בבקעת הירדן, קילומטרים של גדרות פיראטיות חונקים את רועי הצאן הפלסטינים

מוחמד, תושב הקהילה הקטנה חדידייה שבצפון בקעת הירדן, התעורר בוקר אחד בנובמבר 2025 למציאות חדשה: הוא גילה לתדהמתו שאנשים זרים מקימים גדר על אדמתו, במרחק של כמה מאות מטרים בלבד מפתח ביתו.

"כשראיתי אותם בונים, ניגשתי אליהם ושאלתי: 'מה אתם עושים כאן?'", מספר מוחמד לזמן ישראל. "הם ענו לי בערבית: 'תסתלק מכאן. יהיה לך יותר טוב'. ראיתי מייד שהם מחפשים צרות, אז פשוט הלכתי". מוחמד ביקש במהלך הריאיון שלא נחשוף את שמו האמיתי, מתוך חשש ממשי לביטחונו האישי.

הגדר שהוקמה ליד חדידייה נמתחת לאורך כמה קילומטרים לפחות. היא אומנם אינה מקיפה באופן הרמטי את כל בתי היישוב הזעיר, אך היא ארוכה דיה כדי לנתק בפועל את 60 תושביו משטחי האדמה הפתוחים שבהם הם נוהגים לרעות את עדריהם מזה שנים.

הגדר הזו היא רק אחת מתוך שורה של גדרות שהוקמו בשנים האחרונות ישירות על קרקעות פלסטיניות פרטיות (או בצמוד להן), על ידי גורמים שזהותם המדויקת אינה ברורה רשמית

הגדר הזו היא רק אחת מתוך שורה של גדרות שהוקמו בשנים האחרונות ישירות על קרקעות פלסטיניות פרטיות (או בצמוד להן), על ידי גורמים שזהותם המדויקת אינה ברורה רשמית, כך לדברי גורמים ופעילים העוקבים מקרוב אחר הנעשה באזור.

על פי תנועת "פעילי בקעת הירדן" – קבוצה המסייעת לתושבים הפלסטינים באזור – חלק קטן מהגדרות הללו הוקמו לפני כחמש שנים, אולם רובן המוחלט נבנו בגל בנייה מואץ בין קיץ 2025 לקיץ 2026.

אלמונים בלבוש אזרחי מקימים גדר בפרסייה שבצפון בקעת הירדן, יוני 2025 (צילום: פעילי בקעת הירדן)

ברוב המקרים, הגדרות הללו מורכבות מעמודים בגובה של מטר וחצי עד שני מטרים, שביניהם נמתחות שורות של תיל דוקרני, בדומה לגדרות החקלאיות המשמשות לרוב לתיחום שטחי מרעה וכליאת בעלי חיים.

חלק מהגדרות הוקמו בסמוך מאוד למקבצי יישובים פלסטיניים ובדואיים, לעיתים קרובות ממש לאורך כבישים, והן חוסמות כליל את גישת התושבים לאדמות המרעה שמעבר לכביש. גדרות אחרות, כפי שקרה במקרה של מוחמד, הוקמו בתוך שטחי קרקעות הנמצאות בבעלות פלסטינית פרטית ומוסדרת.

חלק מהגדרות הוקמו בסמוך למקבצי יישובים פלסטיניים ובדואיים, לעיתים קרובות ממש לאורך כבישים, והן חוסמות כליל את גישת התושבים לאדמות המרעה שמעבר לכביש

אף שהפלסטינים ופעילי זכויות אדם חושדים בבירור כי מתנחלים – המבקשים להרחיב ככל האפשר את אחיזתם בקרקעות בגדה המערבית – הם שעומדים מאחורי היוזמה והקמת הגדרות, בצה"ל מציגים גרסה שונה.

דובר צה"ל מסר לזמן ישראל כי הצבא הוא זה שהקים את המכשולים הללו, ומטרתם היא לסמן ולתחום באופן בטיחותי שטחי אש צבאיים בבקעת הירדן, שבהם נערכים אימונים באש חיה.

"הנושא נמצא כעת בבדיקה", נמסר מהצבא. "עם זאת, לאור מספר אירועי בטיחות חמורים שהתרחשו, ובהם אירוע שבו נפצעו מספר ילדים בעת ששיחקו בנפל תחמושת בסמוך לשטחי אש, צה"ל מגביר בימים אלו את המאמצים לסמן ולגדר פיזית את שטחי האש, וזאת במטרה למנוע כניסה מסכנת חיים של גורמים בלתי מורשים".

מפה המציגה גדרות שהוקמו בבקעת הירדן ושטחי אש של צה"ל (צילום: כרם נבות)

אלא שלדברי דרור אטקס מארגון "כרם נבות", שסייר בשטח ומיפה באופן עצמאי את פריסת הגדרות, התירוץ הצבאי אינו עומד במבחן המציאות. לדבריו, רק חלקים מהגדרות החדשות חופפים בפועל לשטחי אש צבאיים מוכרזים, בעוד שחלק מהגדרות כלל אינן ממוקמות בשום מקום בקרבת שטחים מסוג זה.

נוסף על כך, המדינה עצמה כבר נאלצה להודות, בשני הליכים משפטיים נפרדים בבג"ץ, כי גדרות מסוימות אכן הוקמו בשטח ללא כל אישור מוסמך, וכי חלה חובה לפרק אותן.

זאת ועוד, בתמונות ובסרטונים שצולמו בשטח נראים בבירור אנשים בלבוש אזרחי (ולא במדי צבא) כשהם מקימים את הגדרות בעצמם. חלק מהפועלים בסרטונים לובשים חולצות הנושאות כיתוב בעברית. בכמה מקרים מתועדים, נראים גם קטינים כשהם נוטלים חלק פעיל בעבודות הבנייה של הגדרות.

בתמונות ובסרטונים שצולמו בשטח נראים בבירור אנשים בלבוש אזרחי (ולא במדי צבא) כשהם מקימים את הגדרות בעצמם. חלק מהפועלים בסרטונים לובשים חולצות הנושאות כיתוב בעברית

בתשובה לשאלות נקודתיות על הסתירות הבוטות הללו בין טענות הצבא למציאות בשטח, הסתפק דובר צה"ל בתגובה הלקונית כי "הנושא נמצא בבדיקה".

בוני הגדרות: אזרחים בחולצות טריקו וקטינים

המנהל האזרחי במשרד הביטחון – הגוף הריבוני האחראי על תכנון השימוש בקרקעות, על אישורי הבנייה ועל אכיפת החוק בשטחי C שבשליטת ישראל בגדה המערבית – התיישר עם הצבא, ומסר לזמן ישראל כי הקמת הגדרות היא "מבצע של צה"ל".

גדר סמוך לעין אל-חילווה שבצפון בקעת הירדן, מאי 2025 (צילום: פעילי בקעת הירדן)

רוב שטחה של בקעת הירדן מוגדר כשטח C, ומתגוררים בו כ-20 אלף פלסטינים. אוכלוסייה זו מהווה כרבע מכלל תושבי האזור, כך עולה מנתונים סטטיסטיים שפרסמה תנועת "שלום עכשיו" ב-2018. רבים מהתושבים הללו הם בדואים, המתגוררים בעשרות כפרים פסטורליים קטנים ובמקבצי מגורים הפזורים ברחבי נופי הבקעה.

בדומה לקהילות באזורים אחרים בגדה המערבית, הקהילות בבקעת הירדן מורכבות לא פעם מחמולות שנמלטו או הועברו לאזור במהלך מלחמת העצמאות ב-1948. קהילות אלו מתגוררות בבקעת הירדן כבר עשרות שנים רבות ומקיימות אורח חיים נוודי-למחצה, המבוסס כמעט כולו על רעיית צאן וגידול בעלי חיים אחרים.

הקמתן של הגדרות החדשות פגעה קשות, לעיתים באופן אנוש, במטה לחמם של רועי הצאן. הגדרות מגבילות וחוסמות את יכולתם הבסיסית להוביל את העדרים אל עבר שטחי המרעה הטבעיים, שעליהם הסתמכו כמקור תזונה לעדריהם במשך שנים ארוכות.

בתקופה האחרונה, בבקעת הירדן ובאזורים כפריים נוספים בגדה המערבית, כפרים בדואיים קטנים מוצאים את עצמם תחת גל של הטרדות קשות, הרס שיטתי של רכוש ותקיפות פיזיות אלימות.

בתקופה האחרונה, בבקעת הירדן ובאזורים כפריים נוספים בגדה המערבית, כפרים בדואיים קטנים מוצאים את עצמם תחת גל של הטרדות קשות, הרס שיטתי של רכוש ותקיפות פיזיות אלימות

הטענה היא כי תקיפות אלו מתבצעות מצד מתנחלים המבקשים לדחוק את רגלי הבדואים ולהרחיב את שליטתם בקרקעות הגדה. הם עושים זאת, בין היתר, באמצעות הקמת מאחזים חקלאיים חדשים ("חוות") ותביעת בעלות דה-פקטו על שטחי מרעה נרחבים.

תושבי הכפר הבדואי הפלסטיני מוערג'את שבדרום בקעת הירדן בגדה המערבית אורזים את חפציהם בעקבות הטרדות ואיומים קשים מצד מתנחלים קיצונים, 4 ביולי 2025 (צילום: באדיבות עליא מליחאת)

לפי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), בין ינואר למאי השנה תועדו בבקעת הירדן לא פחות מ-107 תקיפות של מתנחלים שהסתיימו בנפגעים בנפש או בנזק כבד לרכוש.

מוחמד מספר בעוגמה כי מתנחלים מהאזור אף השחיתו והרסו כליל שדה חיטה שלם שהוא טרח וזרע במהלך השנה האחרונה – שדה שנועד להאכיל את הכבשים שלו. "המתנחלים עושים פה מה שהם רוצים – הורסים מה שבא להם, גונבים מה שבא להם", הוא מאשים בתסכול.

מנגד, המתנחלים (שלגביהם נטען לא פעם כי הם פועלים בחסות או בתמיכה כזו או אחרת של כוחות צה"ל בשטח) טוענים – לעיתים קרובות ללא הצגת ראיות תומכות – כי מעשיהם הם תגובת מגן מחויבת המציאות, הנובעת מהאיומים הביטחוניים והטרור שמציבים בפניהם הפלסטינים.

תושבים פלסטינים ופעילים חברתיים ששוחחו עם זמן ישראל מסבירים כי הקמת הגדרות היא פשוט חלק מפאזל ודפוס רחב הרבה יותר של אלימות והתפשטות התנחלותית. הם מפנים אצבע מאשימה ברורה כלפי מתנחלים ממאחזים סמוכים כמי שעומדים מאחורי עבודות הבנייה של הגדרות.

"הגורם המרכזי והאפקטיבי ביותר שמונע את הגישה החופשית לשטח הוא פשוט אלימות. מטרת הגידור הפיזי היא לבסס 'בעלות' בשטח של המתנחלים על הקרקע, וליצור עבורם שטחי מרעה גדולים וסגורים לבקר שלהם"

"הגורם המרכזי והאפקטיבי ביותר שבסופו של דבר מונע את הגישה החופשית לשטח הוא פשוט אלימות", טוען אטקס. "מטרת הגידור הפיזי היא לבסס 'בעלות' בשטח של המתנחלים על הקרקע, וליצור עבורם שטחי מרעה גדולים וסגורים לבקר שלהם".

אלמונים בלבוש אזרחי שעליו הכיתוב "ארצנו" מקימים גדר בפרסייה שבצפון בקעת הירדן, יוני 2025 (צילום: פעילי בקעת הירדן)

ואכן, בכמה מהסרטונים המתעדים את הבנייה, נראים בבירור אנשים המקימים את הגדרות כשהם לובשים חולצות טריקו הנושאות את לוגו ארגון "ארצנו". על פי אתר האינטרנט של הארגון, מטרתו המוצהרת היא "לחזק את מפעל ההתיישבות באזורים שונים בארץ".

ארגון "ארצנו" לא השיב לפניית זמן ישראל, שביקשה לברר האם הארגון אכן מעורב רשמית בהקמת הגדרות המדוברות.

כתוצאה ממציאות זו, בשלוש השנים האחרונות התפרקו וננטשו עשרות קהילות בדואיות שלמות בגדה המערבית. קהילות אלו לא עמדו בלחץ האיומים והאלימות, ותושביהן נמלטו והפכו לפליטים בשולי הערים הפלסטיניות הגדולות.

לפי נתוני OCHA, יותר מ-2,000 בני אדם נעקרו מבתיהם בבקעת הירדן בין ינואר 2023 ליולי 2026. העקירה נבעה ישירות מאלימות מתנחלים, ומהגבלות חונקות על הגישה לשטחי המרעה ולאזורי מחיה אחרים. לא פחות מ-11 קהילות בדואיות נעקרו ונמחקו לחלוטין, חמש מתוכן במהלך שנת 2026 לבדה.

לפי נתוני OCHA, יותר מ-2,000 בני אדם נעקרו מבתיהם בבקעת הירדן בין ינואר 2023 ליולי 2026. העקירה נבעה ישירות מאלימות מתנחלים, ומהגבלות חונקות על הגישה לשטחי המרעה ולאזורי מחיה אחרים

על סמך עבודת המיפוי שערך, אטקס מציין כי חלק מהגדרות – בין היתר אלו שהוקמו בדרום בקעת הירדן – נבנו רק לאחר שהתושבים הפלסטינים כבר נשברו ועזבו את המקום. "מטרת הגידור הספציפי הזה היא למנוע מהאנשים כל אפשרות פיזית לחזור הביתה, ולבסס סופית את השליטה היהודית בקרקע", הוא מעריך.

מפה המציגה גדרות שהוקמו בבקעת הירדן בשנים האחרונות (צילום: כרם נבות)

מאות אלפי דונמים נחסמו ובותרו

לדברי אטקס – שחרש את הגדה המערבית ברכבו בניסיון למפות במדויק את תופעת הגדרות – הקמת המכשולים החלה באופן אקראי כבר לפני כשבע שנים, אך הקצב הואץ באופן דרמטי ומשמעותי בשנים האחרונות.

כיום, הוא חושף, ישנם כבר כ-60 קילומטרים רצופים של גדרות, החוסמות ומונעות מפלסטינים ובדואים כל גישה לשטחי אדמה עצומים, בהיקף של לפחות מאות אלפי דונמים.

כיום ישנם כבר כ-60 קילומטרים רצופים של גדרות, החוסמות ומונעות מפלסטינים ובדואים כל גישה לשטחי אדמה עצומים, בהיקף של לפחות מאות אלפי דונמים

אטקס מדגיש כי ייתכן מאוד שלא כל הגדרות הקיימות מופו. חלקן הוקמו בעומק השטחים הפתוחים וההרריים ולא לאורך צירי הכבישים המרכזיים, מה שהופך את איתורן ותיעודן למשימה קשה ומורכבת הרבה יותר.

במקביל, גם תנועת "פעילי בקעת הירדן" ערכה סקר שטח חלקי משלה של הגדרות החדשות. סקר זה התמקד בעיקר בצפון הבקעה ובסמוך לבתי המגורים של פלסטינים, והתבסס על סיורים רגליים בשטח. הקבוצה הצליחה לתעד בעצמה למעלה מ-30 קילומטרים של גדרות.

עבור מוחמד, הופעתה הפתאומית של הגדר הפכה את משימת הוצאת עדר 300 הכבשים שלו למרעה היומי לכמעט בלתי אפשרית מבחינה לוגיסטית וכלכלית. כדי שהעדר לא ירעב, הוא נאלץ כעת לרכוש במקום זאת שקי מזון יקרים.

גדר החוסמת את מעברה של עדר בקר סמוך לעין אל-חילווה שבצפון בקעת הירדן, מאי 2025 (צילום: פעילי בקעת הירדן)

"אילו הייתה לי גישה חופשית לשטחי המרעה כמו בעבר, הייתי יכול לספק בעצמי חלק גדול ממה שאני והעדר צריכים", הוא מסביר בכאב. "עכשיו, אנחנו חיים פה כמו אסירים. הכבשים נשארות כל היום בבית. אני מוציא אותן החוצה רק כדי שיאכלו את מה שקניתי, ואז מייד מחזיר אותן פנימה".

בח'רבת סמרה – כפר קטן בצפון בקעת הירדן שגם הוא מצא עצמו על כוונת המתנחלים – סיפר לזמן ישראל תושב (שביקש להישאר בעילום שם) כי גדר שהוקמה במקום לפני שנה גרמה לזינוק אסטרונומי בעלויות ההאכלה של 400 הכבשים שלו, שאינן יכולות עוד להגיע לשטחי המרעה הסמוכים.

"בעבר, הייתי קונה ומביא שתי משאיות של שעורה בשנה שלמה", הוא נזכר. "עכשיו, כשהן לא רועות בחוץ, אני צריך להביא משאית שלמה כל חודשיים. בכל משאית כזו יש כ-20 טונות של שעורה – וזה עולה לי לפחות 20,000 שקל בכל פעם".

המדינה מודה: הגדרות הוקמו שלא כחוק

במקרה מבחן משפטי שנדון לאחרונה, הוגשה בשנה שעברה עתירה לבג"ץ בנוגע לגדר שהוקמה ליד הכפר פארסייה, מצפון לח'רבת סמרה. בתגובתה הרשמית לבית המשפט, הודתה המדינה כי הגדר במקום אכן הוקמה ללא כל אישור. עם זאת, למדינה לקח כמעט שנה שלמה לפעול והיא פירקה את הגדר רק בחודש שעבר.

בתגובתה לבית המשפט, הודתה המדינה כי הגדר במקום אכן הוקמה ללא כל אישור. עם זאת, למדינה לקח כמעט שנה שלמה לפעול והיא פירקה את הגדר רק בחודש שעבר

תושבי הכפר פארסייה עתרו לבג"ץ באוגוסט 2025, חודשיים בלבד לאחר שהגדר צצה לפתע בשטחם.

הגדר בפרסייה שבצפון בקעת הירדן, אוקטובר 2026 (צילום: פעילי בקעת הירדן)

לפי עדויות "פעילי בקעת הירדן", הגדר הספציפית הזו נמתחה ממש לאורך "ציר אלון" וחצתה והפרידה לחלוטין בין בתי התושבים של הקהילה לבין שטחי המרעה והחקלאות שלהם, שהיו ממוקמים מצידו השני של הכביש. בחלק מהמקטעים, הגדר עברה במרחק של 50 מטרים בלבד מדלתות בתי התושבים.

בתשובתה לעתירה, שהוגשה לבית המשפט בנובמבר, ניסתה המדינה לטעון כי גם בתי התושבים עצמם נבנו במקור ללא היתרים חוקיים, אך נאלצה בסופו של דבר להודות כי גם הגדר הוקמה באופן פיראטי ושלא כחוק.

למרות ההודאה המפורשת של המדינה, הגדר נותרה לעמוד על תילה באין מפריע במשך קרוב לשנה שלמה.

עו"ד תופיק ג'בארין, שייצג את העותרים הפלסטינים בתיק, סיפר לזמן ישראל כי הגדר פורקה בפועל רק לאחר שפקעה סבלנותם של שופטי בג"ץ, והם הוציאו צו משפטי שחייב את המדינה להסביר רשמית מדוע היא גוררת רגליים ומשתהה בביצוע הפירוק של גדר שהיא עצמה מודה שאינה חוקית.

הגדר פורקה רק לאחר שפקעה סבלנותם של שופטי בג"ץ, והם הוציאו צו משפטי שחייב את המדינה להסביר רשמית מדוע היא גוררת רגליים ומשתהה בביצוע הפירוק של גדר שהיא עצמה מודה שאינה חוקית

"בית המשפט אמר להם בדיונים כמה פעמים: 'אתם חייבים להרוס אותה', אבל נראה שהם פשוט לא הבינו, או לא רצו להבין, את המסר", מתאר ג'בארין. "הם ענו לבית המשפט: 'יש לנו סדרי עדיפויות ביטחוניים, אין לנו כרגע משאבים לזה, ואנחנו לא מתכוונים להרוס אותה עכשיו'.

בית הרוס בעין אל־חילווה בצפון בקעת הירדן, 24 באוקטובר 2025 (צילום: עומר שרביט)

"בספטמבר, בית המשפט איבד סבלנות והוציא נגדם צו מפורש. רק אז הם ביקשו ארכה של כמה ימים, מיהרו להרוס את הגדר, והגישו תשובה לבית המשפט שבה הודיעו שעשו זאת".

לדברי תושבים מקומיים, דחפורי צה"ל פירקו לבסוף את הגדר ב-13 באוקטובר.

בספטמבר האחרון הגיש עו"ד ג'בארין עתירה נוספת לבג"ץ, הפעם בשם תושבי עין אל-חילווה – קהילה פלסטינית נוספת בצפון בקעת הירדן, שבה הוקמה גדר דומה ביוני 2025. על פי כתב העתירה, חלק מהגדר הפיראטית אף נבנה בתוך שטח קרקע פרטית הרשומה בטאבו כשייכת ל"פטריארכיה הלטינית" (הכנסייה הקתולית), המחזיקה בבעלותה שטחים נרחבים ברחבי הגדה המערבית.

בתשובתה לעתירה זו, טענה המדינה בלהט כי הגדר הוקמה בכלל בעקבות כמה תאונות דרכים קטלניות שאירעו בכבישים הסמוכים, וכי תכליתה הבלעדית הייתה למנוע מבעלי חיים משוטטים לעלות על הכביש ולסכן נהגים. ואולם, גם במקרה הזה, נאלצה המדינה להודיע לבסוף לבית המשפט כי הגדר תוסר.

"לאחר שהתברר מעל לכל ספק כי הגידור הוקם על קרקע בבעלות פרטית, הורה מפקד החטיבה לפרק אותו לאלתר, והצבא מתכוון לוודא באופן אקטיבי כי הגדר תוסר במלואה עד 28 באוקטובר"

"לאחר שהתברר מעל לכל ספק כי הגידור הוקם על קרקע בבעלות פרטית, הורה מפקד החטיבה [האחראי על גזרת בקעת הירדן] לפרק אותו לאלתר, והצבא מתכוון לוודא באופן אקטיבי כי הגדר תוסר במלואה עד 28 באוקטובר", מסרה המדינה בהתחייבות לבית המשפט.

מחסום בדרך לשטח חקלאים של פלסטינים בבקעת הירדן. 24 באוקטובר 2025 (צילום: עומר שרביט)

ואכן, ב-23 באוקטובר פורקה הגדר באופן חלקי, כך לדברי פעילים חברתיים באזור עין אל-חילווה ששוחחו עם זמן ישראל.

אולם יתר חלקי אותה גדר – יחד עם עוד קילומטרים רבים וארוכים של גדרות מסתוריות אחרות החונקות את רחבי בקעת הירדן – עדיין עומדים על תילם באין מפריע, ממתינים אולי לעתירה הבאה.