JavaScript is required for our website accessibility to work properly. שירה אוחנה: כדי שמשפחות יבחרו בצפון ובדרום, הילדים צריכים לרצות להישאר | זמן ישראל

כדי שמשפחות יבחרו בצפון ובדרום, הילדים צריכים לרצות להישאר

זירת נפילה של כטב"ם נפץ ששיגר חזבאללה לעבר מטולה שבצפון הארץ בגבול ישראל לבנון, 25 במאי 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)
אייל מרגולין/פלאש90
זירת נפילה של כטב"ם נפץ ששיגר חזבאללה לעבר מטולה שבצפון הארץ בגבול ישראל לבנון, 25 במאי 2026

משפחה ששוקלת לחזור לקריית שמונה, למטולה או ליישובי העוטף שואלת אם יהיה בטוח לגור שם. אבל היא שואלת גם אם לילדים שלה יהיה טוב לגדול שם: האם ימצאו חברים, מסגרת יציבה ומבוגרים שיכירו אותם? האם יוכלו לדמיין שם עתיד?

עכשיו, כשהבחירות מאחורינו, גם הממשלה החדשה צריכה לשאול את השאלות האלה.

המלחמה והפינוי טלטלו את חייהם של ילדים ובני נוער רבים. בתים נעזבו, קהילות התפזרו ומסגרות חינוך נבנו מחדש, לפעמים יותר מפעם אחת. ראינו כמה כוח יש למשפחות, לצוותים חינוכיים ולקהילות.

המלחמה והפינוי טלטלו את חייהם של ילדים ובני נוער רבים. בתים נעזבו, קהילות התפזרו ומסגרות חינוך נבנו מחדש, לפעמים יותר מפעם אחת. ראינו כמה כוח יש למשפחות, לצוותים חינוכיים ולקהילות

אבל אחרי שלוש שנים אי אפשר להמשיך להטיל עליהם לבדם את האחריות לחוסן. הממשלה צריכה לבנות את התנאים שיאפשרו לילדים לגדול ולהתפתח בצפון ובדרום, בשגרה וגם כשהשגרה נשברת. לשם כך דרושים חמישה צעדים.

ראשית, תוכנית רב-שנתית עם אחריות ותקציב

חוסן של ילדים ונוער לא יכול להישען על תוכניות זמניות שקמות אחרי כל משבר. הממשלה צריכה לקבוע יעדים משותפים למשרדי החינוך, הבריאות והרווחה ולרשויות המקומיות, להבטיח מימון מתמשך, ולקבוע מנגנון שיבדוק אם ההתחייבויות אכן מיושמות ומגיעות אל הילדים.

שנית, לשמור על קשרים גם כשהמקום משתנה

ילד עשוי לעבור מביתו למלון, משם לדירה זמנית ואז לחזור ליישוב. אין סיבה שבכל מעבר כזה יאבד גם את הקשר עם חבריו ועם המבוגרים שמכירים אותו.

בשיחות שקיימנו ביוזמת "חוסן ילדינו" עם בני נוער, הורים ואנשי חינוך, עלתה שוב ושוב החשיבות של קבוצת השווים ושל תחושת השייכות. בסקר תושבים מ-2025, 70% מההורים שפונו דיווחו על פגיעה במצבו הרגשי של לפחות אחד מילדיהם, לעומת 50% מההורים שלא פונו.

ילד עשוי לעבור מביתו למלון, משם לדירה זמנית ובחזרה ליישוב. אין סיבה שבכל מעבר יאבד גם קשר עם חבריו ועם המבוגרים סביבו. בסקר מ-2025, 70% מההורים שפונו דיווחו על פגיעה במצב רגשי של לפחות אחד מילדיהם

מדיניות היערכות למשבר חייבת לכלול דרך לשמור על הקשרים האלה ועל רצף הפעילות הקהילתית.

שלישית, לתת לבתי הספר את היכולת להיות עוגן

בית הספר צריך לעזור לילדים לחזור ללמידה, אבל גם לבנות מחדש קשר, שייכות ומסוגלות. נדרשים בו זמן לעבודה קבוצתית, קשר אישי עם מבוגרים משמעותיים וזיהוי מוקדם של מצוקה.

כדי שזה יקרה, הצוותים החינוכיים זקוקים להכשרה, לליווי ולזמן לבצע את התפקיד הזה. אי אפשר להוסיף אחריות למורים בלי לתת להם את הכלים לשאת בה.

רביעית, לתמוך בהורים באופן קבוע ונגיש

במשך המלחמה ביקשנו מהורים להיות העוגן של ילדיהם, גם כשהם עצמם התמודדו עם פינוי, חרדה ואי-ודאות. תמיכה בהורות צריכה להיות שירות זמין ומתואם בין הבריאות, החינוך, הרווחה והקהילה, החל מהשנים הראשונות לחיי הילד.

הורים לא צריכים לחפש בכל פעם מחדש לאיזו דלת לפנות.

בית הספר צריך לעזור לילדים לחזור ללמידה, אך גם לבנות מחדש קשר, שייכות ומסוגלות. נדרשים זמן לעבודה קבוצתית, קשר אישי עם מבוגרים משמעותיים וזיהוי מוקדם של מצוקה. הצוותים החינוכיים זקוקים להכשרה, ליווי וזמן

חמישית, לתת לבני הנוער מקום להשפיע

הם לא רק מי שצריך להגן עליהם היום; הם גם מי שיחליטו מחר אם ללמוד, לעבוד, להקים משפחה ולהנהיג קהילה בצפון ובדרום.

בסקר של מרכז הידע האזורי, שנערך באביב 2026 בקרב בני 18–40, אמרו 65% מהמשיבים שהם מתכוונים לחזור לצפון. הרצון הזה חשוב, אבל כדי שיוכל להפוך לחיים שלמים באזור, צעירים צריכים לראות בו הזדמנויות ועתיד.

מסגרות מנהיגות, יוזמות שהם מובילים והשתתפות אמיתית בהחלטות הנוגעות לחייהם יכולות לחזק את הקשר שלהם למקום ואת יכולתם לעצב אותו. בלי צעירים שיבחרו להישאר, גם הצפון והדרום יתקשו להתפתח ולשגשג.

במערכת הבחירות דיברו הרבה על ביטחון בצפון ובדרום, ובצדק. עבור משפחות, ביטחון כולל גם את הידיעה שהמסגרות של ילדיהן יעמדו לצדן במשבר הבא, ושגם במקום שחווה טלטלה קשה אפשר לגדול ולתכנן עתיד.

במערכת הבחירות דיברו הרבה על ביטחון בצפון ובדרום, ובצדק. עבור משפחות, ביטחון כולל גם את הידיעה שהמסגרות של ילדיהן יעמדו לצדן במשבר הבא, ושגם במקום שחווה טלטלה קשה אפשר לגדול ולתכנן עתיד

המבחן של הממשלה החדשה יהיה אם הילדים שחוזרים היום לצפון ולדרום יבחרו, בעוד עשר או עשרים שנה, להישאר.

שירה אוחנה היא מנכ"לית יוזמת "חוסן ילדינו" מבית שיתופים. לשעבר מנכ"לית המועצה המקומית חורה ובעלת ניסיון ניהולי בכיר במגזר הציבורי ובארגוני חברה אזרחית, בתחומי פיתוח חברתי־כלכלי, אסטרטגיה ושינוי מערכתי.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 603 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.