ליטל (דמות בדויה המבוססת על ילדים רבים שפגשתי כיועץ חינוכי) הייתה ילדה נחמדה. היא התחילה את כיתה א' עם חיוך מאוזן לאוזן, מחכה לכבוש את בית הספר. המורה שלה הייתה נחמדה, הילדים שהגיעו לכיתה א' איתה נראו לה חמודים. היא ילדה גדולה, היא התחילה בית ספר.
בכיתה ד' הגיעה תלמידה חדשה לכיתה. די מהר כולם אהבו את הילדה החדשה. הבעיה היחידה של הילדה החדשה הייתה ליטל. היא פשוט לא באה לה בטוב.
לאט לאט הילדים בכיתה פשוט הפסיקו לאהוב את ליטל, הפסיקו להזמין אותה למקומות או למשחקים, ואפילו התחילו לצחוק על כל מיני התנהגויות מוזרות שלה. ככה זה נמשך כמעט חצי שנה. אפילו המורים התחילו לדבר על זה שליטל מתנהגת מוזר, ולא פלא שתלמידים לא מתים עליה. ככה המצב נמשך כל כיתה ד' וגם חלק מכיתה ה'.
לאט לאט הילדים בכיתה פשוט הפסיקו לאהוב את ליטל, הפסיקו להזמין אותה למקומות או למשחקים, ואפילו התחילו לצחוק על כל מיני התנהגויות מוזרות שלה. ככה זה נמשך כמעט חצי שנה. אפילו המורים התחילו לדבר על זה שליטל מתנהגת מוזר
ליטל הפסיקה לאהוב ללכת לבית הספר אבל הלכה כי צריך. היא הפסיקה ללכת לחוגים ונמנעה מלהפגש עם חברות. מכיוון שהייתה תלמידה ממש טובה השקיעה את רוב האנרגיות שלה שם.
באמצע כיתה ה' החליטה חבורת תלמידים בנים ובנות שליטל צריכה לשלם מחיר על זה שהיא כזו תלמידה מעצבנת. הם חיכו לה אחרי בית הספר והיכו אותה נמרצות. היא חזרה הביתה חבולה, עם זעזוע מוח קל ושתי צלעות שבורות.
אשפוז בבית חולים שהוביל לנסיון להבין מה קרה – חשפו את החרם שעברה בשנתיים האחרונות. ההורים הוציאו את ליטל מבית הספר והיא עברה לבית ספר חדש שלא הכירה בו אף אחד.
שם היא הייתה התלמידה החדשה. חבולה מחרמות העבר, לא הצליחה להתחבב גם בכיתה ו' במקום החדש. התלמידים לא ממש רצו לקבל אותה וגם שם היא חוותה חרם. הטיפול הרגשי שקיבלה איפשר לה להתרומם קצת ולהצליח להתמודד בחטיבה, להשקיע בלימודים ולא לסמוך על חברים.
גם היום ב- 2020 למרבית בתי הספר, המחנכים והיועצים אין כלים להבחין ולהמודד עם חרם.
זאת למרות שיש תכניות מדהימות המעניקות כלים מקסימים להתמודד עם חרם והדרה חברתית כגון תכנית מצמיחים למשל.
בחרם כולם נפגעים! אפילו קבוצת הילדים שעושה את החרם נפגעת, מכיוון שהמסר שעובר אליהם בחוסר הטיפול הוא "מחר יגיע תורכם". פעמים רבות הגררות אחרי בריונות בבתי הספר נובעת מהפחד שמישהו יפגע בי ומתחושת חוסר הבטחון שלי בבית הספר.
בחרם כולם נפגעים! אפילו קבוצת הילדים שעושה את החרם נפגעת, מכיוון שהמסר שעובר אליהם בחוסר הטיפול הוא "מחר יגיע תורכם". פעמים רבות הגררות אחרי בריונות בבתי הספר נובעת מהפחד שמישהו יפגע בי
חרם הוא מצב שקבוצת תלמידים מפוחדים משרתים את האינטרסים האישיים של תלמיד.ה אחד ולא מבינים שהכוח הקבוצתי שלהם הוא הקובע.
פעמים רבות הילד שעובר חרם לא מספר להורים שלו מכיוון שמפחד מהתגובה שלהם כלפי הכיתה, כלפי הילד הפוגע וכו'.
כיום הנשיא ריבלין מקדם יוזמות הקשורות לחרם והדרה חברתית. הססמה היא שהילדים יכולים לקחת על הנושא אחריות ו#לא_עומדים_מהצד מכיון שביחד יש את הכוח לנצח כל בריונות.
וזה נכון – לילדים יש את הכוח למנוע חרם וביריונות. ולכן גם לנו המבוגרים.
הענין הזה נוגע גם לך. יכול להיות שהילד/ה שלך עבר חרם ולבית הספר לא היו את הכלים להמודד עם זה.
שחף בן-שלום הוא פסיכותרפיסט משפחתי, מכשיר מדריכי הורים ויועצים זוגיים, פעיל חברתי, ומייסד פרוייקט "סירות הצלה" למניעת התעללות בילדים
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם