ראש הממשלה בנימין נתניהו מפלג את החברה הישראלית. מדובר בקיטוב עמוק, שנמשך ומעמיק כבר יותר משני עשורים ומסתייע במנגנון פוליטי משומן שנבנה במשך שנים. הקיטוב הוא אסטרטגיה שיטתית של נתניהו ומהווה נכס שלו.

למי מועיל הקיטוב בחברה הישראלית?

פוליטיקאי שמדבר אל כל הציבור בבת אחת מרוויח מעט: פוליטיקאי כזה צריך לרצות קהלים עם אינטרסים סותרים ואידיאולוגיות שונות, להתפשר על מסרים, ולוותר על האפקט הרגשי החד שמזעזע מצביע מהכיסא.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

העברת כספים ציבוריים מסיבית למגזר החרדי ללא התניה של השתלבות בשוק העבודה מהווה כשל מבני המאיים על חוסנה הכלכלי והחברתי של ישראל.

מנגנון זה פוגע ביצירתיות הכלכלית, מקבע דורות שלמים בעוני ופוגע אנושות בשוויון בנטל, כאשר אזרחים יצרניים נושאים בנטל המיסים למימון מדיניות המונעת צמיחה.

רום הרפז, בעלת תואר שני בניהול מידע וידע. יוקר המחיה וזכויות אדם בוערים בעצמותיה

החברה היהודית בישראל מחולקת מסביב לשסעים עמוקים: בין החילונים, הדתיים-לאומיים לחרדים, ובין המחנות הפוליטיים. לכאורה, הפערים הללו הם "שבטיים" ואינם נתונים לגישור, אך הנתונים חושפים תמונה מורכבת יותר.

האם ניתן להבחין בין המחלוקות עצמן – שחלקן עמוקות – לבין העוינות והתחושה ש"השבט" האחר "קיצוני ובלתי-נסבל", שלעיתים קרובות גדולה מהפער הענייני? עד כמה החלוקה ה"שבטית" מושפעת מאלגוריתמים דיגיטליים? ועד כמה היא משפיעה על תחושת הביטחון האישי והלאומי שלנו?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

גברים חרדים, שרובם לא זכו להשכלה אקדמית או הכשרה מקצועית מעשית, ורבים מהם לומדים ומקבלים על כך קצבה במקום לעבוד, משתכרים בממוצע הרבה פחות מהממוצע הכללי של החברה הישראלית. ולא זו בלבד שהפער הזה אינו מצטמצם – הוא גדל.

גבר חרדי עובד מרוויח היום בממוצע פחות ממחצית משכרו של גבר יהודי לא חרדי. ב-2003 הפער עמד על 71%, וב-2022 הוא ירד ל-49%.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.