אי ודאות גם אחרי הבחירות - השפעת הטלטלה הפוליטית על הנפש

תוצאות הבחירות כבר מאחורינו, אך עבור ישראלים רבים תחושת המתח רחוקה מלהסתיים. השאלות סביב הרכב הממשלה, ההחלטות הכלכליות והחברתיות שיתקבלו והשפעתן על חיי היומיום – מעוררות דאגה עמוקה.

אחרי שנים של מציאות ביטחונית מורכבת, מלחמה וטלטלות חברתיות, האירועים הפוליטיים האחרונים מתווספים לעומס נפשי כבד שאיתו הציבור בישראל מתמודד ממילא.

למה המוח שלנו שונא חוסר ודאות?

מבחינה נוירולוגית ופסיכיאטרית, חוסר ודאות הוא אחד הזרזים החזקים ביותר להתפתחות חרדה. המוח האנושי פועל כ"מכונת ניבוי" – הוא מנסה ללא הרף לצפות את העתיד כדי להכין את הגוף לפעולה.

תוצאות הבחירות מאחורינו, אך תחושת המתח רחוקה מלהסתיים. אחרי שנות מציאות ביטחונית מורכבת, מלחמה וטלטלות חברתיות, אירועים אלה מתווספים לעומס נפשי כבד שאיתו הציבור בישראל מתמודד ממילא

כאשר העתיד הופך לערפילי ואין לנו יכולת להשפיע על המתרחש, מופעלת בגוף מערכת תגובת הלחץ (ציר ה-HPA), אשר מציפה את המערכת בהורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין. הפרשה ממושכת של הורמונים אלו מובילה למצב של דריכות מתמדת (Hyperarousal), המתבטאת בסימפטומים גופניים ונפשיים ברורים:

• קשיי שינה ונדודי שינה (אינסומניה)
• מחשבות טורדניות וחוזרות על העתיד (רומינציה)
• עצבנות מוגברת וחוסר סבלנות
• קושי בריכוז ובקבלת החלטות יומיומיות

תופעה עולמית: "סטרס פוליטי"

השפעת הפוליטיקה על הבריאות הנפשית אינה ייחודית לישראל. מחקרים מהשנים האחרונות טבעו את המונח "תסמונת סטרס פוליטי" (Political Stress Syndrome).

בסקר מקיף שערך איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) בשנת 2024, נמצא כי 69% מהנשאלים דיווחו שהבחירות מהוות מקור משמעותי ללחץ בחייהם. מחקרים דומים באירופה הראו כי קיטוב פוליטי פוגע באופן ישיר באיכות השינה וברמות הרווחה הנפשית (Well-being) של אזרחים, ללא קשר לשיוכם המפלגתי.

בישראל, האפקט הזה נוטה להיות חריף אף יותר עקב התופעה המכונה "סטרס מצטבר" (Cumulative Stress). כאשר מערכת העצבים כבר שחוקה מדאגות ביטחוניות וקיומיות, רף הרגישות שלנו יורד, וכל גורם מתח נוסף – כמו אי-יציבות פוליטית – מורגש בעוצמה רבה יותר.

בישראל, האפקט חריף אף יותר עקב "סטרס מצטבר". כאשר מערכת העצבים כבר שחוקה מדאגות ביטחוניות וקיומיות, רף הרגישות שלנו יורד, וכל גורם מתח נוסף – כמו אי-יציבות פוליטית – מורגש בעוצמה רבה יותר

מלכודת ה"פיד" והעדכון המרתוני

אחד הגורמים המרכזיים שמלבים את החרדה בתקופות כאלה הוא צריכה אובססיבית של אקטואליה, המכונה לעיתים "דום-סקרולינג" (Doomscrolling).

אנשים נוטים להאמין שאם יקראו עוד פרשנות או יתעדכנו בעוד כותרת, יצליחו להשיג שליטה או הבנה של המצב. בפועל, מחקרים מראים כי חשיפה כרונית לחדשות לא רק שאינה פותרת את חוסר הוודאות, אלא מחזקת במוח את תחושת האיום ומגבירה משמעותית את רמות החרדה.

4 כלים מעשיים להחזרת השליטה לידיים שלכם

איננו יכולים לשלוט בהסכמים הקואליציוניים או בהחלטות הפוליטיות, אך אנו יכולים וחייבים לשלוט במיקרו-סביבה שלנו. הנה כמה המלצות מבוססות מחקר להפחתת הסטרס:

• דיאטת מדיה מוגדרת: קבעו שני חלונות זמן קצרים בלבד במהלך היום להתעדכנות בחדשות (למשל, 15 דקות בבוקר וכן בערב). הימנעו לחלוטין מצריכת חדשות לפחות שעה לפני השינה.
• עוגני שגרה ופיזיולוגיה: שמרו על שעות שינה קבועות ועסקו בפעילות גופנית. פעילות אירובית משחררת אנדורפינים ומסייעת לגוף לפרק את עודפי הקורטיזול והאדרנלין שהצטברו במערכת.
• מפת השליטה: כאשר עולות מחשבות מדאיגות, בצעו הפרדה מודעת – מה נמצא בשליטתי המלאה (התזונה שלי, הטיפול בילדים, המשימות בעבודה) ומה לא (החלטות הממשלה). השקיעו את האנרגיה הרגשית אך ורק בדברים שביכולתכם לשנות.
• תמיכה חברתית מתונה: שיחות עם קרובים מסייעות בוויסות רגשי, אך השתדלו שלא יהפכו לוויכוחים פוליטיים סוערים שיגבירו את המתח. התמקדו בשיתוף הרגשות ובחיזוק הקשרים האישיים.

מתי כדאי לפנות לעזרה?

תחושות אכזבה, חשש או דריכות הן תגובות אנושיות ונורמליות לחלוטין לטלטלות חברתיות. עם זאת, אם החרדה אינה דועכת לאורך זמן, משבשת באופן עמוק את איכות השינה או פוגעת בתפקוד בבית ובעבודה, מומלץ לפנות להתייעצות עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

אנשים נוטים להאמין שאם יתעדכנו בעוד כותרת או פרשנות ישיגו שליטה או הבנה של המצב. בפועל, לפי מחקרים, חשיפה כרונית לחדשות לא פותרת את חוסר הוודאות, ואף מחזקת במוח את תחושת האיום והחרדה

הפוליטיקה עשויה לעצב חלק מהמציאות שלנו, אך אין סיבה שהדאגה מפני המחר תנהל לנו את ההווה. שמירה על הבריאות הנפשית, על השגרה ועל היחסים הקרובים היא המעשה הפוליטי והאישי החשוב ביותר שאתם יכולים לעשות עבור עצמכם כעת.

פרופ׳ חיליק לבקוביץ׳ הוא פרופסור לפסיכיאטריה, חוקר מוח ומבכירי המומחים בישראל בתחום בריאות הנפש, הפסיכיאטריה הקלינית והחדשנות הרפואית. משמש כיועץ חיצוני בכיר לחברת טליאז, ומייעץ בתחומי המחקר, האסטרטגיה הקלינית ופיתוח פתרונות חדשניים בתחום בריאות הנפש.