תמונת מצב חברתית

הפערים בחברה הישראלית - הנמוכים מזה 20 שנה

דו"ח מרכז אדוה מצביע על ירידה קלה אך עקבית בפערים הכלכליים-חברתיים עקב העלאת שכר המינימום, תוכנית "מס הכנסה שלילי", ירידה באבטלה וכניסת חרדים ונשים ערביות לשוק העבודה ● ועדיין מדובר בפערים גדולים בכל תחומי החיים - הכנסה, דיור, חינוך ובריאות ● רבע מהאוכלוסייה חיה בעוני ● ולא פחות מ-70% מהכנסות שכר הדירה מועברות לשלושת העשירונים העליונים

קבצן. רבע מהאוכלוסייה בישראל חיה בעוני (צילום: Nati Shohat/Flash90)
Nati Shohat/Flash90
קבצן. רבע מהאוכלוסיה בישראל חיה בעוני

אי השוויון בישראל בשנים 2018 ו-2017 היה הנמוך ביותר שנרשם בשני העשורים האחרונים, כלומר מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. עם זאת, עדיין מדובר על פערים חמורים. כך עולה מ"תמונת מצב חברתית", הדו"ח השנתי אשר פרסם הבוקר (חמישי) מרכז אדוה.

מדד ג'יני – מדד אי השוויון בישראל, שמפרסם הביטוח הלאומי, עמד ב-2018 על 0.3559. במרכז אדוה הדגישו כי "אי השוויון הצטמצם במקצת, אך הוא עדיין גבוה מאוד".

למרות הירידה הקלה שנרשמה בשנים האחרונות, הדו"ח חושף פערים חמורים בין השכבות החברתיות בישראל בכל תחומי החיים – דיור, בריאות, חינוך והכנסה.

70% מהכנסות שכר הדירה בישראל מועברות למשקי בית בשלושת העשירונים העליונים ו-42% מהן מועברות לעשירון העליון – וזאת, בניגוד למיתוס לפיו שכר דירה שמשלמים צעירים "הוא הפנסיה של חוסכים חלשים"

בתחום ההכנסות, לפי הדו"ח, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של שכיר בעשירון העליון עמדה ב-2018 על 66,584 שקל, פי 12 מההכנסה המקבילה של משקי בית בעשירון התחתון, שעמדה על 5,501 שקל.

בתחום הדיור שולמו בישראל כשכר דירה כ-17 מיליארד שקל בשנת 2018. מדובר בכסף שישראלים מכל שכבות האוכלוסייה שילמו למשקי בית מבוססים.

70% מההכנסות משכר דירה בישראל מועברות למשקי בית בשלושת העשירונים העליונים ו-42% מהן מועברות לעשירון העליון – וזאת, בניגוד למיתוס לפיו שכר דירה שמשלמים צעירים "הוא הפנסיה של חוסכים חלשים".

בתחום הבריאות, מהדו"ח עולה כי הישראלים משלמים תשלומי עתק לקופות החולים וחברות הביטוח – ודרכם לרופאים פרטיים – עבור ביטוחי בריאות משלימים, וכן עבור תרופות וטיפולים שמחיריהם הולכים ועולים.

בשנת 2000 הגיעה ההוצאה של משקי בית על ביטוחים משלימים ופרטיים, וכן על השתתפות עצמית במחיר תרופות במרשם וטיפולים רפואיים, ל-4.6 מיליארד שקל (במחירי 2018). עד שנת 2018 זינקה ההוצאה  ל-14.4 מיליארד שקל.

בתחום החיסכון הפנסיוני הדו"ח חושף כי כמעט למחצית ממשקי הבית של אנשים בגילאי 67 ומעלה לא היתה כל הכנסה מפנסיה ב-2018, והם התקיימו מקצבאות בלבד.

למרות הסכם פנסיה חובה, 20.7% ממשקי הבית לא הפרישו ב-2018 בכלל לפנסיה. רק 47.2% ממשקי הבית בעשירון התחתון הפרישו לחיסכון פנסיוני, רק 63.8% ממשקי הבית בעשירון השני הפרישו לפנסיה ורק 74.9% ממשקי הבית בעשירון השלישי.

"ההוצאה הממשלתית האזרחית בישראל היא בין הנמוכות בקרב ארצות ה-OECD. התוצאה היא שהממשלה אינה מממנת את שירותיה ברמה המקובלת בארצות המערב, ונטל המימון מועבר אל כיסי הציבור"

בתחום החינוך מציין הדוח כי משפחה יהודית ממוצעת מוציאה סכום חודשי של  401 שקל על שיעורים פרטיים וחוגים כהשלמה למה שילדיה מקבלים ממערכת החינוך הציבורית. סכום זה לא כולל את תשלומי ההורים בבתי הספר.

לשם השוואה, משפחה ערבית ממוצעת מוציאה על חוגים ושיעורים פרטיים כ-100 שקל בחודש, משפחה יהודית ענייה כ-40 שקל בחודש ומשפחה ערבית מתחת לקו העוני כ-20 שקל בחודש בלבד.

התוצאה היא שילד יהודי ממוצע זוכה להשכלה רחבה יותר מילד עני שאין להוריו כסף לשיעורים פרטיים וחוגים.

"הגיעה העת למפנה במדיניות החברתית-כלכלית בישראל", אומר ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה וממחברי הדו"ח, "ההוצאה הממשלתית האזרחית בישראל היא בין הנמוכות בקרב ארצות ה-OECD. התוצאה היא שהממשלה אינה מממנת את שירותיה ברמה המקובלת בארצות המערב, ונטל המימון מועבר אל כיסי הציבור".

"אי השוויון הצטמצם במקצת״

הדו"ח מצביע על ירידה קלה בפערים שנמשכה בעקביות מאז 2013, כלומר, לאורך כל הקדנציה של יאיר לפיד ורוב הקדנציה משה כחלון כשרי האוצר. עם זאת, הפערים בשנים 2017 ו-2018 היו כמעט זהים, כך שמגמת השיפור נעצרה.

הפערים בישראל עדיין גבוהים ביחס למרבית המדינות בארגון המדינות המפותחות (OECD). ואולם, מאחר שבמדינות רבות הפערים גדלו, ואילו בישראל הם הצטמצמו, מצבה היחסי של ישראל השתפר.

לפי מדד ג'יני, הפערים בארה"ב, בריטניה, טורקיה, מקסיקו, צ'ילה, ליטא ולטביה גדולים מאשר בישראל, לעומת העבר הלא-רחוק שבו הפערים בישראל היו הגדולים ביותר לצד ארה"ב ומקסיקו.

משה כחלון (צילום: Nir Keidar/Flash90)
משה כחלון (צילום: Nir Keidar/Flash90)

מרכז אדוה הצניע את המידע על הירידה בפערים בדו"ח שלו, שרובו מוקדש לביקורת על מדיניות הממשלה שגורמת לעלייה בעוני.

בתשובה לשאלת זמן ישראל, מה הביא לירידה הקלה בפערים, מסרה אחת ממחברות הדו"ח, החוקרת אתי קונור-אטיאס ממרכז אדוה: "בין ההסברים לכך ניתן לתלות את העלייה בשכר המינימום ואת תוכנית "מענק עבודה" ("מס הכנסה שלילי")".

"במשך שנים, קבוצות לחץ של תעשיינים ואנשי עסקים הפחידו אותנו שהעלאת שכר המינימום, השכר והקצבאות תביא לאבטלה המונית. במציאות קרה להיפך: השכר והקצבאות עולים והאבטלה יורדת״

עוד אמרה קונור: "סיבה נוספת לירידה הקלה במדד ג'יני היא הגידול במספר המפרנסים למשק בית – בעיקר בחמישונים התחתונים, עקב הירידה באבטלה וכניסת אנשים לשוק העבודה. בין השנים 2018-2000, גדל מספר המפרנסים בעשירון התחתון ב-65%, בעשירון השני ב-60% ובעשירון השלישי ב-50%.

"במשך שנים כלכלנים נאו-ליברלים וקבוצות לחץ של תעשיינים ואנשי עסקים הפחידו אותנו שהעלאת שכר המינימום והעלאת שכר וקצבאות תביא לאבטלה המונית, אך במציאות קרה להיפך: השכר והקצבאות עולים והאבטלה יורדת, וחלק מהאוכלוסיות החלשות נהנות משני הדברים יחד", אומרת קונור.

אתי קונור אטיאס
אתי קונור אטיאס

המעקב של מרכז אדוה חושף ירידה קלה גם בשיעור האוכלוסייה הענייה. לפי הדו"ח: "שכבת האנשים החיים בעוני, שבשנים 2009-2006 עמדה על 28.3% ממשקי הבית, ירדה ל-26.0% ב-2018. עם זאת, תחולת העוני בישראל היא עדיין מן הגבוהות בארצות ה-OECD".

הדו"ח מצביע על עלייה במספר העובדים המשתכרים שכר מינימום ואף מתחת לשכר המינימום (עקב משרות חלקיות, או עבריינות של מעסיקים). לפי הדו"ח, שיעור המשתכרים עד שכר מינימום הגיע ל-33.6% מכלל האוכלוסייה, לעומת 30.8% מכלל העובדים השכירים ב-2015. הדו"ח קובע כי "זוהי ראיה לכך שרבות מן המשרות שנוספו למשק היו בשכר מינימום".

הגידול הרב ביותר במספר המשתכרים עד שכר מינימום נרשם באוכלוסייה החרדית והערבית – בגלל כניסתם של חרדים וערבים לשוק העבודה.

קונור מדגישה כי "כל הנתונים האלה מצביעים על ירידה קטנה באחוזים בודדים. השורה התחתונה היא שהעוני והפערים בישראל עדיין גדולים מאוד, אנשים רבים מאוד עדיין סובלים, ונדרש שינוי במדיניות כדי להביא לשינוי משמעותי יותר".

הפער בין מעמד הביניים לעשירים גדל

הדו"ח חושף כי הפער בין המאיון העליון לשאר שכבות האוכלוסייה המשיך לגדול בשנים האחרונות.

"ההכנסה הממוצעת של המאיון העליון של משקי הבית שבראשם שכיר/ה הגיעה ב-2018 ל-138.7 אלף שקל לחודש. מדובר בהכנסה גבוהה פי 8 מזו של העשירון החמישי וגבוהה פי 2.4 מזו של שאר העשירון העליון״, נכתב בדוח.

״בשנים 2018-2016, ההכנסה של המאיון העליון גדלה ב-20%, ואילו ההכנסה של שאר העשירון העליון ושל העשירון החמישי גדלה בכ-10% בלבד".

לפי הדו"ח, פערי השכר לפי מוצא ומגדר נותרו גדולים כבעבר. ב-2018 עמדה הכנסתו הממוצעת של גבר שכיר על 12,498 שקל לחודש ברוטו, ושל אישה על 8,546 שקל לחודש ברוטו. גבר יהודי ממוצע השתכר 13,558 שקל בחודש ברוטו, וגבר ערבי – 8,190 שקל בלבד. אישה יהודיה השתכרה בממוצע 8,923 שקל בחודש ברוטו ואישה ערבייה – 5,722 שקל.

עוד 963 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 17 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שאשא-ביטון: "בהיעדר הסכמות, אדרוש דיון בממשלה"

לפיד שוחח עם ארדואן והשניים סיכמו על חידוש הטיסות בספטמבר ● נתניהו: "לפיד וגנץ, תפסיקו להתחנף למכחיש השואה אבו מאזן" ● גנץ: "דברי אבו מאזן בזויים. טוב שחזר בו" ● ליברמן: "מוכן ונחוש לחתום עם הסתדרות המורים כבר היום" ● ישראל וטורקיה החליטו להחזיר שגרירים וקונסולים ● עבאס מבהיר: השואה היא הפשע הנתעב בהיסטוריה – ישראל ביצעה מעשי טבח; לפיד: חרפה מוסרית, ההיסטוריה לא תסלח לו

עוד 49 עדכונים

גרמניה נדרשת לגילוי מסמכים על רצח הספורטים במינכן, ומה עם ישראל?

לקראת שנת ה-50 לרצח אחד-עשר הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן (1972) מתעורר שוב הנושא בישראל. במרכז עומדת דרישת המשפחות לחשוף מסמכים מסווגים של ממשלת גרמניה אודות הכישלון בחילוץ הספורטאים. זאת ככל הנראה כדי לחזק את הדרישה לפיצויים גדולים יותר.

לקראת שנת ה-50 לרצח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן דורשות המשפחות לחשוף מסמכים מסווגים על כישלון חילוץ הספורטאים. ככל הנראה לחיזוק הדרישה להגדלת פיצויים

המצב הגיע לכך שהמשפחות מאיימות שלא להשתתף באירוע הזיכרון שיערך בתחילת ספטמבר במינכן. נכון לעכשיו, המשפחות הודיעו שלא ישתתפו וכך גם נציגי הוועד האולימפי הישראלי לא ישתתפו. עדיין לא ידוע אם נשיא המדינה שאמור לנאום בטקס אכן ייקח חלק באירוע. כנראה שלא.

מזה שנים רבות מעלות המשפחות טענות חמורות כלפי ממשלת גרמניה בדבר אי לקיחת אחריותה לכישלון אבטחת הספורטאים ולפעולה הכושלת לשחרורם שגרמה למותם בשדה התעופה הסמוך למינכן.

לאורך השנים קיבלה כל אחת מהמשפחות פיצויים מממשלת גרמניה, ולאחרונה הסכימה גרמניה לתת סכום נוסף וסופי, אך הן טוענות שאין די בכך. נציגי המשפחות מנהלות משא ומתן עם ממשלת גרמניה באמצעות עורכי דין אירופאים כדי להגדיל משמעותית את סכום הפיצויים, ולצורך זה דורשות גילוי מסמכים רשמיים בהקשר לכישלון הביטחוני. בשלב זה ממשלת גרמניה אינה נענית לבקשות וללחץ הציבורי שמפעילות המשפחות מעבר למה שהציעה.

ראוי להפנות מקצת מתשומת הלב הציבורית למחדל הישראלי בכך שלא ניתנה למשלחת הספורטאים אבטחה נאותה, למרות שהיו ידיעות על כוונות ארגון "ספטמבר השחור" לבצע את הפיגוע.

ראוי להפנות מקצת מתשומת הלב הציבורית למחדל הישראלי בכך שלא ניתנה למשלחת הספורטאים אבטחה נאותה, למרות שהיו ידיעות על כוונות ארגון "ספטמבר השחור" לבצע את הפיגוע

כידוע, בעקבות רצח הספורטאים מונתה ועדת בדיקה ממשלתית בראשות מפכ"ל המשטרה לשעבר פנחס קופל. רק כעבור 40 שנים (!), בשנת 2012, פורסם דוח הועדה (קישור: 40 שנה לטבח מינכן: המחדל הישראלי באבטחת הספורטאים – וואלה! חדשות (walla.co.il)).

מדובר בדוח קצר למדי שמצא כמה אנשי ביטחון כאחראים למחדל ביניהם בכירים בשב"כ ובמערך האבטחה שהועברו מתפקידם. לא זכור לי שבמשך השנים הארוכות מאז הפיגוע דרשו המשפחות את פרסום דוח הוועדה, ולאחר שפורסם הן לא דרשו את גילוי הפרוטוקולים של דיוני הוועדה. כל הזעם הופנה (או שמא כוון בכוונה) מלכתחילה כלפי ממשלת גרמניה. יצוין כי המשפחות קיבלו בישראל הכרה של נפגעי טרור כולל התנאים הכספיים הנלווים.

לאחרונה פורסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבה של רונן ברגמן שבין היתר גילתה כי היו בידי מערכת הביטחון ידיעות על כוונות "ספטמבר השחור" לפגוע במשלחת. הדברים מעצימים את השאלה מדוע גורמי הביטחון לא פעלו בנחישות כדי להגביר את אבטחת הספורטאים.

אפשר להניח כי אם היו נחשפים הפרוטוקולים של הוועדה היה ניתן להבין מדוע לא תוגברה האבטחה וגם האם אכן היו ידיעות על כוונות הפיגוע וכיצד הן טופלו אם בכלל. שהרי לפי דוח ועדת קופל, לא נמצא דופי בעבודת המודיעין, אלא רק במהלכי מערכת האבטחה של ישראל.

לא זכור לי שבמשך השנים מאז הפיגוע דרשו המשפחות את פרסום דוח הוועדה או את גילוי הפרוטוקולים של דיוניה. כל הזעם הופנה לממשלת גרמניה. יצוין כי המשפחות קיבלו בישראל הכרה של נפגעי טרור

לעניות דעתי, לשאלות אלה לא ניתנה עד היום תשובה מספקת. נראה לי כי יהיה קשה מאד לשכנע כי לא ניתן לפרסם בישראל יותר מידע על מה שנעשה או שלא נעשה לפני הרצח במינכן, ומדוע בישראל אי-אפשר לגלות את המסמכים הרלוונטיים במגבלות הצנזורה ובגרמניה כן ניתן לעשות כן?

האם לנגד עינינו מתרחש מהלך שנראה כצביעות, כאשר דורשים מגרמניה גילוי מסמכים, קבלת אחריות ופיצויים משמעותיים, מה שאנחנו לא דורשים מעצמנו? מזה עשרות שנים משפחות הספורטאים אינן חוסכות ביקורת חריפה מממשלה גרמניה אך ביחס למחדלי ממשלת ישראל – שקט דממה. מדוע?

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 539 מילים

ארגוני הסיוע ליהודי אוקראינה עוברים לרכבים חשמליים

ברקע משבר הדלק העולמי והאינפלציה, עמותות הסיוע היהודיות באוקראינה החליטו להצטייד בצי של רכבים חשמליים כדי להתמודד עם גל של נזקקים חדשים ברחבי המדינה ● "אפשר בקלות להמתין שש או שבע שעות בתחנות הדלק. זה מאוד קשה"

עוד 782 מילים

אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס

הימנעות חמאס מלהתערב במבצע "עלות השחר" לצד המגעים העקיפים הנמשכים בשנים האחרונות בין הארגון לישראל מעלים את השאלה האם חמאס יכול להפוך לפרטנר למו"מ על הסדרי קבע מול הפלסטינים, במיוחד כשאבו מאזן עשוי להותיר אחריו ואקום בעתיד הקרוב ● קסניה סבטלובה, המלווה את הארגון מיום הקמתו, שוחחה עם מומחים ומשרטטת את תהליך התבשלותו של הארגון

עוד 2,347 מילים

למקרה שפיספסת

הסיכון של עידית סילמן

החוק לא מחייב את סילמן להתפטר - אבל אם לא תעשה זאת, היא משאירה את גורלה בידי ועדת הבחירות ● בעבר, קיבלו ראשי הוועדה החלטות שונות - מחשין שדחה בקשת פסילה על הסף, דרך ביניש שדחתה בצורה מנומקת, ועד הנדל שקיבל החלטה הקובעת כי הוועדה תוכל לפסול ח"כ גם אם לא הוכרז כפורש ● סילמן יכולה להמר, אבל עשויה למצוא את עצמה מחוץ למערכת הבחירות כליל ● פרשנות

עוד 1,596 מילים

הפיגוע בירושלים הוא איתות מסוכן

הפיגוע במזרח ירושלים בוצע על ידי מחבל בודד, אבל במערכת הביטחון חוששים שהוא מבשר את תחילתו של גל טרור חדש בתגובה על פעילות צה"ל ברצועת עזה ובעיר שכם. כוחות הביטחון חייבים להיערך לאפשרות של חידוש תופעת המחבלים הבודדים. הזעם ברחוב הפלסטיני הוא גדול והתסכול הוא רב, אסור לישראל לגלות סימני חולשה.

הפיגוע השבוע בעיר העתיקה בירושלים באזור הכותל המערבי, שבמהלכו ירה מחבל ופצע שמונה אזרחים ישראלים, שניים מהם במצב קשה, שוב החזיר את הטרור לבירת ישראל והעלה לסדר היום את השאלה המתבקשת, האם אנו ניצבים שוב בפני תחילתו של גל טרור חדש של פיגועי יחידים או מה שנקרא בעגה הביטחונית "זאבים בודדים".

הפיגוע השבוע באזור הכותל המערבי, שבמהלכו ירה מחבל ופצע 8 אזרחים ישראלים, שוב החזיר את הטרור לבירת ישראל ואת השאלה המתבקשת, האם אנו ניצבים שוב בפני גל טרור חדש של פיגועי יחידים

המחבל, אמיר א-סידאווי, בן 26 תושב מזרח ירושלים ואסיר פלילי לשעבר, הסגיר את עצמו למשטרה ואת האקדח שבו ביצע את הפיגוע. מהחקירה הראשונה של השב"כ עולה כי הוא פעל לבדו ולא השתייך לשום ארגון.

הרקע לפיגוע נתפס כתגובה למבצע "עלות השחר" של ישראל ברצועת עזה ופעולת חיסול 3 המחבלים על ידי צה"ל והימ"מ בשבוע שעבר בעיר שכם, ובראשם המבוקש אברהים אלנאבולסי.

במערכת הביטחון חוששים שהפיגוע בירושלים ישמש מודל לחיקוי ו"ידביק" צעירים פלסטינים נוספים לבצע פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ואף פיגועי ירי בירושלים ובמקומות נוספים בישראל. מסתבר שלתושבי מזרח ירושלים אין קושי רב להשיג כלי נשק בשוק השחור העברייני.

לכן משטרת ירושלים תגברה את כוחותיה בירושלים לקראת הבאות.

קשה להילחם בסוג כזה של טרור בעיקר מבחינה מודיעינית, המחבלים הבודדים נוקטים בצעדי זהירות, הם כבר מודעים לכך שהם נתונים במעקב אחרי הרשתות החברתיות שלהם ומכשירי הסלולר, הם מקטינים את המעגל שיודע על כוונתם לצאת לפיגוע ולעיתים שומרים את דבר החלטתם עד לרגע האחרון ואינם משתפים איש.

במערכת הביטחון חוששים שהפיגוע בירושלים ישמש מודל לחיקוי ו"ידביק" צעירים פלסטינים נוספים לבצע פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ואף פיגועי ירי בירושלים ובמקומות נוספים בישראל

הזעם הפלסטיני בשטחים הוא עצום ומחפש פורקן. חיסול 3 המחבלים בשכם על ידי צה"ל נתפס על ידי הפלסטינים כפרובוקציה של ישראל והפרה של הסכם הפסקת האש בינה לבין הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה.

במהלך מבצע "עלות השחר" נהרגו ברצועת עזה 49 פלסטינים, מהם רק 12 לוחמים של הג'יהאד האסלאמי והשאר "אזרחים בלתי מעורבים".

בחודש האחרון הרג צה"ל בעיר שכם 5 מחבלים של קבוצת "גדודי חללי אל-אקצא" של תנועת פת"ח, שהיו מעורבים בפיגועי ירי לעבר כוחות צה"ל וקבר יוסף בעיר.

וביום תשעה באב עלו להר הבית, תוך כדי מבצע "עלות השחר" ברצועת עזה, מאות יהודים תחת אבטחה כבדה של המשטרה.

מערכת ההסתה של ארגוני הטרור הפלסטינים משתמשת בנתונים האלה להסית את הדור הצעיר נגד ישראל, בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות ובראשן רשת "טיק טוק".

ארגוני הטרור ברצועת עזה שיבחו את "הפעולה ההירואית" של המחבל שעשה את הפיגוע בירושלים ותעתע במשטרת ירושלים שלא הצליחה ללכוד אותו, ובסופו של דבר הוא הגיע במונית לתחנת המשטרה והסגיר את עצמו.

מבחינתם, הפיגוע הוא מכה קשה לישראל בלב הבירה והוכחה כי צה"ל אינו יכול לדכא את רעיון "ההתנגדות" וכי שוב הוכח כי מערכת המודיעין הישראלית איננה יכולה לאתר מבעוד מועד ולסכל פיגועים של מחבלים בודדים.

הזעם הפלסטיני בשטחים הוא עצום ומחפש פורקן. חיסול 3 המחבלים בשכם על ידי צה"ל נתפס על ידי הפלסטינים כפרובוקציה של ישראל והפרה של הסכם הפסקת האש בינה לבין הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה

הפיגוע בירושלים פגע בתחושת הניצחון שהייתה ברחוב הישראלי בעקבות המבצעים המוצלחים של צה"ל ברצועת עזה ובעיר שכם.

הפיגוע האחרון בירושלים שוב מחזיר אותנו לגל הפיגועים של המחבלים הבודדים שהחל ב-2015 בפיגוע הדקירה שעשה המחבל מוהנד חלבי בעיר העתיקה בירושלים. תופעה שקיבלה את הכינוי "אינתיפאדת הסכינים".

במשך הזמן השתכללה השיטה של המחבלים הבודדים והם עברו גם לבצע פיגועי דריסה ופיגועי ירי.

בשנה האחרונה היכה גל הטרור של המחבלים הבודדים באופן קשה ביותר בערי ישראל. המחבל מוחמד אבו אל-קיעאן רצח 4 ישראלים בעיר באר שבע, אחר כך ביצעו שני מחבלים מאום אלפחם פיגוע ירי בעיר חדרה ורצחו 2 שוטרים ופצעו 4 אזרחים ישראלים.

המחבל דיאא חמארשה יצא מהעיירה יעבד באזור ג'נין וביצע פיגוע ירי בעיר בני ברק שבו נהרגו 5 ישראלים ואחריו הגיע המחבל רעד חאזם מאזור ג'נין שעשה את הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב. הוא רצח 3 אנשים ופצע 6 אחרים.

וגם פיגוע הגרזנים בעיר אלעד שביצעו 2 מחבלים מאזור ג'נין שרצחו 2 תושבי העיר ופצעו ארבעה נוספים 3 מהם באורח קשה.

הפיגוע האחרון בירושלים מחזיר אותנו לגל פיגועי המחבלים הבודדים שהחל ב-2015 בפיגוע הדקירה שעשה המחבל מוהנד חלבי בעיר העתיקה בירושלים. תופעה שקיבלה את הכינוי "אינתיפאדת הסכינים"

למרות ששום ארגון טרור לא עומד מאחורי הפיגוע האחרון בירושלים, בג'יהאד האסלאמי טוענים כי מדובר בהוכחה נוספת כי רעיון "אחדות הגזרות" של מנהיג הארגון זיאד אלנח'אלה הוטמע ברחוב הפלסטיני.

לכן, בעוד הפסקת האש השברירית ברצועת עזה נמשכת, ארגוני הטרור מעודדים מאוד מהצלחת הפיגוע בירושלים והם ידחפו באמצעות מערכת ההסתה שלהם את הדור הצעיר הפלסטיני לבצע פיגועי נקם נוספים.

מבצע "שובר גלים" של צה"ל שהחל ב-31 במרץ השנה לאחר שורה של פיגועים בערי ישראל נמשך, אך בהחלט ייתכן שצה"ל ייאלץ לרענן אותו כדי לעצור פיגועים נוספים נוכח הפיגוע האחרון בירושלים.

קשה להעריך כעת לאן פני הדברים. האם ארגוני הטרור שוב ינסו להתמקד בירושלים? האם הם מנסים לעורר גל של פיגועי נקם או שמדובר בהתפרצות זעם ספונטנית?

כוחות הביטחון של ישראל אינם יכולים לסכל כל פיגוע ויצטרכו להתעמת בשטח עם כל מחבל. מה שחשוב כעת הוא שכוחות הביטחון של ישראל יבלמו בעוצמה כל ניסיון לחמם את מזרח ירושלים באמצעות פיגועי טרור של צעירים בודדים.

בעוד הפסקת האש השברירית ברצועת עזה נמשכת, ארגוני הטרור מעודדים מאוד מהצלחת הפיגוע בירושלים והם ידחפו באמצעות מערכת ההסתה שלהם את הדור הצעיר הפלסטיני לבצע פיגועי נקם נוספים

כוחות הביטחון חייבים להיערך לאפשרות של חידוש תופעת המחבלים הבודדים, הזעם ברחוב הפלסטיני הוא גדול והתסכול הוא רב, אסור לישראל לגלות סימני חולשה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 891 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כהנא וטרופר יכולים להיכנס לוואקום שהותירו בנט ושקד

היו ימים שאיילת שקד הייתה אחת הדמויות החשובות בציונות הדתית והמעמד שהגיעה אליו היה חסר תקדים, במיוחד עבור אישה חילונית מתל אביב ● עכשיו הכל התאדה ● שקד בונה על הימין לייט, אבל הם לא איתה ● מי שכן יכולים למשוך את הקהל הזה הם חילי טרופר ומתן כהנא, שרצים עכשיו יחד במחנה הממלכתי ● פרשנות

עוד 551 מילים

תושבים ופעילים מירושלים למוש בן ארי: בטל הופעה בגיא בן הינום

מאות אנשים חתמו ביממה האחרונה על עצומה הקוראת לזמר לבטל את הופעתו הערב בחוות אלע"ד ● לפני שלוש שנים ביטלו דני רובס וארקדי דוכין הופעה באתר אחר של עמותת הימין במתחם ● החווה הוקמה כדי לטפח חקלאות קדומה ובפועל הופכת למתחם הופעות ● יוזמי העצומה: "החווה מונעת מפלסטינים גישה לאדמתם ומכשירה את הגזל"

עוד 914 מילים

לטירה יש אגם, והוא הרבה פחות פסטורלי ממה שזה נשמע

צמרת המשרד להגנת הסביבה יצאה השבוע לסיור במשולש, ומצאה את עצמה על שפת אגם ליד העיר טירה ● ההיקף העצום של פרויקטים בתחום התחבורה והתשתיות מייצר כמויות גדולות של עודפי עפר, וכרגיל בישראל אלה מוצאים את דרכם לחיק הטבע, סותמים אפיקי נחלים ויוצרים דור חדש של אגמים וביצות

עוד 1,103 מילים

המדינה ממשיכה להזניח חיזוק מבנים מסוכנים

הכתובת על הקיר מעל 610 אלף יחידות דיור בנות לפחות 40 שנה עלולות לסכן חיי אדם ● עשרות אלפי מבנים צריכים חיזוק, אך מחוץ לאזורי הביקוש הסיכוי שזה יקרה נמוך - כי אין קרן סיוע למימון וברשויות המקומיות לא ערכו סקרים למיפוי הסיכון ● במשרד הפנים טוענים שמשרד השיכון אחראי, אך משרד השיכון לא מגיב ● יו"ר אגוד המהנדסים: "כולם מודעים לבעיה אבל מטאטאים אותה ומקווים לטוב"

עוד 1,600 מילים

הסוף המשפיל של ימינה

המפגש האחרון של ימינה אתמול בוועדת הכנסת היה מגוחך, ובסופו הסיעה התפרקה לרסיסים - כשמי שהקים אותה ובחר את חבריה, נפתלי בנט, מסיים לבדו בסיעת יחיד עם השם האירוני "ביחד" ● עידית סילמן קיבלה מנת נקמה קרה מחברי הקואליציה - ואף אחד מחבריה החדשים בליכוד לא היה שם כדי לעזור לה ● ועכשיו הם גם רוצים להעביר אותה בכלל לציונות הדתית ● פרשנות

עוד 744 מילים

בשל המחסור בגננות משרד החינוך יקצר את שבוע הלימודים בחלק מהגנים לחמישה ימים

בניסיון להתמודד עם המחסור באנשי הוראה ינסו במשרד החינוך להעסיק גמלאים ● בית הדין של הליכוד ידון בשבוע הבא בעתירה המבקשת לאסור שריון מועמדים, כי יוזמת השריון זכתה לתמיכה של פחות ממחצית מהמתפקדים; נתניהו ביקש לקחת חלק בדיון ● הושחתה מכוניתו של חבר הכנסת עלי סלאלחה ● בקואליציה מנסים לדחות את הדיון על שכר הח"כים עד אחרי הבחירות

עוד 44 עדכונים

מאבקי ההישרדות של הקהילה הקונסרבטיבית בניו יורק

קהילת בית הכנסת יריחו שבניו יורק קיוותה להתאחד עם הקהילה השכנה ולהציל את חבריה, אך מאבקים בנושא תפילות משותפות הסתיימו בהצבעה של הוועד המנהל נגד התוכנית ובעד מכירת בית הכנסת ● ראש הקהילה לשעבר הרב מאט אבלסון: "אני מדוכדך ועצוב בשבילי ובשביל הקהילה שלי"

עוד 1,326 מילים

בלעדי הזמן עובר, הזמן עבר, הזמן נגמר כמעט

לפני עשרה ימים התיישב בועז כהן, שדרן רדיו ועורך מוזיקה, עם צביקה פיק במטבח ביתו של המאסטרו, לשיחה על שיריו ("לי לא אכפת מה אומרים, אני יודע אם שיר הוא טוב או לא"), תהליך ההלחנה ("אני לא מסוגל לכתוב מוזיקה בלי מילים"), שירי משוררים ("מבחינתי אין הבדל בין יונתן רטוש לטקסט אחר") והחיים כאמן פורץ דרך ("אני די מרוצה ממה שקרה איתי") ● אתמול ליבו נדם

עוד 3,170 מילים ו-10 תגובות

מני מזוז הוא האיש הנכון - ובזמן הנכון

אין שום היגיון בניסיונות לפסול את מני מזוז מלכהן כיו"ר ועדת המינויים ● למעשה, קשה לחשוב על אדם המתאים יותר לתפקיד ● גם הביקורת על העיתוי, כאילו מינוי שכזה במהלך ממשלת מעבר הוא פסול, נטולת היגיון: לא בכדי הוחלט כי יו"ר הוועדה ימונה לשמונה שנים - כדי שלא יהיה כל קשר בין תפקודו בוועדה לבין זהותן של הממשלות שיכהנו במהלך הכהונה הארוכה ● פרשנות

עוד 1,243 מילים

לא רק הסתדרות המורים: ארגון המורים ידון באפשרות שלא לפתוח את שנת הלימודים

צה"ל הודיע שאטם מנהרה שחמאס חפר מרצועה לכיוון ישראל ● בן גביר הודיע שעוצמה יהודית תתמודד בבחירות ברשימה עצמאית, אך הוסיף שהוא "לא טורק את הדלת" בפני אפשרויות אחרות; סמוטריץ' קרא לו לשוב למשא ומתן ● נדחתה בקשת סילמן להתפצל מימינה; תידרש להתפטר מהכנסת כדי להתמודד בבחירות ברשימת הליכוד ● איזנקוט הציע לרויטל סויד מקום ברשימת המחנה הממלכתי

עוד 49 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה