JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מוטלק בדראן: הגיע הזמן להפסיק רק לחיות יחד, ולהתחיל גם למשול יחד | זמן ישראל

הגיע הזמן להפסיק רק לחיות יחד, ולהתחיל גם למשול יחד

חברי רע"ם ואליד אלהואשלה (מימין), מנסור עבאס ואימאן ח'טיב יאסין בבית הנשיא בירושלים, 5 בנובמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
חברי רע"ם ואליד אלהואשלה (מימין), מנסור עבאס ואימאן ח'טיב יאסין בבית הנשיא בירושלים, 5 בנובמבר 2026

המלחמה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית חייבת להיות אחד הנושאים המרכזיים על סדר יומה של הממשלה הבאה. לא מדובר רק בבעיה של החברה הערבית, אלא באתגר לאומי הנוגע לביטחון האישי, לשלטון החוק ולחוסנה של החברה הישראלית כולה.

אזרחי ישראל הערבים הבהירו, באמצעות שיעורי הצבעה משמעותיים, כי המאבק בפשיעה ובהפקרות הביטחונית, לצד ההתנגדות למדיניות שהוביל השר היוצא לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הם בין הנושאים שמעסיקים אותם יותר מכול. מתחילת השנה כבר ספרנו מעל 200 נרצחים בחברה הערבית. 

אם גדי איזנקוט מבקש להקים ממשלה שתוביל את ישראל למסלול חדש, עליו להבין שהדרך להתמודד עם האתגר הזה עוברת גם בשותפות פוליטית אמיתית עם נציגי הציבור הערבי.

אזרחי ישראל הערבים הבהירו, בשיעורי הצבעה משמעותיים, כי המאבק בפשיעה ובהפקרות הביטחונית, לצד ההתנגדות למדיניות שהוביל השר היוצא לביטחון לאומי, בן גביר, הם בין הנושאים שמעסיקים אותם יותר מכול

שותפותם של חברי הכנסת הערבים בממשלה אינה יכולה להיות סעיף שולי בהסכם קואליציוני, מחווה פוליטית או צעד שנועד להשיג רוב בכנסת. היא צריכה להיות אחד מעמודי התווך של הממשלה הבאה.

אי אפשר לבקש מהציבור הערבי לקחת חלק במשחק הדמוקרטי, לצאת להצביע, לגלות אחריות אזרחית ולהביע את רצונו בשינוי – ואז להשאיר את נציגיו מחוץ למוקדי קבלת ההחלטות.

הפשיעה בחברה הערבית אינה נעצרת בגבולות היישובים הערביים. נשק בלתי חוקי, ארגוני פשיעה, סחיטה, רציחות ותחושת הפקרות פוגעים בביטחון האישי, בכלכלה, באמון במוסדות המדינה ובחוסנה של החברה כולה.

ממשלה שתבקש להתמודד עם התופעה ברצינות תצטרך לשתף את נציגי החברה הערבית בקביעת המדיניות, בהקצאת המשאבים ובבניית פתרונות.

אבל הסיפור גדול הרבה יותר מהמאבק בפשיעה.

במשך שנים אנחנו מדברים על חיים משותפים בישראל, אבל לעיתים קרובות מתייחסים אליהם כאל רעיון יפה, כמעט תיאורטי. בפועל, החיים עצמם כבר הוכיחו שהשותפות הזאת קיימת, עובדת ונחוצה.

שותפותם של חברי הכנסת הערבים בממשלה אינה יכולה להיות סעיף שולי בהסכם קואליציוני, מחווה פוליטית או צעד שנועד להשיג רוב בכנסת. היא צריכה להיות אחד מעמודי התווך של הממשלה הבאה

ב-7 באוקטובר, ברגעים הקשים ביותר שידעה מדינת ישראל, היו אזרחים ערבים שסייעו להציל ישראלים, להגיש עזרה ולהגן על חיי אדם. היו גם אזרחים ערבים שנרצחו ונפגעו באותה מתקפת טרור אכזרית.

אלה לא היו רגעים של פוליטיקה או של הצהרות. אלה היו רגעים שבהם אנושיות, אחריות וערבות הדדית גברו על כל מחלוקת.

גם בשגרה, החברה הישראלית נשענת מדי יום על השותפות הזאת. רופאים, אחיות, רוקחים, אנשי צוות רפואי ועובדי מערכת הבריאות מהחברה הערבית הם חלק בלתי נפרד מבתי החולים ומקופות החולים.

כך גם בענפי הכלכלה, המסחר, התעשייה, השירותים, התחבורה והרשויות המקומיות. יהודים וערבים עובדים יחד, מנהלים עסקים, מטפלים באנשים, מפתחים יוזמות ומקדמים אינטרסים משותפים.

השותפות הזאת אינה סיסמה. היא מציאות ישראלית.

דווקא משום כך, קשה להצדיק את הפער בין המציאות שבה יהודים וערבים משלבים זרועות כמעט בכל תחום בחיים לבין המציאות הפוליטית שבה השותפות הזאת עדיין נתפסת לעיתים כעניין בעייתי, חריג או כזה שצריך להתנצל עליו.

קשה להצדיק את הפער בין המציאות שבה יהודים וערבים משלבים זרועות כמעט בכל תחום בחיים לבין המציאות הפוליטית שבה השותפות הזאת עדיין נתפסת לעיתים כעניין בעייתי, חריג או כזה שצריך להתנצל עליו

הגיע הזמן לשנות את המשוואה.

אני מצפה מגדי איזנקוט ומהכוחות הפוליטיים המבקשים להקים ממשלה חדשה להציג תפיסה אחרת: נציגי הציבור הערבי צריכים להיות שותפים מלאים בהנהגת המדינה, ולא רק גורם שמחפשים את תמיכתו מבחוץ כאשר זקוקים לאצבעותיו בכנסת.

אין פירוש הדבר שאין מחלוקות. יש מחלוקות עמוקות – לאומיות, מדיניות וביטחוניות – ואין צורך לטשטש אותן. שותפות אמיתית אינה מחייבת הסכמה על הכול. היא מחייבת הכרה בכך שאפשר לנהל מחלוקות ובו בזמן לעבוד יחד למען מטרות אזרחיות משותפות.

אפשר וצריך להסכים על ביטחון אישי, על מלחמה בארגוני הפשיעה, על מערכת בריאות חזקה, על חינוך איכותי, על פיתוח כלכלי, על תעסוקה ועל חיזוק הרשויות המקומיות. אלה אינטרסים של אזרחי ישראל כולם.

ממשלה חדשה שתדע להכניס את השותפות היהודית-ערבית אל תוך שולחן קבלת ההחלטות תוכל לעשות הרבה יותר מאשר להחליף אנשים ותפקידים. היא תוכל להניח יסודות לברית אזרחית חדשה, כזו המבוססת על שוויון, אחריות הדדית ואינטרסים משותפים.

החברה הערבית ראויה להיות חלק מהנהגת המדינה לא בגלל שהיא זקוקה לטובה פוליטית, אלא משום שהיא חלק בלתי נפרד ממנה. וגם החברה היהודית זקוקה לשותפות הזאת, אם היא רוצה לחיות במדינה בטוחה יותר, שוויונית יותר וחזקה יותר.

יש מחלוקות עמוקות – לאומיות, מדיניות וביטחוניות – ואין צורך לטשטשן. שותפות אמיתית לא מחייבת הסכמה על הכול אלא הכרה בכך שאפשר לנהל מחלוקות ובו בזמן לעבוד יחד למען מטרות אזרחיות משותפות

אם גדי איזנקוט באמת מתכוון להקים ממשלה שתשנה את פני המדינה, שיתחיל במקום הנכון: לא ממשלה שמדברת בשם כל אזרחי ישראל, אלא ממשלה שבה כל אזרחי ישראל יכולים להיות שותפים אמיתיים בעיצובה ובהנהגתה.

עו"ד מוטלק בדראן מייצג חשודים ונאשמים בעברות פליליות. התמחה בפרקליטות מחוז מרכז. חבר בלשכת עורכי הדין במחוז צפון.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 698 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 18 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.