המחנה השמרני באיראן דורש מאזן אימה חדש

על רקע מה שמצטייר כהתקדמות מסוימת במשא ומתן בין איראן לארה"ב, ולצד תקריות מינוריות בין שני הצדדים באזור מצר הורמוז, השיח הפנימי באיראן מוסיף להיות לעומתי ומאיים.

גורמים בכירים באיראן לא היססו לאיים ישירות על ארה"ב בעקבות התבוסה שספג נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבחירות האמצע. כך, למשל, דובר משמרות המהפכה חוסיין מוהבי רמז בשבת האחרונה כי איראן לא תהסס לפגוע במטרות אמריקאיות באירופה. זוהי רק דוגמה אחת מני רבות לדברי הרהב שמשמיעים בכירים איראנים מאז בחירות האמצע בארה"ב.

אלא שלאחרונה, לצד האיומים השגרתיים, הולכים וגוברים קולות מכיוונים שונים הקוראים לנטוש את האמנה לאי־הפצת נשק גרעיני (NPT) ולפרוץ ליכולת גרעינית ראשונית.

אף שבמאמר לא נאמר במפורש כי איראן תפרוץ לגרעין, לא מעט מחוקקים כבר משמיעים זאת בגלוי. חבר פרלמנט מהמחנה השמרני קרא בשבוע שעבר במפורש לפרוש מהאמנה ולבנות לאלתר פצצת גרעין

בשונה מקולות בודדים מסוג זה שנשמעו בעבר, הפעם מגיע השיח ממספר כיוונים: מחוקקים, אנשי דת וכלי תקשורת, שחלקם מקורבים למשמרות המהפכה.

בסוף חודש אוקטובר פרסמה סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים", המקורבת למשמרות המהפכה, מאמר תחת הכותרת: "מדוע על איראן לעזוב את האמנה לאי־הפצת נשק גרעיני?" הטיעון המרכזי בטקסט גרס כי האמנה נכשלה בהגנה על האינטרסים של איראן, בייחוד לאחר שתי מלחמות מול ישראל וארה"ב.

טילים איראניים וכרזה הנושאת את דיוקנו של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה מוג'תבא חמינאי, מוצגים בתערוכה צבאית בטהרן, 28 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

לפי טענת הכותבים, האמנה כשלה בשלוש ממטרותיה המרכזיות: מניעת הפצת נשק גרעיני, עידוד פירוקן מנשק של מדינות שכבר מחזיקות בו והבטחת זכותן של המדינות החתומות להשתמש בטכנולוגיית גרעין למטרות שלום. בכל אחד מהסעיפים הללו מופנית האצבע המאשימה כלפי ישראל, ארה"ב והסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א), שלטענת איראן שיתפה עימן פעולה.

אף שבמאמר לא נאמר במפורש כי איראן תפרוץ לגרעין, לא מעט מחוקקים כבר משמיעים זאת בגלוי. אבולפזל אבוטוראבי, חבר פרלמנט מהמחנה השמרני, קרא בשבוע שעבר במפורש לפרוש מהאמנה ולבנות לאלתר פצצת גרעין. חברי הפרלמנט הללו אינם מסתפקים בהצהרות, אלא גם מקדמים הצעות חוק ברוח זו.

אברהים רזאי, חבר ועדת החוץ והביטחון של הפרלמנט האיראני, חשף בשבוע שעבר כי על שולחן הוועדה מונחות לפחות עשר הצעות חוק כאלה, הנמצאות בשלבי דיון שונים.

ייתכן שמדובר בהכנת הקרקע למהלך קיצוני מצד המשטר השמרני. עם זאת, ההערכה הרווחת היא שבמצבה הנוכחי איראן לא תנטוש את ה־NPT, שכן היא חלשה צבאית וכלכלית ומעורערת מאוד מבית

הקריאות הללו, כאמור, מחלחלות גם לממסד הדתי. מוחמד ג'וואד חאג' עלי אקברי, פוליטיקאי ואיש דת איראני, קרא אף הוא לבחינה מחדש של הדוקטרינה הגרעינית של איראן, ותיאר אותה כ"דרישה לאומית" במהלך דרשת תפילת יום השישי שלו. דבריו צוטטו בהרחבה ברשת השידור הממלכתית של איראן (IRIB).

את הקריאות הללו ניתן לפרש בשני אופנים: הראשון הוא תסכול אמיתי של המחנה השמרני מזהירותה של איראן לאורך השנים שלא לפרוץ לגרעין, ומהמחיר הכבד שהיא שילמה ומשלמת בשתי מלחמותיה מול ארה"ב וישראל.

שלט חוצות המציג את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מאחורי סורג ובריח וקורא להריגתו, במרכז טהרן, איראן, 3 בנובמבר 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

ההסבר השני מדאיג יותר: ייתכן שמדובר בהכנת הקרקע למהלך קיצוני מצד המשטר השמרני. עם זאת, ההערכה הרווחת היא שבמצבה הנוכחי איראן לא תנטוש את ה־NPT, שכן היא חלשה צבאית וכלכלית ומעורערת מאוד מבית.

בעבר, הפוסק האחרון בענייני מדיניות הגרעין היה תמיד המנהיג העליון. בתקופתו של עלי חמינאי, הוא הקפיד ללכת על הסף מבחינת בניית היכולות הגרעיניות – אך נמנע מלחצות אותו, גם כשגברו הקריאות לפרוש רשמית מהאמנה ולפרוץ לפצצה. כעת לא ברור אם היורש, מוג'תבא, יאמץ גם הוא את הקו הזה.

לפחות נכון לעכשיו, בסוגיית הפרישה מהאמנה נראה שאיראן אינה משנה את מדיניותה בפועל, אלא רק מחריפה את הטון. ועדיין, בישראל, בארה"ב ובסבא"א – מחויבים להיות ערניים מאוד

לפחות נכון לעכשיו, בסוגיית הפרישה מהאמנה נראה שאיראן אינה משנה את מדיניותה בפועל, אלא רק מחריפה את הטון. ועדיין, בישראל, בארה"ב ובסבא"א – מחויבים להיות ערניים מאוד.