בשבוע שעבר ביקרה איילת שקד חקלאים בערבה. במהלך הביקור אמרה כי תפעל לבטל את חוק פנסיית החובה לעובדים זרים, ובבת אחת הביאה לגל של ביקורת שנמחתה על דבריה ברשתות החברתיות.
שקד הקפידה לחדד את המסר, ובציוץ שפרסמה מאוחר יותר כתבה: "נושא הפנסיה לעובדים זרים, חורה להרבה שמאלנים בפיד. הם מעדיפים שחקלאים ומסעדנים יקרסו העיקר שמצפונם הנאור יהיה שקט".
המצפון של שקד, לעומת זאת, שקט כנראה. לזכותה יאמר כי כשרת המשפטים לא הבדילה בין עובד זר חלש, לבין עובד ישראלי חלש. היא הקפידה לתת יחס שווה לכל האוכלוסיות החלשות, ולקפח את כולן ללא הבדל דת, מין ואזרחות.
כמה דוגמאות מהשנים האחרונות, שופכות אור על ההחלטות שקיבלה שקד כשרת המשפטים, ובדרך מקרה, הטיבו עם האנשים החזקים במשק.
נושא הפנסיה לעובדים זרים, חורה להרבה שמאלנים בפיד. הם מעדיפים שחקלאים ומסעדנים יקרסו העיקר שמצפונם הנאור יהיה שקט. אף אחד לא מכריח אותם להגיע לעבוד כאן בתנאים הוגנים. תסלחו לי,אבל המצפוני שקט בידיעה שאני עוזרת לאותם חקלאים, מסעדנים ומשפחות המעסיקות עובד סיעודי וכורעות תחת הנטל.
— איילת שקד Ayelet Shaked (@Ayelet__Shaked) February 19, 2020
1. פגיעה בפנסיות של כולנו
אחת הבעיות הקשות הניצבת לפתחם של כל מי שחוסכים לפנסיה, היא ההשקעה בתאגידים בעלי הלוואות גדולות, או בשפה המקצועית חברות בעלות מינוף מוגזם. בכל רגע חשופים המשקיעים לפגיעה בפנסיה שלהם במקרה שאחד מהגופים הממונפים האלה קורס, ומפיל יחד איתו את הפנסיות של כולנו.
חברות במינוף גבוה חושפות את המשקיעים לפגיעה בפנסיה שלהם. בין השאר כדי למנוע את הפגיעה הזו, נחקק חוק הריכוזיות, שקבע בקצרה כי פירמידות עסקיות, שמניותיהן או איגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה, יוכלו לכלול שלוש שכבות בלבד עד סוף שנת 2017.
אבל, מתברר שגם לחוק הזה נמצאו יוצאים מן הכלל. ב-2017 הודיעה אי.די.בי לרשות ניירות ערך כי היא מבקשת למכור את מניותיה בדסק"ש (השכבה הרביעית שלה) לחברה פרטית חדשה, שמי ששולט בה הוא לא אחר מאשר בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין.
לא מעט לחצים הופעלו על שקד כדי למנוע את המכירה הזו, באמצעות תיקון הפרצה בחוק הפירמידות העסקיות, ואולם היא סירבה להתערב ולשנות את החוק באופן שיצמצם את החשש לפגיעה בכספי החוסכים.
2. פגיעה בחלשים בבתי משפט
על ההתנהלות הלא ראויה והלא מקצועית, בלשון המעטה, שבה נבחרו שופטים בוועדה לבחירת שופטים תחת ניהולה של שקד, אולי מיותר להרחיב. חיפוש קצר בגוגל יציף לגולש הסקרן עשרות כתבות ואינספור סיפורים שאפילו התסריטאי המוכשר ביותר בהוליווד היה מתקשה המציא. ובכל זאת, הם אירעו כאן, במשמרת של שקד כשרת משפטים.
התקשורת התמקדה בדילים שרקמו שקד ואפי נווה, אבל הפגיעה הטרגית של הקומבינה ביניהם הייתה באוכלוסייה הכי חלשה. אלה שלא עומדת לרשותם זכות החסינות ושמבקר המדינה לא דואג למימון משפטם
אמנם העיסוק בתקשורת התמקד בדילים שרקמו שקד ואפי נווה ובמינוי שופטים, אבל הפגיעה הטרגית של הקומבינה ביניהם הייתה, באוכלוסייה הכי חלשה בחברה. אלה שלא עומדת לרשותם זכות החסינות ושמבקר המדינה לא דואג למימון משפטם במיליוני שקלים.
עורכי דין מובילים מתלוננים כי בעקבות הדיל מונו שופטים לא ראויים על בסיס של אינטרסים זרים. לדבריהם, אותם שופטים מקבלים החלטות משפטיות לא מקצועיות בניגוד גמור לכל היגיון והסבר מניח את הדעת, ומותירים את לקוחותיהם מול פסקי דין תמוהים, לפעמים גם בנושאים הרה גורל עבורם.
3. פגיעה באוכלוסיה החלשה מול הבנקים
לא פעם קורה ששופר גורלו של אזרח שלקח משכנתה, והוא מצליח לגייס כסף כדי לסגור לפני הזמן את ההלוואה שנטל, או לחלופין מעוניין למחזר את המשכנתה ולהקטין את סכום ההחזר החודשי שלו לבנק. אבל מתברר שמבחינת הלווה בשני המקרים המשמחים האלה, הוא צפוי לשלם לבנק קנס כדי להשתחרר מההלוואה.
לעתים מדובר בקנס גבוה במיוחד, שהלקוח לא יכול לעמוד בו, ובמקרים כאלה נוטים חלק מהלווים, החלשים בעיקר, לסגת מהניסיון להשתחרר מההלוואה שלקחו מהבנק. בפועל, השתת קנסות כאלה הופכות את הלווה החלש ממילא מול הבנק – לחלש עוד יותר, ומשאירה אותו לפרק זמן ארוך בחייו כלקוח שבוי של הבנק.
כדי לשנות את המצב הציע ח"כ יואב קיש להפוך את מודל העמלה שנוטלים הבנקים להגון יותר, ואף הצליח להשיג תמיכה לכך בכנסת. הצעת החוק ניסתה לאזן בין הרצון של הבנק לא להפסיד, לבין זכותו של הלקוח להשתחרר מכבלי המשכנתה, כמתבקש בשוק חופשי.
שקד לא הסתפקה בכך וגם לאחר פיזור הכנסת התנגדה להעברת ההצעה בוועדת ההסכמות. כתוצאה מכך, ההצעה לשינוי מודל העמלות נגנזה סופית, והבנקים יכולים להמשיך ולהטיל קנסות על לקוחות המשכנתה
ואולם יו"ר ועדת השרים לחקיקה, איילת שקד, התנגדה להעלאת הצעת החוק הזו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. היא לא הסתפקה בכך וגם לאחר פיזור הכנסת התנגדה להעברת ההצעה בוועדת ההסכמות. כתוצאה מכך, ההצעה לשינוי מודל העמלות נגנזה סופית, והבנקים יכולים להמשיך ולהטיל קנסות על לקוחות המשכנתה באין מפריע.
4. פגיעה בבריאות החלשים
הנפגעות העיקריות מצריכת מזון מזיק לבריאות הן האוכלוסיות ברמה הסוציו-אקונומית הנמוכה. מדובר באוכלוסיה שהמודעות שלה לנזקי המזון הלא בריא נמוכה יותר, ולכן היא נחשבת לבעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר ליהנות מהחוק לסימון מזון מזיק.
על פי החוק, כל מוצר מזיק יחויב לסמן את הרכיבים המזיקים הכלולים בו במדבקה אדומה ובולטת.
למרות שהרפורמה אושרה בסוף 2017 – היא יצאה לפועל רק לפני כחודשיים. הסיבה לעיכוב הייתה חוק שהעבירה שקד מבעוד מועד ומנע את האפשרות להחיל מידית את הרפורמה, בטענה שהיא עלולה לפגוע בחברות המזון.
5. פגיעה במבוטחים החלשים
לרוב למבוטחים בחברות ביטוח, בעיקר הלא עשירים, אין את הזמן והכסף להיגרר לבתי משפט לדיונים אינסופיים. בדיוק על נקודה זו משחקות חלק מחברות הביטוח. למרות שהן מתחייבות לשלם למבוטח כסף במסגרת הפוליסה, חלקן גוררות אותו לדיונים יקרים, מתישים, ארוכים ומשפילים בבתי משפט.
ברוב המקרים נאלץ המבוטח להגיע לפשרה, שאם לא כן עלות הדיונים והזמן שישקיע בבתי המשפט עלולים לעלות על גובה הפיצוי ההתחלתי שהגיע לו.
הקמת מוסד בוררות חיצוני מול חברות הביטוח, הצעת חוק שדחפה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, נועד למנוע את כל זה.
פורמלית, שקד תמכה בהצעת החוק, אך מאחורי הקלעים פעלה נמרצות כדי לסרס אותו, כפי שנחשף בכלכליסט. המהלך להקמת מוסד בוררות חיצוני שיזמה סלינגר מוסמס לבסוף. כדי להשלים את הסיפור נציין כי בהמשך הביעה שקד תמיכה בהצעת חוק של חברת הכנסת נורית קורן, שמקצצת באופן דרמטי מסמכויותיה של סלינגר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואכן רובוט כפי שהגדירה אותה חברתה שמן הסתם מכירה אותה היטב. אשה שאמביציה ברמות על מניעה אותה ,אך רעיונותיה והשקפותיה נוגדות לקידמה,חמלה והוגנות .מקווה שלא תינתן לה האפשרות לממש את כל מה שמחה הקודח מייצר