בלי שותפות יהודית-ערבית – ישראל לא תהיה מדינה דמוקרטית ליברלית

הדרת אזרחי המדינה הערבים מהווה בעיניי תופעה הרסנית הסותרת לא רק את ההלכה היהודית, כי אם גם את מהותה של הציונות כפי שנחזתה על ידי ראשי הציונות והאבות המייסדים. כך אצל חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, בספרו "מדינת היהודים":

"…אִם יִקְרֶה וּבְתוֹכֵנוּ יֵשְׁבוּ גַּם בְּנֵי דָּתוֹת אֲחֵרוֹת וּבְנֵי עַמִּים אֲחֵרִים, נִגְמֹל לָהֶם טוֹבָה וְנַנְהִיג שִׁוויון זְכֻיּוֹת. לָמַדְנוּ אֶת הַסַּבְלָנוּת מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר הֵצֵרוּ לָנוּ… אֵינֶנּוּ עוֹשִׂים שׁוּם הַבְדָּלָה בֵּין אָדָם לְאָדָם. אֵינֶנּוּ שׁוֹאֲלִים לְדָתוֹ אוֹ לְעַמּוֹ". 

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

גישה זו באה לידי ביטוי גם במסמך המכונן והמחייב של הכרזת העצמאות:

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

וכך מצאנו בהכרזה גם קריאה ברורה:

"אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים".

ערכים אלו נשענים ישירות על התנ"ך ועל ציוויי אלוהים החוזרים ונשנים – 36 פעמים – ביחס לגר ולתושב, המטילים חובה מוסרית מוחלטת לנהוג בשוויון, בצדק ובאהבה:

"כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ – כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם."
ויקרא י"ט, ל"ד

כידוע, כלל אוניברסלי זה אומץ גם בשאר הדתות המונותאיסטיות.

הערכים המופיעים בהכרזת העצמאות נשענים ישירות על התנ"ך ועל ציוויי אלוהים החוזרים ונשנים – 36 פעמים – ביחס לגר ולתושב, המטילים חובה מוסרית מוחלטת לנהוג בשוויון, בצדק ובאהבה

משמעות הזיקה בין מורשת ישראל לבין חזון המייסדים ברורה וחד-משמעית: עתידה, חוסנה וצידוק קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית תלויים בנאמנותנו לערכי השוויון, הצדק והחמלה.

רק כאשר ננהג כאיש אחד ביושר ובכבוד כלפי כלל אזרחי הארץ, נגשים באמת את חזון הנביאים ואת מורשת האבות המייסדים.

בבחירות האחרונות מימשו האזרחים הערבים את זכותם הדמוקרטית והביעו בקלפי את רצונם להשתלב בחברה הישראלית כאזרחים שווי זכויות וחובות, וליטול חלק בעיצוב עתידה של המדינה.

כאשר הדיון הציבורי מציג את מפת המנדטים כאילו הרשימות הערביות נמצאות מחוץ לחישובים הפוליטיים, הוא מעביר לבוחריהן מסר שקולם שווה פחות. ואולם, המנדטים שניתנו לרשימות אלה מבטאים את רצונם של אזרחים שזכאים, כמו כל אזרח אחר, להשפיע על ההחלטות הנוגעות לחייהם – גם כאשר עמדות נציגיהם שנויות במחלוקת ציבורית, כמו בכל דמוקרטיה ליברלית.

השוויון האזרחי אינו מסתכם בזכות להצביע, אלא כולל גם ייצוג והשפעה על קבלת ההחלטות. לכן, שאלת שיתופן של המפלגות הערביות במערכת הפוליטית נוגעת לא רק לשיקולים קואליציוניים, אלא גם לעקרון האזרחות השווה במדינה יהודית ודמוקרטית.

כשהדיון הציבורי מציג מפת מנדטים שבה הרשימות הערביות נמצאות מחוץ לחישובים הפוליטיים, המסר לבוחריהן הוא שקולם שווה פחות. אך זכותם להשפיע בדמוקרטיה ליברלית גם כשעמדות נציגיהם שנויות במחלוקת

החשבון פשוט: אם נסלק את המפלגות הערביות מהמשחק הפוליטי, כיצד ניתן להרכיב ממשלה שתגן על אופייה הדמוקרטי והליברלי של ישראל? ואיך תיראה ישראל בעיני העולם אם תפסול מראש שותפות עם נבחרי ציבור משום שהם ערבים? איך העולם היה מקבל מדינה דמוקרטית ליברלית שבה מפלגה המייצגת את אזרחיה היהודים מוחרמת על ידי שאר הגופים הפוליטיים?

אם מפלגות המרכז-שמאל תמשכנה להימנע משותפות פוליטית עם המפלגות הערביות, הן עלולות להיקלע שוב למבוי סתום פוליטי שיוביל לפיזור הכנסת ולבחירות חוזרות.

הדרה כזו עלולה גם להעמיק את תחושת הייאוש בקרב הציבור הערבי, לפגוע באמון בערכו של הקול בקלפי, ולהוביל לכרסום מעמדה של המדינה בקרב הדור הצעיר הערבי, להכתמת הציבור הערבי, לפגיעה ברגשותיו ואולי – חס וחלילה – בנאמנותו למדינה, וכמובן לירידה בשיעורי ההצבעה.

במצב כזה עולה החשש מהתחזקות הימין הקיצוני, מהעמקת השסעים בחברה הישראלית, מפגיעה קשה ביציבות המדינה, בחוסנה הדמוקרטי ובתחושת הלכידות של אזרחיה.

כיבוד רצון הבוחרים מחייב גם אחריות בשיח על תוצאות הבחירות. כל חשד לאי-סדרים ראוי לבדיקה בידי הגורמים המוסמכים. הטלת ספק גורפת בלגיטימיות קולות הבוחרים או הכנסת הנבחרת עלולה לפגוע באמון הציבור במוסדות המדינה.

למנהיגי כל המחנות יש אחריות לשמור על אמון זה. גם בשעה של מחלוקת פוליטית חריפה, עליהם לכבד את תוצאות הבחירות ואת זכותם של כלל הבוחרים לייצוג בכנסת.

אם יסולקו המפלגות הערביות מהמשחק הפוליטי, כיצד ניתן להרכיב ממשלה שתגן על אופייה הדמוקרטי והליברלי של ישראל? ואיך תיראה ישראל בעיני העולם אם תפסול מראש שותפות עם נבחרי ציבור משום שהם ערבים?

ויש לזכור: שוויון, אי-הדרה, התחשבות וכבוד הדדי אינם רק ציוויים מוסריים; הם מגבירים את הסולידריות והלכידות הלאומית, מביאים שגשוג כלכלי ותרבותי, מחזקים את העוצמה הביטחונית ומשפרים את איכות החיים של כולנו.

שיח' מוחמד שריף עודה הוא ראש העדה האחמדית בישראל, מחמד פועל רבות על מנת לשמור על מרקם החיים בין האוכלוסיות בארץ ומרבה לארח כנסים לכלל אנשי הדת והתושבים.