את כל המועמדים הדמוקרטיים מלבד סנדרס אפשר להגדיר "ממסדיים" – כלומר משרתים את החזקים בחברה, התאגידים ושליטי ההון.
יש הסוברים שאם המועמדים הממסדיים יפרשו, כך שיוותר רק מועמד ממסדי יחיד/ה מול סנדרס האנטי-ממסדי – סנדרס יפסיד לו/ה
את המועמדים הדמוקרטיים מלבד סנדרס אפשר להגדיר "ממסדיים" – כלומר משרתים את החזקים בחברה, התאגידים ושליטי ההון. יש הסוברים שאם אלו יפרשו, ויוותר מועמד ממסדי יחיד/ה מול סנדרס האנטי-ממסדי – סנדרס יפסיד לו/ה. זו טעות
זו טעות, אי אפשר לענות על השאלה הזו רק על סמך חיבור פשוט של האחוזים בסקרים שמקבלים המועמדים.
על מנת לענות על שאלה כזו צריך לבדוק בקרב תומכיו של כל מועמד/ת, מי המועמד/ת *השני* המועדף/ת עליהם, ומי המועמדים שהכי ירוויחו מפרישתו/ה. האתר הזה משיב לשאלה הזו.
הסקר מהאתר הנ"ל מגלה (לכל הפחות רומז) שמקרב המועמדים, ברני הוא האופציה השניה האהודה ביותר, ובמקרים בהם המועמדים החזקים (חזקים אחרי ברני כמובן) ביידן ו/או וורן פורשים, ברני הוא המועמד שיעברו אליו הכי הרבה מהמצביעים שלהם
הסקר הזה מגלה (לכל הפחות רומז) שמקרב המועמדים, ברני הוא האופציה השניה האהודה ביותר, ובמקרים בהם המועמדים החזקים (חזקים אחרי ברני כמובן) ביידן ו/או וורן פורשים, ברני הוא המועמד שיעברו אליו הכי הרבה ממצביעיהם
עוד חשוב לזכור, שאמנם ריבוי המועמדים מוסיף משתנים לשאלה, אבל ב-2016 ברני התמודד מול מועמדת ממסדית אחת – הילרי קלינטון. ב-2016 ברני נכנס למירוץ רק חצי שנה לפני הפריימריז, לא מספיק זמן כדי להפוך לשם מוכר בכל ארה"ב, ובכל זאת ברני היה מנצח את קלינטון והופך למועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, אילולי המפלגה הדמוקרטית (שקלינטון בשר מבשרה לעומת סנדרס האאוטסיידר) הטתה את התוצאות לטובתה.
אגב, הטיית התוצאות לטובת קלינטון על חשבון סנדרס, גרמה למשבר אמון בין המפלגה הדמוקרטית למצביעיה הפוטנציאלים, ולכן נשארו בבית ב-2016 לא פחות מתשעה מיליון אמריקאים שהצביעו לדמוקרטים ב-2012. העדרם הוא שהעניק למפלגה הרפובליקנית את הניצחון.
מקווה שאין ציפיות שהמפלגה הדמוקרטית תלמד מהשיעור שעברה. הקשרים הפיננסים המושחתים בין שליטי-ההון למנגנון המפלגה חזקים מידי. בכאב אפשר לומר בביטחון ובפשטות, שהמפלגה הדמוקרטית מעדיפה לא רק להפסיד בבחירות, אלא להפסיד בבחירות לאדם המסוכן ביותר לדמוקרטיה, לדמגוג אוטוריטר כמו טראמפ, מאשר לאפשר לסוציאל-דמוקרט לההפך לנשיא, גם כשאותו סוציאל-דמוקרט רץ מטעמה ותחת שמה של מפלגתם.
הטיית התוצאות לטובת קלינטון על חשבון סנדרס גרמה למשבר אמון בין המפלגה הדמוקרטית למצביעיה הפוטנציאלים. ב-2016 נשארו בבית לא פחות מ-9 מיליון אמריקאים שהצביעו לדמוקרטים ב-2012. העדרם העניק למפלגה הרפובליקנית את הניצחון
ובכל זאת ברני ינצח.
איך?
כי הרשתות החברתיות סוף סוף מגשימות את הפוטנציאל החיובי הגלום בהן, כחלופה עממית לשלטון התקשורת הממסדית כאמצעי התיווך בין העם למידע.
מספר רב של אנשי ניו-מדיה חדשים ועצמאיים, באמצעות הרשתות, מגיעים לכל סמארטפון, ומרימים מסך מעל המציאות המבוימת שמוקרנת במסכי הטלויזיה.
כמובן שיש שמנצלים מעקף זה של הרשתות את התקשורת לשלילה כמו טראמפ שמתעתע באזרחים תמימים באמצעות דמגוגיה שפורטת על חרדות, אבל זה מה שהופך את בחירות 2020 להיסטוריות.
בחירות 2020 הן כבר לא בחירות בין רשתות תקשורת והאנשים מאחוריהן שמנצחים על תודעת אזרחים שבויים. אלו בחירות בין תנועות עממיות, והאנשים שמנהיגים אותן.
ובכל זאת ברני ינצח. איך? כי הרשתות החברתיות מגשימות את פוטנציאל החלופה העממית לשלטון התקשורת הממסדית – כמתווכת בין העם למידע. אנשי ניו-מדיה חדשים ועצמאיים מגיעים לכל סמארטפון, ומרימים מסך מעל המציאות המבוימת שבטלויזיה
טראמפ הדמגוג מוביל לזירה הדמוקרטית תנועה של אזרחים שאת הזעם שלהם, ככל דמגוג, הצליח להפנות כלפי המיעוטים בחברה, בלי לגלות לאזרחים העצבנים שדוקא למטרותיהם הכי פחות כוח פוליטי וממון.
ברני הישר מוביל לזירה הדמוקרטית תנועה של אזרחים שאת הזעם שלהם, כנביא אמת, הצליח עם הרבה הגיון להפנות כלפי האשמים האמיתיים במצבם, אלו שמחזיקים בהכי הרבה כוח פוליטי, כפי שמוכיחים חשבונות הבנק שלהם – אלו כמובן שליטי-הון.
תנועה של צדק, תקווה, וחיבורים-אנושיים לתיקון עולם – נגד תנועה של פראנויה כמניע להתבדלות התבצרות והתחמשות למלחמה בשונים מהם.
אצל ברני זו תנועה של צדק, תקווה, וחיבורים אנושיים לתיקון עולם – מול תנועת הפראנויה שמוביל טראמפ כמניע להתבדלות, התבצרות והתחמשות למלחמה בשונים מהם
ונישא עיניים ונזכור כל העת את אותה הרוח בהשראתה הגתה ייסדה ובנתה התנועה הציונית את מדינת ישראל, כמענה לתנועה האחרת שבשעתו אותנו רדפה בגלל שונותנו.
מי ינצח? חרף ניצחון הרוח החופשית את הכוחות המדכאים לאורך כל ההיסטוריה האנושית – הפסימיים יאמינו שזה לא יהיה סנדרס. שיאמינו. מה שחשוב זה שידעו באיזה צד נכון לעמוד ועם מי נכון שיצעדו במלחמה על התודעה, בכל פעם שהמציאות תכפה עליהם הכרעה כזו. ביום יום, הרבה לפני שדה הקרב בקלפיות.
כי אותה זירה בין שתי תנועות מתחוללת בישראל כל יום: בין התנועה הסוציאליסטית / החילונית שמקדמת דמוקרטיה ומרחיבה לנו זכויות – לתנועה הקפיטליסטית / המלוכנית / הדתית שמקדמת מלוכנות ומצמצמת מאיתנו חירויות.
נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואינני יודע מי כתב את המאמר הבולשוויקי הזה, הקומוניסטי מטורף הזה, והוא עוד מדבר בשם הצדק, יזה צדק, כמו של לנין וסטלין. והעיקר השנאה והבוז שהוא מפגין כנגד הידיד הגדול ביותר שקם לישראל ולעם היהודי, הנשיא הדגול דונלד טראמפ. מעניין השמאלנים שלנו תמיד אבל תמיד אוהבים את שונאי ישראל ושונאים את אוהביה. אמור לי מי הם השנואים עליך ואומר לך מי אתה, ואכן אתה שונא ישראל בולשוויק בוגדני.