
במקרה אחר, ב־10 באוקטובר, יצאו תושבים לחלקות שעל ההר ממזרח לכפר, בתקווה שהמתנחלים יניחו להם משום שהיה זה יום שבת. הם הספיקו לערוך סיור קצר באדמות שלא ביקרו בהן זמן רב.
עד מהרה הופיע מתנחל ברכב שטח מסוג ריינג'ר, שהגיע מחוות עדן שמצפון־מזרח ליישוב. הוא דרש מהם להציג תעודות זהות, הזעיק את הצבא, שהגיע כעבור שעה, וטען כי החקלאים תקפו אותו. החיילים כפתו את ידיהם ורגליהם של התושבים, כיסו את עיניהם בפלנלית ולקחו אותם לבסיס סמוך לביתר עילית. אחד העצורים היה טאהר אחמד עבדאללה בן ה־65.
"כל אשמתם הייתה שרצו לראות את החלקות. אם נבקש ממנו להוריד את החולצה יהיה אפשר לראות את הצלקות והמכות", אמר תושב בעת שנפגשנו בכפר בסוף השבוע שעבר
לדבריו, במהלך המעצר לא חלפו חמש דקות מבלי שספגו מכות. הוא שוחרר בבוקר, פנה לחדר המיון ואושפז למשך יומיים בבית חולים פלסטיני. אדם אחר שהיה עימו לקה בהתקף לב ואושפז לתקופה ממושכת יותר.
"כל אשמתם שרצו לראות את החלקות. אם נבקש ממנו להוריד את החולצה אפשר לראות את הצלקות והמכות", אמר תושב נוסף בעת שנפגשנו בכפר בסוף השבוע שעבר.
הפגישה נערכה לפני כשבוע וחצי בלשכת ראש מועצת נחלין. בחדר נכחו עשרות חקלאים, שכולם תיארו את אותו הסיפור בגרסאות שונות: מאז תחילת המלחמה נמנעת מהם הגישה לאדמותיהם, שרובן מקיפות את הכפר. מדי פעם הם מנסים להגיע אליהן, תוך הסתכנות בהתנכלויות, במכות ובמעצרים, ומגלים שוב ושוב שמתנחלים חיבלו בעצים או שהצבא השליך את הזיתים שלהם, כפי שקרה בשבת.
ראש המועצה נעים פאנון הצביע על מפה שבה מסומנים השטח הבנוי בצהוב והשטחים החקלאיים המקיפים אותו בכתום, לצד ההתנחלויות הסובבות את הכפר: ביתר עילית מצפון, נווה דניאל מדרום־מזרח וגבעות ממערב, וכן כמה מאחזים שלדבריו גורמים לתושבים קשיים רבים.
לדבריו, מתוך כ־8,000 דונם של אדמות חקלאיות שהגישה אליהן הייתה נוחה בעבר, נותרו נגישים רק כ־2,000 דונם. השטח הבנוי של הכפר משתרע על פני כ־1,000 דונם, ואין אפשרות להרחיבו.
הפגישה נערכה לפני כשבוע וחצי בלשכת ראש מועצת נחלין. בחדר נכחו עשרות חקלאים, שכולם תיארו את אותו הסיפור בגרסאות שונות: מאז תחילת המלחמה נמנעת מהם הגישה לאדמותיהם, שרובן מקיפות את הכפר
"כשמספר התושבים היה 3,000 איש, הכפר השתרע על פני 12,000 דונם, עכשיו אנחנו 10,000 תושבים והשטח שאפשר לבנות עליו הוא רק אלף", אומר פאנון.
לדבריו, הגישה למנהל האזרחי בבית אל חסומה בפניהם, וממילא גם אם יצליחו להגיע לשם, לא יקבלו היתרי בנייה. התוצאה היא שאין לתושבים אפשרות להרחיב את הכפר. בתוך הכפר אפשר לראות תוספות בנייה ובתים שהמנהל הורה להרוס, גם בתקופה האחרונה.
הכול השתנה בשבעה באוקטובר
בהתחשב בנסיבות, החקלאים וראש הכפר מנסים להסביר את מצבם במתינות, מתוך אמונה שעדיין יש עם מי לדבר בצד הישראלי. בלשכתו של פאנון תלויות תמונות של אבו מאזן ויאסר ערפאת, ולצד השולחן ניצב דגל הרשות הפלסטינית. ואולם, הפניות למנגנון הקישור הפלסטיני לא הועילו. אחד החקלאים מספר שהגיש תלונה לפרקליטות הפלסטינית, וזו העבירה אותה לגורמים בחו"ל.
כמו יישובים רבים אחרים, גם נחלין נתון במשבר כלכלי מתמשך. הלימודים מתקיימים רק במחצית מימי השבוע, ותושבים רבים אינם יכולים להתפרנס מעבודה בישראל. זה שלוש שנים שנמנעת מהם גם הפרנסה היחידה שנותרה להם, שהיא גם מקור לגאווה מסורתית.
אחד החקלאים מספר שבמשך שנים נהגו אנשים לעלות אליו לרגל כדי לקנות שמן זית, ואילו כיום הוא עצמו נאלץ לקנות מאחרים
אחד החקלאים מספר שבמשך שנים נהגו אנשים לעלות אליו לרגל כדי לקנות שמן זית, ואילו כיום הוא עצמו נאלץ לקנות שמן מאחרים.
נחלין שוכן כאמור מדרום לביתר עילית, קרוב מאוד לקו התפר שממזרח לו. זה מאות שנים שתושביו משמרים מסורת חקלאית עתיקה של גידול חיטה, שעורה, ענבים, תאנים, שקדים, רימונים וכמובן זיתים, לצד גידול צאן ודבורים.
הכפר עצמו שוכן על כמה גבעות סמוכות, והשטחים החקלאיים נמצאים בעיקר בוואדיות ובגבעות המקיפות אותו. חלק מהשטחים מעובדים בטרסות בנויות, והחלקות מופרדות זו מזו באמצעות סלעים וגדרות.
המדינה הכירה באדמות כבעלות פרטית, וחלקן מצויות בבעלות הווקף או אגודות חקלאיות. בסיור בחלקות הסמוכות לפאתי הכפר אפשר עדיין לטעום מהיבול של סוף עונת הענבים, התאנים והרימונים, הגדלים ללא השקיה ומסתמכים על מי גשמים, על מעיינות ועל בורות מים. עם הקמת ההתנחלויות והמאחזים הוגבלה בהדרגה הגישה לאדמות, וחלקן אף זוהמו במי הביוב של ביתר עילית.
למרות זאת, במשך שנים הצליחו התושבים להגיע למטעי הזיתים, לכרמים, לעצי הפרי ולשטחי הגידולים העונתיים ולעבד אותם בחופשיות יחסית.
הכול השתנה באוקטובר 2023. חיילים החלו להרחיק את התושבים מחלקותיהם, בטענה כללית שנוכחותם בהן אסורה, והם נאלצו להפסיק לעבד אותן. התושבים מתארים אלימות מצד מתנחלים וחיילים
הכול השתנה באוקטובר 2023. חיילים החלו להרחיק את התושבים מחלקותיהם, בטענה כללית שנוכחותם בהן אסורה, והם נאלצו להפסיק לעבד אותן. התושבים מתארים אלימות מצד מתנחלים וחיילים, או מצד אנשים הנחזים לחיילים, המטילים עליהם אימה.
העדויות מפורטות בעתירה שהגישו התושבים באמצעות האגודה לזכויות האזרח, וקיבלו חיזוק נוסף בפגישה עם זמן ישראל. התושבים דורשים להבטיח להם גישה חופשית לעיבוד הקרקעות בכל מקום שבו לא חל צו המגביל תנועה, לפרסם הנחיה בעניין לכוחות בשטח ולהסיר את חסימות העפר שהוצבו בדרכים המובילות לאדמותיהם.
במילים אחרות, הם דורשים שהצבא יתחיל למלא את תפקידו ויגן עליהם במקום להתנכל להם.
עו"ד רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח מסרה: "המדינה והצבא מחויבים להגן על התושבים הפלסטינים, על רכושם ועל פרנסתם. בפועל, לא רק שהם מפקירים את החקלאים לאלימות מתנחלים, אלא שכוחות הצבא עצמם שותפים להרחקתם מאדמותיהם.
"במשך שלוש שנים נמנעת מחקלאי נחלין הגישה לאדמות שעיבדו במשך דורות, ללא כל בסיס חוקי ותוך פגיעה קשה בזכויותיהם. על המדינה והצבא להסיר לאלתר את החסימות ולהבטיח את חזרתם הבטוחה של החקלאים לאדמותיהם, במיוחד כעת, עם פתיחת עונת המסיק".
לדבריו, הוא ואחיו נעצרו כמה פעמים בעת ששהו באדמותיהם. באחת הפעמים נלקח אחיו לעמדה הצבאית בביתר עילית, שם, לטענתו, "הרביצו לו עם הקת של הרובה, שברו לו צלעות, והוא נאלץ להתאשפז"
"בעבר נתקלתי בבעיות מצד מתנחלים שהיו מחבלים בחלקה, אבל בשבעה באוקטובר הבעיות החמירו. מייד לאחר מכן חיילים אמרו שאסור לנו להיות בחלקות, ועם הזמן הפכו עוד יותר אגרסיביים", אומר סלים נג'אג'רה.
לדבריו, הוא ואחיו נעצרו כמה פעמים בעת ששהו באדמותיהם. באחת הפעמים נלקח אחיו לעמדה הצבאית בביתר עילית, שם, לטענתו, "הרביצו לו עם הקת של הרובה, שברו לו צלעות, והוא נאלץ להתאשפז ולקבל טיפול רפואי. האירוע הזה גרם לנו לחשוב 100 פעמים לפני שחוזרים לחלקה, וגם אם אנחנו מעזים לעשות כן, מגרשים אותנו", הוסיף.
בפברואר 2024 הגיעו האחים סלאח והייתם נג'אג'רה לחלקתם, ועד מהרה הופיעו במקום עשרה מתנחלים חמושים שהחלו לצעוק עליהם. לדברי סלאח, המתנחלים הזעיקו את הצבא. החיילים הכניסו את האחים לרכב צבאי, לקחו את תעודות הזהות שלהם ואזקו אותם, וכמה מהמעורבים אף הכו אותם.
השניים הוחזקו ברכב כחמש שעות, עד להגעת המשטרה, שחקרה אותם בקצרה ושחררה אותם לביתם.
אדמותיו של מוסא ג'יאדה נמצאות ממזרח לכפר, וכן בצידו המערבי, באזור מעיין פארס, שתושבי ביתר עילית מכנים פרץ. לדבריו, חלק מעצי הזית והתאנה שבחלקות בני יותר ממאה שנה. לפני כמה שנים הוקם מאחז עדן, במרחק של כקילומטר מהחלקות המזרחיות.
"כשאנשים מוצאים אותו בשדות הוא משחרר עליהם את הכלב שיתקוף אותם, או שהוא קורא לצבא שתמיד עומד לצידו ומגרש אותם"
"לא ראינו אותו לפני המלחמה, ולפני כחמישה חודשים הוא התחיל לרדת לאדמות שלנו בטרקטורון, מגיע לחקלאים, מגרש ומאיים עליהם. על הדרך הוא גם מכניס את העדר שלו לאדמות וגורם נזקים לעצים וחותך את הגדרות במסור. כשאנשים מוצאים אותו בשדות הוא משחרר עליהם את הכלב שיתקוף אותם, או שהוא קורא לצבא שתמיד עומד לצידו ומגרש אותם.
"לפני כחודש באתי לקטוף תאנים וענבים, והוא גירש אותי מהחלקה וגם הזעיק את הצבא. אחד החיילים אמר לי לצאת, ושאלתי למה וביקשתי צו שמראה שזה אסור. הוא אמר שאלה ההוראות. הרגשתי שהוא רוצה להרביץ לי ועזבתי. באותו יום בא מתנחל והציב חסימות עפר בדרך שמובילה לאדמה שלי, וכעת אני רוצה שיעזרו לי להסיר את החסימה".
מכות, מעצרים וחבלה בעצים
בפברואר 2024 הגיעה משפחתו של ג'יאדה לחלקה פעמיים, ובשתי הפעמים הורו להם תושבים במדים וחיילים לעזוב את המקום. בפעם השלישית הגיעו מתנחלים חמושים, שהזעיקו סיור. אנשי הסיור הכניסו את בני המשפחה לרכב, לקחו את תעודות הזהות שלהם, איימו עליהם בנשק ולאחר מכן אזקו והכו אותם.
משפחת שכארנה מחזיקה באדמות מדרום לכפר, באזור הסמוך לנווה דניאל, במקום שהם מכנים ואדי סאלם, וכיום מכונה "דרך האבות". למשפחה יש שם בית שבו התגורר בעבר סב המשפחה, וכיום הוא משמש את בני המשפחה רק כשהם מגיעים לאזור. לפני כשנה גילו בני המשפחה כי מישהו פרץ לבית והשחית אותו.
המשטרה תפסה את המתנחל שפרץ לבית בעת ששהה במקום. לטענתו, חשב שהבית נטוש ואינו שייך לאיש. הוא שוחרר בערבות. "בזמן שעבר מאז אנחנו לא יכולים להגיע לשם ולתקן את הנזקים, וגם לאדמות אי אפשר להגיע, אפילו עם תיאום", מספר בן המשפחה מרואן, עורך דין במקצועו.
המשטרה תפסה את המתנחל שפרץ לבית בעת ששהה במקום. לטענתו, חשב שהבית נטוש. הוא שוחרר בערבות. "בזמן שעבר מאז אנחנו לא יכולים להגיע לשם ולתקן את הנזקים, וגם לאדמות אי אפשר להגיע"
ב־15 באוגוסט אשתקד הגיע אחד מקרוביו למקום, ומתנחלים במדים לקחו אותו למוצב הצבאי בגוש עציון. הוא הוחזק שם עד שעות הערב המאוחרות ונדרש שלא לשוב למקום, בטענה שמדובר באדמות מדינה.
איאד עבד אל־עזיז, מהנדס חקלאי במקצועו, מחזיק בכמה דונמים באזור הר הבניאס. אשתקד קיבל אחיו אישור למסוק זיתים, אך זמן קצר לאחר שהגיע לחלקה הופיעו מתנחלים ולקחו אותו לגוש עציון. לדבריו, הם התעללו בו מעט, שפכו עליו מים ושחררו אותו למוחרת באזור אחר.
לאחרונה פורסם ברשתות החברתיות תיעוד של צעירות המוסקות זיתים בחלקתו, לצלילי שיר של ישי ריבו. "הם מתגאים בזה", הוא אומר.
מתנחלות במטע זיתים בנחלין (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים)
גונבים ומתגאים
גם כשהתושבים מוכנים להסתכן ולהגיע לאדמותיהם, דרכי הגישה לחלק מהן חסומות בסוללות עפר שהוצבו באזורים שונים. החסימות אינן מסומנות, ולא הוצג צו המסביר את הצבתן, אך חיילים מרחיקים מהן את התושבים. לכך נוספה נקודת בידוק בצומת עציון, שהתושבים אינם מורשים לעבור בה בדרכם לאדמות הכפר באזור המכונה "קאעת אחמד עלי".
התוצאה היא אובדן הכנסות עצום זה שלוש שנים, שבמהלכן נפגע מפעל חיים שהתקיים במשך דורות. התושבים חוששים שהקרקע תאבד את פוריותה ושתישלל מהם האפשרות להמשיך לעבדה, לצד הנזקים המכוונים הנגרמים מרעיית עדרים בחלקות. ככלל, ברשות הפלסטינית מעריכים שהנזק שנגרם לענף הזיתים לבדו בשנה הנוכחית עולה על 67 מיליון דולר.
"יש פה את חוות עדן ואלינור וחווה נוספת עם נערי גבעות, שאני מרשה לעצמי לקרוא להם נערי זוועות, שלקחו את אזור עין פארס, שאותו אנשים מעבדים אלפי שנים"
"אני זוכר את אבא וסבא שלי שעבדו פה בחלקות ונפטרו בגיל 90. לא הגענו משום מקום אחר, היינו אך ורק פה", אומר עומר עווד (57), הדובר עברית רהוטה וקורא בה היטב, הודות לשנות עבודתו בישראל וליכולת הלמידה העצמית שלו.
"יש פה את חוות עדן ואלינור וחווה נוספת עם נערי גבעות, שאני מרשה לעצמי לקרוא להם נערי זוועות, שלקחו את אזור עין פארס, שאותו אנשים מעבדים אלפי שנים.
"יש פה את ביתר עילית ונווה דניאל שהוקמו על אדמותינו, וחוות שגזלו מאות דונמים, ולמה שנשאר ביניהם הם קוראים בשמות כמו צומת בר כוכבא, כאילו שהוא היה גר פה, והגישה הראשית לכפר נקראת דרך האבות. אלה האבות שלנו, ועכשיו אסור לנו להגיע כי הדרך חסומה. למשפחתי יש 30 דונם ליד גבעות. כל הזמן ביקשנו מהרבש"ץ לבוא לשם.
"בשנה הראשונה הצלחנו (להגיע לאדמות), ובשנה השנייה הוא אמר ש'אין פרי' ומסק את זה בעצמו. השנה התקשר אליו אחד התושבים, והוא פשוט שרף את העצים שלנו והרטיב את המקומות שלא רצה לשרוף", הוסיף.
"העמסנו עליו (החמור) את הסדינים ואת מכונת הקטיף, לאחר מכן עשינו ארבע שקיות זיתים שהוא סחב חזרה, והעמסנו אותו שוב בשקיעה. בעצם חזרנו 3,000 שנה אחורה"
ביום שישי האחרון הגיעו עווד ועשרות תושבים אחרים לעין פארס, השוכן בקצה המערבי של אדמות הכפר, במרחק של כשלושה קילומטרים ממנו. אלא שדרך הגישה למקום חסומה.
מאחר שלא ניתן להגיע למקום ברכב, נאלצו התושבים לשלם 100–150 שקל תמורת השימוש בכל אחד מהחמורים המעטים שעוד נותרו בכפר. החמורים עשו את הדרך הלוך ושוב פעמיים.
"העמסנו עליו את הסדינים ואת מכונת הקטיף בבוקר, לאחר מכן עשינו ארבע שקיות זיתים שהוא סחב חזרה, והעמסנו אותו שוב בשקיעה. בעצם חזרנו 3,000 שנה אחורה", הוא אומר בחיוך.
המסיק ביום שישי האחרון הסתיים בשלום, אף שבמהלך היום הגיעו למקום מתנחלים רכובים על טרקטורונים. לאחר שיחה קצרה עם עווד הם סבו על עקבותיהם.
אולם, לא תמיד זה המצב. תושבים שניסו למסוק זיתים בסוף השבוע באזור שבין נחלין לביתר עילית (ואדי אבו שאער), וכן בהר הבניאס, הורחקו בידי חיילים, שלקחו מהם את הזיתים והשליכו אותם על הקרקע, כפי שנראה בתמונות.
"קראתי כל סיפור על מה שקרה בקיבוצים ובעוטף עזה לאחר השבעה באוקטובר, וזה נגע לי ללב. אני גם בן אדם. אבל הצעירים שלא יכירו את ישראל רואים אותה כאויב, הם רואים את הצבא מסייר פה וזורק רימוני הלם וגז"
עווד חש חיבור לישראל ולתרבותה, למרות האיבה ההיסטורית שעליה שמע גם מאביו ומסבו, אך חושש שהדור הצעיר כבר מרגיש אחרת.
"קראתי כל סיפור על מה שקרה בקיבוצים ובעוטף עזה לאחר השבעה באוקטובר, וזה נגע לי ללב. אני גם בן אדם. אבל הצעירים שלא יכירו את ישראל רואים אותה כאויב, הם רואים את הצבא מסייר פה וזורק רימוני הלם וגז".
הוא מראה לי תמונה משנת 1980 של הרכס שמצפון לכפר. בתמונה נראים כמה קרוואנים, שמהם צמחה לימים העיר החרדית ביתר עילית. כעת נבנית שם דרך ביטחון הפוגעת בעצי הזית שעוד נותרו לתושבים הפלסטינים.
בצה"ל אומרים שאתם צריכים לבקש תיאום כדי להגיע לחלקות.
"בעירייה ניסו לבקש מהמת"ק הפלסטיני בבית לחם, אבל ענו להם שאין אישור. אני לא רוצה ללכת נגד החוק, אבל לעלות למת"ק באופן פיזי אנחנו לא יכולים כי יש מחסומים, ובטלפון אף אחד לא יענה, וממילא לא יהיה אישור. אבל למה אני צריך לבקש תיאום וקישור כדי לנוע בשכונה וליד הבית שלי? עוד מעט נבקש אישור גם ללכת לשירותים?
"אם אתם רוצים לגרש אותנו, תגרשו, לא נהיה כאן ולא יהיה מסיק. אבל אנחנו כאן, אז למה הקשיים האלה? הרב דוב ליאור אמר שמותר למסוק זיתים מעצים שנטעו פלסטינים. איפה כתוב שזה מותר בתורה?"
"תנו לנו לקחת את המסיק שלנו. אין לנו זמן, חייבים למסוק הכול תוך שבועיים או לכל היותר חודש, כי המכונות שמפיקות את השמן בבית ג'אלא ובמקומות אחרים לא נפתחות כל השנה, זה עונתי. כדי להפעיל מכונה כזו צריך אלפי טונות של זיתים, וכבר יש לנו איחור בגלל הבלגן הזה. כבר היינו אמורים לייצר את השמן מזמן.
"הרי אם אתם רוצים לגרש אותנו, תגרשו, לא נהיה כאן ולא יהיה מסיק. אבל אנחנו כאן, אז למה הקשיים האלה? הרב דוב ליאור אמר שמותר למסוק זיתים מעצים שנטעו פלסטינים. איפה כתוב שזה מותר בתורה? יש לי אותה בבית, ואומנם אני מוסלמי ולא הכי דתי, אבל קורא עברית ויודע מה כתוב שם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו