JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ד"ר לירון ליבמן: הסיפוח מתקדם וכך גם הסנקציות על ישראל | זמן ישראל

הסיפוח מתקדם וכך גם הסנקציות על ישראל

בתים בפאתי ג'אלוד שבגדה שלפי הדיווחים הוצתו בידי מתנחלים, 29 בספטמבר 2026 (צילום: צילום מסך מרשת X; שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
צילום מסך מרשת X; שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
בתים בפאתי ג'אלוד שבגדה שלפי הדיווחים הוצתו בידי מתנחלים, 29 בספטמבר 2026

ברבעון השלישי של 2026 נקבעו תחומי שיפוט לחמישה יישובים ישראליים חדשים בגדה המערבית, ותוקנו גבולות השיפוט של שני יישובים קיימים. הצווים שעליהם חתם המפקד הצבאי אינם קובעים מדיניות – רק מעגנים בדין החל בגדה את החלטות הממשלה.

הם מצטרפים לשמונה צווים לקביעת תחומי שיפוט של יישובים חדשים ועוד שני צווים להרחבת תחום השיפוט ברבעון הקודם. הצטברות הצווים עשויה להצביע על כוונה של הממשלה היוצאת לקשור כל ממשלה נכנסת ל"עובדות משפטיות" שיהיה קשה לשנות.

בדוח המשפטי של תמרור נבחנו 33 פריטים בחמישה תחומים. המדד הכולל הגיע ל-3.31 בסולם של 1 עד 5, שבו הקצה התחתון מבטא תפיסה של שטח נפרד המוחזק זמנית, והקצה העליון מבטא תפיסה של השטח כחלק אינטגרלי מישראל. זו עלייה קלה, אך היא נמשכת ברבעון השלישי ברציפות.

מתרבים הצווים לקביעת תחומי שיפוט של יישובים חדשים ולהרחבת צווים קודמים. הצטברות הצווים עשויה להצביע על כוונה של הממשלה היוצאת לקשור כל ממשלה נכנסת ל"עובדות משפטיות" שיהיה קשה לשנות

השימוש בכלים משפטיים במסגרת התחרות על השליטה בשטח C בולט גם בפסיקה. לא פחות משנים עשר פסקי דין ניתנו בעתירות של פלסטינים נגד צווים להריסת בנייה בלתי חוקית או אי-מתן היתרי בנייה, ונשענו בעיקר על המשפט המנהלי הישראלי. הדירוג בתחום זה עלה מ-3.23 ל-3.65 – הגבוה ביותר בשלוש וחצי השנים שנבחנו.

הפסיקה אינה אחידה בתפיסתה בנוגע למעמד המשפטי של יהודה ושומרון. בפרשה אחת, שעסקה בשומת מקרקעין במישור אדומים, הכיר בית המשפט לעניינים מנהליים בסמכותו לדון בעתירה, למרות שעתירה נגד שומה לפי הסכם עם הממונה על רכוש ממשלתי באזור אינה כלולה בסמכותו לדון בעתירות נגד החלטות מסוימות של רשויות ביהודה ושומרון.

בית המשפט קבע כי בשל מעורבותה בפועל של רשות מקרקעי ישראל בעסקה – שנעשתה לפי נהליה ובאמצעות אורגנים שלה – חלה סמכותו ה"רגילה" לדון בעתירות על החלטות כאלה של הרשות. בית המשפט "הרים מסך" למרות משטר משפטי שונה, וראה בפקיד בעל הסמכות בדיני האזור שלוחה ישירה של רשות ישראלית – דבר המבטא אינטגרציה של האזור בישראל.

לעומת זאת, בפרשה שעסקה בכניסת אזרח זר לגדה, בית המשפט הבחין במפורש בין הדין החל על כניסה לישראל לבין הדין החל על כניסה לאזור לפי המשפט הבינלאומי וצווי המפקד הצבאי. שתי ההכרעות ממחישות כיצד ההפרדה המשפטית נשמרת בעניינים מסוימים ומטושטשת באחרים.

בנוגע להגנה על קניין פלסטיני, בית המשפט הכריז בנחרצות על החובה לכבדו, אך נחשף לעיתים קוצר ידו בתרגום ההכרה לסעד אפקטיבי.

הכרעות ממחישות איך הפרדה משפטית בין ישראל לאיו"ש נשמרת בחלק מהעניינים ומטושטשת באחרים. ביהמ"ש הכריז על החובה לכבד הגנה על קניין פלסטיני, אך לעיתים נחשף קוצר ידו בתרגום ההכרה לסעד אפקטיבי

ליד יעבד נכרתו 588 עצי זית באופן שמנע העתקתם למקום חלופי, בניגוד להוראת המפקד הצבאי. בסאנור קבע בית המשפט שכוח צבאי תפס ללא סמכות עדר בקר של פלסטינים בשל טענות בעלמא של מתנחלים שהעדר נגנב מהם – אך עד למועד ההכרעה, המציאות שנוצרה לא איפשרה להורות על השבתו. בג'אלוד הורה בית המשפט למדינה לתאם ולאבטח בתוך 14 יום את חזרת התושבים שנדחקו מבתיהם על ידי קיצונים יהודים. כשכוחות צה"ל ניסו לבצע את הצו, יותר ממאה פורעים אילצו אותם לסגת.

עבור בעלי הקניין, אין די בהכרה בזכות כשאין בצידה מניעה מראש של הגזל, והם נשלחים בדיעבד להגיש תביעות אזרחיות להשבה ופיצויים.

בזירה הבינלאומית התגבר הלחץ נגד מדיניות ממשלת ישראל. בספטמבר נכנסו לתוקף באירלנד ובהולנד מגבלות על סחר במוצרים מההתנחלויות. הצו ההולנדי חל לא רק על יבוא ישיר, אלא גם על רכישה, מכירה, שיווק ותיווך.

בנוסף לכך, שרי החוץ של 12 מדינות הצהירו שיקדמו הגבלות סחר עם ההתנחלויות או יתמכו בהן במסגרת האיחוד האירופי. בבלגיה ובנורווגיה קודמו הצעות חקיקה, ובריטניה הודיעה על כוונתה לקדם חקיקה כזו.

הסנקציות עצמן הוחמרו – מסנקציות על יחידים וארגונים המעורבים באלימות ובהרחבת ההתיישבות, להגבלות על פעילות מסחרית בזיקה להתנחלויות.

בג'אלוד הורה בית המשפט למדינה לתאם ולאבטח בתוך 14 יום את חזרת התושבים שנדחקו מבתיהם על ידי קיצונים יהודים. כשכוחות צה"ל ניסו לבצע את הצו, יותר ממאה פורעים אילצו אותם לסגת

היצוא מההתנחלויות הוא, ככל הנראה, חלק קטן מהיצוא הישראלי הכולל, ובריטניה, למשל, הדגישה שאין היא מעוניינת לפגוע בסחר עם ישראל בגבולות הקו הירוק – אך הסנקציות החדשות עלולות לגרום לעסקים להימנע מסחר עם ישראל בכלל, כדי לצמצם סיכונים ועלויות של עמידה ברגולציה החדשה.

למרות שעליית הלחץ הבינלאומי היא מגמה שהחלה כבר ברבעון הקודם, לא זוהה ברבעון הנוכחי שינוי כיוון במדיניות הישראלית.

ייתכן שהסיבתיות פועלת בכיוון ההפוך – קידום מכרזי הבנייה באזור E-1, סמוך למעלה אדומים, נתפס במדינות אחרות כמהלך אסטרטגי העלול לפגוע ברציפות הטריטוריאלית בין צפון הגדה לדרומה ולהקשות על הקמת מדינה פלסטינית בת-קיימא. הפעילות הישראלית הזו מוצאת מקום בולט בהצהרות על החמרת הסנקציות.

הממשלה הנכנסת – בהנחה שתקום ממשלת שינוי – תעמוד בפני אתגר משמעותי בטיפול ביהודה ושומרון. פתרון קבע הוא עניין רחוק, ואף משא ומתן להשגתו אינו נראה קרוב.

עם זאת, מניעת החמרת הבידוד המדיני והכלכלי של ישראל מחייבת נקיטת צעדים מינימליים: השבת החוק והסדר, הגנה על חייהם, ביטחונם וקניינם של הפלסטינים, ומיצוי הדין עם פורעי חוק יהודים.

מניעת החמרת הבידוד המדיני והכלכלי של ישראל מחייבת נקיטת צעדים מינימליים: השבת החוק והסדר, הגנה על חייהם, ביטחונם וקניינם של הפלסטינים, ומיצוי הדין עם פורעי חוק יהודים

כמו כן, יש למנוע קיבוע בשטח של מצב שיסכל רציפות טריטוריאלית פלסטינית בעתיד וישלול מהציבור הישראלי את האפשרות לבחור עתיד של מדינה יהודית ודמוקרטית.

אל"מ (מיל') ד"ר לירון ליבמן הוא חבר בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה". הוא עו"ד, מגשר ומרצה מן החוץ במכללת ספיר ובאוניברסיטה העברית, ולשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל והתובע הצבאי הראשי.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 800 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 18 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.