לקראת ממשלת אחדות יהודית-ערבית

ממשלת אחדות יהודית-ערבית תהיה ממשלת תיקון וריפוי, ותתבסס על קואליציה של כוחות הרואים את משימתם הפוליטית כדאגה לצרכי הציבור ששלח אותם לכנסת – ולא כאלה שעסוקים בפסילות, בתנאים ובחרמות. לאור תוצאות הבחירות יש 61 חברי כנסת שמייצגים את האג'נדה הזו – תוצאה בעייתית אך כזו שאפשר לעבוד איתה, כפי שאמר ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל: "רוב של אחד הוא גם כן רוב".

הקואליציה המוצעת בזאת תתבסס על ישר! והדמוקרטים, בצירוף המפלגות "הערביות" הרשימה המשותפת ורע"ם מצד אחד, והמפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה מצד שני.

במבט ראשון נראה שצירוף זה אינו אפשרי, שכן יהדות התורה וש"ס שייכות כביכול ל"גוש נתניהו", ותומכיהן מאופיינים בגישה חשדנית, לכל הפחות, כלפי האזרחים הערבים. אולם במבט שני ובוחן יותר, יש הרבה מן המשותף בין המפלגות המייצגות את הציבור החרדי לבין אלה המייצגות את הציבור הערבי.

במבט ראשון נראה שצירוף המפלגות הערביות והחרדיות לא אפשרי, כי החרדיות שייכות כביכול ל"גוש נתניהו", ותומכיהן חשדנים כלפי האזרחים הערבים. אולם במבט שני ובוחן יותר יש הרבה מן המשותף ביניהן

חרדים וערבים הן החברות העניות ביותר במדינה, ושתיהן אינן שותפות לאתוס הצבאי הישראלי. החברה הערבית, ברובה, היא עדיין חברה שמרנית יחסית, ואצל הבדואים בדרום מקובלות משפחות מרובות ילדים. חברי הכנסת במפלגות הערביות והחרדיות נוטים להיות הנציגים המצטיינים במליאת הכנסת מבחינת העבודה הפרלמנטרית, החקיקה והעבודה בוועדות. לבד מזאת, מפלגת רע"ם היא למעשה מפלגה דתית, שהמרחק בינה לבין ש"ס ויהדות התורה פחות גדול ממה שנראה.

שלוש משימות עיקריות

לקואליציה המוצעת תהיינה שלוש משימות עיקריות, שיהוו גם את הדבק הפוליטי אשר יוכל להחזיק אותה למשך שלוש עד ארבע שנים.

1

ראשית, יישוב נושא הגיוס לצה"ל. חוק שירות הביטחון מחייב כיום גיוס לצבא של כל צעיר בן 18. למעשה, כמחצית מבני ה-18 מכל שכבת גיל אינם מתגייסים לצבא מסיבות שונות, וגם מבין המתגייסים יש אלפים שאינם נחוצים למערכת הצבאית, והצבא נאלץ למצוא להם מסגרות שירות תוך ניפוח של המפקדות העורפיות.

מנגד, חוק שירות הביטחון והשירות הצבאי של רוב האוכלוסייה יצרו נורמה חברתית, שלפיה צעירים נדרשים לתת תקופת שירות לטובת הכלל. זו נורמה ראויה מאוד, וראוי לעגן אותה בחקיקה. על כן על הממשלה החדשה להחליף את חוק שירות הביטחון בחוק שירות כללי, שיחייב כל צעיר וצעירה בני 18 בשירות למען המדינה במסלולים אחדים – צבאי, ביטחוני (משטרה, שב"ס, כיבוי אש וכדומה), אזרחי או קהילתי.

חוק שירות ביטחון והשירות הצבאי של רוב הציבור יצרו נורמה חברתית, שלפיה צעירים נדרשים לתת תקופת שירות לטובת הכלל. זו נורמה ראויה, וראוי לעגנה בחקיקה ובמסלולים – צבאי, ביטחוני, אזרחי וקהילתי

2

שנית, סגירת חזיתות הלחימה שנפתחו בשלוש השנים האחרונות, וחתירה לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הממשלה החדשה תצטרך לפעול במהירות ובנחישות כדי לסגור את חזיתות הלחימה בסוריה ובלבנון – באמצעות חתימה על הסכמים ביטחוניים-מדיניים שיבטיחו את הגבול על ידי משטר ביטחון דו-צדדי.

הסכם כזה, המבוסס על הסכם הפרדת הכוחות הוותיק מ-1974, נדון בין שתי המדינות ברמה מתקדמת, וניתן לסכמו תוך זמן קצר יחסית. בלבנון יש דרך פחות או יותר מוסכמת לנסיגת צה"ל מדרום לבנון, לסימון הגבול הבינלאומי תוך פתרון מחלוקות נקודתיות שעוד נותרו, ולבניית מסגרת הביטחון לגבול משני צדדיו – תוך נסיגת כוחות חזבאללה אל מצפון לליטני בשלב ראשון, ופירוק הארגון מנשקו בשלב שני.

בזירה הפלסטינית הממשלה תקדם את יישום הסכם דונלד טראמפ ברצועת עזה, ותוכל להרחיבו גם לגדה המערבית, תוך ריסון קשוח של טרור המתנחלים ופירוק התשתית המאפשרת אותו – רשת ה"חוות" והמאחזים. צעדים אלה יכשירו את הדרך לבניית אמון מחודש עם הרשות הפלסטינית ולמשא ומתן להסדר קבע שיסיים את הכיבוש ואת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מהלכים אלה יפחיתו את ימי המילואים הנדרשים לצבא ואת הצורך בחיילים, ולכן יקלו על פתרון שאלת הגיוס.

3

שלישית, הפניית המשאבים שיתפנו מסגירת החזיתות לתיקון וריפוי החברה הישראלית בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה. כדי לעשות זאת יהיה גם צורך לשנות את הכיוון הכלכלי של ישראל – מכלכלה קפיטליסטית מוכוונת הון וביטחון, לכלכלה סוציאל-דמוקרטית מוכוונת רווחה שבמרכזה האדם העובד.

בתחום זה צפוי שיתוף פעולה פורה בין מפלגות הדמוקרטים והמשותפת – ובעיקר המרכיב של חד"ש בתוכה – לבין מפלגת ש"ס, שמחויבת לאג'נדה חברתית, לפחות לפי הצהרותיה.

נדרשת הפניית המשאבים שיתפנו מסגירת חזיתות לריפוי החברה הישראלית בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה. זאת תוך שינוי הכיוון הכלכלי של ישראל – מכלכלה מוכוונת הון וביטחון, לכלכלה שבמרכזה האדם העובד

מדוע לא ביחד וישראל ביתנו

התכנית לעיל אינה פשוטה ואינה "טבעית", ודאי לאור העובדה שהמפלגות החרדיות קשרו את גורלן עם מחנה הימין במשך עשורים שלמים. עם זאת, למפלגות החרדיות והערביות יש יותר מן המשותף ממה שנהוג לחשוב – ודאי יותר מאשר בין המשותפת ורע"ם לבין ביחד וישראל ביתנו.

שתי המפלגות האחרונות מאופיינות ביחס עוין לחברי הכנסת הערבים ובבוז לחברי הכנסת החרדים. שתיהן תומכות במדיניות כוחנית ותוקפנית ביחסי החוץ והביטחון, ובמדיניות כלכלית קפיטליסטית כלפי פנים. למעשה, אין כמעט בסיס לשיתוף פעולה בין ביחד וישראל ביתנו לבין הדמוקרטים והמשותפת, לבד מהסלידה מראש הממשלה המכהן והרצון להדיחו מן השלטון.

יתר על כן, ראשיהן של ביחד ושל ישראל ביתנו הם בעלי אג'נדה פוליטית שבמרכזה הרצון להיות ראשי ממשלה מטעם הימין הישראלי, ולכן צפויים למרר את חייו של ראש הממשלה החדש לאורך כל הקדנציה – שצפויה להיות קצרה למדי – ולא לאפשר התקדמות בזירה המדינית. מציאות זו תסבך את ישראל עם ידידיה במערב ותקשה על הרשימה המשותפת לתמוך בממשלה.

מן הצד השני, המפלגות הערביות והחרדיות צפויות להיות שותפות נאמנות שאפשר לסמוך עליהן, כפי שהוכיחו פעמים רבות בעבר. הן אמנם יערימו קשיים רבים במשא ומתן הקואליציוני ויעלו דרישות שקשה למלא אותן – אולם מרגע שיחתמו ההסכמים הן יעמדו בהם ולא ינסו לחתור תחת ראש הממשלה החדש.

התוכנית לא פשוטה או "טבעית", אך למפלגות החרדיות והערביות יש הרבה במשותף – ודאי יותר מאשר בין המשותפת ורע"ם לבין ביחד וישראל ביתנו, המאופיינות ביחס עוין לח"כים הערבים ובבוז לח"כים חרדים

הקואליציה המוצעת יכולה לבסס ברית פוליטית חדשה בין המרכז הישראלי היהודי-ציוני לבין שתי קבוצות אוכלוסייה שמצויות כיום מחוץ לאתוס הישראלי. כאשר מדברים על "ממשלת שינוי", יש לוודא שהשינוי יהיה אמיתי ועקרוני – אחרת נחזור כעבור זמן קצר לממשלת בלהות, כמו זו שהביאה עלינו את אסון ה-7 באוקטובר.

ד"ר יניב רונן הוא מומחה לקיימות ולתכנון עירוני, עוסק בתכנון סביבתי ובגינון קהילתי. כמו כן, בעל דוקטורט בהיסטוריה של המזה"ת, ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית במכון ון ליר, ירושלים. מייעץ לארגונים ולחברות.