JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פנחס ענברי: מי מוציא לפועל את צוואתו של שייח' יאסין? | זמן ישראל

מי מוציא לפועל את צוואתו של שייח' יאסין?

שלט עם מנהיגי חמאס שישראל חיסלה, מונף בהלוויית סגנו של השיח' יאסין שחוסל גם הוא ע"י ישראל, מאי 2004 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
AP Photo/Hatem Moussa
שלט עם מנהיגי חמאס שישראל חיסלה, מונף בהלוויית סגנו של השיח' יאסין שחוסל גם הוא ע"י ישראל, מאי 2004

בריאיון לאל-ג'זירה ב-1999 חזה מייסד חמאס כי ישראל תקרוס ב-2027 – בתנאי שמצרים תצא נגדה למלחמה. על רקע זה יש לבחון את ניסיונה של קטאר, בפרשת קטארגייט, לחרחר מתיחות בין שתי המדינות.

במהלך מחקר שאני עורך בימים אלה על חמאס, נתקלתי בדברים שאמר מייסד הארגון, השייח' אחמד יאסין, לפני שנים רבות. יש בהם כדי לשפוך אור על הנעשה בימינו, ובעיקר על סיבות העומק שבגללן, כך נדמה, ביקשה קטאר לשחד אנשים בלשכת ראש הממשלה.

המסקנה שלי מדהימה: קטאר ביקשה, כך נראה, שלשכת ראש הממשלה תוציא אל הפועל את צוואתו של שייח' יאסין – להרוס את ישראל.

במחקר שאני עורך על חמאס, נתקלתי בדברי מייסד הארגון השייח' יאסין מ-1999, השופכים אור על סיבות העומק של קטאר לשחד כיום אנשים בלשכת ראש הממשלה –  להוציא לפועל את צוואת השייח': הרס ישראל

מה אמר שייח' יאסין? בריאיון עומק לרשת אל-ג'זירה הקטארית, ב-5 ביוני 1999, הוא חזה, על סמך פסוקי הקוראן, כי ישראל תשלים את ימיה בשנת 2027, לכל המאוחר ב-2028. אבל תנאי הכרחי להתממשות דברי הקוראן הוא שמצרים תצא למלחמה בישראל.

כלומר, ישראל תקרוס לתוך עצמה משום שהיא בנויה על גזל, גירוש ונישול – של הפליטים הפלסטינים – ואת מכת המוות תנחית עליה מצרים.

לימים הודה עורך הריאיון, אחמד מנסור מאל-ג'זירה, כי כששמע את דברי שייח' יאסין פקפק בתחזיותיו, ואף נתן ביטוי לספקותיו בשאלות ששאל אותו. אבל כעת, כשאנו מתקרבים לשנים שנקב בהן השייח', הוא מלא התפעלות מחזונו של מנהיג חמאס: הנה ישראל מתפרקת לנגד עינינו.

שנתיים לפני הטבח כינס חמאס בעזה כנס היערכות ליום שאחרי נפילת ישראל, בשם "ועד אל-אח'ירה". השם לקוח מן הקוראן, ועניינו ההבטחה להעניש את בני ישראל על חוצפתם.

ומה עם מצרים? כאן עלינו להפנות זרקור אל אותו חלק בפרשת קטארגייט שנועד לחרחר אווירת מלחמה בין ישראל למצרים. האם אנשי הלשכה החשודים בקבלת כספים מקטאר ביקשו לגרור את ישראל ומצרים למלחמה?

בריאיון עומק לאל-ג'זירה הקטארית מ-1999, חזה השייח', על סמך פסוקי קוראן, שישראל תשלים את ימיה בשנת 2027, לכל המאוחר ב-2028. אך תנאי הכרחי למימוש דברי הקוראן הוא שמצרים תצא למלחמה בישראל

איש אינו חושד באנשי לשכת ראש הממשלה שהם בקיאים בחזונו של שייח' יאסין, אבל האם שימשו – בלי שידעו – שלוחיה של קטאר במימוש נבואתו?

עד כה חשדתי כי מטרת קטארגייט פוליטית וקונקרטית: להרחיק את מצרים מן התיווך בעזה, כדי שקטאר תזכה בבלעדיות ותשיג את הנמל עבור טורקיה, ובכך לשבש את ברית האנרגיה של מזרח הים התיכון בין מצרים, ישראל, קפריסין, יוון והאמירויות.

אבל לאחר שגיליתי את דבריו הנשכחים של שייח' יאסין, מתברר כי מטרות העומק של קטאר מרחיקות לכת בהרבה, ובכל הנוגע לישראל – הן אפוקליפטיות.

אשר לרוקחי הספינים של לשכת קטארגייט, ברור כי אומנותם היא תחמנות, ולא ידיעת המציאות הערבית – לא בישראל ולא במרחב. למשל, בספין קטארגייט המקורי הם זייפו לכאורה את המסמך של יחיא סנוואר, כשייחסו לו כוונה להפעיל את הצלב האדום כדי ללחוץ על הרחוב הישראלי. כאן זיהיתי את הספין: לחמאס עמדה שלילית בסיסית כלפי הצלב האדום, והוא מסרב לשתף איתו פעולה.

בספין החדש של "גניבת הבחירות" היה קל יחסית לחשוף את התרמית, שכן המקור לכאורה טען כי גורם ברשימה המשותפת מסר את המידע כדי להכשיל את רע"ם. המקור בספין "גניבת הבחירות", שהיה מעורה ביחסים העכורים בין רע"ם למשותפת בימי ממשלת השינוי, לא הכיר את טיב היחסים ביניהם כיום – וספין שהתאים לאז אינו תקף להיום.

מכאן שאין לצפות מאנשי לשכת ראש הממשלה שיכירו את דבריו של שייח' יאסין, כשעניינים גלויים הרבה יותר נסתרים מעיניהם. והדברים צריכים להטריד אותנו מאוד: בעולם הערבי גוברת ההכרה שימיה של ישראל ספורים.

אין לצפות מאנשי לשכת ראש הממשלה שיכירו את דבריו של שייח' יאסין, כשעניינים גלויים הרבה יותר נסתרים מעיניהם. והדברים צריכים להטריד אותנו מאוד: בעולם הערבי גוברת ההכרה שימיה של ישראל ספורים.

בהקשר זה ראוי להזכיר כי בכינוס האחרון של פתח לחץ התנזים לחדש את האינתיפאדה כדי להגן על הפלסטינים מפני הטרור היהודי, ואבו מאזן השיב להם שישראל מתאבדת, ולכן מוטב שלא להתערב בתהליכים הפנימיים שבה.

על פי מה שאנו רואים היום בעולם הערבי, הוא מחולק מבחינת ישראל לשניים: מצד אחד עולם האחים המוסלמים, קטאר וטורקיה, החותרים לממש את חזונו של שייח' יאסין ולהשמיד את ישראל; מצד אחר העולם הערבי המתנגד לאחים המוסלמים, שרוצה לפתח עם ישראל יחסי ברית – מדינות הסכמי אברהם, ערב הסעודית ומצרים.

ציר האחים המוסלמים מלבה את אווירת "סופה של ישראל" כדי להרתיע את הציר המבקש ברית עם ישראל מלהתקרב אליה.

אז מה עושים? חייבים להפנים כי הלכידות והיציבות של ישראל הן יסוד הביטחון הלאומי שלנו – לא רק משום שהדבר מובן מאליו, אלא משום שהעולם הערבי עוקב אחרינו כדי להחליט אם לחבור אלינו או לצרינו.

מאמציה של קטאר ללבות אווירת מלחמה בין ישראל למצרים נעוצים ברצונה לממש את חזונו של שייח' יאסין.

ראוי להזכיר כי בכינוס האחרון של פתח לחץ התנזים לחדש את האינתיפאדה כדי להגן על הפלסטינים מפני הטרור היהודי, ואבו מאזן השיב להם שישראל מתאבדת, ולכן מוטב שלא להתערב בתהליכים הפנימיים שבה

מנהיגי "גוש השינוי" – הרבה תלוי בכם. מהרו לייצב את ישראל, חזקו את היחסים עם מצרים, הרחיבו את הסכמי אברהם אל ערב הסעודית והשיבו על כנם את היחסים עם ארצות הברית, כדי שחזונו של שייח' יאסין יישאר חזון ביוטיוב, ולא – חלילה – מציאות.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 794 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.