הילדים שלך במערכת החינוך - חרם

אילוסטרציה (צילום: iStock-LSOphoto)
iStock-LSOphoto
אילוסטרציה

ליטל (דמות בדויה המבוססת על ילדים רבים שפגשתי כיועץ חינוכי) הייתה ילדה נחמדה. היא התחילה את כיתה א' עם חיוך מאוזן לאוזן, מחכה לכבוש את בית הספר. המורה שלה הייתה נחמדה, הילדים שהגיעו לכיתה א' איתה נראו לה חמודים. היא ילדה גדולה, היא התחילה בית ספר.

בכיתה ד' הגיעה תלמידה חדשה לכיתה. די מהר כולם אהבו את הילדה החדשה. הבעיה היחידה של הילדה החדשה הייתה ליטל. היא פשוט לא באה לה בטוב.

לאט לאט הילדים בכיתה פשוט הפסיקו לאהוב את ליטל, הפסיקו להזמין אותה למקומות או למשחקים, ואפילו התחילו לצחוק על כל מיני התנהגויות מוזרות שלה. ככה זה נמשך כמעט חצי שנה. אפילו המורים התחילו לדבר על זה שליטל מתנהגת מוזר, ולא פלא שתלמידים לא מתים עליה. ככה המצב נמשך כל כיתה ד' וגם חלק מכיתה ה'.

לאט לאט הילדים בכיתה פשוט הפסיקו לאהוב את ליטל, הפסיקו להזמין אותה למקומות או למשחקים, ואפילו התחילו לצחוק על כל מיני התנהגויות מוזרות שלה. ככה זה נמשך כמעט חצי שנה. אפילו המורים התחילו לדבר על זה שליטל מתנהגת מוזר

ליטל הפסיקה לאהוב ללכת לבית הספר אבל הלכה כי צריך. היא הפסיקה ללכת לחוגים ונמנעה מלהפגש עם חברות. מכיוון שהייתה תלמידה ממש טובה השקיעה את רוב האנרגיות שלה שם.

באמצע כיתה ה' החליטה חבורת תלמידים בנים ובנות שליטל צריכה לשלם מחיר על זה שהיא כזו תלמידה מעצבנת. הם חיכו לה אחרי בית הספר והיכו אותה נמרצות. היא חזרה הביתה חבולה, עם זעזוע מוח קל ושתי צלעות שבורות.

אשפוז בבית חולים שהוביל לנסיון להבין מה קרה – חשפו את החרם שעברה בשנתיים האחרונות. ההורים הוציאו את ליטל מבית הספר והיא עברה לבית ספר חדש שלא הכירה בו אף אחד.

שם היא הייתה התלמידה החדשה. חבולה מחרמות העבר, לא הצליחה להתחבב גם בכיתה ו' במקום החדש. התלמידים לא ממש רצו לקבל אותה וגם שם היא חוותה חרם. הטיפול הרגשי שקיבלה איפשר לה להתרומם קצת ולהצליח להתמודד בחטיבה, להשקיע בלימודים ולא לסמוך על חברים.

גם היום ב- 2020 למרבית בתי הספר, המחנכים והיועצים אין כלים להבחין ולהמודד עם חרם.

זאת למרות שיש תכניות מדהימות המעניקות כלים מקסימים להתמודד עם חרם והדרה חברתית כגון תכנית מצמיחים למשל.

בחרם כולם נפגעים! אפילו קבוצת הילדים שעושה את החרם נפגעת, מכיוון שהמסר שעובר אליהם בחוסר הטיפול הוא "מחר יגיע תורכם". פעמים רבות הגררות אחרי בריונות בבתי הספר נובעת מהפחד שמישהו יפגע בי ומתחושת חוסר הבטחון שלי בבית הספר.

בחרם כולם נפגעים! אפילו קבוצת הילדים שעושה את החרם נפגעת, מכיוון שהמסר שעובר אליהם בחוסר הטיפול הוא "מחר יגיע תורכם". פעמים רבות הגררות אחרי בריונות בבתי הספר נובעת מהפחד שמישהו יפגע בי

חרם הוא מצב שקבוצת תלמידים מפוחדים משרתים את האינטרסים האישיים של תלמיד.ה אחד ולא מבינים שהכוח הקבוצתי שלהם הוא הקובע.

פעמים רבות הילד שעובר חרם לא מספר להורים שלו מכיוון שמפחד מהתגובה שלהם כלפי הכיתה, כלפי הילד הפוגע וכו'.

כיום הנשיא ריבלין מקדם יוזמות הקשורות לחרם והדרה חברתית. הססמה היא שהילדים יכולים לקחת על הנושא אחריות ו#לא_עומדים_מהצד מכיון שביחד יש את הכוח לנצח כל בריונות.

וזה נכון – לילדים יש את הכוח למנוע חרם וביריונות. ולכן גם לנו המבוגרים.

הענין הזה נוגע גם לך. יכול להיות שהילד/ה שלך עבר חרם ולבית הספר לא היו את הכלים להמודד עם זה.

שחף בן-שלום הוא פסיכותרפיסט משפחתי, מכשיר מדריכי הורים ויועצים זוגיים, פעיל חברתי, ומייסד פרוייקט "סירות הצלה" למניעת התעללות בילדים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 492 מילים
סגירה