למלחמות ולסייבר החברות נערכות – לחורף פחות

ישראל היא מדינה שרגילה למצבי חירום. חברות נערכות למלחמות, למתקפות סייבר, להשבתת מערכות ולשיבושים בשרשראות האספקה. הן משקיעות במערכות גיבוי ובתוכניות המשכיות עסקית כדי להבטיח שהפעילות לא תיעצר גם כשהמציאות משתבשת.

אבל יש איום אחד שעדיין אינו זוכה לתשומת הלב הראויה בחדרי ההנהלה: מזג האוויר.

על פי התחזית העונתית של השירות המטאורולוגי, החודשים נובמבר עד דצמבר 2026 צפויים להיות גשומים מהממוצע, ובמרכז הארץ כמות המשקעים עשויה להגיע ל־110% עד 130% מהממוצע הרב-שנתי.

יש איום שלא זוכה להתייחסות הראויה: מזג האוויר. לפי תחזית השירות המטאורולוגי, נובמבר עד דצמבר 2026 צפויים להיות גשומים מהממוצע, ובמרכז כמות המשקעים עשויה להגיע ל־110% עד 130% מהממוצע הרב-שנתי

במקביל, תופעת אל ניניו מתחזקת באוקיינוס השקט, והתחזיות האמריקאיות מצביעות על אפשרות לאירוע חזק שיימשך אל תוך תחילת 2027.

התחזיות אינן מאפשרות לקבוע מתי והיכן יתרחשו הצפות בישראל, אבל הן מספקות תזכורת לסיכונים שהחורף עלול להציב בפני המשק.

בדצמבר 2025, במהלך סופת ביירון, הוצף סניף של רמי לוי ביבנה ונאלץ להיסגר. באותה מערכת מזג אוויר הופסקה זמנית תנועת הרכבות בין לוד לבאר שבע בעקבות תקלה במערכת האיתות שנגרמה מתנאי מזג האוויר.

אלה אינן רק תקלות נקודתיות. אלה דוגמאות לאופן שבו אירוע מזג אוויר הופך בתוך שעות לאירוע כלכלי: חנויות מפסיקות למכור, עובדים אינם מגיעים למקום עבודתם, משלוחים מתעכבים ולקוחות נותרים ללא שירות.

חברות רבות עדיין אינן מתייחסות לאירועי מזג אוויר קיצוניים כאל סיכון עסקי המחייב היערכות סדורה. הן עשויות להחזיק בתוכניות מפורטות להתמודדות עם מתקפת סייבר או מצב ביטחוני, אך לא בהכרח לבחון מה יקרה אם הכביש המוביל למרכז הלוגיסטי יוצף, אם ספק מרכזי יושבת או אם הפסקת חשמל ממושכת תפגע באתר הייצור.

הפער המרכזי אינו בהכרח באיכות ההיערכות, אלא בעצם קיומה. עבור חברות רבות, סיכוני מזג אוויר קיצוניים עדיין אינם חלק מתהליכי ניהול הסיכונים השוטפים.

גם כאשר קיימות תוכניות המשכיות עסקית, הן לא תמיד כוללות תרחישים של הצפות, פגיעה בתשתיות או שיבושים בשרשראות האספקה. מפעל יכול להישאר יבש לחלוטין ולהפסיק לייצר משום שספק חומרי הגלם שלו הושבת. רשת קמעונאית יכולה להחזיק בסניפים תקינים, אך לגלות שמרכז ההפצה שלה אינו נגיש למשאיות.

הצפות, למשל, אינן רק תקלות נקודתיות, אלא דוגמאות לאופן שבו אירוע מזג אוויר הופך בתוך שעות לאירוע כלכלי: חנויות מפסיקות למכור, עובדים לא מגיעים לעבודה, משלוחים מתעכבים ולקוחות נותרים ללא שירות

המשכיות עסקית אינה תלויה רק במה שקורה בתוך שערי החברה, אלא גם בכל הגורמים שמאפשרים לה לפעול.

מה צריכות חברות לעשות?

ראשית, למפות את נקודות התורפה: לזהות את האתרים החיוניים לפעילות, לבחון את חשיפתם להצפות ולשיבושי תשתיות, ולמפות ספקים שהשבתתם תגרום לנזק משמעותי.

שנית, לתרגם את הממצאים להחלטות מעשיות. אם החברה תלויה בספק יחיד באזור החשוף להצפות, יש לבחון ספק חלופי או הגדלת מלאי. אם אתר מרכזי עלול להפוך לבלתי נגיש, יש לבחון אפשרות להפעלת אתר חלופי. ואם הפעילות תלויה באספקת חשמל רציפה, יש לבדוק לכמה זמן מסוגלות מערכות הגיבוי להחזיק אותה.

לבסוף, חשוב לוודא שהתוכניות נבדקות ומתורגלות, ולא נשארות על הנייר.

אין צורך לדעת מראש היכן ירדו הגשמים החזקים ביותר כדי להתכונן להשלכותיהם. כפי שחברות אינן ממתינות למתקפת סייבר כדי להגן על מערכות המידע שלהן, כך אין סיבה שימתינו להצפה הראשונה כדי לבדוק את עמידות הפעילות העסקית שלהן.

החורף הקרוב אינו מבחן של יכולת החיזוי שלנו, אלא של איכות הניהול. חברות וארגונים אינם יכולים לבחור את תנאי מזג האוויר שבהם יפעלו, אבל הם בהחלט יכולים לבחור כיצד להיערך להשלכותיהם.

יש למפות את נקודות התורפה: לזהות אתרים החיוניים לפעילות, לבחון את חשיפתם להצפות ולשיבושי תשתיות, למפות ספקים שהשבתתם תגרום לנזק משמעותי, ולתרגם את הממצאים להחלטות מעשיות

ההבדל בין חברה שתצליח לשמור על רציפות הפעילות שלה לבין חברה שתיאלץ להשבית אותה עשוי לעיתים להיקבע הרבה לפני הגשם הראשון.

פז נקש עזרא היא ראש המחלקה הסביבתית ומומחית לקיימות, בחברת Good Vision מקבוצת פאהן-קנה. בוגרת תואר ראשון דו חוגי בביולוגיה (B.Sc) וגיאוגרפיה וסביבת האדם (B.A) מאוניברסיטת תל אביב. שירתה כקצינת משאבי אנוש בחיל האוויר כ-5 שנים ועבדה באגף הביקורת במשרד מבקר המדינה על המשרד להגנת הסביבה ומשרד התיירות.