בינואר שנת 749 לספירה פקדה רעידת אדמה גדולה את צפון ארץ ישראל. הרעידה הורגשה היטב באיזור הגליל והשאירה את חותמה על הממצא הארכאולוגי במספר אתרים. שנת 749, אמצע המאה השמינית לספירה, היא רגע לפני סיום שלטון בית אומייה בארץ ישראל, לפי מקורות היסטוריים, בערך שנה אחר כך משתלט על האיזור ועולה לשלטון בארץ ישראל בית עבאס.

רעידת האדמה נקראת "רעש השביעית" כי יש מספר חוקרים, שהתבססו על שנים מוסלמיות ופיוטים עתיקים, אשר חישבו כי רעידת האדמה התרחשה בשנת שמיטה – השנה השביעית של מחזור הגידול החקלאי. מנגד יש כמה חוקרים הטוענים שהמסקנה הזו לא נכונה.

ללא כל קשר לשמה או לדיוק בשנת התרחשותה, רעידת אדמה זו הייתה בין החזקות ביותר שאי פעם פגעה בארץ ישראל, והתיאורים ההיסטוריים של הנזק שנגרם כתוצאה מרעידת האדמה הם ללא ספק חלק מהדרמטיים והידועים ביותר.

ללא כל קשר לשמה או לשנת התרחשותה, רעידת אדמה זו הייתה בין החזקות ביותר שאי פעם פגעה בארץ ישראל, והתיאורים ההיסטוריים של הנזק שגרמה הם ללא ספק חלק מהדרמטיים והידועים ביותר

נמצאו מקורות עתיקים המדברים על גאות ושפל ענקיים, גלי צונאמי שפוגעים בעוצמה בחופי הים התיכון, בעוד שעדויות שנמצאו בדמשק מספרות שהעיר לא הפסיקה לרעוד במשך מספר ימים.

גם במצרים נמצאו עדויות לרעידת האדמה הזו, עדויות הכוללות תיאורי תזוזה של קורות בתוך בתים, ובאזור הר תבור בקצה עמק יזרעאל תועדו דיווחים על כפר שזז ארבעה מיילים שלמים, בעוד כפרים קטנים אחרים נבלעו לגמרי על ידי האדמה.

כמובן שהתיאורים שמגיעים מאיזור הר תבור נשמעים מעט מופרכים ולא סבירים, אך הם עדיין מהווים עדות לעוצמת הרעידה, גם אם הדברים לא התרחשו כפי שמתואר. כל המידע הזה הוא טוב ויפה, אבל הוא מגיע ממקורות היסטוריים, ולמרות שחלק ממקורות אלו בהחלט אמינים, מציאת עדויות ארכאולוגיות להתרחשויות אלו רק תוסיף אמינות רבה יותר לדרמה סביב האירוע.

נמצאו מקורות עתיקים המדברים על גאות ושפל ענקיים, גלי צונאמי שפוגעים בעוצמה בחופי הים התיכון, בעוד שעדויות שנמצאו בדמשק מספרות שהעיר לא הפסיקה לרעוד במשך מספר ימים

למזלנו נמצאו עדויות ארכאולוגיות לאירועי "רעש השביעית", לא סתם עדויות אלא כאלה שהגיעו מערים מרכזיות כמו טבריה, בית שאן והיפוס (סוסיתא) אשר ננטשה לגמרי לאחר הנזק שהסב לה רעש השביעית.

כדאי לשים לב לגיאוגרפיה, כל שלוש הערים הללו ממוקמות על גבול בקעת הירדן או בתוך השבר הסורי-אפריקאי ממש, ולכן היו חשופות להרבה מן העוצמה של רעידת האדמה.

באום אל-קאנטיר, אתר הנמצא בדרום רמת הגולן, סמוך למושב המודרני נטור, נמצא ושוחזר אחד מבתי הכנסת השלמים ביותר מהתקופה הביזנטית. בנוסף נמצאו שם גם שרידי ישוב יהודי ובית מעיין מפואר. באתר נמצאו עדויות פיזיות לממצא הארכאולוגי לאותה רעידת אדמה, וכנראה שגם במקום זה, כמו סוסיתא, רעידת האדמה גרמה לתושבי הכפר לטראומה גדולה, כי האתר של אום אל-קאנטיר ננטש לחלוטין לאחר האירוע.

למזלנו נמצאו עדויות ארכאולוגיות לאירועי "רעש השביעית", שהגיעו מערים מרכזיות כמו טבריה, בית שאן והיפוס (סוסיתא) שננטשה לגמרי לאחר נזקי הרעש. כל שלוש הערים הללו ממוקמות על גבול בקעת הירדן או בתוך השבר הסורי-אפריקאי

אבל העדויות הארכאולוגיות המדהימות ביותר מגיעות דווקא מחפירת הצלה בינונית שבוצעה בחניון של מלון בטבריה בשנת 2002. בחפירה נחשפו תשע שכבות התיישבות שונות, החל מהתקופה הרומית ועד התקופה הצלבנית.

ראויים לציון שני ממצאים מיוחדים, הראשון היה פינת מבנה שלדברי הארכאולוג שחפר את האתר היה אצטדיון טבריה בתקופה הרומית, אותו אצטדיון אליו מתייחס יוסף בן מתתיהו בספרו "מרד היהודים ברומאים".

הממצא השני הוא שתי אנומאליות בממצאי החפירה, שהובנו רק לאחר מחקר ארכאולוגי וגיאולוגי מעמיק, למעשה המחקרים הוכיחו כי אנומאליות אלו הן תוצאה של רעידת האדמה של שנת 749 לספירה.

הממצא השני הוא שתי אנומאליות בממצאי החפירה, שהובנו רק לאחר מחקר ארכאולוגי וגיאולוגי מעמיק, למעשה המחקרים הוכיחו כי אנומאליות אלו הן תוצאה של רעידת האדמה של שנת 749 לספירה

רעש השביעית היה כלכך חזק, שבטבריה הוא ממש שינה את גובה הקרקע. רעידת האדמה "הרימה" את השכבות מהתקופה הרומית, כך שהן נמצאו באותה שכבה עם השכבות מהתקופה האומיית, וגרמה לאותה אנומאליה. הארכאולוג שחפר את האתר מצא שרידים מהמאה ה–1  וה–2 לספירה יושבים לצד שרידים מהמאה ה-8 לספירה, ממצא שהוא אינו הגיוני בשום צורה בחפירה ארכאולוגית רגילה.

חשוב להבין את עניין השכבות, שכבות ארכאולוגיות הן כלי התיארוך היחסי הראשון של הארכאולוג, וברור שהשכבה מהתקופה הרומית היתה צריכה להימצא מתחת לשכבה מהתקופה האומיית, כי היא קדומה לה.

לכן, העדות הפיזית הזו שנחשפה בחפירה ארכאולוגית מדעית ומתועדת היטב, היא ראייה ברורה לעוצמת ההרס של רעידת האדמה של שנת 749 לספירה. הממצאים האלו גם הובילו את הגיאולוגים למסקנה שרעידת האדמה היתה בעוצמה של 7-7.5 בסולם ריכטר.

העדות הפיזית שנחשפה בחפירה ארכאולוגית מדעית ומתועדת, היא ראייה ברורה לעוצמת ההרס של רעידת האדמה משנת 749 לספירה. הממצאים גם הובילו את הגיאולוגים למסקנה שרעידת האדמה היתה בעוצמה של 7-7.5 בסולם ריכטר

בנוסף לרעש השביעית, נרשמו לאורך ההיסטוריה מספר רעידות אדמה חזקות באזור, בשנת 31 לפני הספירה, בשנת 363 לספירה, 749 לספירה ו- 1033 לספירה אם למנות כמה. כל הרעידות אדמה הללו היו רעידות אדמה בעוצמה גבוהה, וביניהן יש פער זמן ממוצע של 300-350 שנה, ניתן להסיק כי רעידת אדמה מהסוג הזה, שעוצמתה ופוטנציאל ההרס שלה גדול, לא תאחר לבוא.

ובין שלל העיסוקים שמדינת ישראל מוצאת לעצמה להתעסק בהם, הכנות לרעידת אדמה אינו אחד מהם. ברור שאירועים מסוג זה אינם ניתנים לחיזוי במאה אחוז, אבל טוב יעשו כל גורמי השלטון במדינת ישראל אם יתחילו להתייחס לאפשרות הזו ברצינות, ויתחילו בהכנת התשתיות בישראל לקראת הגעת רעידת אדמה בסדר גודל כמו "רעש השביעית". כי כאמור, אין לנו מושג מתי היא תגיע, אבל ההיסטוריה והארכאולוגיה מלמדות, שהיא תגיע, ואין טעם לחיות באשליות.

גלי ב. יפה היא ארכיאולוגית והיסטוריונית, בעלת תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות ניסיון ארכיאולוגי בשטח. בעברה עבדה בתור ארכיאולוגית ומנהלת חפירות ברשות העתיקות ואוניברסיטאות בישראל. מרצה לקהל הרחב במגוון נושאים ארכיאולוגיים והיסטוריים עם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. כיום מרצה אונליין ומתפעלת את מיזם #ארכיאולוגיה_אונליין בו היא מנגישה מידע ארכיאולוגי באופן יום יומי ברשתות החברתיות השונות. לאחרונה יצאה מהארון בתור טרנסג'נדרית ומקדמת במקביל נושאים בתחום השוויון המגדרי עם דגש על חקר העבר של טרנסג'נדרים בעולם.