הונאת בחירות גסה ופשוטה משפיעה על גורלנו

שיטת הבחירות הפרימיטיבית שעליה מתעקשים בישראל, על פני השיטה הדיגיטלית, הוכיחה שוב כמה קל להשפיע על תוצאות הבחירות.

ביום אחד, עם כמה הודעות מפחידות המשוגרות למיליוני טלפונים, ממריצים את הבוחרים להצביע שוב – נגד האינטרס של עצמם.

ביום אחד, במניפולציה שקרית ובספין עלוב, מצליח דיקטטור בהתהוות להחזיר אליו מיליוני קולות של מי שבני משפחתם נרצחו ונטבחו, שביתם נהרס ושהם נאלצו להתפנות מבתיהם במשך בשלוש שנים של מלחמה שהוא הביא עליהם. ולמרות זאת הוא מאיים עליהם בגורל גרוע יותר – "כולנו נמות", מחייכת רעייתו בארסיות – ומצליח להנדס את תודעתם כך שהם שוב מצביעים בעדו.

שיטת הפתק היא אסון. היא מביאה לחורבן המדינה.

הטענות נגד השיטה הדיגיטלית הן שניתן להשפיע על התוצאה הסופית באמצעות מלחמת סייבר, האקרים ממדינות זרות וכיוצא בזה. טיעונים מוזרים למדינת סטארט-אפ שבה הבנקים מתנהלים דרך הטלפון הסלולרי של כל אזרח, תשלומים נעשים דרכו, משרדי ממשלה מתנהלים מול האזרחים בכל דבר ועניין באופן דיגיטלי – ורק את הבחירות הדיגיטליות לא ניתן ליישם בגלל אותו חשש מופרך.

הטענות נגד השיטה הדיגיטלית הן שניתן להשפיע על התוצאה הסופית במלחמת סייבר, האקרים ממדינות זרות וכיוצא בזה. טיעונים מוזרים לסטארטאפ-ניישן שבה הבנקים מתנהלים דרך הטלפון הסלולרי של כל אזרח

אז הנה הגיע שלטון המחדל, הכאוס והמניפולציות, ובאמצעים פשוטים להחריד – לא דיגיטליים – הוא משפיע על תוצאות הבחירות ביום אחד.

לא צריך לחכות ארבע שנים. הכול מתנקז לאותן שעות של הפרחת שמועות על "גניבת הבחירות", על "ערבים הנעים בכמויות לקלפיות", על "פרס יחלק את ירושלים" – ועוד ועוד סיסמאות הפחדה פרימיטיביות בבחינת: שקר שחוזרים עליו שוב ושוב הופך לאמת.

בוודאי כשהוא מלווה במכונת רעל תקשורתית של ערוצים 14, i24 ו-12 ותחנות רדיו אינסופיות של שלטון המפחד לאבד את כוחו – שלטון שנשדד בידי הימין הקיצוני, השקרני, האסוני.

אז תגידו לי שהבעיה היא בסכנה שיש בבחירות דיגיטליות?

השעות הקריטיות שבהן חשד בלבד הביא את ראש שב"כ דוד זיני לפנות לשופט העליון נעם סולברג, ואת סולברג להוציא מכתב לזיני לחקור – הן אותן שעות שבהן פעלה מכונת תעמולה רעשנית והרסנית על תודעת הבוחרים והמריצה אותם להצביע שוב למען השלטון שפגע בהם כה קשות בארבע השנים האחרונות.

כל ההסברים של שב"כ וועדת הבחירות, שהגיעו בערב ולמוחרת, כבר היו כוסות רוח למת – קצף על הזרם העכור שהשפיע על הבחירות בשיטת הפתק.

אז הנה הגיע שלטון המחדל, הכאוס והמניפולציות, ובאמצעים פשוטים להחריד – לא דיגיטליים – משפיע על תוצאות הבחירות ביום אחד. הכול מתנקז להפרחת שמועות על "גניבת הבחירות", ו"ערבים הנעים בכמויות"

הצעתי כאן כבר כמה פעמים בעבר: בחירות אינטליגנטיות שייערכו במחשב ובאופן דיגיטלי, שבהן כל בוחר יבחר בשלוש קטגוריות:

1. את המפלגה על פי המצע שיפורסם לפני הבחירות.
2. את נבחריו לכנסת על פי הרזומה של כל אחד, שיפורסם אף הוא ברשת לפני הבחירות.
3. את הנושאים שהוא דורש שהממשלה תטפל בהם לפי סדר עדיפות לאומי.

נושאים אלה יהיו חוצי-מפלגות ויחייבו כל ממשלה שתיבחר, על פי חוק. זה יאפשר מעין משאל עם בכל מערכת בחירות – על מה שחשוב לציבור ומה הוא דורש מנבחריו, גם אם אלה מצהירים על חרמות או התחייבויות אחרות לקראת הבחירות.

הנה הסקר שפרסם מכון אקורד בימים אלה, והראה שאפילו בקרב בוחרי אביגדור ליברמן, אופציית ההישענות על המפלגות הערביות היא המובילה בין יתר האפשרויות. בשיטת הבחירות המוצעת כאן, ליברמן לא יוכל להתכחש לדרישה הזו שעליה יצביעו בוחריו.

בחירות אינטליגנטיות יוכלו להתחיל כמה ימים לפני יום הבוחר ולא יאפשרו מניפולציות תקשורתיות ושטיפת מוח תעמולתית מזוויעה ושקרית – כמו זו שעשה נתניהו ביום הבחירות, בתגובה לחשד בלבד להשפעה במקום אחד בדרום, על ההצבעה במגזר הערבי. אירוע שמייד נופח ללא כל פרופורציה וגרם לרבים ממצביעי הליכוד והימין למהר ולשים את קולם – פן "יגנבו לנו את הבחירות" – דווקא למי שהשתלט להם על המדינה ועל חייהם.

מי שהרס כאן כל חלקה טובה בביטחון, בחינוך ובכלכלה, ואחרי שהעסיק סוכנים קטאריים לכאורה בלשכתו – הוא זה שמפחיד אותם ממעורבות קטארית בבחירות. מי שקרא לעצמו "אבו יאיר" והצהיר שחשוב שיהיה שר ערבי ושהערבים ישתתפו בשלטון, כשזה היה נוח לו – הוא זה שמזהיר כיום מפני "הערבים" באשר הם ושולח את מצביעיו לקלפי מבוהלים.

מי שקרא לעצמו "אבו יאיר" והצהיר שחשוב שיהיה שר ערבי ושהערבים ישתתפו בשלטון, כשזה היה נוח לו – הוא זה שמזהיר כיום מפני "הערבים" באשר הם ושולח את מצביעיו לקלפי מבוהלים

בבחירות אינטליגנטיות זה לא יקרה. הדמוקרטיה תקבל הגנה מפני המניפולציה הניתנת ליישום שוב ושוב בשיטת הפתק הפרימיטיבי – שיטה שבה בתוך שעות וכמה שיחות מוקלטות אפשר לשנות את תוצאות הבחירות ולהשפיע על גורל המדינה לשנים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.