נושא
תקשורת

הפרשן הפוליטי של "הארץ" וכתבת הבריאות "TheMarker" זכו בפרס לעיתונות כתובה ומשודרת שמחולק מדי שנתיים על ידי עיריית תל אביב

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

סוריאנו תובע את "העין השביעית" בשל סיקור תביעה שהגיש נגד דרוקר

איש העסקים הלונדוני וולטר סוריאנו, המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, תבע את העיתונאי רביב דרוקר לפני כשנה על כי שרבב את שמו של סוריאנו בפרשת המעקבים נגד בכירים במשטרה ● אתמול הגיש תביעה נוספת נגד דרוקר ונגד אתר "העין השביעית", על אופן סיקור התביעה ● עורך דינו מכחיש כי מדובר בתביעות השתקה ● דרוקר בתגובה: "תביעה מופרכת" ● העין השביעית: "סוריאנו מנסה להשתיק את הדיון אודותיו"

רביב דרוקר (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
רביב דרוקר

איש העסקים וולטר סוריאנו, הנחשב למקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיש אתמול (רביעי) לבית משפט השלום בתל אביב תביעת לשון הרע על סך 320 אלף שקלים נגד עיתונאי ערוץ 13 רביב דרוקר ונגד אתר "העין השביעית".

מדובר בפרשה שהחלה בפברואר 2018, כשמפכ"ל המשטרה דאז רוני אלשיך טען בתוכנית "עובדה" ש"חוקרים פרטיים ביצעו בשמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מעקב אחר בכירים במשטרה". בעקבות זאת, התראיין דרוקר בגלי־צה"ל ונשאל האם לסוריאנו קשר לפרשה. דרוקר טען שאלשיך התכוון בדבריו לסוריאנו, אך הדגיש באותו ראיון: "אני לא חושב שסוריאנו קשור להקלטות הללו".

בעקבות זאת, הגיש סוריאנו תביעת דיבה בסך חצי מיליון שקלים נגד דרוקר. בכתב ההגנה של דרוקר לתביעה הזאת, דרוקר חזר על הטענות נגד סוריאנו כדי להסביר על מה הן מבוססות – למרות שדרוקר עצמו כלל לא טען אותן – ועל כך סוריאנו תבע אותו שוב.

הפרשה סוקרה באתר "העין השביעית" כדוגמה ל"תביעת השתקה", עם ציטוטים מהטענות נגד סוריאנו, ועל כך שסוריאנו תבע גם את "העין השביעית".

עורך הדין אילן בומבך, שהגיש את התביעות בשמו של סוריאנו, אמר לזמן ישראל: "סוריאנו אדם פרטי ולא ציבורי וכזה הוא רוצה להיות. פתאום הגיע דרוקר, עם הטענות המופרכות שהוא מייחס לאלשיך נגד סוריאנו, וחושף את סוריאנו לעין הציבורית באופן שלילי שפוגע בו".

אבל דרוקר אמר שהטענות נגד סוריאנו לא נכונות. אז על מה אתם תובעים אותו? על דבר שבכלל לא אמר?

"אם הוא לא חושב שהטענות נכונות, למה הוא מעלה אותן? זה כמו שיגידו על מישהו: 'אמרו עליו שהוא פושע, אבל אני לא מאמין שהוא פושע'. גם לצטט לשון הרע זה לשון הרע, בוודאי כשהוא הכניס למפכ"ל אלשיך את הדברים לפה. המפכ"ל אישר לנו שהוא לא התכוון לוולטר סוריאנו. אם אלשיך היה מאמין שוולטר סוליאנו עשה דבר כזה, הוא לא היה נוקט בהליכים נגדו?"

כבר תבעתם את דרוקר פעם אחת, ועכשיו אתם תובעים אותו שוב בגלל שבכתב ההגנה הוא מגן על מה שאמר, וגם את כלי התקשורת שמסקר את התביעה. זאת לא תביעת SLAPP, השתקה, מהסוג שנועד להפחיד עיתונאים ולמנוע מהם לבקר אנשים חזקים ולפרסם עליהם דברים בכלל, גם נכונים?

"היינו בעיצומו של הליך גישור מול דרוקר וכעת בכתב ההגנה שהגיש הוא מוסיף חטא על פשע – כתב בכתב ההגנה שוולטר ביצע פריצות למחשבים. זה שקר וזה גם לא רלוונטי להגנה שלו, אז למה הוא צריך להגיד את זה?

"לגבי ׳העין השביעית׳, לא מפריע לנו שהם מסקרים פרשות כאלה, אלא האופן הבלתי-הוגן שבה הם סיקרו את הפרשה״.

האם מה שמציק לסוריאנו זה שפורסם אודותיו שהוא מקורב לנתניהו?

"לא, זה לא מה שמפריע לו. מה שמפריע לו זה שפורסמו אודותיו שקרים, ששמו הטוב נפגע, והאופן הבלתי-הוגן שבו דרוקר ו׳העין השביעית׳ הציג אותו".

"סוריאנו מעוניין להשתיק דיון על אודותיו"

רביב דרוקר מסר בתגובה: "מדובר בתובע סדרתי שבמקרה הזה תביעתו מופרכת במיוחד. הוא תובע אותי על פרסום שלא אני פרסמתי ועל כך שכלי תקשורת אחר, שאני מעריך מאוד, ציטט מכתב הההגנה שלי, שמר סוריאנו, כנראה, לא אוהב".

באתר "העין השביעית" נכתב בידיעה שבה פורסמה התביעה נגד האתר: "התביעה נגד "העין השביעית", על עצם סיקור התביעה נגד דרוקר, נותנת משנה תוקף לטענה כי סוריאנו לא באמת מעוניין בפיצוי בגין הוצאת דיבה אלא להשתיק כל דיון ציבורי על אודותיו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 595 מילים. מחכים לתגובתך.

מוזס לנתניהו: "תגיד לי מה חשוב לך"

חדשות ערוץ 2 חשפו תמלילים מחקירת מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, והקלטות של שיחות שנערכו בין מוזס לראש הממשלה ● מוזס בחקירתו: "נתניהו ביקש ממני עזרה בהרכבת הקואליציה" ● נתניהו למוזס: "המשימה שלי היא להוריד את בנט"

ארנון (נוני) מוזס מגיע לחקירה ביחידת לה״ב 433, ביוני 2017 (צילום: Roy Alima/Flash90)
Roy Alima/Flash90
ארנון (נוני) מוזס מגיע לחקירה ביחידת לה״ב 433, ביוני 2017
כתב חדשות 12 גיא פלג חשף הערב תמלילים מחקירתו של מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס, במסגרת החשדות נגדו בתיק 2000, ושל הקלטות של שיחות שנערכו בין נתניהו למוזס.

לפי הפרסום, בחקירת מוזס במשטרה התקיימו חילופי הדברים הבאים:

חוקר: ממתי אתה נפגש עם ראש הממשלה?

מוזס: לסירוגין מ-96.

חוקר: על מה נפגשתם ב-2013?

מוזס: נתניהו ביקש ממני עזרה בהרכבת הקואוליציה. הוא חשב שיש לי השפעה על תוצאות הבחירות וגם על בנט ולפיד.

חוקר: רק על זה דיברתם?

מוזס: דיברנו גם על הצפת המחירים בעיתונות ועל הרצון שלי להקטין את תפוצת "ישראל היום".

בתמליל הקלטת השיחות בין נתניהו למוזס, ששודרה הערב במהדורה, נשמעו חילופי הדברים הבאים:

מוזס: יגאל סרנה אני בכלל לא רוצה, תעשה איתו מה שאתה רוצה, מחר תשלח מכתב, תהרוג (אותו)… הלוואי שתוציא ממנו כסף תוציא ממנו מה שאתה רוצה. העניין עם שרה: אתה רואה מלחמה, אני רואה את העניין עם שרה הפוך לגמרי, בקושי רואים. ראה ביום שישי איך הייתה הידיעה על שרה.

נתניהו: אבל אתה מייצר ואחר כך אתה משנה.

מוזס: אני אומר לך בדיוק ההיפך. הידיעה הזאת הוחבאה הכי הרבה שרק אפשר בעיתון.

מוזס: עזוב את זה, שאלתי אותך מי השניים שמטרידים אותך.

נתניהו: לא אמרתי שהם מטרידים אותי, אמרתי שהם מאותרגים לגמרי.

מוזס: נו? אז אחד כבר לא מאותרג.

נתניהו: הם מאותרגים.

מוזס: תראה מה הוא כותב בפייסבוק שלו.

נתניהו: יכול להיות. אולי סוף סוף הגעת לאיזון.

מוזס: אני שואל אותך – מה חשוב לך? אמרת בפעם הקודמת בנט. אני אשאל אותך עכשיו: יכול להיות להיות שאתה אומר משהו שחשוב לך, הולכים בכיוון הזה ואחר כך אתה אומר זה לא מעניין אותי. ישבת ואמרת לי בנט, או קיי?

נתניהו: המשימה שלי בבחירות האלה, בנט, להוריד אותו ל…

מוזס: 12.

נתניהו: מתחת ל-15.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 255 מילים. מחכים לתגובתך.
צילום המחשה רשתות חברתיות (צילום: istockphoto)
istockphoto

דעה הסלבס והשופטים לשעבר נובחים - והשיירה עוברת

הרבה יותר קל ונוח לדוש בפוסטים פרובוקטיביים ברשת מאשר בחיים עצמם ● ככה אף אחד גם לא מתרגש מהבליץ של נתניהו על בג"ץ

אם לשפוט לפי השיח הנוכחי בישראל, נשיא בית המשפט העליון הוא שופט בדימוס בשם עודד אל-יגון, שרת התרבות היא ודאי כוכבנית-ריאליטי בשם רותם סלע, ראש הממשלה הוא המגיש האיכותי קובי מידן, שר הביטחון הוא הזמר הוותיק יהורם גאון, נגידת בנק ישראל היא השדרנית עירית לינור, נשיא המדינה הוא האמן יאיר גרבוז, שר החוץ הוא אורן חזן ובכירת העיתונאים בכל הזמנים היא אושרת קוטלר.

ומי הרמטכ"ל בקונסטלציה הזו? בטח איזה קצין תחזוקה מכריס, ששכחתי את שמו. אזכר בו כשיגיד משהו באמת שערורייתי. אה, וכמובן בל נשכח את גידי אורשר. מעולם לא הייתה ולא תהיה כאן אישיות שמשפיעה על חיינו באופן עמוק ומשמעותי כל כך כמו גידי אורשר.

ספק אם רבים מאזרחי ישראל יודעים מה כתוב בדוח מבקר המדינה שיצא לא מכבר (ספק אם רבים יודעים שיצא בכלל), מעטים מתעניינים בשימוע-לא-שימוע של ראש הממשלה, ועוד פחות מכך עוקבים אחרי המשאים ומתנים להרכבת ממשלה או דרישות המיליארדים של סיעות הקואליציה. יותר ממיליון מצביעים שמו גנץ בפתק ואיבדו בו עניין שנייה אחרי נאום הניצחון המביך שלו.

אבל רק תנו לנו אמירה מקושקשת של שחקן ליגה ז', ומיד אנו נדרכים ונכנסים לפעולה: ראשית נעלה אותו בדרגה ל"שחקן בכיר מאוד", נתקע משואה לידו, ונכריז על "סערה".

טקס הדלקת המשואות 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
שלושה כיסויי ראש בפריים אחד. טקס הדלקת המשואות 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

ומהי "סערה" בישראל? רצוי אמירה שקשורה בלאום, מלווה בקורטוב של גזענות מצועצעת, ובשילוב של איזו רוגטקה בעינו של סמל יהודי-לאומי חשוב: הנשיאות, הצבא, ההמנון, הדגל. ואם זה נעשה "בסמוך ל" יום אבל או חג רשמי, אז זה בכלל שיחוק.

פליטות פה או קולמוס, אמירות שערורייתיות של אנשים משועממים או סתם פרובוקציות הן כמובן סוג של תופין תקשורתי. לגיטימי לדון בהם בשולי תכניות המלל ברדיו, ובוודאי בתכניתו של עודד בן-עמי, רגע לפני שמרצינים בשמונה.

נחמד להתקשקש עם אושית התרבות-לרגע "פירה" אסייג (שכמה מחברינו השמאלנים הכתירו כמלכת הביצה, רק בגלל שאמרה משהו שלילי על שרה נתניהו – ללמדך שגם בשכשוך במי-אפסיים יש מדרגות), ובוודאי שמענג לעסוק בחליצת-שד של האחות של מייקל ג'קסון באירוע ספורט המוני.

אלא שבישראל מזמן אבדו הפרופורציות. מאייטמים רכילותיים המשייטים כתלולית קצפת מעל הקומפוט של חיינו, הפכו פוסטים מקריים של נו-באדיז למנה העיקרית, וחלקם מחזיקים במחזור התקשורתי והרשתי הרבה מעבר לכל מבצע בעזה או מדיניות של ראש ממשלה.

לא חשבתי שאזכה ליום שבו הפיד שלי כולו יהיה טבוע בפוסטים (ארוכים! מנומקים! עם מספורים!) על ה"בובו" של לינור אברג'יל, ודומני שאפילו עודד אל-יגון המום מכך שמישהו באמת סופר אותו שנים אחרי שהתרחק מכס השיפוט.

טקס הדלקת המשואות 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
די דומה לתכנית ריאליטי, לא? טקס הדלקת המשואות 2019 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

יש מי שיראה בכך סממן חיובי: הציבור מעורב, אכפת לו, כואב לו. הוא באמת מזדהה עם זכותה של אברג'יל לבנות על ראשה מגדל, ובאמת טובל ביגון על עליבותו של אל-יגון. אבל אני לא קונה את ההסבר הזה, ורואה בטפשת-הפליטה בסך הכל הרחבת הגזרות של תכניות הריאליטי, שגם הן נלקחות ברצינות בישראל הרבה יותר מאשר במדינות נורמליות בניכר.

גם ב"אח הגדול" וגרורותיו כל אמירה של אידיוט-ללא-חולצה מנותחת בחשיבות עצמית ובידענות מגוחכת מיד עם תום התכנית, כאילו שהיא עשויה לשנות משהו באורח חייו של הישראלי הממוצע.

יש מי שיראה בכך סממן חיובי: הציבור מעורב, אכפת לו, כואב לו. הוא באמת מזדהה עם זכותה של אברג'יל לבנות על ראשה מגדל. אבל אני לא קונה את ההסבר הזה

התעסקות בשטויות ובנפיחות אינה מסכנת חיים כמובן. אבל היא יוצרת תחושת-כזב כאילו "אמרתי" זהה ל"עשיתי". וכך הרבה יותר קל לדוש בפוסט בפייסבוק מאשר במהלכים, תהליכים, תקציבים או גילויים חשובים וממשיים, מהסוג שנדחק לשוליים. התוצאה היא שיח רעיל, פשטני ופחדני.

ה"זעזוע" המעושה או ההתלהבות המופרזת מכל אמירה שטחית, מגוחכים. קובי מידן רשאי להביע את אכזבתו ממדינת ישראל מבלי שיהפוך לסוכן של החמאס, עירית לינור יכולה לבקר את נשיא המדינה מבלי שתושעה מעבודתה ורותם סלע יכולה להתייחס לראש הממשלה בלי שנכתיר אותה כיורשת של שולמית אלוני.

האמירות המקריות שלהם, שחלקן ודאי נאמרו בהיסח דעת או באינסטינקט של רגע, לא צריכות להכתיב לציבור שלם את סדר היום, והעיסוק המופרז בהן לא מעיד על "אכפתיות" של הציבור, אלא דווקא על כהות חושיו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 592 מילים. מחכים לתגובתך.

ליהיא לפיד: "נאמר לי שלקחתי חלק פעיל בקמפיין של כחול-לבן"

יממה לאחר שפרסמה העיתונאית כי פוטרה מידיעות, לטענתה, "בגלל בעלה", מגיבה היום לפיד לסערה ● בשיחה עם עודד בן עמי בחדשות 12 אמרה: "האם אני צריכה לבחור בין העבודה לבעל שלי? אני חושבת שיש הליכה לכיוון של השתקה מאוד לא נעימה"

ליהיא ויאיר לפיד (צילום: תומר נויברג. פלאש 90)
תומר נויברג. פלאש 90
ליהיא ויאיר לפיד

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ליהיא לפיד: "פוטרתי מידיעות בגלל בעלי"

בפוסט שפרסמה העיתונאית ליהיא לפיד בפייסבוק, כתבה: "פיטרו אותי מהעיתון בגלל שאני אשתו של יאיר לפיד" ● לפיד החזיקה בטור אישי במקומוני ידיעות מזה 15 שנה ● לטענתה, העורכת אמרה לה: ״את לא חושבת שזה בעייתי שתחזרי לכתוב בעיתון?״ ● לפיד הבטיחה ״לא לשתוק״ לנוח הפיטורים הללו ● יאיר לפיד בתגובה: ״זה מה שקורה כשעיתון מתחיל לפחד מהשלטון״

ליהיא לפיד (צילום: משה שי/פלאש 90)
משה שי/פלאש 90
ליהיא לפיד

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

פוטין חתם על חוק שיאפשר לו לנתק את רוסיה מהאינטרנט

חוק חדש יאפשר לסוכנות ממשלתית לנתק את החיבור העולמי תוך יצירת רשת רוסית בלבד ● על פי טענות הממשלה, החוק נכתב במטרה להתמודד עם איומי סייבר

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בעת ביקורו בישראל (צילום: מארק ישראל סלם/פלאש90)
מארק ישראל סלם/פלאש90
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בעת ביקורו בישראל

עוד התדרדרות במצב התקשורת החופשית ברוסיה: הנשיא ולדימיר פוטין חתם אתמול (רביעי) על חוק חדש שיאפשר את ניתוקה של המדינה מהרשת העולמית.

על פי סוכנות הידיעות הרוסית הממשלתית, מטרת החוק, שייכנס לתוקפו בנובמבר, היא להגן על רוסיה ממתקפות סייבר מחוץ למדינה, באמצעות יצירת "רשת מאובטחת ומתפקדת של אינטרנט מקומי".

החוק יוצר מחלקת ניטור תחת חברת הטלקום הרוסית, שתפקידה יהיה לדאוג לזמינות של האינטרנט במצבי חירום, ובסמכותה יהיה לדרוש מהספקיות לנתק  לחלוטין את רוסיה מהאינטרנט העולמי ולהפוך את הרשת לרוסית בלבד.

באפריל פוטין הבטיח כי האינטרנט יהיה תמיד חופשי ברוסיה, אולם סייג את דבריו ואמר כי חשוב גם להתמודד עם איומים של פשעי סייבר ותוכן לא חוקי ש"עשוי לאיים על זכויות אדם ואינטרסים של המדינה".

הצעת חוק ממרץ השנה מאפשרת לכלוא ל-15 יום אזרחים רוסים שמעליבים באינטרנט אנשי ציבור או מפיצים פייק ניוז.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 128 מילים. מחכים לתגובתך.

דבר העורכת למען האמת

״זמן ישראל״ הוקם במטרה לחזק את הדמוקרטיה הישראלית ומתוך נאמנות לאמת ולקוראי האתר בלבד ● זהו ניסיון אמיתי ותמים לעשות עיתונות קלאסית - אמינה, מעמיקה, מאתגרת, נטולת פניות או פחד - בכלים חדשניים ● ברוכים הבאים ל״זמן ישראל״

העידן הדיגיטלי, אילוסטרציה (צילום: DisobeyArt / iStock)
DisobeyArt / iStock
העידן הדיגיטלי, אילוסטרציה

בסתיו 2015 טסתי לרומניה, לנסיעת עבודה. באחד הערבים פגשתי עורכת בכירה לשעבר באחד העיתונים היומיים שם, שנסגר זמן קצר קודם לכן. היא ציירה תמונה עגומה על מצב העיתונות במדינתה, מאז נפילת שלטון צ׳אוצ׳סקו כ-25 שנים קודם לכן.

"בשנים שחלפו", היא סיפרה, "נחשפו עוד ועוד סיפורים על שיתוף הפעולה של התקשורת עם השלטון, והאמון של הציבור בכל כלי התקשורת אבד ללא תקנה".

הצעירים במדינה, אמרה, כבר לא קונים עיתונים, לא נכנסים לאתרי חדשות ממוסדים, לא צופים במהדורות החדשות בטלוויזיה. במדינה עם כ-20 מיליון תושבים, סך הקריאה בכלי התקשורת הכתובים – בפרינט או באינטרנט – מסתכם במאות אלפים בודדות; הרייטינג של שידורי האקטואליה בתקשורת האלקטרונית הוא אפסי.

ובמקום שבו אין תקשורת, צומחת תשתית לתיאוריות קונספירציה ולהפצת מידע לא בדוק. ברומניה, הפייק ניוז זה העיתונות היומיומית.

כמה חודשים אחרי שביקרתי שם, קראתי דיווחים על התפרצות מחלת החצבת ברומניה – התפרצות שהפכה את רומניה לכן השיגור של המחלה אל רחבי אירופה ושאר העולם. בין הסיבות שפורטו להתפרצות המחלה: העדר מידע נפוץ על סכנות המחלה, וגידול במספר מתנגדי החיסונים אשר נשענים על תיאוריות קונספירציה ומפיצים מידע שגוי וכוזב.

ככה נראית מדינה שאין לה עיתונות חזקה ועצמאית.

נאמנים לאמת

כשדיוויד הורוויץ החליט להקים את "זמן ישראל", הוא הציב בפנינו מטרה אחת: לחזק את הדמוקרטיה הישראלית ולהיות נאמנים לאמת ולקוראי האתר בלבד.

בשנים האחרונות, ראינו כיצד חופש העיתונות בישראל מוטל שוב ושוב בספק – בין אם בשל התערבות פוליטית או בגלל התערבות מסחרית; בין אם כתוצאה מלחצים מבחוץ או כאלו מבפנים – והמוניטין של כלי תקשורת מרכזיים ניזוקו באופן מובהק ומדאיג.

יש שפע של עיתונות טובה בארץ, אבל מצבה של העיתונות בכללותה, והתדרדרות האמון של הציבור בה, צריך להדאיג כל מי שחרד לעתיד ישראל כדמוקרטיה חזקה וחופשית

יש, כמובן, שפע של עיתונות טובה ועיתונאים מצוינים בישראל, אבל מצבה של העיתונות בכללותה, והתדרדרות האמון של הציבור בה, צריך להדאיג את כל מי שחרד לעתידה של מדינת ישראל כדמוקרטיה חזקה וחופשית.

במידה רבה, הקמת "זמן ישראל" היא ניסיון אמיתי ותמים לעשות עיתונות קלאסית – אמינה, מעמיקה, מאתגרת, נטולת פניות או פחד – בעידן המודרני, תוך התחייבות לקוראים שלא נתקפל מול גורמים בעלי כוח, ונפרסם את כל האמת, ככל שנצליח לגלותה.

תוכן מקורי ומעמיק

"זמן ישראל" אינו אתר של חדשות מתפרצות, ואיננו מתיימרים לסקר את כל מה שקורה בארץ ובעולם מסביב לשעון.

אם יש משהו שלא חסר בישראל, זה חדשות שוטפות. קשה לחשוב על מדינות נוספות שכל ערוצי השידור המסחריים בה מקדישים את מרבית שעות הערב שלהם למהדורות חדשות, אחת אחרי השנייה, כמו בישראל. ואין דוגמה למדינה נוספת שבה שידורי האקטואליה ברדיו הם המואזנים ביותר, מתחנה לתחנה.

מצד שני, דווקא על רקע ההתמכרות הציבורית לאקטואליה, מאכזב לראות כמה מעט משאבים מושקעים בעבודות תחקיר ומחקר; איך דעות ומבזקים וראשים מדברים באים על חשבון ביקור בארכיון, שיחות עם מקורות, ויציאה לשטח.

הבחירה הראשונה, אם כן, שעשינו בהקמת "זמן ישראל" היא להשקיע פחות בחדשות מתפרצות ויותר בתוכן אקטואליה מקורי ומעמיק.

זנחנו גם את מבנה הערוצים הסטנדרטי שנמצא בכל עיתון וכלי תקשורת ממוסד – חדשות, ספורט, תרבות, רכילות, דעות וכו' – לטובת התמקדות בפוליטיקה, כלכלה, חברה ושלטון החוק.

נושאי הליבה שבהם נתמקד בשלב זה הינם קשרי הון ושלטון, דת ומדינה, אי סדרים ושחיתויות ברשויות הציבוריות, שחיקת מעמדם של שומרי הסף, וסיקור אוכלוסיות שאינן מיוצגות מספיק.

נושאי הליבה שבהם נתמקד הינם קשרי הון ושלטון, דת ומדינה, אי סדרים ושחיתויות ברשויות הציבוריות, שחיקת מעמדם של שומרי הסף, וסיקור אוכלוסיות שאינן מיוצגות

מערכת מקצועית

מערכת ״זמן ישראל״ כוללת עיתונאיות ועיתונאים ותיקים וחדשים יחסית בתחום. בנינו צוות של אנשים בעלי חשיבה עצמאית, ביקורתיים, סקרנים ומקצועיים.

בראש המערכת, לצדי, עומדים עורכת המשנה אילת צור וסגן העורך נעם עינב.  חברים איתנו במסע חברי המערכת הקבועים: אירה אימרגליק-טולצ׳ין, אמיר בן-דוד, אלון הדר, אבנר הופשטיין, אנאבל זמיר, שלום ירושלמי, נועם כהן, אביב לביא, אביב מזרחי, רונה מלכין ועומר שרביט. כותבים נוספים שיתרמו ל״זמן ישראל״ כוללים את יצחק בן-חורין, אמיר בר-שלום, עידוא דגן, אביעד הומינר-רוזנבלום, יעל ערבה, ערן הילדסהיים ואחרים.

אם גם אתם רוצים להצטרף למערכת, או להציע רעיון לכתבה מפעם לפעם, מאד נשמח לשמוע מכם.

עיתונות בגלילה

בחרנו לבנות את "זמן ישראל" אחרת מכל אתר חדשות ואקטואליה, ולבחור דווקא בפורמט של פיד — כמו בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ושאר אתרי המדיה החברתית — מתוך הבנה שככה כולנו גולשים היום באינטרנט. ככה צורכים מידע, ככה משתפים אותו.

הימים שבהם קוראי עיתונים נאלצו לדפדף כדי להגיע לידיעה חשובה, או הימים שבהם גולשי אתרים פשוט הקליקו על ידיעה אחת ופספסו בדרך את כל השאר – כל הדרכים הללו לצרוך מידע כבר לא רלוונטיות. גם לא הצורך לחכות שעמוד חדש ייטען כדי לקרוא כתבה, או לחזור אחורנית לעמוד הקודם. ובאמת, מתי בפעם האחרונה הקלקתם על כפתורי ה"אחורנית" או "קדימה" של הדפדפן?

אין עמוד בית ועמוד כתבה, יש רק פיד. איך שלא תיכנסו לאתר, בין אם בכתובת הראשית או דרך לינק לכתבה ספציפית, תקבלו את כל התוכן של האתר בגלילה מתמשכת

הפעולה השכיחה ביותר שכולנו עוסקים בה היא: גלילה. בין אם זה באמצעות עכבר או פשוט עם האצבע, צריכת תוכן בעולם הדיגיטלי הפכה לפעולה של גלילה אינסופית, תוך עצירה פעם בפעם להתעמקות. בנינו את "זמן ישראל" לפי ההתנהגות הזו בדיוק.

כתבות של "זמן ישראל" יוצגו כבר בפיד עצמו – אין עמוד בית ועמוד כתבה, יש רק פיד. איך שלא תיכנסו לאתר, בין אם בכתובת הראשית או דרך לינק לכתבה ספציפית, תקבלו את כל התוכן של האתר בגלילה מתמשכת.

אייטמים קצרים יחסית יופיעו עם כפתור "הרחבה", המאפשר המשך קריאה והוספת תגובות מבלי לעזוב את הפיד; כתבות ארוכות יותר תופענה עם כפתור "לכתבה המלאה" – הפותח את הכתבה במלואה בפופאפ, מה שמאפשר סגירת הכתבה לאחר הקריאה והמשך הגלילה באותו מקום בפיד בדיוק.

בנוסף, נשלב בפיד ידיעות מאתרים אחרים – כשאנו מאמינים שהנושא והידיעה חשובים; וכן סטטוסים על נושאים שנדמים לנו מעניינים או מצחיקים, מרגיזים או מרגשים, ולא בהכרח מצדיקים כתבה שלמה. שיתוף של וידאו, אמירה סאטירית על דברי פוליטיקאי, המלצת קריאה של פוסט מעניין – מה שאנחנו עושים ממילא ביום-יום ברשתות החברתיות.

לכל אייטם יש לינק ישיר, כך שניתן לשתף כל יחידה ויחידה של הפיד ישירות, בין אם ברשתות החברתיות או בווטסאפ או באימייל. וזה כולל גם את התגובות שלכם.

בואו לכתוב אצלנו

"זמן ישראל" הוא גם שלכם. בעידן הנוכחי, שוק הדעות הוא פתוח, ובחברה דמוקרטית וחופשית הוא חייב להיות פתוח לכולם. ועכשיו הגיע הזמן שלכם להביע את דעתכם. התחברו לאתר, הוסיפו תגובות. כיתבו פוסטים.

התגובות ב"זמן ישראל" דורשות התחברות – בין אם באמצעות פייסבוק או טוויטר – ובהכרח זיהוי מלא של הכותב. בעידן הנוכחי, כשכולנו כותבים בשם מלא את דעותינו בכל פורום אפשרי, לא ברור למה דווקא הטוקבקים באתרי האקטואליה ממשיכים לאפשר אנונימיות ורמת שיח נמוכה כל כך. אנחנו מעדיפים לשאוף לאיכות על פני כמות.

אם יש לכם מה להגיד על החברה הישראלית, על יהדות, על המצב הפוליטי, על הכלכלה, על משפט וחוק וכדומה – אנחנו מאד נשמח אם תצטרפו לכותבי הפוסטים באתר שלנו

ההתחברות ל"זמן ישראל" מאפשרת גם, לאלו המעוניינים לא רק להגיב אלא גם ליזום, לכתוב פוסטים באתר – להביע דעה, להציע זוויות ראיה אחרות, לבקר, לספר, לעורר דיון. יש לנו זמן לכולם, וכל מגיבה או כותב יקבלו מאיתנו זמן אישי: פיד המרכז את כל הפוסטים והתגובות (ולפעמים גם כתבות) של הכותב/ת.

אם יש לכם מה להגיד על החברה הישראלית, על יהדות, על המצב הפוליטי, על הכלכלה, על משפט וחוק וכדומה – אנחנו מאד נשמח אם תצטרפו לכותבי הפוסטים. את הפוסטים הטובים אנחנו נשלב בפיד המרכזי – ואת המצוינים שבהם אף נקדם כמו כל כתבת מערכת.

לחצו כאן להתחברות והגשת פוסט לפרסום

בקרוב: גיא זהר פותח את היום

בעתיד הקרוב נשיק גם את "היום שיהיה" – הניוזלטר היומי של גיא זהר ו"זמן ישראל", מהדורה שטרם נראתה כמוה בישראל. ההרשמה (בחינם, כמובן) לקבלת הניוזלטר פתוחה כבר עתה – רק צריך להכניס כתובת אימייל, ותמיד אפשר להסיר אותו מהרשימה – ואנחנו ממש נרגשים לקראת שליחת האימייל הראשון, בעוד שבועות ספורים. אל תחמיצו.

גיא זהר גיא זהר

בואו להשפיע

אנו משיקים את האתר כשהוא בתקופת הרצה. במשך השבועות והחודשים הקרובים נשיק את כל הכלים הטכנולוגיים שאנחנו עמלים עליהם עתה, אבל ייקח זמן עד שנגיש לכם מוצר שלם, נטול פגמים וחוסרים. למעשה, רוב הסיכויים שזה לא יקרה אף פעם – הדרך אל ה"טוב מאד" היא תמיד קצרה בהרבה מהדרך שנותרה עד ל"מצוין". והדרך אל השלמות לעולם איננה נגמרת.

תהליך ההקמה של "זמן ישראל" מזמן לכם הזדמנות להשפיע על פיתוח האתר ולהשתתף בעיצוב זהותו. באפשרותכם להפוך את "זמן ישראל" לאתר האקטואליה שמשרת אתכם, וזה רק דורש מכם להעיר לנו, להציע, לבקר, לתקן, לשאול – וכמובן, אם תרצו, להגיב לכתבות ולהעלות פוסטים משלכם.

אנחנו, מצידנו, מלאי כוונות טובות ותקוות גדולות. רק תנו לנו זמן, ואנחנו ניתן לכם את זמן ישראל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
24
עוד 1,308 מילים ו-24 תגובות. מחכים לתגובתך.

הנה באנו הביתה

דיוויד הורוויץ, העורך הראשי של קבוצת The Times of Israel, מספר על ההצלחה של האתר באנגלית בשבע השנים מאז שהוקם - והמטרות שהציב ל״זמן ישראל״, אתר האקטואליה העברי החדש של הקבוצה

ארוע של The Times of Israel (צילום: ג׳סיקה שטיינברג / The Times of Israel)
ג׳סיקה שטיינברג / The Times of Israel

דיוויד הורוויץ, העורך הראשי של קבוצת The Times of Israel, מספר על ההצלחה של האתר באנגלית בשבע השנים מאז שהוקם - והמטרות שהציב ל״זמן ישראל״, אתר האקטואליה העברי החדש של הקבוצה

היום, יותר משבע שנים אחרי שהשקנו את אתר The Times of Israel, אנחנו שבים, במידה רבה, "הביתה".

כש"הטיימס אוף איזראל" עלה לאוויר, בפברואר 2012, שמנו לנו כמטרה להיות ספק תוכן עצמאי, מהיר ואמין של חדשות, פרשנויות ודעות – על ישראל, המזרח התיכון והעולם היהודי – עבור דוברי אנגלית.

רבים מבין קוראי האתר, ניחשנו, יבואו מקרב מאות אלפי תושבי ישראל שאנגלית היא שפת האם שלהם. אבל רוב הקוראים, כך הנחנו, יהיו גולשים מרחבי העולם אשר יש להם זיקה רגשית עמוקה למתרחש בישראל, באזור וביהדות התפוצות, ואשר, קיווינו, יעריכו את הסיקור שהמערכת הירושלמית שלנו תספק להם.

בתקופה קצרה יחסית, ״הטיימס אוף איזראל״ הפך לאתר עם יותר מארבעה מיליון קוראים, הצורכים כ-25 מיליוני עמודים בכל חודש

וכך היה. בתקופה קצרה יחסית, ״הטיימס אוף איזראל״ הפך לאתר חדשות המשרת מיליוני קוראים – ממוצע של יותר מארבעה מיליון, הצורכים כ-25 מיליוני עמודים באתר בכל חודש.

באופן טבעי, הרוב המכריע של קוראי האתר מגיע מחוץ לישראל – יותר מ-50% מהקוראים הם בצפון אמריקה – ובערך שישית מהגלישה באתר היא בתוך ישראל.

האמנתי אז (ואני עדיין מאמין) שהארץ הקטנה הזו שלנו – תוססת ופורחת, אך לנצח מאותגרת ומעוררת מחלוקת – זקוקה לאתר חדשות שיציע עדכונים לכל אדם, בכל מקום, במשך 24 שעות ו-7 ימים בשבוע.

דיוויד הורוiיץ (מימין) עם נשיא המדינה דאז שמעון פרס
דיוויד הורוביץ (מימין) עם נשיא המדינה דאז שמעון פרס

אתר שיהיה הוגן ועל-מפלגתי בדיווחיו, ויציע מגוון רחב של דעות ותובנות בפלטפורמת הבלוגים פורצת הדרך שלו. ״הטיימס אוף איזראל״ כחלון המשקיף אל נעשה בישראל, עם זכוכית שקופה ככל שמתאפשר לנו.

כפי הנראה, מיליוני הקוראים של ״הטיימס אוף איזראל״ מסכימים עם ההגדרה הזו.

ככל שקהל הגולשים ב״טיימס אוף איזראל״ גדל, הרחבנו את פעילות האתר לשפות נוספות – צרפתית, ערבית ופרסית – עם אותן כוונות, של אספקת מידע אמין לקוראים המתעניינים בישראל אבל לא בהכרח דוברים את שפתה הרשמית.

צוות העיתונאים ב״זמן ישראל״, הם ישראלים החיים בארץ, שאכפת להם מגורל המדינה, ולא לוקחים את קיומה כמובן מאליו

היום, אנחנו שמחים להציג את ״זמן ישראל״ – אתר האקטואליה בעברית של קבוצת ״הטיימס אוף איזראל״. חזרנו הביתה.

לא חסר בישראל סיקור חדשותי בעברית. חדשות מתפרצות מופיעות בתוך שניות במספר אתרים, וכל מגזר פוליטי או חברתי בארץ מספק תוכן משלו בכל פלטפורמה אפשרית. יש הרבה עיתונות מצוינת. היקף הסיקור החדשותי בישראל הוא עצום. עם ״זמן ישראל״, אנחנו שואפים לתרום לשיח הציבורי יותר עומק, נחישות וחשיבה מקורית.

במהלך השנים, הוספנו למערכת ״הטיימס אוף איזראל״ יותר עיתונאים, והגענו למסקנה שעם כל הסיקור של ישראל בתקשורת העולמית, המרוכז רובו ככולו ביחסי ישראל והפלסטינים, ועם כל הסיקור המקומי בישראל עצמה, שלא פעם עסוק ברדיפה אחר כותרת ועוד כותרת, חלק נרחב ממה שמתרחש במדינה לא מסוקר דיו ואיננו ידוע מספיק לציבור.

דווקא ״הטיימס אוף איזראל״, באנגלית, הוא זה שסיפק כמה מסיפורים החשובים ביותר על תעשיית ההיי-טק של ישראל. ״הטיימס אוף איזראל״ השקיע במשך שנים משאבים בסיקור היחסים המורכבים של יהדות התפוצות עם מדינת ישראל. ״הטיימס אוף איזראל״ תיעד את פעילות הסייבר והפצת הפייק ניוז שמשפיעים עדיין על החברה הישראלית.

דיוויד הורוויץ, משמאל, מופיע בפני ועדת ביקורת המדינה בכנסת בדיון על הונאת האופציות הבינאריות, בינואר 2017. (צילום: Luke Tress / The Times of Israel)
דיוויד הורוויץ, משמאל, מופיע בפני וועדת ביקורת המדינה בכנסת בדיון על הונאת האופציות הבינאריות, בינואר 2017. (צילום: Luke Tress / The Times of Israel)

היה זה ״הטיימס אוף איזראל״ שפירסם כמה מהתחקירים המעמיקים והנרחבים ביותר על מהות האשמות השחיתות כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. וזה היה ״הטיימס אוף איזראל״, באנגלית, שחשף ובסופו של דבר הביא לחקיקה נגד האופציות הבינאריות – תעשיית שחיתות בהיקף של מיליארדי דולרים שפרחה כאן במשך כעשור וגבתה קרבנות רבים מסביב לעולם.

צוות העיתונאים ב״זמן ישראל״, כמו חבריהם במערכת ״הטיימס אוף איזראל״, הם ישראלים החיים בארץ, שאכפת להם מגורל המדינה, ולא לוקחים את קיומה כמובן מאליו.

יש הרבה עיתונות מצוינת בישראל. עם ״זמן ישראל״, אנחנו שואפים לתרום לשיח הציבורי יותר עומק, נחישות וחשיבה מקורית

כדי שישראל תשרוד ותשגשג, היא צריכה לעמוד באתגרים שעומדים בפניה במישור העולמי, להגן על עצמה ולהביס את אויביה. אבל ישראל צריכה גם לקיים את ההבטחה הכפולה, בקיומה כמדינה לעם היהודי וכמדינה דמוקרטית.

השנים הבאות יהיו טעונות במישורים הללו. עיתונות אמינה, עיתונות רצינית, עיתונות עצמאית, עיתונות מעמיקה – תהיה הכרחית יותר מתמיד.

״זמן ישראל״ הוקם על מנת לספק עיתונות כזו בדיוק.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 590 מילים ו-2 תגובות. מחכים לתגובתך.

להחשיך או לא להחשיך?

חצי גמר האלופות בין ליברפול לברצלונה נופל על יום השואה ברביעי הבא, הגומלין ביום הזכרון ● מי שירצה לראות בכל זאת, יצטרך להתחבר לאתרים פיראטים ברשת

ליאונל מסי, שחקן כדורגל בברצלונה (צילום: AP Photo / Manu Fernandez)
AP Photo / Manu Fernandez
ליאונל מסי, שחקן כדורגל בברצלונה

בשבועיים הקרובים ייפגשו ליברפול וברצלונה פעמיים במסגרת חצי גמר ליגת האלופות. הצופים בישראל לא יוכלו לראות את המשחקים, אלא אם יתחברו לאתרים פיראטים ברשת.

המשחק הראשון יתקיים בקאמפ נואו ב-1 במאי, יום רביעי הבא, ערב יום הזכרון לשואה. אם זה לא מספיק, משחק הגומלין באנפילד יתקיים ב-7 במאי, יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.

מסי בכותל (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
מסי בכותל (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

עמית לוונטל, מ״ישראל היום״, אמר בראיון לכאן ב' כי החשכת המסך היא טעות. לעומתו, טען שדר הספורט של הערוץ, אורי לוי, כי אין כאן בכלל שאלה ולא צריך לשדר.

הצופים יצטרכו להתנחם בחצי הגמר השני, המסקרן לא פחות, בין טוטנהאם לאייאקס. המשחק הראשון של ה"דרבי היהודי" יערך בלונדון ב-30 לאפריל, יום שלישי הקרוב, ומשחק הגומלין ביום העצמאות, ה-8 למאי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 109 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה