לפני שבוע וחצי טסתי למנצ'סטר באנגליה להשתתף בכנס בן יומיים על עימותים בעת המודרנית. הכנס הציג פאנלים שונים, העוסקים באספקטים מגוונים מאוד של מלחמות ועימותים מהמאתיים שנה האחרונות.

כך לדוגמא היו הרצאות על קרבות ממלחמת העולם הראשונה, הרצאה על הצגת מלחמת פוקלנד במדיה באותה תקופה, הרצאה על השפעת הגיאולוגיה על חלק מהקרבות במלחמת האזרחים האמריקאית והרצאה פוקחת עיניים של חוקרים ממוסול על השפעות הסביבתיות של המחלה על מצב האקולוגיה והבריאות של תושבי מוסול.

בכנס על עימותים בעת המודרנית, שעסק באספקטים מגוונים מאוד של מלחמות ועימותים מהמאתיים שנה האחרונות, השתתפתי בפאנל: "נרטיבים קבורים – הארכאולוגיה של לוחמה מודרנית"

אני השתתפתי בפאנל שנקרא "נרטיבים קבורים – הארכאולוגיה של לוחמה מודרנית". בפאנל הוצגו כמה הרצאות. הראשונה עסקה במידע החדש שנלמד מחפירה שנערכה ליד הכפר הקטן ויטשאטה, בחזית המערבית בבלגיה (פרויקט Dig Hill 80).

כמה מילים על החפירה הזו: היא פרויקט של חבר טוב וארכאולוגי בלגי ששמו סיימון ורדיגם, החפירה קרמה עור וגידים בעזרת מימון המונים, וזו החפירה הראשונה בהיסטוריה שיצאה לדרך בצורה כזו. במימון ההמונים השתתפו אנשים מכל רחבי העולם, ורובם ככולם גם ניצלו את ההזדמנות לבוא ולחפור פיזית בשטח.

גם אני לקחתי בה חלק ואף חפרתי שם במשך שבוע שכלל חשיפת תעלת קשר גרמנית ומציאת תחמושת בת יותר ממאה שנה כמו פגזים ורימוני יד. במהלך החפירה גם נחשפו מעל מאה שלדים של חיילים משני צידי הקרבות, גרמנים, בריטים וצרפתים שזה לכשעצמו מדהים, כי מעולם לא נחשפה כמות כזו גדולה של חיילים בחפירה של שדה קרב בבלגיה.

זו החפירה הראשונה בהיסטוריה שיצאה לדרך בעזרת מימון המונים. בפרויקט השתתפו אנשים מכל רחבי העולם, ורובם ככולם גם ניצלו את ההזדמנות לבוא ולחפור פיזית בשטח

הפאנל כלל גם הרצאה על חפירותיו של הארכאולוג הבריטי ריצ'ארד אוסגוד באתר מחנה ההכנה של ה"איזי קומפני" (Easy Company), היחידה שהשתתפה בדי דיי, במבצע "שוק-גן" בהולמד ולבסוף כבשה את קן הנשרים של היטלר.

בחפירה הזו הם חושפים ממצאים ששימשו את החיילים במהלך היום יום של ההכנות לקראת חציית התעלה והפלישה לאירופה.

החפירות האלו של ריצ'ארד אוסגוד הן גם חלק מפרויקט נרחב יותר ברחבי אנגליה, בו מביאים ווטרנים של מלחמות (חלקם קטועי גפיים) להשתתף בחפירות, ועצם החפירה ומציאת הממצאים עוזרת להם עם ההתמודדות הנפשית היום יומית עם טראומת המלחמה.

החפירות של אוסגוד הן חלק מפרויקט נרחב יותר באנגליה, בו מביאים ווטרנים של מלחמות (חלקם קטועי גפיים) להשתתף בחפירות, ועצם החפירה ומציאת הממצאים עוזרת להם בהתמודדות הנפשית היום יומית עם טראומת המלחמה

במסגרת הפאנל אני דיברתי על התעלות של מבצע "המבצר האחרון" של הבריטים, שזכה לכינוי העברי "מצדה בכרמל".

ראשיתו של המבצע הזה הוא בשלהי 1940. לאחר שצרפת נפלה בידי הגרמנים התעורר חשש אמיתי אצל הכוחות הבריטים בפלשתינה מפני פלישה אפשרית מכיוון סוריה ולבנון של כוחות צבא צרפת, שהיה נאמן אז לממשלת וישי אשר צידדה בגרמנים.

כצעד מנע בנו הבריטים מערך של תעלות ועמדות קרב במורדות הדרומיים של הרי כנען (מדרום לכביש 89 של ימינו). מערך זה כלל תעלות נגד טנקים, תעלות שנחפרו ודופנו באבני בנייה ועמדות ירי, כולן נבנו מאבן הגיר המקומית.

תעלה בכרמל (צילום: גלעד בצלאל יפה)

תעלה בכרמל (צילום: גלעד בצלאל יפה)

לבסוף הכניעו הבריטים את הכוחות הצרפתים בסוריה ולבנון ואיום הפלישה הוסר, עד אשר החלה ההתקדמות של הכוחות הגרמנים מזרחה בצפון אפריקה בפיקודו של רומל.

כצעד מנע בנו הבריטים מערך של תעלות ועמדות קרב במורדות הדרומיים של הרי כנען (מדרום לכביש 89 של ימינו). מערך זה כלל תעלות נגד טנקים, תעלות שנחפרו ודופנו באבני בנייה ועמדות ירי, כולן נבנו מאבן הגיר המקומית

אז נבנו מערכים נוספים באיזור השומרון, עמק יזרעאל ורכס הכרמל. כאן כבר אפשר לראות תעלות חפורות אשר דופנו באבני בנייה, שסותתו בשטח עם מליטה של בטון. גם במקרה הזה כוחותיו של רומל נהדפו במדבר ולא הצליחו במשימתם לחצות את תעלת סואץ ולפרוץ לפלשתינה, ומערכי הגנה שנבנו בכרמל ובשאר המקומות נשארו ללא שימוש. תעלות אלו קיימות עד היום, בעיקר באיזור צפת ובכרמל.

תעלה בצפת (צילום: רשות העתיקות)

תעלה בצפת (צילום: רשות העתיקות)

על פי חוק העתיקות (1978) עתיקה היא:

(1) נכס, בין תלוש ובין מחובר, שנעשה בידי אדם לפני שנת 1700 לספירה הכללית, לרבות דבר שהוסף לו לאחר מכן והוא חלק בלתי נפרד ממנו;

(2) נכס, כאמור בפיסקה (1), שנעשה בידי אדם החל בשנת 1700 לספירה הכללית, והוא בעל ערך היסטורי והשר הכריז שהוא עתיקה; (לשון החוק).

כלומר התעלות הללו אינן מוגנות על ידי חוק העתיקות, אך הן לא היחידות ויש עוד מבנים רבים שמאוחרים לשנת 1700 ואינם מוגנים. לשם כך הוקמה בשנת 1984 המועצה לשימור אתרים שמתפקידה להגן על כל מבנה או אתר בעל ערך היסטורי משנת 1700-1948. כלומר למעשה תעלות מבצע "המבצר האחרון" של הבריטים נכנסים לקטגוריה הזו, אך משום מה אף אחד לא שומר עליהן. אחת התעלות הגדולות באיזור צפת כבר הושמדה לגמרי ונבנו עליה בתים של שכונה חדשה, ויתכן שבקרוב תעלות וחלקים נוספים מביצורים אלו יעלמו.

המועצה לשימור אתרים אמורה להגן על כל מבנה או אתר בעל ערך היסטורי משנת 1948-1700, כמו תעלות מבצע "המבצר האחרון", אך איש לא שומר עליהן. אחת התעלות הגדולות באיזור צפת כבר הושמדה לגמרי ונבנו עליה בתי שכונה חדשה

בכרמל המצב מעט יותר טוב, ישנו חניון קטן שנקרא "חניון מצדה בכרמל" ובו יש מספר תעלות שמוצגות לציבור, אך גם הן מלאות בעשבייה. למעט זה יש עוד מספר תעלות מדרום לאוניברסיטת חיפה שגם הן עמוסות עשבייה ומוזנחות.

נראה לי מיותר לציין זאת אך אעשה זאת בכל מקרה, תעלות אלו הן חלק חשוב מהתנהלות הבריטים בפלשתינה במהלך מלחמת העולם השנייה, הן חלק אינטגרלי וחשוב מההיסטוריה של ארץ ישראל וההזנחה שלהן גובלת כמעט בפשע.

באירופה היום מתרחבת ההבנה למה יש חשיבות בחפירה של אתרים מלפני מאה שנה או פחות, כמו החפירה בה השתתפתי בבלגיה, בארץ אני לא רואה שבקרוב יחפרו אתרי מורשת שגילם מאה שנה או פחות (וחבל), אבל לפחות כדאי להתאמץ ולשמר אותם לדורות הבאים.

גלי ב. יפה היא ארכיאולוגית והיסטוריונית, בעלת תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות ניסיון ארכיאולוגי בשטח. בעברה עבדה בתור ארכיאולוגית ומנהלת חפירות ברשות העתיקות ואוניברסיטאות בישראל. מרצה לקהל הרחב במגוון נושאים ארכיאולוגיים והיסטוריים עם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. כיום מרצה אונליין ומתפעלת את מיזם #ארכיאולוגיה_אונליין בו היא מנגישה מידע ארכיאולוגי באופן יום יומי ברשתות החברתיות השונות. לאחרונה יצאה מהארון בתור טרנסג'נדרית ומקדמת במקביל נושאים בתחום השוויון המגדרי עם דגש על חקר העבר של טרנסג'נדרים בעולם.