הבדואים בדרום נאבקים על זכותם להצביע בכפרים שלהם בבחירות:

"אנחנו בני אדם, והמדינה מתייחסת אלינו כמו לחיות"

ב-2 מרץ ייאלצו תושביהם של 36 כפרים בלתי מוכרים בנגב להרחיק מחוץ למקום מגוריהם, כדי להשתתף במשחק הפוליטי ● מדובר ב-80 אלף מצביעים, אך בוועדת הבחירות המרכזית מסרבים לספק להם קלפיות ● המאבק על ההצבעה הוא רק אחד מיני רבים שם: כל עמוד חשמל, כל כביש, כל כיתה וכל מרפאה מגיעים לבג"ץ - שלא תמיד מצליח להבטיח את אספקת השירותים החיוניים לכפרים ● וכיצד מגיבים ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים לטענות ולקשיים הרבים של התושבים? "הכל שקרים וכזבים שאין להם קשר למציאות"

  • הפגנה בצומת הכניסה לא-זרנוג. ינואר 2020 (צילום: עומר שרביט)
    עומר שרביט
  • הפגנה בצומת הכניסה לא-זרנוג. ינואר 2020 (צילום: עומר שרביט)
    עומר שרביט
  • מוחמד אבו קוידר בחצר ביתו בכפר א-זרנוג (צילום: עומר שרביט)
    עומר שרביט
  • עלי אל קרינאווי בחממה של בית ספר התיכון בכפר לאלזורנוג (צילום: עומר שרביט)
    עומר שרביט
  • איב טנדלר בהפגנת הבדוואים. ינואר 2020 (צילום: עומר שרביט)
    עומר שרביט
  • האחים אמיר ומוחמד אבו קוידר (צילום: עומר שרביט)
    עומר שרביט
  • הפגנה של בדוואים בצומת הכניסה לא-זרנוג. ינואר 2020 (צילום: עומר שרביט)
    עומר שרביט

בירידה מהכביש הראשי בין באר שבע לדימונה יש פנייה לכפר הזה, אבל אין שילוט. גשר צר מדי עובר מעל מסילת רכבת, וכשחוצים אותו נכנסים פנימה. הסיבה היחידה שבכלל יש כאן כביש היא בית ספר שהוקם לפני כמה שנים בכניסה לכפר, מצד שמאל. עמוד חשמל אחד לידו, מדרכה ופח צפרדע ירוק, היחידים בכל הכפר.

המדינה נאלצה להסכים לבניית בית הספר הזה לאחר עתירה לבג"ץ, והודות לכך נסלל גם קטע הכביש הזה, והתאפשר חיבור של ביה"ס לחברת חשמל, ושלו בלבד. מולו יש מרפאה, אך היא לא מחוברת לעמוד החשמל שנמצא מטר ממנה, אלא פועלת על גנרטורים, שצריכים לפעול כל הזמן על סולר יקר, כדי לקרר תרופות.

הפגנה שנערכה השבוע בכניסה לכפר א-זרנוג במחאה על הריסות בתים. ההפגנות התקיימו בעשרות צמתים ברחבי הפזורה (צילום: ללא)
הפגנה שנערכה השבוע בכניסה לכפר א-זרנוג במחאה על הריסות בתים. ההפגנות התקיימו בעשרות צמתים ברחבי הפזורה (צילום: ללא)

אחרי כמה מטרים מסתיים כביש האספלט. מכאן והלאה אין מדרכות ומתחילה דרך עפר, שאפשר לעלות איתה צפונה לכביש באר שבע-ערד.

הדרך הזו נעשתה צרה מדי במשך השנים, בגלל בתי מגורים שנצמדו קרוב מדי אליה. בהמשך יש מערום עפר באמצע הכביש, זכר לכיכר שנהרסה כאן לאחרונה, בגלל שגם הבנייה שלה לא הייתה חוקית.

מכאן והלאה החשמל מגיע רק מפאנלים סולריים, שמקבלים מעט מדי שמש בחורף, והמים עולים ביוקר הודות לחיבור פרטי לצינור של מקורות, מחוץ ליישוב. ביוב מאולתר הולך לבורות ספיגה, או לוואדי הסמוך.

מימין יש חנות מכולת, אין בה פירות וירקות, אבל בכניסה יש כמה תרנגולות שתחובות אחת על השנייה בכלוב קטן מדי, מחכות ללקוח שיקנה אותן לשחיטה ביתית. המכולת היא מבנה לא חוקי שאמור להיהרס בכל רגע, כמו חלק גדול משאר המבנים בכפר.

חנות מכולת בכפר א-זרנוג בנגב (צילום: עומר שרביט)
חנות מכולת בכפר א-זרנוג בנגב (צילום: עומר שרביט)

בתחילת מרץ, מיותר לציין, לא תהיה כאן קלפי כמו בכל שאר הכפרים הלא מוכרים, והתושבים ייאלצו להרחיק לתל שבע, או עשרות קילומטרים למקומות אחרים, כדי לממש את זכותם היחידה להשתתף במשחק הפוליטי. בחירות מוניציפליות הרי אין להם, כי הכפר לא מוכר כיישות חוקית.

זה, בגדול, הסיפור של כפר א-זרנוג, שמאכלס בסך הכל כ-5,500 איש, ושל 36 כפרים בלתי מוכרים נוספים בנגב, בהם חיים כ-80,000 בדואים.

מחאה על הריסת הבתים

ביום שלישי האחרון התקיימו הפגנות בעשרות צמתים ברחבי הפזורה, במחאה על הריסות הבתים, ובעיקר נגד מי שהם רואים כאויב שלהם – רשות הבדואים, והעומד בראשה, יאיר מעיין.

מאות גברים מלווים בילדים עזבו הכל באמצע היום, כדי לדחות את סמכות הרשות להמשיך בהרס של כ-2,500 בתים בשנה, רובם בפאתי הכפרים הלא מוכרים, במקומות שלכאורה מפרים את הסטטוס קוו.

עומר שרביט
הפגנה בצומת הכניסה לא-זרנוג. ינואר 2020

אחת ההפגנות האלה התקיימה בצומת הכניסה לא-זרנוג. הכרוז עם המגפון תיזמר את הקריאות:

"אין כפר לא מוכר / זה שקרים של המשטר,
כן, כן להכרה / לא, לא לעקירה".

השלטים שהונפו שם כללו ססמאות נגד רשות הבדואים, "יאיר מעיין ימין מסוכן", ו"רשות הבדואים פועלת בשיתוף עמותת רגבים".

שתי הנשים היחידות בהפגנה היו חיה נוח, מנכ"לית פורום דו קיום בנגב, תושבת עומר, ואיב טנדלר, רכזת שטח של הארגון וסטודנטית לגאוגרפיה מבאר שבע. באתר שלהם אפשר גם לראות מפה של הכפרים האלה, שאי אפשר לאתר במפות אחרות.

הנקודות האדומות במפה מסמנות את מיקומם של 36 כפרים בלתי מוכרים של הבדוואים בנגב. (צילום מסך מאתר dukium.org)
הנקודות האדומות במפה מסמנות את מיקומם של 36 כפרים בלתי מוכרים של בנגב. (צילום מסך מאתר dukium.org)

הן תומכות במאבק של הכפרים הלא מוכרים, וטוענות שהמדינה מתעלמת מהם מסיבות פוליטיות וגזעניות. "הם זכאים לשירות ממשרדי הממשלה ולא להיות כפופים לרשות מפקחת שנועדה לכפות עיור כפוי, עקירה ופחד", נאמר בהודעה שהוציא הפורום לקראת ההפגנות.

עטיה אל-עאסם הוא יו"ר מועצת הכפרים הלא מוכרים. במהלך ההפגנה הוא רושף זעם על הטרטור של ההצבעה בקלפיות מרוחקות, ועל ההתעמרות של המדינה, לדבריו, בתושבי הכפרים.

לטענתו, זה נעשה בשירות גורמי ימין, ובראשם עמותת רגבים, שמצהירה על עצמה כמי ששומרת על "אדמות העם היהודי" ואוצרות הטבע שלו, ומונעת "השתלטותם של גורמים זרים" על משאבים אלה.

"היינו פה לפני קום המדינה ופתאום נהפכנו להיות פולשים ולא חוקיים. היישוב הזה שמולך, אבו-תלול, קיבל הכרה לפני 14 שנה, אבל הוא דומה לכל הכפרים הלא מוכרים האחרים. רק מקשים עלינו את החיים"

אל-עאסם: "אנחנו רוצים להגיד לרגבים להפסיק לרדוף אותנו. זו תנועה אנטי ערבית ואנטי בדואית, שלא רוצה לראות אותנו באזור הזה. החבר'ה מרשות הבדואים ובראשם יאיר מעיין עובדים תחת פיקודה. המדינה דואגת להצבעה של הימאים בלב הים, לעצורים בבתי הסוהר, למאושפזים בבתי החולים, אבל דווקא לבדואים לא מאפשרים להגיע לקלפיות".

בוועדת הבחירות המרכזית מסרבים לצאת מהשטאנץ ולשקול הצבת קלפיות ניידות עם מעטפות כפולות. הם מסרו בתגובה כי הבדואים בפזורה חסרי כתובת מגורים מוכרת, ולכן ישויכו להצבעה ביישובי קבע מוכרים.

על-עאסם מצביע על היישוב שמעבר לכביש, אבו-תלול, שדווקא קיבל הכרה, אך גם הוא נשאר כמעט באותו מצב.

"היינו פה לפני קום המדינה ופתאום נהפכנו להיות פולשים ולא חוקיים. היישוב הזה שמולך, אבו-תלול, קיבל הכרה לפני 14 שנה, אבל הוא דומה לכל הכפרים הלא מוכרים האחרים. טוענים שרוצים לשפר את החיים שלנו, אבל עובדים הפוך, ורק מקשים את החיים.

"יאיר מעיין רוצה לרכז את הבדואים במקום אחד, וכדי לאכוף את החוק נגד הבדואים הוא משתמש בכל הזרועות של המדינה, כמו הסיירת הירוקה ויחידת יואב, שהוקמה רק לצורך הזה.

"כל התקציב שהמדינה מזרימה כאילו לבדואים עוצר שם, ברשות וביחידות של ההריסות ואבו תלול מוכיח את זה – אפילו כניסה אין לו. אמנם יש שם בית ספר תיכון, אבל הוא נבנה רק דרך בג"ץ. משרד החינוך, משרד הפנים והרשות לא רצו להקים את בית הספר. זה המצב. הם מגייסים את כל העיתונות נגדנו, מחשיכים את התמונה של הבדואים, ומציירים את הבדואים כעבריינים, בזמן שהם במצב קשה מאוד ומי שמקשיח אותו זה הרשות".

על כל דבר צריך להגיש עתירה

מוחמד אבו-קוידר, נשוי עם שלושה ילדים, גדל בא-זרנוג וגר בכפר גם היום. הוא מדבר על כך שעל כל שטות שלשאר האזרחים נראית מובנת מאליה, הכפר שלו היה צריך לעבור דרך בתי המשפט כדי לקבל.

"החיים המודרניים והמדינה מגיעים רק לבית הספר בכניסה: קצת אספלט עד לשם וזהו. לילדים אין משחקייה או מתנ"ס, והם יוצאים לשחק בשדות או בוואדי. רק כשאתה גדל ויוצא מפה אתה מבין כמה זה לא נורמלי. בית ספר, קופת חולים, כביש גישה, על כל דבר צריך להגיש עתירה".

האחים אמיר ומוחמד אבו קוידר (צילום: עומר שרביט)
האחים אמיר ומוחמד אבו קוידר (צילום: עומר שרביט)

אחיו, אמיר, נשוי בלי ילדים, "אשכנזי", כהגדרתו, טוען שנהיה קשה יותר לממש זכויות בבית משפט, וקושר את זה לאקלים הפוליטי, שגורם לבתי המשפט להתיישר עם המערכת ולא להתערב במדיניות הממשלה.

אמיר מצביע על מתחם שחורג קצת מהמתאר של הכפר, ובו תלי עפר,ֿ שרידים של מה שהיו פעם בתי מגורים.

"בשנה שעברה נהרסו כאן שני בתים של אחים שלי. יש מדיניות הכלה, המדינה לא מפנה אנשים שחיים פה וההגדרה של מדיניות האכיפה היא רק נגד בנייה חדשה. המדינה יכולה להעלים עין מהבנייה שצלחה מתחת לרדאר, וקווי המתאר של האכיפה מכוונים כנגד כל בנייה שהיא התרחבות מהשטח הבנוי.

"בנייה שנראית מהכביש הראשי אוכפים נגדה ביתר שאת. אבל המדיניות היא כזו שאתה לא צריך לדעת, ככל שאתה בתחושה של אי-ידיעה יותר קל להם להפחיד אותך".

אמיר אבו קוידר, שנולגד ומתגורר עם משפחתו בכפר הלא מוכר א-זרנוג: "אנחנו פועלים מתוך השקפה שאנחנו לא מחפשים הכרה. מבחינתנו היישוב קיים ולא נחכה שמישהו יגיד לנו 'יאללה, עכשיו אתם קיימים'"

אמיר הוא בוגר החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, וכמו אחיו ורוב תושבי הכפר שפגשתי, לא שירת בצבא.

חלק גדול מבתי הכפר הם כבר לא פחונים, אלא בנויים מבטון, אך אינם מבודדים חום וקור, כמו בתים שנבנו לפי התקנים. "אנחנו בתור ילדים גדלנו בצריפים, ומבחינת אבא שלי התנאים האלה זה לוקסוס. ההורים שלי גדלו באוהל ונרטבו בחורף", הוא מוסיף.

הוא מנסה להילחם בהפיכת הוואדי הסמוך של נחל חברון למזבלה, אך עד כה ללא ההצלחה. "זה הפך לחירייה 2, אין אכיפה. שלחתי מכתב למשרד לאיכות הסביבה. הזבל מסתובב בכל המרחב, וזה לפני שמדברים על סוגיות בריאותיות שנגרמות מהאשפה הזו, והחיות שמסתובבות פה".

אמיר ואחיו משדרים מסר של היאחזות בקרקע, ויוזמות שאמורות לבסס את המעבר מחברה שבטית לקהילה.

"החברה הבדואית היא שבטית במהות שלה, והמעבר למרחב ציבורי משותף לכולם, לא פשוט. צריך לעשות סוויץ' גם מבחינת ההבנה שהמשאבים משותפים ושצריך לנהל אותם ולייצר הסכמות, כי אין רשות מוניציפלית"

אמיר: "אנחנו לא רוצים לעבור לשום מקום, ומחזקים את היישוב. הצלחנו להקים בית ספר תיכון, הכנסנו תחבורה ציבורית ליישוב, יש פה עוגנים מאוד חזקים. ארגנו פה תערוכות תמונות, מיזמים שהיינו שותפים להם, עם ארגוני חברה אזרחית, משחקייה שהקמנו ולא מתוחזקת כיום. אנחנו פועלים מתוך השקפה שאנחנו לא מחפשים הכרה. מבחינתנו היישוב קיים ולא נחכה שמישהו יגיד לנו 'יאללה, עכשיו אתם קיימים'.

"החברה הבדואית היא שבטית במהות שלה, והמעבר למרחב ציבורי משותף לכולם, לא פשוט. צריך לעשות סוויץ' גם מבחינת ההבנה שהמשאבים משותפים ושצריך לנהל אותם ולייצר הסכמות, כי אין רשות מוניציפלית שנותנת את השירותים".

הריסות שנותרו משני בתים שנהרסו לאחרונה בפאתי הכפר א-זרנוג (צילום: ללא)
הריסות שנותרו משני בתים שנהרסו לאחרונה בפאתי הכפר א-זרנוג (צילום: ללא)

אמיר גר עם משפחתו ועוד כמה עשרות נפשות בבית אחד. לעומתו מוחמד גר בבית רק עם אשתו והילדים. בחצר הבית יש תאנים, רימונים, ועצי זית, לצד מצברים של פאנלים סולריים ומצברים תואמים. המערכת הזו עולה 20-25 אלף שקל, אך בחורף מספקת מעט מאוד חשמל.

בחצר יש גם כמה כלים מסורתיים, כמו אבן רחיים, עלי ומכתש מאבן, ומסננת לחיטה, וכן פחון קטן שבמרכזו תנור לחימום. בלילות הקרים בני המשפחה יוצאים לשם כי בבית אין חימום.

הביוב זורם לבור ספיגה או לצנרת מאולתרת לוואדי, "כל אחד מרכיב צינור מים לבית ומשלמים 12-13 שקל לקוב מים, פי 2 ממקומות אחרים, אולי גם זו דרך להעניש אותנו", אומר מוחמד.

"המדינה חושבת שהילדים יגדלו וישכחו. רשות הבדואים שייכת למשרד החקלאות, אנחנו נחשבים כמו כבשים? הבדואים הם היחידים ששייכים למשרד החקלאות – זה אומר הכל, אנחנו לא חיות"

לדבריו, הילדים סוחבים טראומות מאירועי ההריסה שפוקדים את הכפר, ולמרות ההתקדמות בבנייה, אין עם מי לדבר בקשר לחיבור לתשתיות:

"חוץ מהפגנות, פנינו לרשויות גם בדרכים של מכתבים, אך לצערי הרשות להתיישבות הבדואים מקבלת הוראות מהימין. הם הרסו עשרות אלפי בתים, ולכל בית יש את הסיפור שלו, והפגיעה הנפשית כואבת יותר מהבלוקים.

"המדינה חושבת שהילדים יגדלו וישכחו. כשהילדים רואים את יחידת יואב הם מתחבאים מאחורי. רשות הבדואים שייכת למשרד החקלאות, אנחנו נחשבים כמו כבשים? הבדואים הם היחידים ששייכים למשרד החקלאות – זה אומר הכל, אנחנו לא חיות".

איב טנדלר בהפגנת הבדוואים. ינואר 2020 (צילום: עומר שרביט)
איב טנדלר בהפגנת הבדואים. ינואר 2020 (צילום: עומר שרביט)

מוחמד יתחיל בקרוב עבודה חדשה כנהג בחברת מזון גדולה. הוא מעדיף את השקט הנפשי של היות שכיר. הוא חי עם משפחתו בבית לבד, אך מצביע על הצפיפות מסביב: "החיים פה לא קלים, בחורף הכל מלא בוץ. באופן טבעי, אנשים גדלים בסבל וזה גורם לפשיעה ואלימות. אנשים חושבים שהבדואים מפוזרים, אבל תראה את הצפיפות של הבתים כאן.

בכל זאת, הוא מצביע על השינוי ביחסו לילדיו מזה שקיבל בעצמו, על השיפור במעמד האישה בחברה הבדואית, ומביע תקווה שהזמן יעשה את שלו גם למצב הכללי: "אצלנו היה יותר קשוח, לא היה את החיבוק הזה. ההורים שלי נולדו באוהל, אני נולדתי בצריף והילדים שלי נולדו בבית מבטון. אולי הנכדים שלי ייוולדו בבתי קומות".

לא חסר תקציב

לעומת התמונה הקודרת שמצטיירת מסביב, בית הספר התיכון ביישוב (המוכר) שמעבר לכביש, אורט-אבו תלול, הוא אי של שפיות. המנהל, ראג'י אלכרם, כריזמטי וענייני, היה אדיב מספיק כדי להכניס אותי פנימה מבלי לעבור דרך דוברות משרד החינוך.

בית הספר שנבנה ב-2012 מספק סביבה נעימה לתלמידים, עם חצר רחבת ידיים, בניין ספרייה עגול ואינטימי, ואודיטוריום דומה. לא חסר תקציב, הוא אומר, ומעיד שקיבל יד חופשית לעצב את בית הספר.

ראג'י אל כרם (צילום: עומר שרביט)
ראג'י אל כרם, מנהל ביה"ס אורט אבו-תלול. אין צלצולים, אין סמארטפונים, אבל יש מעבדות, ספריה מהודרת, וחממת ירקות בחצר

התלמידים משלמים כ-15 שקל לטיולים, שעולים כמה מאות בבתי ספר אחרים. בית הספר מקבל מקבל מדי יום אספקה של כריכים, פירות וירקות, כולל גם מטבח להכנת ארוחות בידי התלמידים. בהתחלה היו כאן כ-100 תלמידים, וכיום יש כאלף, בכיתות ט' עד י"ב.

הקמת בית הספר הזה, שבדומה לאחרים גם היא התאפשרה רק בהתערבות בג"ץ, עזרה למנוע נשירה מהלימודים בייחוד בקרב הבנות, שבאופן מסורתי משפחותיהן העדיפו להפסיק את לימודיהן בכיתות הנמוכות, ובלבד שלא יישלחו לתיכונים מחוץ לכפר. ועדיין, אלכרם מעיד כי יש בנות מבריקות, שהוא נאלץ להיפרד מהן במצוות המשפחה והמסורת.

לתלמידים אין רשתות וויי-פיי בבתים, אך בית הספר מרושת באינטרנט, ויש בו כמה מעבדות מחשבים, לצד עגלת לפטופים ניידת.

אלכרם בר מזל: "ההורים גיבו ועודדו את ההחלטה לאסור כניסת טלפונים ניידים לשטח בית הספר. זה קרה אחרי שתלמיד צילם תלמידה אחרת, והתפתחה קטטה".

במשרד שלו יש נייד של תלמיד אחד, שהגיע בתחילת היום ומסר לו אותו כדי לחזור אחר כך ולעשות שיחת טלפון חשובה. האיסור על הכנסת טלפונים ניידים מותיר את התלמידים חופשיים מהפרעת הקשב האינסופית של הסמארטפון, וזה נדיר בבתי ספר תיכון.

ולמרות כל זה, הוא מעיד על עצמו כמי שצריך לתפקד "גם כשוטר של האינסטגרם" ולהתקשקש עם תקריות רשת, וכל מני שטויות אחרות שהתפתחו בין התלמידים מחוץ לבית הספר, בעולם הווירטואלי. התלמידים הבדואים לא שונים בכך משאר התלמידים.

ביום שלישי האחרון התקיים בבית הספר יום המילה הטובה, שבו תלמידים הביעו את הכרת הטוב כלפי חבריהם וצוות המורים במכתבים וברכות.

אין כאן צלצולים, שעת חינוך מתקיימת בכל הכיתות בשעה הראשונה של השבוע, ובתחילת כל יום נכנס המחנך לרבע שעה לכיתת החינוך שלו. כמה עשרות תלמידים גם נוסעים לבן גוריון פעם בשבוע לכמה שעות של למידה, ומתיידדים עם המוסד האוניברסיטאי, מתוך תקווה שיבקרו בו בעתיד.

"התכנית המקורית של כביש 6 הייתה אמורה לעבור מערבית לבאר שבע, ולאחר מכן התוואי שונה, כך שיעבור מזרחית אליה. רשות הבדואים, שזו מדינה בתוך מדינה, התעקשה להעביר את הכביש באזור הכי מאוכלס"

בית הספר מקבל גם את התלמידים הקשים ביותר "שעושים לנו את המוות", וכולל מקצועות עיוניים מוגברים כביולוגיה וסביבה, ומקצוע כמכונאות. אלכרם לא נעול על בגרות כחזות הכל, ומכוון לחנך לאזרחות והשתלבות, שמהן יינבט, להערכתו, כל השאר.

אבל השוס הגדול כאן הוא החממה היפה שבחצר, שבה הילדים מגדלים פלפלים, עגבניות, מלפפונים, כרוביות ועלים שונים. בחממה היה השבוע המדריך מטעם משרד החקלאות, עלי אלקרינאווי, שמגיע לעבוד עם התלמידים, מחליט אם הצמחים בריאים או חולים וניכר שהוא נהנה מהעבודה הזו.

"יש להם רצון ללמוד, הם נוגעים וחשים את הדברים, ויש פה שילוב בין התלמידים החזקים לחלשים יותר", הוא אומר.

עלי אל קרינאווי בחממה של בית ספר התיכון בכפר לאלזורנוג (צילום: עומר שרביט)
עלי אל קרינאווי בחממה של בית ספר התיכון בכפר לאלזורנוג (צילום: עומר שרביט)

כביש 6 הוא רק תירוץ

חסין אל רפאיעה, בן 58, בעל עסק לחומרי בניין, קיבל את פני בתחילת היום. הוא היה ראש מועצת הכפרים הלא מוכרים עד 2007. מקום מגוריו, ביר אל חמאם, נחצה על ידי הקטע הדרומי ביותר של כביש 6, וגם המשך סלילתו של הכביש מאיימת על אלפים רבים, שייאלצו להיעקר מבתיהם.

בדומה לתושבי גוש דן שאוכלים חצץ מהפרויקט הלאומי של הרכבת הקלה, גם הוא מדבר במונחים דומים על כביש האגרה הלאומי:

"התכנית המקורית של הכביש 6 הייתה אמורה לעבור מערבית לבאר שבע, ולאחר מכן התוואי שונה, כך שיעבור מזרחית אליה. רשות הבדואים, שזו מדינה בתוך מדינה, התעקשה להעביר את הכביש באזור הכי מאוכלס, כדי לנשל קרקעות ולהעביר את האנשים תחת הססמה של 'פרויקט לאומי'. אני מבין שהכביש הזה חיוני למדינה. אבל התוואי של הכביש הוא 50 מטר והם רוצים לעקור תושבים גם במרחק של 4 ו-5 קילומטר מהכביש, שהוא רק תירוץ".

15 אלף איש מאוימים על ידי כביש 6, משום שייאלצו לעבור לקרוונים ביישובים אחרים, מבלי שיוכרו הזכויות שלהם בקרקע. "אנחנו לא מבקשים פיצוי אלא הכרה בקרקעות ותכנון ביישובים שלנו. המלחמה היא פה על הקרקע"

לדבריו, 15 אלף איש מאוימים על ידי כביש 6, משום שייאלצו לעבור לקרוונים ביישובים אחרים, מבלי שיוכרו הזכויות שלהם בקרקע. "אנחנו לא מבקשים פיצוי אלא הכרה בקרקעות ותכנון ביישובים שלנו. המלחמה היא פה על הקרקע. המדינה רוצה לנשל, והם נאחזים בקרקעות".

אחוז המשרתים בצבא כאן ירד בשנים האחרונות, ואל רפאיעה אומר שאפשר להבין את זה. "יש הרבה שלא מעוניינים לשרת, כי בשביל מה? תראה באיזה מצב אנחנו חיים. איפה קיים כזה דבר בעולם? אין מדינה אחרת בעולם שהורסת כל כך הרבה בתים במשך עשרות שנים".

חסין אל רפאיעה (צילום: עומר שרביט)
חסין אל רפאיעה (צילום: עומר שרביט)

הוא מזכיר את הוועדה בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שהכיר בזכות של הבדואים על הקרקע בעשור הקודם, אך עד היום שני הצדדים לא הגיעו לפתרון על היקף ההכרה, ועל השאלה כמה תושבים אם בכלל יעברו ליישובים עירוניים, וכמה מהם יוכלו לבנות כחוק על אדמתם, ולשמר את מסורת גידול העדרים.

"לפתרון יש מחיר אבל אנחנו לא נשלם אותו לבדנו. הקרקעות שלנו מהוות אחוז מזערי מכלל הקרקעות במדינה. יש כ-400 אלף דונם שהם בתביעת בעלות ומפוזרים ב-36 יישובים. הרוב מתפרנסים מגידול עדרים, מה גם שאנחנו עם שבטי, לא יכולים להתערבב עם שבט אחר".

תגובת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים

מהרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים נמסר בתגובה: "מובן שהכל שקרים וכזבים שאין להם קשר למציאות, זאת כחלק ממסע הבחירות המתקרבות. תפקיד רשות הבדואים להסדיר את ההתיישבות בכל היישובים. בשנת 2019 לבדה אושרו למתן תוקף 24,000 יחידות דיור בישובי הבדואים, שהם 80% מכל היחידות שאושרו במחוז הדרום.

"לכלל ישובי המיעוטים במדינה אושרו 42,000 יחידות מתוכם לבדואים 24,000 המהווים כ-60% מהתכניות המאושרות. רשות הבדואים לא עוסקת כלל באכיפה
וכל טענות בעניין זה בטלות שכן הכל החלטות חוקיות של גורמי האכיפה ובהתאם לחוק.

"היישוב ביר הדאג' כולו באדמות מדינה והתושבים השתלטו על 20,000 דונם מאדמות המדינה וקרקע בבעלות פרטית לפני כ-25 שנה ללא אישור והיתר כלשהו ובניגוד לחוק. המדינה מתנהלת מול התושבים והגיעה להסכם איתם בשנת 2006.

"מאז אושרה תב"ע ליישוב וניתנו לתושבים תנאים מפליגים הכוללים מגרשים חקלאיים ומענקים מוגדלים. מרבית התושבים לא מעוניינים להסדיר את ההתיישבות ולחיות בהתאם לחוק, ולכן גורמי האכיפה החלו בהוצאת צווי פינוי מהשטחים הפלושים".

עוד 2,503 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 27 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יועצו האסטרטגי של גנץ: "הוא סכנה לעם ישראל, אין לו אומץ לתקוף באיראן"

המשנה לראש המל"ל לשעבר ומקורבו יועמדו לדין בכפוף לשימוע ● לפיד פסל ישיבה עם רפי פרץ: "כמו שלא נקים ממשלה כשהיבא יזבק תביא אותנו ל-61" ● בימינה גינו את דבריו של מס' 2 בכחול לבן: משווה לוחם בצה"ל לתומכת מחבלים ● יזבק: "הגזען מכחול לבן משווה אותי לגזען מימינה"

עוד 48 עדכונים

חדר חושך אור לגויים ועמוד האש לממשיכי דרכם, ש"ס 1984

1984. כרגיל, בחירות.

והפעם, הפתעה. ארבעת המופלאים של ש"ס, הלא היא: "התאחדות הספרדים העולמית שומרי התורה", שמשתתפת לראשונה בבחירות לכנסת.

ארבעת חברי הכנסת החדשים של תנועה, שאנשיה אנונימיים לרוב אזרחי המדינה, שלוחי הרב עובדיה יוסף בגיבוי הרב שך – בעירוב עניינים שבין מזרחיים לאשכנזים ובין ליטאים וחסידים, מרק פוליטי שנרקח בחצרות בני ברק וירושלים.

הארבעה, כאן בשעת ערב בחצר משכן הכנסת, ל"כותרת ראשית".

ומי בכנסת? יעקב יוסף בנו המורה והממרה של הרב עובדיה, אשר הופרש לאחר קדנציה, הרב יאיר פרץ שבמהלך השנים פרש מהרשימה והקים רשימה אחרת, כמוהו שמעון בן שלמה שפרש לפני סיום הקדנציה והקים סיעת יחיד, ורפאל פנחסי שהורשע כארבע שנים לאחר תחילת מאבקו בהסרת החסינות שלו.

כולם נהיו אור לגויים ועמוד אש לממשיכי דרכם: אריה דרעי, שלמה בניזרי, יאיר פרץ, יאיר לוי, עופר חוגי, שלמה דיין.

איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 124 מילים

הקיפאון הפוליטי והסקרים מצביעים על סיכוי גבוה לבחירות רביעיות ● לפי החוק, אם הנשיא והכנסת ימצו את כל האפשרויות להרכבת ממשלה, הבחירות אמורות להתקיים ב-22 בספטמבר - אם כי גם ה-15 בספטמבר וה-12 באוקטובר באים בחשבון ● במקרה שהח"כים יוותרו על חלק מהזמן שהחוק מקציב להם, הבחירות יתקיימו כנראה בשבוע הראשון של יולי ● זמן ישראל עושה חשבון

עוד 719 מילים

רה"מ האיטלקי מזועזע מתגובת ישראל לקורונה

בלעדי באיטליה קיבלו בהפתעה את ההודעה על עצירת הטיסות, ומתקשים להבין את חוסר האמון של ישראל כלפיהם ● ד"ר אהרן מאירוף, יועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית, לזמן ישראל: "רה"מ קונטה אמר לאנשיו כי התנהלות ישראל במשבר הקורונה תמוהה ביותר - בעיקר הפסקת הטיסות"

ממשלת איטליה והעומד בראשה המומים מהתנהלות ממשלת ישראל ואף נפגעו ממנה. כך מספר לזמן ישראל ד"ר אהרן מאירוף, שכיהן עד לאחרונה כמנהל מערך החירום של ממשלת איטליה במחוז לומברדיה, ומשמש כיום כיועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית.

לדברי מאירוף, הוא נמצא בקשר רציף ויומיומי עם מקורבי ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה. "קונטה שוחח היום עם שר הבריאות ובכירי מערכת הבריאות באיטליה ואמר, ההתנהלות של הישראלים במשבר הקורונה, בעיקר ההחלטה להפסיק את הטיסות בין המדינות, תמוהה ביותר.

״קונטה השתמש במילה 'גוועלד', ביידיש, שאותה למד ממני, ואמר, הישראלים פשוט עושים גוועלד. קונטה ונתניהו שוחחו בטלפון כמה פעמים, וקונטה אמר כי השיחות הללו לא גרמו לו להבין את התנהלות ישראל טוב יותר".

מאירוף אמר כי הוא מבין את החרדה בישראל מפני הידבקות. "אני מבין היטב את הצד של הישראלים, כי מצבים של מחלה חדשה ולא מוכרת עם הדבקה מהירה מעוררים חרדה מובנת. מצד שני, אני מבין היטב גם את התגובה של קונטה והאיטלקים, שמרגישים וחושבים שהתגובה הישראלית מוגזמת לחלוטין והיסטרית, ואני חושש שהם צודקים.

הם מרגישים שזה חוסר אמון מצד ישראל כלפי ממשלת איטליה על התפקוד שלה, שאינו במקום ואינו מגיע לה".

ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))
ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))

האם הפסקת הטיסות זה לא מה שאיטליה ומדינות אחרות עשו לא מזמן לסין? מדוע אסור לישראל לעשות זאת לאיטליה?

"בהחלט צריך לנהוג בזהירות, אבל כדאי לזכור שאיטליה איננה סין. צפון איטליה במיוחד היא אזור מתועש ועשיר, והרשויות כאן התגברו על המחלה במהירות רבה, גם בבידוד האזור הנגוע וגם בטיפול".

ובכל זאת יש שם אחוזי תמותה גבוהים מאוד יחסית לקורונה.

"החולים שנפטרו היו קשישים עם מחלות רקע. כדאי לזכור שזה אזור קר עם אוכלוסייה מבוגרת. אני לא ממליץ לישראלים לנסוע כרגע לאזור הנגוע, אבל עצירת טיסות לאיטליה היא מוגזמת לדעתי, וכנראה שגם בממשלת איטליה מרגישים ככה".

עוד 265 מילים

לנתניהו עדיף שהליכוד ינצח - אבל שהגוש יפסיד

עם 61 מנדטים, נתניהו יעמוד מול האפשרות שהיועמ״ש ובג״ץ יכריעו כי נאשם בפלילים אינו יכול להרכיב ממשלה ● לעומת זאת, עם הליכוד כמפלגה הגדולה אבל ללא אפשרות להקים ממשלה, נתניהו יישאר ראש ממשלת המעבר עוד חצי שנה לפחות ● בזמן הזה, הוא ירגיל את הציבור לאפשרות שראש ממשלה מכהן יכול במקביל לנהל משפט פלילי, עד שהמציאות תהפוך בעיני רבים לנורמה ● פרשנות

עוד 853 מילים

למקרה שפיספסת

עלייתם ונפילתם של מלכי הרייטינג

לפני שנים צפיתי בסרט הטלוויזיה של דורון צברי 'מלך הרייטינג' שעסק בדודו טופז וצולם בשיא תהילתו, אמן אהוב עם תכנית מצליחה בפריים טיים, רייטינג מטורף ואגו שנגע בשמיים ולא ידע שובע. נפילת הכוכב כבר נרמזה שם.

זכורה לי סצנה שצולמה בהילולה במירון. היה ברור מה חלף בראשו, הקהל היה שלו ועטף אותו בהערצה מוגזמת משל היה קדוש בעצמו. בתכניותיו חילק כסף לנזקקים נבחרים ומצולמים בעוניים והפתיע צופים בביתם. טופז הרגיש רובין-הוד וזרח מאושר. ה'עם' אהב אותו. מי יכול עליו?

אני זוכרת משפט תמוה שאמר ביום בו נהרגו ארבעה חיילים בלבנון. בערב שודרה תכניתו 'הראשון בבידור' בה עשה ככל העולה על רוחו, גם לחלק כסף לנזקקים או לחכות לנחיתת חייזרים. טופז התלבט אם לשדר את תכניתו ואמר בלי למצמץ: "חשבתי לעצמי שכל אחד מהנופלים האלה בטח הכיר אותי ושמע עלי ואני לא הכרתי אותם". חשבתי אז בבוז כמה מגלומן אדם צריך להיות כדי לומר משפט מנותק כזה.

ביום בו נהרגו 4 חיילים בלבנון, שודרה תכניתו 'הראשון בבידור'. טופז התלבט בקול אם לשדר את תכניתו ואמר: "חשבתי לעצמי שכל אחד מהנופלים האלה בטח הכיר אותי ושמע עלי ואני לא הכרתי אותם"

שנים אחר כך יאמר נתניהו למפוני עמונה שהוא מבין את כאבם כי גם הוא ומשפחתו נאלצו לפנות את הבית בבלפור ולעבור למלון פלאז'ה אחרי ההפסד לברק, ונזכרתי במשפט המנותק ההוא של תאומו הרוחני דודו טופז.

נתניהו הוא דודו טופז של הבחירות.
אותו טירוף מסוכן, אותה התקרבנות, אותו חרון אין אונים והכוח להשחית.
אלא שטופז שלח בריונים ליריביו כשאיבד את כתרו המדומה אחרי שהשחית את ערוץ 2 וצופיו, והתאבד כשנחשפה חרפתו. נתניהו מגייס לקרב הפרטי שלו את אותו ערוץ עצמו לחיסול יריביו בפוליטיקה ובכל שדרות השלטון. הוא מוליך מדינה לבחירות אחר בחירות מסיבות אישיות וקובע סדר יום תקשורתי כאילו ערך את החדשות במו שליחיו במדיה.

פעולותיו המטורפות של טופז נבעו מעומק עלבונו. הוא לא הבין איך הודח בבושת פנים מהסלון הישראלי. הוא, שאמנים שיחרו לפתחו ראה צל הרים כהרים ותכנן נקמה. כמותו גם נתניהו רואה בכל מתחרה בוגד ונמנע מטיפוח יורש שמא 'יבגוד' ויברח עם המדינה. כטופז לפניו הוא מסרב לפנות את הבמה. את הקמפיין הוא מנהל כאחוז דיבוק.

העבריין אבנר הררי שישב עם דודו טופז במעצר מתאר אליל מנופץ שלא יודע את נפשו. זה תיאור שמתאים לנתניהו כמו כפפה ליד:
"אני מנותק מהגוף שלי,.. אני חי בחרדות, אני הולך ומתמוטט.. הייתי כוכב ונשארתי לבד.. תראה בעולם הטלביזיה בני 70 מגישים תכניות טלביזיה חשובות."
או מנהיגים מדינות לא קלות. ולא מרפים.

פעולותיו המטורפות של טופז נבעו מעומק עלבונו. הוא לא הבין איך הודח בבושת פנים מהסלון הישראלי, ותיכנן נקמה. כמותו גם נתניהו רואה בכל מתחרה בוגד ומסרב לפנות את הבמה

נתניהו, כמו טופז, היה הראשון בשלטון שנים ארוכות מדי. העם אכל מכף ידם והם עשו בו כרצונם, שוב ושוב ניצחו רייטינג\בחירות גם כשלא עשו דבר חוץ מלמחזר שטיקים ולנוע הלאה מכוח האינרציה.

בעיני רוחם היו עדיין מלכי הרייטינג\המדינה גם כשהקהל נטש ועברו לנפילה חופשית ללא מצנח, בשיכרון חושים ששיבש את שיקול דעתם. חקירות משטרה לא סדקו את שריונם:
'אין כלום כי לא היה כלום', אמר נתניהו.
טופז אמר 'שיוכיחו'.
נגד שניהם הוגשו כתבי אישום.

את שניהם האדירה התקשורת שניפחה את החללית גם אחרי שהתרחקה מבסיס האם. ככל שנטרפו גבר חרונם והתקשורת העצימה הכל. שניהם חשו לא מנוצחים. ה'עם' היה לצדם. אותו עם שהקפידו להתנשא עליו, טופז עם ה'צ'חצ'חים' ונתניהו עם 'את משעממת אותי' ומצעד המשרתות שהרעיה רודפת הכבוד התעמרה בהן.

גם טופז גם נתניהו היו ההצגה הכי טובה בעיר. אבל טופז היה לבד בטירופו, לנתניהו יש סייענים וכלבי שמירה שמוליכים אותו בנאמנות מקדנציה לקדנציה על אפו ועל חמתו של חצי עם לפחות, וחרף כתבי אישום חמורים שתקשורת חסרת עמוד שדרה מתייחסת אליהם כאל הערת שוליים.

גם טופז גם נתניהו היו ההצגה הכי טובה בעיר. אבל טופז היה לבד בטירופו, לנתניהו יש סייענים וכלבי שמירה שמוליכים אותו בנאמנות מקדנציה לקדנציה, חרף כתבי אישום חמורים שהתקשורת מתייחסת אליהם כהערת שוליים

התקשורת מקורנפת עד העצם. כוחה עצום להשחית.
במקום למלא את תפקידה היא נוברת ברפש ואוכלת נבלות. הערוצים עברו למתכונת 'פנאי פלוס'. במקום לעסוק בחומר נפץ כמו פרשת הצוללות המוחרשת, למשל, היא נטפלת לגמגום של גנץ. ביבי מתבלבל זה לא קטע גם כשהוא דורש לקרוא אליו את שר הבריאות (הוא שר הבריאות). תקשורת נושכת. מחדשות – N12 (ה-N זה נתניהו) עד חדשות 13 אין צדיק בסדום.

גם שומרי הסף חוששים. אחרי שנתניהו ישוב למולדתו אמריקה, לדירת השרד של המדינה הרשומה על שמו, גם הדירה, אגב, הם יספרו לאומה בזעזוע מה ראו עיניהם. כרגע הם עמוק בתרדמת. אחרי מות שלטון נתניהו יתראיינו ל'שומרי הסף 2' על התועבות שראו ולא האמינו אבל החרישו. שומרי הסף גיבורים רק כשהם יוצאים מאזור האסון של ראש הממשלה המסוכן הזה.

לנתניהו יש קרובי משפחה שלפי כתב אישום חמור גוזרים עבורו קופונים שמנים, וקואליציית דחלילים תאבי ממון וכוח, נפתלי בנט שר הרסיס בתחת ושמשון ויובב של הפוליטיקה, אוחנה ומיקי זהר, איילת שקד שמסניפה בושם פאשיזם, שרון השכל אנטואנט 'אם אין לחם- ישטפו כלים', ומקהלה יוונית אילמת מפחד. כולם עמוק בחלחולת של הנוכל שעושה מה שאשתו והילד דורשים. והם דורשים קיסרות.

התקשורת נוברת ברפש ועוברת למתכונת 'פנאי פלוס'. במקום לעסוק בחומר נפץ כמו פרשת הצוללות, היא נטפלת לגמגום של גנץ. ביבי מבולבל זה לא סיפור. גם כשהוא דורש לזמן את שר הבריאות (הוא שר הבריאות)

טופז נזקק לבריונים שירביצו למי שצריך, נתניהו לא חייב להרביץ, רק למצמץ כדי להשיג את מבוקשו. כל החוטים בידיו.

כל מי שסר חינו אצל שרה נשלח ללחך עשב באחו. יש להם קואליציה יראת שמיים וחסרת אחריות שאוכלת מכף ידה של משפחת בתחת, לפעמים נתניהו מחליף שרים כמו גרביים ומעניק לנבלים ברשות התורה אתנן מהכיס שלנו. הוא יודע, לחצי עם לא אכפת ואם אכפת, זריקה קטנה באנגלית וזה עובר.

נתניהו מסוכן יותר מהקורונה. הוא מחריב מדינה, זו לא תכנית טלוויזיה, אלה הם חיינו. ישראל תחת שלטון הנוכל הציני והחמדן היא מדינת שנאת חינם כוחנית וגזענית. אין לו בעיה לשסות איש באחיו ולהטיל דופי באנשים שהוא עצמו מינה לתפקידם. הרשימה השחורה מתארכת. מי שלא אתו הוא שמאל. השמאל בוגד.
בארץ ישראל יסד נתניהו את טראמפיאדה של המזרח התיכון.

המשפט שמחכה בחודש הבא למלך הישראבלוף לא מפחיד אותו. יש עוד הרבה מה לרסק והוא יוליך אותנו לבחירות אחר בחירות עד שניכנע, הבחירות הן כן ביבי – לא ביבי כי אין מדינה, יש אני ואפסי עוד. בוחריו מרוצים, המושחת יכול לגנוב אותם כאחרון הדיקטטורים במדינת עולם שלישי שפעם לעגנו להם על בחירה חוזרת במושחתים.

עכשיו הבדיחה היא עלינו. זה מה יש כנראה. נתראה בבחירות הבאות ובאלה שאחריהן. עגל הזהב של עם העגלים מאמין באמת ובתמים שאין לו תחליף. גם משה רבנו, הנביא המגמגם שהנהיג עם, היה מובס תחת מפלצת התהילה הנכלולית בטעם מקדונלד'ס שלא עוצרת באדום.

טופז נזקק לבריונים שירביצו למי שצריך, נתניהו לא חייב להרביץ, רק למצמץ כדי להשיג את מבוקשו. כל החוטים בידיו. מי שסר חינו אצל שרה נשלח ללחך עשב באחו. נתניהו מסוכן יותר מהקורונה. הוא מחריב מדינה, זו לא תכנית טלוויזיה

העגלה נוסעת, אין עצור, אבל לא נתייאש. בצוק העתים סבתא שלי דיליסיה היתה אומרת: "אפילו משה רבנו מת בסוף."

ובינתיים נתניהו יכנס עוד מסיבת עיתונאים דרמטית, הראשון בשידור ישיר בכל הערוצים בשמונה בערב בדיוק, ואז יכריז לא חשוב מה, זה יעשה כותרות. אפילו 'גנץ שיקר בעניין הגובה שלו. הוא לא מטר תשעים.'
ואחד, אם לדייק.

הנאשם בפלילים דודו טופז התאבד אחרי שנתפס. הנאשם בפלילים נתניהו לא צריך לטרוח. המדינה כבר תתאבד בשבילו. בשבוע הבא היא תקשור לצווארה חבל בפעם השלישית תוך שנה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,139 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הורים בתלמה ילין דורשים: להדיח את הנהלת ביה"ס

בעקבות חשיפת זמן ישראל מאות הורים של תלמידים מ"תלמה ילין" ובוגרים של בית הספר שיגרו למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן", לאחר חשיפת אי-הסדרים הכספיים במקום ● הם מפנים אצבע מאשימה גם כלפי ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק: "אנו דוחים מכל וכל את ניסיונות הנואלים של ראש העיר להתנער מאחריותו למצב בית הספר המוזנח ולהפקרתו בידי ניהול כושל"

עוד 572 מילים

הכו אותי, ריססו אותי בגז, אבל לא ישברו אותי

המשפחה שלו נמלטה מאוקראינה, אבל האקטיביסט אולכסנדר למנוב מאמין שההיסטוריה עומדת לצד מחוללי הרפורמות ● "לפני 10 שנים הייתה אצלנו הרבה הומופוביה, עכשיו זה שונה" ● "בעבר אנשים אמרו 'אין בעיה של שחיתות'. עכשיו יש לנו עיתונות חוקרת טובה. אנחנו אוהבים לראות תחקירים שחושפים שחיתות, וזה מפעיל לחץ על מערכת המשפט" ● "אנשים יודעים שאני יהודי עם משפחה בארץ, זה לא עניין" ● ויש מה ללמוד מישראל ● ראיון אופטימי

עוד 2,277 מילים

בין התפילות, קמפיין ימינה השתלט על בתי הכנסת ברחבי הארץ

מועמדי ימינה הסתערו בחודש האחרון על בתי כנסת ברחבי הארץ בערבי שישי, כדי לפגוש בוחרים פוטנציאליים ● לא כל המתפללים אהבו את זה ● ואף מפלגה אחרת לא נקטה באסטרטגיה דומה

עוד 725 מילים

היועצת המשפטית שנלחמה בשחיתות תפוטר

הנהלת פארק אריאל שרון פועלת לפטר את היועצת המשפטית מיכל זילכה, שחשפה שחיתויות במקום וניסתה לעצור מכרזים תפורים ● ב"אדם, טבע ודין" קוראים לרשויות החוק לפתוח בחקירה, ומכנים את המהלך שערורייתי ● חבר דירקטוריון לשעבר: "הרדיפה אחרי שומרי-הסף לא מפתיעה אותי" ● מעקב

עוד 869 מילים

הנאום שנשא השבוע מנדלבליט מספק הצצה נדירה להלך רוחו, וחושף כשלים וסתירות פנימיות בהתנהלותו ● מצד אחד, הוא מצמצם את תפקידו - ומצד שני נתלה באילן גבוה כמאיר שמגר ● מצד אחד הוא נחוש להפריד את עבודתו מסדר היום הפוליטי - מצד שני הוא לא באמת מצליח לעשות זאת ● פרשנות

עוד 1,132 מילים ו-1 תגובות

בהלת הקורונה פוגעת במניעת מגפות אחרות

בדיקת זמן ישראל "התקשורת שכחה את כל המחלות האחרות ומתנהלת כאילו שהקורונה היא היחידה", אומר המיקרוביולוג ד"ר אורי לרנר ● בשנה שעברה מתו 14 ישראלים משפעת - ומאות נוספים מסיבוכים של המחלה ● גם השעלת, החצבת, השחפת, הצהבת הנגיפית והאיידס מהוות סכנה גדולה יותר לבריאות הציבור ● כעת ד"ר לרנר ועמיתיו חוששים כי ההתמקדות בקורונה תביא לפגיעה בטיפול ובמניעת מגפות אחרות ● "הקריסה של מוקד משרד הבריאות השבוע הייתה סימן מדאיג לדינמיקה כזאת"

עוד 2,217 מילים ו-1 תגובות

גנץ לנתניהו: אתה משקר, מפלג ומסית; הליכוד: ממליצים לגנץ להירגע ולא להתבכיין

הפרקליט יוסי כהן, המקורב לנתניהו, שכר שירותי ריגול בניסיון להשיג מידע מביך על גנץ ● בן גביר הודיע שיפרוש מהתמודדותו אם ימולאו תנאיו, בהם פינוי מיידי של חאן אל אחמר וביטול הסכמי אוסלו ● ימים ספורים אחרי שליצמן שלל ישיבה בממשלה עם ליברמן, אמר גפני, שאין לפסול אפשרות זו ● לוועדת הבחירות חסרים כאלף מפקחים ● כחול לבן קוראת שלא להצביע לעבודה-גשר-מרצ

עוד 44 עדכונים

נתניהו: ליגה אחרת - גם במכות מתחת לחגורה

חמישה ימים לבחירות, ראש הממשלה משחרר את הרסן ועובר למתקפות מסוכנות, חסרות תקדים, על יריביו משמאל ומימין ● למען מנדט נוסף, כל האמצעים כשרים: הפצת שקרים והמצאת סיפורים על גנץ ואשכנזי, סרטונים מגכחים, וסיפור גבורה שמבוסס על מסד שקרי לכאורה ● לכחול-לבן אין מענה הולם - ובמקום להילחם בנתניהו, הם פוגעים בשותפיהם הטבעיים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
יש להוסיף, לנתניהו שריו ו האנשים הסובבים אותו אין רף מוסרי ומכאן הכל אפשרי . על כל אזרח ואזרחית להבין שהאקדח יכוון גם אליו ברגע שידמה למנגנון הליכוד שאתה לא איתם בלב, בנפש וברשף
עוד 782 מילים ו-3 תגובות

המאבק הפלסטיני חטף מכה ציבורית קשה בהאג

הטיעון של הפלסטינים בהאג ספג פגיעה משמעותית בשבוע שעבר ● שבע מדינות פנו לבית הדין הבינלאומי, ואמרו כי פלסטין אינה מדינה שרשאית להעביר לו סמכות שיפוטית לחקירת פשעי מלחמה בשטחה ● אף מדינה לא טענה את ההפך ● עדיין לא ברור האם וכיצד תושפע מכך חקירת הנעשה בעזה ● פרשנות

עוד 1,907 מילים

חוקרים זועמים: אוניברסיטת תל אביב ביטלה כנס על נזקי קרינה

בהתראה של פחות משבוע, הורתה אוניברסיטת ת״א לבטל כנס על השפעות הקרינה הבלתי מייננת בהשתתפות מרצים מהארץ ומהעולם ● במקביל, נעשה ניסיון לבטל כנס נוסף למומחים, בהם נציגי הממשלה והכנסת ● ד"ר דניאל מישורי: "בריונות אקדמית לשמה" ● פרופ׳ אלון טל: "אם חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן חושב שזה מספיק רציני כדי להשתתף - אז רק בשביל האוניברסיטה זה לא טוב?" ● האוניברסיטה: הסיבה לביטול היא "היעדר בסיס מדעי מספק"

עוד 1,497 מילים ו-10 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה