הון שלטון אדלסון

תמלילי החקירה של שלדון אדלסון שנחשפו בשבוע שעבר על ידי רביב דרוקר, מספקים הצצה למוחו של אחד האנשים העשירים והמשפיעים בארץ ובעולם ● פעם אדלסון זועם וחובט בדמויות נעלמות; פעם מתחזה לאלטרואיסט גדול, צנוע ונדיב ● בין לבין, הוא מזכיר לחוקרים כמה הוא מדהים, ענק, חשוב, משפיע ועשיר

שלדון אלדסון (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
AP Photo/Patrick Semansky

תמלילי החקירה של שלדון אדלסון שנחשפו בשבוע שעבר על ידי רביב דרוקר, מספקים הצצה למוחו של אחד האנשים העשירים והמשפיעים בארץ ובעולם ● פעם אדלסון זועם וחובט בדמויות נעלמות; פעם מתחזה לאלטרואיסט גדול, צנוע ונדיב ● בין לבין, הוא מזכיר לחוקרים כמה הוא מדהים, ענק, חשוב, משפיע ועשיר

תמלילי החקירה של שלדון אדלסון, פטרונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו קרוב ל-30 שנה והאיש שהוציא מכיסו מאות מיליוני שקלים כדי להבטיח את המשך שלטונו, שחלקים מתוכם נחשפו בשבוע שעבר על ידי העיתונאי רביב דרוקר, הם מאותם מסמכים שמזכירים יומן של תיכוניסט מתבגר: מככבים שם הורמונים משתוללים ותפיסה מעוותת של המציאות, לצד כעס מתפרץ על העולם.

פעם אדלסון זועם וחובט בדמויות נעלמות; פעם מתחזה לאלטרואיסט גדול, צנוע ונדיב; בין לבין הוא מתמכר לרכילות זולה של חדרי הלבשה, מהסוג שקשיש כמוהו לא היה אמור לחוות כבר קרוב לשבעים שנה; וכשנראה לו שהחקירה פשוט קטנה עליו – הוא מזכיר לחוקרים כמה הוא מדהים, ענק, חשוב, משפיע ועשיר.

קשה לדעת למה להאמין בתמליל הזה, כי יש בו חלקים שנראים מודבקים לאישיות השלדונית המוכרת, ואחרים שמעידים על חוסר-מודעות עצמית קיצונית. בניסיון להכניס מעט הגיון בשיגעון, החלטתי לדגום את המשפטים המעניינים ולהצמיד להם מעט פרשנות רש"י. אין יומרה להבין באמת מה מתחולל בראשו של המיליארדר הקשיש, רק אולי מאמץ לנקות לפחות חלק מהבולשיט.

"אני לא יכול [להאמין] בחלומות הכי פרועים שלי שהוא (נתניהו) יעשה את זה, בגלל שהפוזיציה שלו כראש ממשלה גוררת יותר אחריות ומשקל מרק עיתון טיפשי וההפצה של העיתון"

אדלסון יוצא כאן נגד התיאוריה לפיה נתניהו פיזר את הכנסת ב-2015 כחלק מהמלחמה בחוק "ישראל היום". הוא מקטין את חשיבות העיתון שלו, אותו עיתון עליו כבר הוציא על פי ההערכות קרוב למיליארד שקלים, שאת רובם לא יראה לעולם חזרה.

האמירה הזאת מוזרה, כי מרגע הקמתו של "ישראל היום", אדלסון הבהיר שלא מדובר בגחמה זמנית או במיזם ניסיוני. גם המטרה המוצהרת מאחורי הקמת "ישראל היום" (לייצר פוקס ניוז ישראלי – "הוגן ומאוזן"), וגם המטרה הפחות מוצהרת (לסייע לנתניהו להישאר בשלטון על ידי שיעבוד המערכת למסרים מבלפור) מעידים שאדלסון אמר אמת כשהבטיח ש"ישראל היום" כאן כדי להישאר.

שלדון אדלסון ובנימין נתניהו (צילום: Ben Dori/Flash90)
שלדון אדלסון ובנימין נתניהו (צילום: Ben Dori/Flash90)

בהחלט יתכן שמאווייו של אדלסון השתנו בעקבות חשיפת תמלילי תיק 2000, והוא מאס בראש הממשלה ורעייתו. אבל העיתון, שבשנים האחרונות עבר לפיקוד רשמי של אשתו ד"ר מרים אדלסון (המכונה על ידו "מארי" בחקירה), המשיך לצוץ בפינות הרחוב כמו שעון ולא נראו שום סימנים אפשריים של קיפול הבאסטה. עבור האדלסונים, "ישראל היום" הוא הכול חוץ מ"עיתון טיפשי".

אדלסון גם מעולם לא חשב ש"הפוזיציה של נתניהו כראש ממשלה גוררת יותר אחריות". נהפוך הוא: כאשר הקים את העיתון, הגדיר את מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס בתור אויב הציונות, לא פחות. "ישראל היום" היה, לפיכך, גם העונש לידיעות על מדיניות הסיקור השלילית לנתניהו, וגם המזרק לעיתונות "חופשית" יותר לשיטת אדלסון, כלומר ימנית. וזאת רחוקה מלהיות משימה "טיפשית".

"אין לי אינטרס בפוליטיקה ישראלית. אני רוצה ממשלה הנוטה לצד ימין"

שני חצאי המשפט הזה מהווים אוקסימורון, ומעידים (ולא בפעם הראשונה) שאדלסון לפעמים יורה קודם ואחר כך חושב. חציו השני של המשפט נכון: אדלסון באמת רוצה ממשלה ימנית, וכאשר נתניהו היה בשבתון מתמשך מראשות הממשלה טרח להתקרב לאריאל שרון, אהוד אולמרט ואברהם הירשזון.

באמצע העשור הקודם השליך יהבו על השלישיה הזאת במטרה לקדם את חלומו הציוני הקודם של הקמת מתחם הימורים נוסח לאס וגאס באילת. במסגרת המאמצים הללו פעל גם אצל השלושה האלה וגם אצל נתניהו (אז שר האוצר) כדי להרוג את האופציה של קזינו בבעלות המדינה במצפה רמון (תכנית של מפעל הפיס שנגנזה).

אהוד אולמרט ובני הזוג אדלסון ב-2006 (צילום: AP Photo/Lefteris Pitarakis)
אהוד אולמרט ובני הזוג אדלסון ב-2006 (צילום: AP Photo/Lefteris Pitarakis)

גם בשנים האחרונות המשיך אדלסון לקרב אליו אנשי ימין נוספים. על רקע ההצהרות על "כעס" כלפי הזוג נתניהו, גברו הדיווחים על התקרבותו לנפתלי בנט. במילים אחרות: אדלסון לא מחויב רק לנתניהו, והוא לא בוחל בפוליטיקאים ישראלים אחרים, כל עוד הם שייכים למחנה הפוליטי הנכון.

אבל ככל שתוכנו של מחצית המשפט השניה הוא אמת, כך אמינות המחצית הראשונה מתרחקת ממנה.

לאדלסון יש אינטרס בפוליטיקה הישראלית, ועוד איך. בעבר היה זה אינטרס עסקי ובשנים האחרונות זהו אינטרס אידיאולוגי. כך או כך, מעטים האנשים שאינם אזרחי ישראל אשר גילו עניין כה גדול בממשלותיה כמו אדלסון.

גורם שהיה מקורב לנתניהו בעשור הקודם הגדיר זאת פעם כך: "אוזנו של ראש הממשלה היא הנכס החשוב ביותר שיש, ואדלסון רוצה גישה אליה". בדיוק כפי שהוא מקפיד על גישה לאוזנו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כיום, או שביקש גישה לאוזנו של המועמד הרפובליקני מיט רומני בעבר.

"אני חושב שמדינת ישראל תהיה במצב הרבה יותר טוב אם שרה לא תשים את האף שלה בפוליטיקה שלו"

מעטים בישראל, אפילו בימין ואפילו בסביבתו של נתניהו, יתווכחו עם הטענה הזאת. ועם זאת, ראוי לזכור שלא רק האף של שרה מצוי בפוליטיקה של נתניהו – גם האף של שלדון ושל מארי נמצא שם.

המעורבות של בני הזוג אדלסון בשלטון הישראלי נדמית נוכחת ומתמשכת יותר אפילו מזו של טייקונים אחרים כמו מרטין שלאף, חיים סבן או ארנון מילצ'ן. מי יודע, אולי אדלסון לא משתגע על שרה דווקא בגלל שבלעדיה, היה אפילו קל יותר להשפיע על בעלה?

"אני הבן אדם מספר 18 הכי עשיר. עליתי מעשרים ל-18 בשבועות האחרונים. יש רק שני יהודים שאני מכיר שהם יותר חזקים ממני – [מייקל] בלומברג ו[לארי] אליסון – ואני מאוד שמח בשבילם, אבל אני הסיטואציה שלי משתפרת. עלינו בעשרים וארבעה אחוזים ממאי וביוני אולי נעלה לשלושים. יש לי כל מה שאני רוצה וצריך"

הכול נכון, חוץ מהסוף. אדלסון הוא באמת (שוב) היהודי השלישי העשיר ביותר בעולם, פוזיציה שהחזיק בה שנים רבות. אדלסון מחזיק ביותר כסף מאלוהים. אבל אין לו כל מה שהוא רוצה וצריך.

אם היה לו כל מה שהוא רוצה וצריך, לא היה טורח להסתופף חזק כל כך בקרבתם של נשיאי ארה"ב. הוא עושה זאת כי הוא מרגיש שעדיין אין לו מספיק השפעה על הממשל. אם היה לו כל מה שהוא רוצה וצריך, לא היה משקיע כל כך הרבה בפוליטיקה הישראלית. הוא עושה זאת כי הוא מרגיש שהימין הרדיקלי, אליו הוא משתייך ("אני יותר ימני מאטילה ההוני", אמר פעם), עדיין לא מבוסס בשלטון חזק מדי.

דונלד טראמפ עם מרים ושלדון אדלסון בכנס השנתי של ה-IAC, ב-7 בדצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
דונלד טראמפ עם מרים ושלדון אדלסון בכנס השנתי של ה-IAC, ב-7 בדצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)

אם היה לו כל מה שהוא רוצה וצריך, אז בגיל 86 הוא היה מבלה ביאכטות ולא במטוסי 747 בניסיונות בלתי פוסקים להתערב לממשלות אחרות בחוקים ובכללים שלהם – ארה"ב, ספרד, סין, ישראל ויפן הן רשימה חלקית בלבד.

ובעיקר, אם לאדלסון היה כל מה שהוא רוצה וצריך – כלומר לא רק ממון אלא גם שקט, שלווה ואושר – הוא לא היה נטפל לחלשים ממנו באופן כל כך אובססיבי. הוא לא היה רודף עיתונאים קלי משקל בלאס וגאס עד פשיטת רגל; הוא לא היה משפיל ומאיים על שותפים ויריבים; ובעיקר, הוא לא היה צריך להזכיר כל הזמן כמה יש לו הכי גדול בעולם.

"אני מספיק חכם לדעת שאני לא אמור להביא שום מתנות לפוליטיקאים"

מעטים יודעים זאת, אבל במהלך הבדיקות המקיפות שביצעו הרגולטורים של מדינת נוואדה על שלדון אדלסון, לקראת קבלת רישיון ההימורים בלאס וגאס בסוף שנות השמונים, הם גילו תכונה הקושרת את איל ההון בקשר תרבותי משעשע עם חברו הטוב נתניהו: נטייה קלה לא לשלם את החשבון. אדלסון, כך נחשף בדו"ח הבדיקה, השאיר מאחוריו חובות עלומים משנים עברו – בתחנות דלק, במסעדות ובבתי עסק אחרים.

מצד שני, כשאדלסון נותן מתנות, הוא באמת לא הולך על פרחים או שמפניה ורודה. "ישראל היום" הוא מתנה בסדרי גודל אחרים לחלוטין. כבר כתבתי בעבר, וכתבו גם אחרים, שמוזר שמעולם לא נחקרה הקמת העיתון – שבתקופות מסוימות נדמה היה שנוהל ונערך ישירות מלשכתו של נתניהו – כמתן תרומת בחירות אסורה.

אז אדלסון מספיק חכם כדי לא לחלק שמפניות ורודות. זה לא אומר שמתנות (עם אינטרסים בצדם) לגמרי זרים לו. אבל יתכן שבמשפט הזה הוא מביע את הבוז הפרטי שלו לטקטיקת החיזור של טייקונים "אולד-סקול" כמו ג'יימס פאקר או מילצ'ן.

"אתה יודע כמה יהודים בעולם יש להם מטוסים פרטיים עם 4 מנועים? רק לי".

ע"ע "אני הבן אדם ה- 18 הכי עשיר" וכו'. לאדלסון יש קומפלקס קשה עם מיקומו בטבלת העושר. בעבר הצהיר שבכוונתו להפוך ל"איש העשיר בעולם". בשנים מסוימות הסתפק בטייטל "היהודי העשיר בעולם", עד שאליסון חלף על פניו. בכל הזדמנות שרק ניתנה לו הזכיר את הרקע העני המרוד שממנו הגיע.

אדלסון אולי "עשה את זה". אבל הצורך שלו להזכיר לעולם כולו (אפילו לחוקרי להב 433 המסתפקים במשכורת חודשית שאדלסון מרויח בדקה) כמה הוא ענק, ממחיש שאיפשהו בפנים, אדלסון עדיין מרגיש הנער העני מבוסטון, שלא לוקחים אותו מספיק ברצינות.

"ביבי רצה שאני אעסיק את הבחור הזה (ניר חפץ) לעיתון. עורך ראשי. בין 2009 ל-2012"

נדמה לי שיש פה גילוי: חפץ לטש עיניים גם ל"ישראל היום". בהמשך החקירה מבהיר אדלסון ששרה נתניהו ביקשה שיפטר את עמוס רגב, וימנה תחתיו את חפץ. אדלסון, כך מסתמן, סירב.

עד המדינה ניר חפץ. המערכת הפוליטית מתווכחת האם המשטרה חצתה קווים אדומים בחקירתו או שלא, בעקבות פרסומים של עמית סגל על לחצים פסולים שהמשטרה הפעילה כלפיו (צילום: פלאש 90)
ניר חפץ (צילום: פלאש 90)

אז אחרי שעירבב הון ושלטון בתוך "ידיעות אחרונות" כדי לשרת את מוזס, חירב את חיי העיתונאים והזמין כתבות סחיטה-באיומים ב"מעריב" כדי לשרת את נוחי דנקנר, שירת את ראש הממשלה ורעייתו באמצעות עסקאות עם הבעלים של "וואלה!" איריס ושאול אלוביץ', הפעיל לחצים ואיומים על ראשי ועיתונאי "רשות השידור", "כאן" ו"גלי צהל" ועוד – עכשיו מתברר שאפילו את "ישראל היום" חפץ רצה לנהל. האם יש דוגמה טובה יותר למקף שמחבר בין הון, שלטון ועיתון בארץ או אפילו בעולם?

תכלס, כשיש לך רקורד כל כך עשיר בלקקנות, עסקנות ופגיעה בעיתונות – עוד עיתון אחד לא משנה הרבה. אבל הנה מילה טובה שאפשר בכל זאת לומר על אדלסון: בתור איש עסקים הוא זיהה שמשרתה של שרה, היועץ חפץ, עלול להזיק אפילו לביביתון שלו. במובן זה הוא הוכיח שיש לו עיניים חדות יותר מאשר לראש הממשלה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,392 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 29 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דבר המועמדת תכנית המאה היא חותמת גומי לסיפוח

אליזבת וורן, הסנאטורית ממסצ'וסטס שמתמודדת כעת בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית לנשיאות, מבטיחה למחוק כל זכר לחזון המדיני של טראמפ אם תיכנס לבית הלבן ● בטור מיוחד, היא משיבה בהרחבה על חמש שאלות על אנטישמיות ויהדות בארה"ב, מתחייבת לשקם את היחסים עם הפלסטינים, ומסמנת גבול ברור בין מתיחת ביקורת פוליטית על ממשלת נתניהו לבין שנאת ישראל

עוד 1,343 מילים

מה יקרה אם נתעלם מהקמפיינים ונצביע עם הראש?

אנשים רבים לא מאמינים להבטחות בחירות, ובצדק. אני מציע ללכת רחוק יותר ולהתעלם לחלוטין ממערכת הבחירות. אלוהים לא ברא קמפיינים כדי להעביר מידע לציבור. הם קיימים כדי לעבוד על מסכנים (ולגרום לשאר מיגרנה חזקה).

כן, קמפיינים יכולים לחשוף דברים מסויימים על המועמדים. אבל הם בעיקר חושפים מי משקר, מסית, מתחמן ומתמרן עם אנרגיה ומיומנות. אין שום סיבה לתגמל את הנבל שעושה את זה הכי טוב.

עם זאת יש בחירות בישראל ביום שני, וצריך להחליט מה עושים. כיצד לגשת לעניין, אם לא על בסיס הקמפיינים? אני בהחלט לא ממליץ על השיטה הפופולרית האחרת – להצביע כעדר על פי הסטריאוטיפ המגזרי (דבר שעוזר לרוב לימין). אז אני אסתכן בלגלוג ואציע להצביע על פי הנושאים שעל הפרק, בשיקול דעת, ובהגיון. כניסוי, זה הכל.

כן, קמפיינים יכולים לחשוף דברים מסויימים על המועמדים. אבל הם בעיקר חושפים מי משקר, מסית, מתחמן ומתמרן עם אנרגיה ומיומנות. אין שום סיבה לתגמל את הנבל שעושה את זה הכי טוב

כיוון שהזמן דוחק אציע רשימה נוחה למשתמש:

  • שחיתות: האם לדעתך ראש ממשלה צריך להמשיך לכהן תוך כדי משפט על שוחד, מרמה והפרת אמונים? האם את/ה אוהב/ת את תעלולי בנימין נתניהו בעניין זה – גרירת הרגליים, "תופרים לי תיקים", שקרי החסינות, הרעיון שמנדט מהציבור קובע מי אשם? האם את/ה נהנה/נהנית מריבוי אנשי מפלגת השלטון העומדים בפני אישומים, וממראה שר פנים שהוא עבריין מורשע אשר נמצא שוב תחת עננה? האם את/ה מתמוגג/ת מהסתה שיטתית נגד מערכת החוק והמשפט, התקשורת וה"אליטות"? האם את/ה מזדהה עם המסר שכולם משקרים, כולם מושחתים, כולם אותו דבר? אם לא, המרכז-שמאל עשוי להיות בשבילך; הימין הנוכחי בהחלט לא.
  • דת: האם את/ה רוצה להחליש את האחיזה של הממסד הדתי האורתודוקסי בנישואים וגירושים? האם את/ה תשמח/י להסדרים סבירים בנוגע לתחבורה ציבורית ומסחר בסופי שבוע? האם את/ה מתנגד/ת להפרדה מגדרית באירועים ציבוריים? האם את/ה לא אוהב/ת ששר החינוך מבקש להמיר הומואים ושר התחבורה מייחל למדינת הלכה? אם אמרת כן לאחד מהדברים לעיל, חפש/י את התשובה במרכז-שמאל. לא בטוח שיצליחו בכל, אבל בטוח שינסו למזער את הנזק.
  • חרדים: האם ברצונך שהמדינה תמשיך לאפשר להם למנוע מתלמידים לימודי אנגלית ומדע ומתמטיקה – דבר שבגין הגידול התמידי במספריהם מבטיח שינמוך כלכלי הרה אסון? הימין ימשיך בכך, מכיוון שהימין לא יכול לשלוט בלעדיהם והפוליטיקאים החרדים הם ציניקנים שאינם רוצים שלקהילתם תהיה חופש מחשבה. שינוי מחייב תמיכה בשמאל-מרכז (או באביגדור ליברמן).
  • פלסטינים: האם את/ה רוצה שישראל תהפוך בלתי נפרדת מהגדה המערבית – התוצאה המעשית של מפעל ההתנחלויות המתקדם כל הזמן בחסות הימין? בסופו של דבר ידרשו הפלסטינים סיפוח של האזור כולו ואזרחות ישראלית. על הדרך צפו להימשך הדיכוי והטרור, סנקציות כלכליות ובסופו של דבר השמדה דמוגרפית של המדינה היהודית. הצד שימשיך במסלול מפוקפק זה הוא הימין. גם אם השלום אינו מעבר לפינה, הצד שלפחות ינסה לנוע בכיוון השני – ואשר יש לו בדל מצפן מוסרי – הוא המרכז-שמאל.
  • ערבים: על יהודים להחליט אם הם רוצים שהיחסים עם חמישית האזרחים שהם ערבים ימשיכו להיות מתוחים, והאם הם חושבים שזה מגניב שראש הממשלה מסית נגד המיעוט הגדול הזה כדי להבעיר לעצמו את גרעין התומכים הגזעני ביותר. מצביעים שאינם כאלה צריכים לתמוך במרכז-שמאל, נקודה. (וערבים ישראלים כמובן צריכים להפסיק לחשוב יותר מדי ולנוע לקלפיות בכמויות, מי באוטובוסים ומי על קורקינט.)
  • המומחים: האם את/ה פנטזיונר/ית של מזימות דיפ סטייט שחושב/ת שזה לא רלוונטי שראשי השב"כ והמוסד החיים מוציאים סרטון מדהים למדי שקורא לנתניהו סכנה לישראל? אם לא, מומלץ לשקול את המרכז-שמאל.
  • כלכלה: ממשלה שמקרינה שפיות והגינות עשויה להצמיח את הכלכלה. נתניהו נראה גאה בעשור שלו, עם ממוצע שנתי של 3.8% צמיחה בתל"ג. זה לא רע, אבל גם לא נהדר. בשלוש השנים שלאחר אוסלו בשנות התשעים נרשמה עלייה של 7.6% בממוצע בתוצר. השנה השלמה היחידה של אהוד ברק בשלטון הביאה 8.8% ושלוש השנים של אהוד אולמרט עמדו על 5.1% צמיחה בממוצע. האם את/ה רוצה שעוגה גדולה יותר תופנה לחינוך ובריאות ותשתיות ולא לממסד הדתי ולהתנחלויות? אם כן, כדאי לשקול תמיכה במרכז-שמאל.
  • יחסים עם ארה"ב: האם את/ה רוצה שישראל תהנה מתמיכה דו-מפלגתית ולא תמצא עצמה במלחמת התשה מדינית מול הממשל הלא-רפובליקני הבא (שיגיע בקרוב אם דונלד טראמפ יפסיד בנובמבר)? זה אולי לא מצריך ממשלת מרכז-שמאל, אבל זה בהחלט דורש את סילוקו של נתניהו, שהמר על טראמפ באופן ממש מופקר.

למען ההגינות, ישנם גם טיעונים לטובת נתניהו. התיירות עלתה והטרור ירד פלאים, ונראה שהוא לא נוטה להרפתקאות צבאיות. הוא לא טועה בהיסוס הבסיסי לסגת מהגדה המערבית – זה חיוני אבל בעייתי. היו כמה שיפורים בתשתיות (אך לא מספיק). ויכול להיות שהוא הפוליטיקאי המתוחכם ביותר בעולם; אם רק היתה לו יכולת אסטרטגית להבין מה רצוי למדינה, זה יכול היה להיות נפלא.

אבל להערכתי, לא היה לו סיכוי לנצח אם אנשים היו מצביעים על-פי העדפותיהם האמיתיות בנוגע לנושאים החשובים. בכל אחד מהם הוא נמצא בצד הלא נבון ולא נכון, וזו כנראה הסיבה שהביטחוניסטים רואים בו סכנה כה חמורה.

יכול להיות שנתניהו הוא הפוליטיקאי המתוחכם ביותר בעולם; אם רק היתה לו יכולת אסטרטגית להבין מה רצוי למדינה, זה יכול היה להיות נפלא

נכון שלא מנצחים בבחירות עם טיעונים רציונליים – אבל לא יזיק לנסות. כך אני חושב – אבל העובדה היא שבכל שלושת הקמפיינים בשנה האחרונה כחול-לבן לא העבירה את הטיעונים הללו בצורה עוצמתית וברורה, למורת רוחם של רבים שרצו בטובתה.

האיפוק נבע כנראה מפזילות לעבר הימין הרך (שלא אוהב כשעולבים בביבי, כביכול, ועשוי לערוק פה ושם) או מניסיון לשמר אופציה לתמיכה חרדית כלשהי בקואליציה. זה גם יושב יותר נוח על המנהיג; בני גנץ איננו צעקן. בכחול-לבן יש אנשים טובים, אבל לא נראה שהבינו די הצורך את הציווי הפוליטי היסודי: שלוט  בשיח, שדר צלילות ונחישות, ושלהב את הבייס כדי שלמען השם יצביע בלי חכמות.

וכך הגענו עד הלום: שלושה רמטכ"לים ושלושה כתבי אישום לא הובילו לנוק-אווט המיוחל, ונשארנו עם התקווה שאנשים יחליטו בשנייה האחרונה לנהוג באופן רציונלי.

ואכן, עדיין יש את התקווה! אטמו אוזניכם לקמפיינים, כאמור. הפעילו שיקול דעת, לכמה דקות ולא יותר, כמו אנשים בוגרים. ואז השינוי אולי יגיע, נושא בשורה צנועה של קצת נורמליות במדינה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 921 מילים

הגיבור ממנילה הנשיא הפיליפיני שהציל מאות מהנאצים

סרט עלילתי חדש מנסה לעשות צדק היסטורי עם דמותו של מנואל קויזון, נשיא הפיליפינים שהציל מאות יהודים מגרמניה ואוסטריה בשואה ● שגריר הפיליפינים בישראל אומר כי קויזון היה נחוש להציל רבים נוספים, אך האמריקאים הטילו על כך וטו ● ושני ילדים יהודים שמצאו מקלט בפיליפינים משחזרים את סיפוריהם בשיחה עם זמן ישראל

עוד 1,108 מילים

ליברמן: נתניהו העביר מסר למלך עבדאללה שלא יהיה סיפוח

הליכוד בתגובה: "לא היה ולא נברא. השקרים המגוכחים של ליברמן חצו כל גבול" ● ח"כ אחמד טיבי: "יש התעוררות ברחוב הערבי, נתניהו הוא אבן הנגף שיש לסלקה"

14:59 עריכה

ח"כ אבי ניסנוקרן (כחול לבן): "אין אדם ראוי מבני גנץ להנהיג את מדינת ישראל. עבדתי קרוב עם כל בכירי המערכת הפוליטית, ויותר מכל אני סומך עליו שיוביל את מדינת ישראל למקום טוב יותר".

14:58 עריכה

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) בכנס בחירות בטייבה: "אנחנו מוכנים לעשות הרבה כדי להביא לשינוי במדינת ישראל שיוביל לחיים משותפים ללא הסתה וללא הסדרה".

"נתניהו הוא אבן הנגף שיש לסלקה. המשותפת מתקרבת ליעד של 15-16 מנדטים ויש התעוררות ברחוב הערבי", דברי טיבי.

14:57 עריכה

ח"כ עמר בר-לב (העבודה-גשר-מרצ): "לראש הממשלה בנימין נתניהו לא אכפת שלא לסיים את האיום מעזה כי זה לא הילדים שלו שמרטיבים במיטה".

בשבתרבות בחולון הוסיף בר-לב: "עכשיו בנט שומע את ראשי מערכות הביטחון אומרים שאין מהלך צבאי בלי מהלך מדיני, אבל הוא גם לכוד ברטוריקה שלו ולכן נכנס לקיפאון כמו נתניהו".

14:55 עריכה

יו"ר העבודה-גשר-מרצ, עמיר פרץ, התייחס לדברים שאמר על כך שתקום ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת וישראל ביתנו.

"קודם השבעת ממשלה של העבודה-גשר-מרצ עם כחול לבן, ואם ליברמן והמשותפת ימשיכו בפסילות הדדיות הם יצטרכו לתמוך מבחוץ עד שתורחב הממשלה", הסביר פרץ בשבת תרבות בתל אביב.

עוד הוסיף: "צריך ואפשר לנצח את הבחירות, אסור להרים דגל לבן. המירוץ בין הגושים צמוד, וכל פתק אמת יביא לניצחון מחנה השלום והשינוי".

עמיר פרץ, אורלי לוי וגנץ בפגישה (צילום: אופק אבשלום)
עמיר פרץ, אורלי לוי וגנץ בפגישה (צילום: אופק אבשלום)
14:54 עריכה

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן: "נתניהו העביר מסר למלך ירדן עבדאללה לפיו סיפוח בקעת הירדן לא ייצא לפועל". 

בשבתרבות בחולון אמר ליברמן: "התברר לי לפני כמה ימים שבמקביל לכל סיפורי סיפוח בקעת הירדן, נתניהו העביר מסר למלך עבדאללה – 'אל תדאג, זה רק בחירות, לא יהיה סיפוח'. ראש הממשלה שלח מסר, והשתמש במערכת הביטחון כדי להעביר אותו".

בליכוד אמרו בתגובה: "לא היה ולא נברא. רק ראש הממשלה נתניהו יחיל ריבונות בזמן שליברמן מחזיק ידיים עם הרשימה הערבית המשותפת. השקרים המגוכחים של ליברמן חצו כל גבול".

עוד 5 עדכונים

האגם הסודי בפאתי ראשל״צ נחשף

ראשון לציון מרחיבה את אוצרות הטבע בשטחה: אגם אפס מצטרף לאגמון הסופרלנד ואגם הנקיק ● בחורף האחרון, האגם התמלא לחלוטין והטבע מלבלב סביבו ● אבל לא מדובר רק בנוף יפה: מערך האגמים של ראשל"צ הוא חריג מרענן בנוף בזבוז המים בישראל

נא להכיר: אגם אפס.

בפאתי ראשון לציון שוכנים שני אגמים מוכרים (בעיקר לתושבי העיר ולחובבי הז'אנר) – אגמון הסופרלנד ואגם הנקיק, אבל מתברר שיש גם אגם שלישי שקם לתחייה בחורף, ועונה לשם המשונה אפס.

בחורפים גשומים במיוחד, כמו זה הנוכחי, האגם מתמלא לחלוטין, וכדי שלא יעלה על גדותיו, המים מוזרמים ממנו באמצעות תעלה לאגם רביעי במספר, המכונה 'האגם הדרומי'. אז סקוטלנד, ארץ הלוכים, עדיין לא כאן, אבל כמעט.

אגם הנקיק (צילום: עיריית ראשל״צ)
אגם הנקיק (צילום: עיריית ראשל״צ)

האיזור שמסביב לאגם אפס מציע בעונה הזו של השנה טבע מלבלב, שלל עצים ושיחים בשיא פריחתם וחגיגה של ציפורים ופרפרים. כל זה קורה הרחק מעינו של הציבור הרחב: בנוסף לעובדה שמעטים יודעים על קיומו של האגם, הנגישות אליו קשה, דורשת רכב שטח ומעבר בדרכי עפר שלעיתים חסומות.

אגם אפס ממוקם במרחב שסמוך למפגש בין כביש 431 לאיילון 20, לא רחוק מהשפד"ן ומאמפי ראשון. מדובר למעשה בפרויקט תשתית שמשרת מטרה כפולה: למנוע הצפות של נתיבי איילון ולגרום למי הגשמים לחלחל לאקוויפר.

באמצעות מערך צינורות שהוקם על ידי עיריית ראשון לציון ותאגיד המים העירוני 'מניב', המים שיורדים בסביבת הכביש נתפסים ומוזרמים למכתש ענק שהוכן כדי לקלוט אותם ויכול להכיל כ-100 אלף קוב. האגם ניצב על קרקע מחלחלת מאוד והמים חודרים במהירות לאקוויפר.

אגם אפס (צילום: עיריית ראשל״צ)
אגם אפס (צילום: עיריית ראשל״צ)

לפני כשבועיים, האגם עדיין היה מלא לחלוטין, אבל השבוע הוא כבר היה יבש. המים חלחלו לשכבת מי התהום ומשם יישאבו בקידוחים לבתי התושבים.

מערך האגמים בשוליים המערביים של ראשון לציון הוא חריג מרענן בנוף בזבוז המים בישראל. רוב הגשמים שיורדים – בעיקר בגוש דן הצפוף שרובו מכוסה בטון – זורמים דרך צינורות ניקוז לים. בראשון, עוד בימי ראש העיר המיתולוגי מאיר ניצן, ניסו למצוא פתרון: הגשמים שיורדים על חלקה המערבי של העיר נאספו באמצעות צינורות והוזרמו למה שהפך לאגמון הסופרלנד.

בשלב מאוחר יותר נוסף גם אגם הנקיק המרהיב ביופיו. בחורף הנוכחי נאספו באמצעות מערך האגמים כ-3 מליון קוב (שהם כ-3 מיליארד ליטר מים), שבמקום להתבזבז מוחדרים לאקוויפר ובסיומו של הסיבוב זורמים בברזים של כולנו.

סאלי לוי, מנכ״לית מניב, תאגיד המים של ראשון לציון (צילום: עיריית ראשל״צ)
סאלי לוי, מנכ״לית מניב, תאגיד המים של ראשון לציון (צילום: עיריית ראשל״צ)

"לעשות שימוש חוזר במים זה השקפת עולם", אומרת סאלי לוי, מנכ"לית 'מניב', "במקום שמי הגשמים יזרמו לים וייעלמו, הם נאגרים ומשמשים אותנו שוב. מי הגשמים מוגדרים בחוק כרכוש של המדינה – אז לא חבל לתת להם להתבזבז ואחר כך לבנות עוד ועוד מתקני התפלה?"

איזור האגמים שמשתרע בין פאתיה המערביים של ראשון לציון לחוף הים משווע להחלטה של העירייה ומוסדות התכנון. על חלק ממנו העירייה מתכננת להקים את 'פארק האגמים'. השאלה מה עושים עם החלק הטבעי יותר, זה שכיום כמעט אין בו מבקרים.

מצד אחד, לא יזיק לעזוב קצת את הטבע לנפשו; מצד שני, הניסיון מלמד שטבע שהציבור מודר ממנו הופך בסופו של דבר למרחב מלוכלך ומוזנח (כבר היום אפשר לאתר איים של פסולת באיזור) ולא פעם משמש זירת השתוללות לרכבי שטח. צריך להימצא פתרון ביניים, שבמסגרתו האיזור יונגש לציבור המטיילים אבל מבלי להפוך אותו לעוד גינה ציבורית מטופלת מדי.

בינתיים, רק קומץ יודעי ח"ן נהנו בחורף הזה מביקור באגם אפס. עד החורף הבא, נשארו רק התמונות.

עוד 447 מילים

למקרה שפיספסת

ההמונים שהדיחו את מובארכ מבקשים ממנו סליחה אחרי מותו ● העולם הערבי אדיש לגורל הפליטים הסורים ● הדאגה מהקורונה מאיימת על מצוות האסלאם ● ומי טרפד ביקור היסטורי של מובארכ בארץ, לפני 38 שנה? ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,075 מילים

תגובות אחרונות

ברני שם סוף לפוליטיקת הזהויות

לראשונה-בהיסטוריה-רוב-ב-3-המדינות-הראשונות;-או-סופה-של-פוליטיקת-הזהויות1

אמרנו שבחירות 2020 הן  היסטוריות? אמרנו. אמרנו שברני סנדרס ינצח בהפרש הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית? גם אמרנו.

אז אחרי תוצאות הבחירות המקדימות של הדמוקרטים מנבאדה, קיבלנו חיזוק לשתי ההנחות הללו.

מעולם בהיסטוריה האמריקאית, לא היה מועמד לנשיאות, דמוקרטי או רפובליקני, שקיבל את מירב הקולות בכל שלוש המדינות הראשונות: איווה, ניו-המפשיר, ונבאדה.

נחזור על זה כדי שגם הקוראים הזריזים לא יפספסו:
ברני סנדרס
הוא הראשון בהיסטוריה
שקיבל את מירב הקולות
בכל שלוש המדינות הראשונות.

הסיבה שזה לא קרה מעולם היא, שהמדינות הללו רחוקות גאוגרפית אחת מהשניה, עם הרכב אוכלוסיה שונה. אבל איך שלא מפלחים את האוכלוסיות, ברני מנצח.

בקרב לבנים – רוב (28%) , בקרב לא לבנים – רוב (44%), בקרב מבוגרים מעל 45 – רוב (בתיקו עם ביידן), בקרב צעירים רוב (60%). ברני סנדרס זכה ברוב של תמיכה בנבאדה אפילו בקרב מי שמגדירים עצמם שמרנים. עד כדי כך ברני דומיננטי, שיש סקרים בהם הוא מנצח את המועמדים האחרים במדינותיהם שלהם.

ברני זכה ברוב התמיכה בנבאדה אפילו בקרב מי שמגדירים עצמם שמרנים. עד כדי כך ברני דומיננטי, שיש סקרים בהם הוא מנצח את המועמדים האחרים במדינותיהם שלהם

נתון של שלוש משלוש אמנם לא קרה מעולם, אבל לא הוא שהופך את הבחירות הללו להיסטוריות באמת. יותר חשובה התובנה שהובילה אליו, שאחיזתה משתרשת עד כדי הפיכתה לנחלת הכלל באמריקה – הבחירה של האמריקאים לסיים את השלטון הקפיטליסטי עם מהפכה סוציאליסטית. כפועל יוצא, מה שאנחנו עדים לו הוא בעצם הפרכה של תאוריית פוליטיקת הזהויות.

עלינו ללמוד וללמד, שהמפתח לשלטון ימין הוא פילוג של האוכלוסיה לקבוצות עם זהויות שונות. דת, גזע, נטיה מינית, גאוגרפיה, השכלה, מעמד כלכלי – בכל דרך שרק אפשר, גוש הימין ינסה לפלג את שאר האוכלוסיה.

מה שהיסטורי באמת בבחירות הללו, הוא שברני סנדרס הסוציאל-דמוקרט – שאם היתה לו מקבילה מקרב הפוליטיקאים הישראלים היא היתה הכי קרובה אידאולוגית לדב חנין, כלומר נעוצה עמוק בשמאל – מוביל תנועה לאחדות לאומית משותפת חזרה, של כל אותן זהויות שונות שהימין חילק את העם לפיהן.

מה שהיסטורי באמת בבחירות הללו זה שברני הסוציאל-דמוקרט, שמקבילה פוליטית שלו בישראל היתה הכי קרובה אידאולוגית לדב חנין, כלומר נעוצה עמוק בשמאל – מוביל תנועה לאחדות לאומית משותפת

ברני מוכיח שכשמציגים לעם פתרונות לשיפור נושאי הליבה שמשפיעים על חייו: בריאות, הכנסה, דיור, השכלה, איכות סביבה – גם עם שהיה מפולג לאורך דורות, מתאחד ללא קושי לצד אותו המנהיג (לצד, לא מאחורי, המוטו של ברני הוא "אנחנו. לא אני")

יתרה מזאת, העם ישים בצד אפילו היותו של אותו מנהיג משויך לקבוצת מיעוט בחברה, ואף כזו שהשלטון הנוכחי מסית נגדה. מצליחים לדמיין את איימן עודה ראש ממשלה? זו המשמעות של נשיא יהודי באמריקה. עוד פן היסטורי בבחירות הללו.

סוף-רעיון-פוליטיקת-הזהויות
"לא אכפת לי מהדת שלו, הוא איש טוב"

העם האמריקאי כמו מקיץ מתרדמת ארוכה, כבר ארבע שנים מעכל היטב את הגלולה האדומה שברני נתן לו ב-2016, וכעת מבין שחרף מה שאומר לו הנשיא, השכן שלו – אף ששונה ממנו – בכלל איננו אויבו. גם הוא וגם השכן רק רוצים להתפרנס בכבוד כדי לגדל משפחתם בביטחון. הוא והשכן הם הרוב, ומי שמפריעים להם לעשות זאת הם השוליים הקיצונים.

בכל חברה יש שוליים קיצוניים, שרוצים לצמצם עבור שאר החברה את השוויון, החירויות והזכויות. מי אותם שוליים קיצוניים? הטייקונים והמשיחיים. לקפיטליזם ולדת אינטרס משותף – להפוך חברה שוויונית ודמוקרטית למעמדית ומלוכנית.

לחברה בריאה אסור לאפשר לאף אחת משתי הקבוצות להגיע אל מוקדי הכוח של החברה, ואל סמכויות המדינה. בישראל לא אחת, במוקדי הכוח מחזיקות שתי הקבוצות הללו יחד.

בכל חברה יש שוליים קיצוניים, שרוצים לצמצם את השוויון, החירויות והזכויות. מי הם? הטייקונים והמשיחיים. לקפיטליזם ולדת אינטרס משותף – להפוך חברה שוויונית ודמוקרטית למעמדית ומלוכנית

לאמריקאים לקח קצת זמן, ואחרי ארבעים שנות קפיטליזם ניאוליברלי שהחלו בנשיאות רייגן, היום רובם מבינים ששגשוג ורווחה עבורם מעמד העובדים וצאצאיהם אפשר להשיג רק כשאת המדינה מנהיג מועמד סוציאליסט ודמוקרט.

סוציאליסט ודמוקרט זה ההפך הגמור הן מנתניהו והן מטראמפ.
ושיהיה ברור לקראת הבחירות הקרובות אצלנו, סוציאליסט ודמוקרט אלו רק מפלגת מרץ והעבודה.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 587 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השבט אמר את דברו טיול ברחוב שבטי ישראל בירושלים

רחוב אחד בירושלים משך אליו אצילים, צליינים, טייקונים ושליחים מאירופה במשך שנים רבות ● מיסיונרים בריטים, בנקאים שווייצרים, איטלקים, רומנים ופינים, כולם מצאו את מקומם ברחוב שבטי ישראל ● וכולם השאירו מאחוריהם מורשת היסטורית ואדריכלית מפוארת

עוד 1,091 מילים

הוזלה במסע למכה? במגזר הערבי לא מאמינים לנתניהו

מוסטפה עאזם, מנכ"ל חברת התיירות אלעוליא, הוא האיש ששולח עשרות אלפי ערבים ישראלים להתפלל במכה בכל שנה ● את ההבטחות של נתניהו ודרעי להקלת המסע הזה הוא לוקח בעירבון מוגבל ● לדבריו, סעודיה מתנגדת נחרצות לטיסות מישראל, וההתבטאויות של הפוליטיקאים בארץ רק מקשיחות את עמדתה ● עד שיהיה שלום, המוסלמים הישראלים ימשיכו לשלם על טיסה כפולה ולהוציא שני דרכונים בדרך לקיום מצווה של פעם בחיים

עוד 1,823 מילים

ירידה דרמטית בהזמנת "טיסות בחירות"

בחברות התיירות מדווחים על ירידה דרמטית של עשרות אחוזים בהזמנת טיסות לחו"ל סביב הבחירות, בהשוואה למערכות בחירות קודמות ● הירידה החלה עוד לפני ביטולי הטיסות, והרבה לפני המלצת משרד הבריאות להימנע מלטוס ● אבל לא בטוח שזה יביא לעלייה באחוזי ההצבעה ● בדיקת זמן ישראל

"תיירות הבחירות" רשמה ירידה דרמטית ביחס למערכות בחירות קודמות, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. הירידה בהזמנת טיסות לחו"ל החלה עוד לפני התפרצות הקורונה באמצע ינואר, והתחזקה מאז ההתפרצות. יצוין כי כל זה קרה הרבה לפני המלצת משרד הבריאות שלא לנסוע לחו"ל בכלל.

בכל מערכת בחירות שהתקיימה בשנים האחרונות נרשם גל של מה שמכונה בסוכנויות הנסיעות "חבילות בחירות": חופשות, חבילות נופש וטיולים שמתחילים בסופ"ש שלפני הבחירות, ממשיכים ב"גשר" ומסתיימים בבחירות עצמן, שמתקיימות בישראל תמיד בימי שני או שלישי (לרוב בשלישי). בבחירות מועד א' ומועד ב' שהתקיימו ב-2019 נרשמו הזמנות גבוהות במיוחד של חבילות כאלה.

לפי דיווח בחדשות 12 אתמול (חמישי), ההערכה היא שכ-100 אלף בעלי זכות הצבעה נוספים יהיו בארץ בבחירות ביום שני, לעומת הבחירות הקודמות, בשל בהלת הקורונה וביטול קווי התעופה ליעדים רבים בחו״ל. אולם בדיקת זמן ישראל מראה כי המספרים ככל הנראה גבוהים אף יותר – בגלל ירידה דרסטית בהזמנות שהחלה עוד לפני התפרצות המגפה.

מנתוני חברת טרווליסט להשוואת מחירים בתיירות, עולה כי בהזמנות שהתקבלו בדצמבר נרשמה ירידה של 15% ביחס לתקופה המקבילה לקראת הבחירות הקודמות – הזמנות מחודש יוני לסוף השבוע של הבחירות בספטמבר.

מהצלבת הנתונים עם אלה של סוכנויות נסיעות, עולה כי מדובר במגמה. עם זאת בסוכנויות הידיעות חששו מלדבר על כך לייחוס, כדי לא להודות בירידה במכירות.

בטרווליסט ובחברות נסיעות ותיירות אחרות אין הסבר מלא לירידה בהזמנות שנרשמה עוד לפני הקורונה. הסבר חלקי לכך קשור לנטייה של משפחות לצאת לחופשות בספטמבר, בתחילת שנת הלימודים וקרוב לחגי תשרי, יותר מאשר בחודש מרץ, שבו הלימודים בשיאן, ומתקיימות בו חגיגות פורים שבהן ילדים רוצים להשתתף. ואולם, חלק מהירידה היא גם ביחס לבחירות מועד א' שהתקיימו גם הן במרץ.

נמל התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
נמל התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

מאז שהתפרצה הקורונה מדובר בירידה דרמטית הרבה יותר בהזמנת נסיעות לחו"ל, כולל הזמנות לסוף השבוע הקרוב וליום הבחירות.

לפי נתוני טרווליסט מספר ההזמנות לטיסות לסין שנרשמו בפברואר ירד ב-95%, בטיסות למדינות מזרח אסיה נרשמה ירידה של 60% ל-80%,  בטיסות לאיטליה נרשמה ירידה של כ-50% ולשאר מדינות אירופה הירידה היא בין 5% ל-20%.

נתוני טרווליסט אינם כוללים ביטולים. בחברות תיירות שונות אישרו את הנתונים הללו ודיברו, בנוסף, על גל ביטולי טיסות. ואולם, ביטולי "חבילות הבחירות" נמצאים בירידה, כיוון שרוב החברות אינן מחזירות לנוסעים כסף על הטיסות לרוב היעדים, למעט טיסות שהוזמנו לסין, יפן, קוריאה ואיטליה שלגביהן הוצאה אזהרת מסע. בנסיבות אלה חוששים הלקוחות לבטל טיסות סמוך לזמן הטיסה.

"הישראלים נוטים להיכנס לבהלה ולבטל טיסות מיד אחרי אירועים כמו פיגועים, אבל נרגעים וחוזרים לטוס כמה חודשים אחר כך, גם ליעדים שהותקפו בפיגועים. אם יהיו בחירות רביעיות הן לא יושפעו מהקורונה"

"הניסיון מאירועים קודמים מראה שבהלת הקורונה וביטולי הטיסות יסתיימו מהר מאוד, גם אם הקורונה תמשיך להתפשט", העריך גורם בחברת תיירות.

"הישראלים נוטים להיכנס לבהלה ולבטל טיסות מיד אחרי אירועים כמו פיגועים, אבל נרגעים וחוזרים לטוס כמה חודשים אחר כך, גם ליעדים שהותקפו בפיגועים. אם יהיו בחירות רביעיות הן לא יושפעו מהקורונה".

סקר: 6.5% יוותרו על זכות ההצבעה בגלל הקורונה

האם הירידה החדה בהיקף הטיסות לחו"ל תביא לעלייה בשיעור ההצבעה? ניתן להעריך שכן, אבל היא עשויה להתקזז עם ירידה בהצבעה בשל מחלת הקורונה עצמה. לפי סקר של "מדגם", כ-400 אלף איש בעלי זכות בחירה שוקלים שלא להגיע כלל לקלפי ביום הבחירות, מתוך חשש להידבק בווירוס הקורונה.

הנסקרים נשאלו: "האם את/ה שוקל/ת, או לא שוקל/ת, לוותר על זכות ההצבעה שלך ולא להגיע לקלפי ביום הבחירות בשל החשש מנגיף הקורונה?" 6.5% מהנשאלים השיבו בחיוב. לפי הסקר, השיעור הגבוה ביותר של האנשים שחוששים להגיע לקלפי בגלל הקורונה הם דווקא צעירים – 14% מהנשאלים בגילאי 18-34, וזאת למרות שמחלת הקורונה מסכנת בעיקר מבוגרים מגיל 60 ומעלה.

הנסקרים גם נשאלו אם הם חוששים להגיע לקלפי בגלל האירועים הביטחוניים בדרום. התשובות מראות שלאירועים בדרום אין כל השפעה על הכוונה להצביע.

עוד 565 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פָּאנִיקָה

"בסיומו של שבוע דרמטי, עם התפרצות הקורונה בישראל ומטחי רקטות על יישובי הדרום, אנו מתחילים להיערך לקראת שבוע שידורים מיוחד: לראשונה בתולדות ישראל יתקיים סיבוב בחירות שלישי תוך פחות משנה, ומיד לאחריו ייפתח משפט פלילי חסר תקדים של ראש ממשלה. כתבינו כבר פרושים בכל מוקדי הפאניקה, עם כל העדכונים מזרי האימה"

עוד 1,044 מילים

פס"ד העליון בשאלת הפונדקאות: פריצת דרך במשפט החוקתי

פסיקת בית המשפט העליון אמש לאפשר לזוגות חד-מיניים ולגברים יחידים לגבש הסדר פונדקאות בישראל, מצטרפת לשורה של פסקי דין אשר דאגו לזכויות האזרח של קהילת הלהט״ב ● אך פסק הדין אתמול יוצא דופן גם מהבחינה המשפטית ● ערב הבחירות, בחר לו בית המשפט עיתוי מעניין לפרסם פסק דין חוקתי בעל השלכות מרעישות ● פרשנות

עוד 769 מילים

סקר אחרון בהחלט: גוש הימין מתחזק

נתניהו לקראת משפטו: "ממש לא מתכוון לבקש עסקת טיעון" ● פרץ: "נקים ממשלה עם כחול לבן ותמיכה של ישראל ביתנו והרשימה המשותפת"​ ● נתניהו בתגובה: "האמת נחשפה, גנץ סגר ממשלה בתמיכת המשותפת וליברמן" ● גנץ פיטר את יועצו הבכיר ישראל בכר שקרא לו "סכנה לישראל"

עוד 37 עדכונים

ליברמן מפזר פייק הערכות, והתקשורת קונה את זה

יו״ר ישראל ביתנו מקבל זמן אוויר יקר-ערך בתוכניות פופולריות בערוצי התקשורת בזכות הצהרות ונבואות, לצד סקופים ביטחוניים שאסורים בפרסום ● עד כה ליברמן הבטיח שנתניהו יפרוש, שלא תהיה ממשלה עם החרדים, לא תקום ממשלה בתמיכת הערבים, ולא יהיו בחירות רביעיות ● הוא גם הצהיר כי גנץ לא בשל לראשות הממשלה ● אז מי כן? ליברמן כמובן ● פרשנות

אביגדור ליברמן אימץ שתי דרכים שעוזרות לו להישאר רלוונטי ולהשיג ראיונות שווים בתוכניות פופולריות. הדרך הראשונה היא לעורר תקווה: ליברמן מגיע לאולפנים עם אייטמים מופרכים וניתוחים חסרי שחר שמבשרים על לכתו של בנימין נתניהו מיד אחרי הבחירות, יהיה מה שיהיה.

הדרך השנייה, שנוספת על הראשונה: ליברמן מספק סקופים מתחום עיסוקו המיניסטריאלי האחרון במשרד הביטחון, עובר עבירות צנזורה, אבל למי אכפת.

במוצאי שבת האחרונים הוא הגיע ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 וחשף את הנסיעה לקטאר של ראש המוסד ואלוף פיקוד הדרום. אתמול בבוקר כבר התאכזבו המראיינים השונים מכך שהוא לא שחרר להם עוד איזה סוד ביטחוני שכזה, אבל הסתפקו בבשורה על פי ליברמן: ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים את דרכו.

ליברמן מבטיח כך: לא יהיו בחירות רביעיות; לא תהיה ממשלת אחדות; תקום ממשלה בלי נתניהו; בממשלה הזו לא יהיו חרדים ולא ערבים. אחרי שניכה את הערבים והחרדים, וגם את נתניהו, הוא נשאר עם 90 חברי כנסת.

למה נתניהו יהיה בחוץ? כי אחרי הבחירות ראש הממשלה הולך לעסקת טיעון, מכיוון שאין לו רוב בליכוד לפסקת ההתגברות. למה הוא לא הולך לעסקת טיעון לפני הבחירות? אין לליברמן תשובה. ומי יהיה ראש הממשלה, אם לא נתניהו? ליברמן טוען שבני גנץ אינו בשל לתפקיד. מי כן בשל? ליברמן עצמו, כנראה.

כל כך הרבה שטויות והערכות סותרות. אגב, גורמים משפטיים בכירים שמעורבים בתיק נתניהו מעריכים כי ראש הממשלה פספס את ההזדמנות לעסקת טיעון, שאותה הציע לו בשעתו עו"ד יעקב ויינרוט המנוח. הטענה היא כי היום, אחרי כל המתקפות על הפרקליטות, המדינה היא זו שלא תסכים להסדר טיעון עם נתניהו. את האפשרות הזו ליברמן לא לוקח בחשבון הצר שלו, כנראה.

לליברמן יש גם שופר, ח"כ אלי אבידר. אתמול בערב שמעתי אותו בונה את הממשלה של ליברמן, מקים ומפרק בדרך מפלגות, מרחיק ומקרב פוליטיקאים ומחלק תפקידים לכל עבר.

אבידר הוא פוליטיקאי אלמוני, חבר כנסת רק מאפריל 2019, אבל בהשראת ליברמן הוא מרגיש כמו בעל הבית, גם אם מפלגתם "ישראל ביתנו" התדרדרה אתמול לשישה מנדטים בסקרים. "בימינה יש אנשים טובים, אבל יש כאלה שלא נוכל לשבת איתם", הכריז אבידר, למשל. "[בצלאל] סמוטריץ' לא יישב איתנו, אלא אם הוא ישנה את דעותיו".

בואו נעשה סדר: לליברמן אין ממשלה. הוא במגמת ירידה וחייב כותרות. גם אם נתניהו לא ישיג גוש של 61 חברי כנסת בימין – איש לא יפרק את הליכוד ויערוק לגוש המרכז-שמאל.

נתניהו הצליח להדביק לליברמן את הסלוגן "מי שמצביע ליברמן בוחר בבחירות רביעיות". ליברמן מנסה להתחמק, בונה תזה אלטרנטיבית, ומתבל אותה עם סיפורי סבתא. עצוב רק שיש מי שקונה את הסחורה הזו בתקשורת, ומסייע לליברמן להפיץ פייק הערכות.

עוד 391 מילים

הקיפאון הפוליטי והסקרים מצביעים על סיכוי גבוה לבחירות רביעיות ● לפי החוק, אם הנשיא והכנסת ימצו את כל האפשרויות להרכבת ממשלה, הבחירות אמורות להתקיים ב-22 בספטמבר - אם כי גם ה-15 בספטמבר וה-12 באוקטובר באים בחשבון ● במקרה שהח"כים יוותרו על חלק מהזמן שהחוק מקציב להם, הבחירות יתקיימו כנראה בשבוע הראשון של יולי ● זמן ישראל עושה חשבון

עוד 719 מילים

רה"מ האיטלקי מזועזע מתגובת ישראל לקורונה

בלעדי באיטליה קיבלו בהפתעה את ההודעה על עצירת הטיסות, ומתקשים להבין את חוסר האמון של ישראל כלפיהם ● ד"ר אהרן מאירוף, יועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית, לזמן ישראל: "רה"מ קונטה אמר לאנשיו כי התנהלות ישראל במשבר הקורונה תמוהה ביותר - בעיקר הפסקת הטיסות"

ממשלת איטליה והעומד בראשה המומים מהתנהלות ממשלת ישראל ואף נפגעו ממנה. כך מספר לזמן ישראל ד"ר אהרן מאירוף, שכיהן עד לאחרונה כמנהל מערך החירום של ממשלת איטליה במחוז לומברדיה, ומשמש כיום כיועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית.

לדברי מאירוף, הוא נמצא בקשר רציף ויומיומי עם מקורבי ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה. "קונטה שוחח היום עם שר הבריאות ובכירי מערכת הבריאות באיטליה ואמר, ההתנהלות של הישראלים במשבר הקורונה, בעיקר ההחלטה להפסיק את הטיסות בין המדינות, תמוהה ביותר.

״קונטה השתמש במילה 'גוועלד', ביידיש, שאותה למד ממני, ואמר, הישראלים פשוט עושים גוועלד. קונטה ונתניהו שוחחו בטלפון כמה פעמים, וקונטה אמר כי השיחות הללו לא גרמו לו להבין את התנהלות ישראל טוב יותר".

מאירוף אמר כי הוא מבין את החרדה בישראל מפני הידבקות. "אני מבין היטב את הצד של הישראלים, כי מצבים של מחלה חדשה ולא מוכרת עם הדבקה מהירה מעוררים חרדה מובנת. מצד שני, אני מבין היטב גם את התגובה של קונטה והאיטלקים, שמרגישים וחושבים שהתגובה הישראלית מוגזמת לחלוטין והיסטרית, ואני חושש שהם צודקים.

הם מרגישים שזה חוסר אמון מצד ישראל כלפי ממשלת איטליה על התפקוד שלה, שאינו במקום ואינו מגיע לה".

ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))
ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))

האם הפסקת הטיסות זה לא מה שאיטליה ומדינות אחרות עשו לא מזמן לסין? מדוע אסור לישראל לעשות זאת לאיטליה?

"בהחלט צריך לנהוג בזהירות, אבל כדאי לזכור שאיטליה איננה סין. צפון איטליה במיוחד היא אזור מתועש ועשיר, והרשויות כאן התגברו על המחלה במהירות רבה, גם בבידוד האזור הנגוע וגם בטיפול".

ובכל זאת יש שם אחוזי תמותה גבוהים מאוד יחסית לקורונה.

"החולים שנפטרו היו קשישים עם מחלות רקע. כדאי לזכור שזה אזור קר עם אוכלוסייה מבוגרת. אני לא ממליץ לישראלים לנסוע כרגע לאזור הנגוע, אבל עצירת טיסות לאיטליה היא מוגזמת לדעתי, וכנראה שגם בממשלת איטליה מרגישים ככה".

עוד 265 מילים

לנתניהו עדיף שהליכוד ינצח - אבל שהגוש יפסיד

עם 61 מנדטים, נתניהו יעמוד מול האפשרות שהיועמ״ש ובג״ץ יכריעו כי נאשם בפלילים אינו יכול להרכיב ממשלה ● לעומת זאת, עם הליכוד כמפלגה הגדולה אבל ללא אפשרות להקים ממשלה, נתניהו יישאר ראש ממשלת המעבר עוד חצי שנה לפחות ● בזמן הזה, הוא ירגיל את הציבור לאפשרות שראש ממשלה מכהן יכול במקביל לנהל משפט פלילי, עד שהמציאות תהפוך בעיני רבים לנורמה ● פרשנות

עוד 853 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה