אירוע קטן ושולי שהתרחש בשבוע שעבר בדרום לבנון מצייר, ככל הנראה, תמונה רחבה על המתח הגואה בתוך העדה השיעית.
בכפר חלוסייה שבמחוז צור הוחלט לקרוא לרחוב המרכזי על שמם של מוסא א-סדר, מייסד תנועת אמל, וחסן נסראללה, מזכ"ל חזבאללה לשעבר. ההצעה, שהגיעה מחברי המועצה מטעם אמל, נתקלה בהתנגדות נציגי חזבאללה, שסירבו לצרף את שמו של א-סדר לזה של נסראללה. בתגובה איימו חברי המועצה של אמל להתפטר, ובינתיים לפחות – לא התקבלה החלטה.
האירוע הזה הוא סימפטום של המתיחות בתוך העדה השיעית בעידן פוסט-נסראללה. חלק ניכר מהמאמץ של חזבאללה בחודשים האחרונים מוקדש לזירה הפנימית, שמאתגרת אותו אולי יותר מאי פעם.
מאז חיסולו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה בספטמבר 2024, הארגון נמצא בטלטלה. הוא מאוים בשתי חזיתות פנימיות: הכעס והתסכול מתוצאות המלחמה בתוך העדה השיעית, והדרישה הרשמית של ממשלתו של נשיא לבנון ג'וזף עאון לפרק אותו מנשקו.
מאז חיסול נסראללה, חזבאללה נמצא בטלטלה. הוא מאוים בשתי חזיתות פנימיות: הכעס והתסכול מתוצאות המלחמה בתוך העדה השיעית, והדרישה הרשמית של ממשלת לבנון לפרק אותו מנשקו
באמצע אוקטובר האחרון ערך מכון המחקר הלבנוני Statistics Lebanon סקר בקרב 800 בני העדה השיעית מעל גיל 18. התוצאות של הסקר הציגו תמונה מדאיגה מאוד מבחינת חזבאללה: יותר מ-66% תמכו בפירוק הארגון מנשקו, ו-42% הביעו אכזבה מאופן התפקוד שלו.
גם אם לא מדובר במספרים גורפים, יש כאן נתון בעייתי מאוד מבחינת הארגון, המעיד על כרסום בבסיס הלגיטימציה שלו בתוך העדה השיעית.
שבעה חודשים מאז תחילת הפסקת האש הנוכחית עם ישראל, עשרות אלפי שיעים עדיין חיים כפליטים בארצם, אחרי שישראל פינתה את רצועת הכפרים בדרום המדינה. חזבאללה מתקשה מאוד להתמודד עם הביקורת עליו בעניין הזה, ולכן פנה לתמיכה כספית (שגם היא מוגבלת מאוד).
בחודש שעבר הכריז הארגון על סכום פיצוי ממוצע של כ-13,000 דולר למי שביתו נפגע או נהרס. במונחים לבנוניים, זה אולי סכום שיאפשר לצלוח כמה חודשים – אבל פתרון לפליטות זה לא.
על השאלה עד כמה הסקר של Statistics Lebanon הלחיץ את חזבאללה תעיד העובדה כי הארגון הגיב בסקר משלו, שבוצע על ידי מכון מחקר המקורב אליו.
המכון המקורב לחזבאללה ערך סקר בשבוע שעבר בקרב 1,065 מבני העדה השיעית, ומצא לטענתו כי 97% מהם מתנגדים לתהליך הנורמליזציה של לבנון עם ישראל, ו-84% תומכים בהשארת הנשק בידי חזבאללה
המכון (The Consultative Center for Studies and Documentation – CCSD) ערך סקר בשבוע שעבר בקרב 1,065 מבני העדה השיעית, ומצא לטענתו כי 97% מהם מתנגדים לתהליך הנורמליזציה של לבנון עם ישראל, ו-84% תומכים בהשארת הנשק בידי חזבאללה. יותר ממחצית הנשאלים ענו כי הם אינם סומכים על צבא לבנון כמי שיגן עליהם.
סביר להניח שהמשבר הנוכחי של הארגון השיעי, שהתרגל לעשות בלבנון כבשלו בשנים האחרונות, היה נראה אחרת תחת מנהיגותו של נסראללה, שידע במהלך עשרות שנים לנווט בזהירות ובנחישות בין המוקשים השונים במדינה.
אומנם לא פעם זה קרה בכוח הזרוע, אבל תמיד מתחת לסף איום משמעותי על ההגמוניה הצבאית השיעית. נראה שהמחליף שלו, נעים קאסם, מתקשה מאוד לנהל את הארגון במצב הנוכחי של חיסול ההנהגה הצבאית הוותיקה, המחסור במזומנים והפגיעה הקשה ביכולות הצבאיות.
במאמר פרשנות על מצבה הנוכחי של הנהגת חזבאללה, שפרסם השבוע מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית, כותב יובל רוזנברג – לשעבר בכיר באמ"ן ומומחה לזירה הלבנונית – כי קאסם מתקשה מאוד להיכנס לנעליו של נסראללה, ששלט בארגון במשך שלושה עשורים:
"קאסם, לעומתו, נכנס לתפקיד ללא מעמד אישי מקביל ובנסיבות שבהן נפגעה קשות שדרת ההנהגה הוותיקה. מפרסומים בלבנון עלה כי סמכותו של קאסם נשענת במידה רבה יותר על מעמדו המוסדי ועל שיתוף פעולה עם מעגל מצומצם של בכירים ותיקים…
"קיימות הערכות שונות באשר להצלחתו של קאסם: בעוד שגורמים המקורבים לחזבאללה הדגישו את שיקום מנגנוני הארגון בהובלתו, גורמים המתנגדים לארגון טענו כי טרם הצליח לשחזר את סמכותו האישית של קודמו"
"שנתיים לאחר סיכול נסראללה, קיימות הערכות שונות באשר להצלחתו של קאסם: בעוד שגורמים המקורבים לחזבאללה הדגישו את שיקום מנגנוני הארגון בהובלתו, גורמים המתנגדים לארגון טענו כי טרם הצליח לשחזר את סמכותו האישית של קודמו".
הבקיעים האלה בעדה השיעית וסימני השאלה לגבי יכולתו וסמכותו תופסים את קאסם בתקופה רגישה, ערב מלחמה אפשרית נוספת בין ישראל לאיראן. את מחיר ההחלטה שלו להצטרף לסבב הלחימה בפברואר האחרון הוא עדיין משלם.
חזבאללה איבד את מתחם מנהרות הפיקוד האסטרטגי ברכס עלי טאהר, וישראל בפועל הרחיבה את התקיפות שלה גם מעבר לקו הצהוב (התקיפות התכופות, למשל, בעיירה עראמשה שנמצאת מצפון לו).
בישראל אין תמימות דעים לגבי הכוונות הנוכחיות של חזבאללה. ההנחה המחמירה היא שהוא יצטרף ללחימה, ואז ישראל תראה את עצמה משוחררת מההבנות שנכפו עליה באפריל 2024, עם חתימת מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן.
בישראל אין תמימות דעים לגבי הכוונות הנוכחיות של חזבאללה. ההנחה המחמירה היא שהוא יצטרף לאיראן ללחימה, ואז ישראל תראה את עצמה משוחררת מההבנות שנכפו עליה באפריל 2024
במקרה כזה, סביר להניח שישראל תתקוף שוב, ובעוצמה, את רובע דאחייה בביירות ואת ריכוזי השיעים במזרח לבנון. בנוסף, לא מן הנמנע שהיא תנסה לגבות גם מחיר קרקעי נוסף בדרום המדינה. במילים אחרות: הרחבת הקו הצהוב, מה שידחוק עוד תושבים שיעים צפונה.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו