בסוף השבוע פרסמה הטלוויזיה הרשמית בסין סרטון שבו נראתה האחות זהוא יו כשהיא מטפלת בחולים שנדבקו בקורונה, בעודה בחודש התשיעי להריונה.
למרות שהסרטון הציג את האחות כגיבורה הפועלת מבחירה חופשית, הוא עורר ביקורת נוקבת והביא לכותרות זועמות ברחבי העולם, סביב השאלה האם הכרחי שדווקא אחות בהריון מתקדם, תהיה בחזית הטיפול בחולים עם נגיף מסוכן?
ביקורת נמתחה גם על סרטון רשמי נוסף שפורסם בסין, המתעד אחיות שמגלחות את ראשן, כדי שיוכלו "לשמור על היגיינה בצורה אפקטיבית ולמנוע את התפשטות הנגיף". הפעם הטענה הייתה להשפלה ושימוש בנשים לתעמולה.
בזמן שחלף מאז הפרסום בסין, הסרטונים האלה הורדו מהרשת, ככל הנראה על ידי השלטונות. ואולם הזעם שפרסום הסרטונים עורר, איפשר הצצה למה שמתרחש בסין המסוגרת, והעלה לדיון שאלה שבדרך כלל לא מדובר בה בשלבי ההתפרצות הקריטיים של המגפות – שאלת המגדר.
"מדובר בשלבי התפרצות מאוד ראשוניים, ואנחנו עדיין לא יכולים להסיק מסקנות כיצד הווירוס משפיע על נשים לעומת גברים. אבל יש מחלות שפוגעות בנשים בצורה ייחודית, וצריך להביא את זה בחשבון גם הפעם"
"מדובר בשלבי התפרצות מאוד ראשוניים, ואנחנו עדיין לא יכולים להסיק מסקנות כיצד הווירוס משפיע על נשים לעומת גברים", אומרת ד"ר ליאור ברוך, מומחית ברפואה פמיניסטית. "אבל יש מחלות שפוגעות בנשים בצורה ייחודית, וצריך להביא את זה בחשבון גם הפעם".
על פי מחקרים על מגפות עבר, כמו אבולה, זיקה ואיידס, למין ולמגדר של החולה יש השלכות חשובות על בריאות הציבור בשתי רמות, לדברי ברוך.
"ברמה הביולוגית – לעתים הווירוס משפיע על נשים שונה מאשר על גברים, בכל הקשור ללידות, גינקולוגיה ולהבדלים ביולוגים האחרים.
"אבל גם ברמה הפוליטית והחברתית ההבדלים המגדריים חשובים, משום שהתפקידים שממלאות נשים בחברה והאמון שלהן במערכת הבריאות שונים, ועלולים לחשוף אותן למחלה יותר מאשר גברים".
נדבקים ללא הבדל מגדרי, יותר נשים מתות
המחקר הראשון על נגיף קורונה, שבדק את המגדר, נערך כבר בשבוע הראשון של ההתפרצות והתבסס על 99 חולים, שהגיעו לטיפול במחוז ווהאן בסין במהלך חודש ינואר. 67 מהנדבקים היו גברים ו-32 נשים.
ממצאי המחקר פורסמו במגזין הרפואי Lancet, תחת כותרת המצביעה על כך שהווירוס פוגע בגברים יותר מאשר בנשים. החוקרים גם ציינו בכתבה כי ייתכן שנשים עמידות יותר לווירוס בגלל הבדלים הורמונליים ומערכת חיסונית חזקה.
במחקר מקיף יותר שנערך בסין, ושממצאיו פורסמו ב-18 בפברואר, נמצא כי שיעור הגברים הנדבקים אינו שונה משמעותית משיעור הנשים, וכי 51% מתוך 44,672 מקרי ההידבקות שזכו להכרה רשמית ונבדקו היו של גברים.
אחוז התמותה בקרב גברים נמצא גבוה יותר בהשוואה לנשים – 2.8% גברים לעומת 1.7% נשים, אך החוקרים ציינו כי מוקדם מדי לקבוע אם הביולוגיה הנשית חסינה יותר לווירוס הקורונה, או אם מדובר בקשר נסיבתי בלבד.
ברוך מביעה חשש מפני הנטייה לבחון הן מחלות והן את הטיפול בהן בעיקר על אוכלוסיית הגברים, בין השאר, משום ש"המחקר על עכברות נקבות יקר יותר מאשר על עכברים זכרים", כדבריה.
"השאלה שאני שואלת היא האם כעת במהלך פיתוח החיסון לנגיף הקורונה, נשים נכללות בפיתוח, או לכל הפחות האם נכללות בו נקבות של בעלי חיים?
"אני לא בטוחה שבזמנים כל כך קריטיים נכון להקצות את המשאבים דווקא לנושא המין והמגדר, אבל זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת. מדובר במאמץ קטן שיכולה להיות לו תועלת גדולה על בריאות הציבור".
הלקח מהתפרצות הזיקה והאבולה
נגיף הזיקה, שהכניס את העולם למצב חירום בהנחיית ארגון הבריאות העולמי בפברואר 2016, הדגיש את חשיבות הדיון המגדרי כבר בשלבים הראשוניים של התפרצות המגיפה. בעוד שהמחלה המועברת לאדם על ידי יתושים, יכולה להיות קלה יחסית, הרי שיש לה השלכות גורליות על נשים בהריון ועל העוברים ברחמן.
בתקופת ההתפרצות של הזיקה בברזיל, עלה בחדות מספר התינוקות הסובלים מתסמונת מיקרוצפליה, שבה ראשם קטן דרמטית מהנורמה, ל-4,000 מקרים בתקופת ההתפרצות, בהשוואה ל-150 מקרים בשנת 2014. עוד התגלה כי גברים יכולים להעביר את המחלה באמצעות זרע, גם 3 חודשים לאחר חשיפתם לנגיף.
גם במגיפת האבולה, שההתפרצות האחרונה שלה הייתה בשנת 2014 באפריקה, נמצא בדיעבד כי אחוזי החשיפה לנגיף והתמותה של נשים ממנו היו גבוהים משמעותית משיעור הגברים.
בניגריה, מבין כל הנדבקים במחלה, 55% היו נשים לעומת 45% גברים. בקונגו הנתונים היו אף גבוהים יותר, ומתוך כלל הנדבקים במחלה שני שלישים היו נשים.
כמה מחקרים קישרו בין שיעורי ההידבקות הגבוהים של נשים באבולה לבין תפקידן המגדרי ברוב תרבויות העולם, כמטפלות עיקריות בבני משפחה בכלל, ובחולים בפרט.
בקונגו, שני שלישים מהנדבקים באבולה היו נשים. מחקרים קישרו בין שיעורי ההידבקות הגבוהים של נשים בנגיף לבין תפקידן המגדרי ברוב תרבויות העולם, כמטפלות עיקריות בבני משפחה בכלל, ובחולים בפרט
"תפקידן המסורתי של נשים בחברה כמטפלות נכון לכל העולם, ולא רק לאפריקה", מציינת ברוך. "הן מטפלות בחולים לא רק בתוך המשפחה, אלא גם בתור כוח העבודה שממלא את התפקידים הסיעודיים".
נשאיות איידס לא טופלו כראוי
מחלת האיידס, שהתפרצה בשנות ה-80, היא דוגמה נוספת לחשיבות של המגדר בדרכי הטיפול והדאגה לבריאות הציבור.
"בעוד המיקוד של הרופאים בעולם היה בעיקר בגברים הומוסקסואליים, שיעור גבוה מאוד של נשים שהיו חולות ונשאיות כלל לא זכה להתייחסות", אומרת ברוך. "לא הייתה מודעות, אז הן לא נבדקו ולא טופלו כראוי.
"הנושא של הדבקה בלידה ובהנקה, או בדיקת ההשפעה של תרופות נגד איידס על פריון וגינקולוגיה, הגיע להכרה רק בשלבים הרבה יותר מאוחרים של התפרצות המחלה. למעשה לא היה ייצוג ראוי לנשים במחקרים על איידס, והתרופות שפותחו, יועדו בעיקר לגברים".
בשנות ה-90 ייצוג הנשים במחקרים על איידס עמד על 9% בלבד. עם השנים עלה מספר הנשים שהשתתפו במחקרים שנעשו על האיידס. עם זאת, כשבוחנים את 387 המחקרים המשמעותיים ביותר שנערכו על איידס עד כה, מגלים שרק 23% מהנחקרים היו נשים, זאת למרות שאחוז הנשים מבין הנדבקים ההטרוסקסואלים עמד על שני שלישים בשנת 2010.
כוח משימה גברי-לבן
כשבוע לאחר התפרצות נגיף הקורונה מינה נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כוח משימה שתפקידו להתמודד עם מגיפת הקורונה מטעם הבית הלבן. המטרה הרשמית של כוח המשימה הזה היא לשמור על בריאותם של האמריקאים ולספק לאזרחים מידע מהימן והנחיות לפעולה.
בסך הכל מונה הצוות 12 חברים, מתוכם 11 גברים לבנים וגבר אחד סיני. ההרכב הלא מגוון שבחר טראמפ לטיפול בקורונה, מבלי לשלב בו נשים או מיעוטים, תואם את רוח התקופה של כהונתו כנשיא, ומצביע על כך שגם ב-2020 דרכי ההתמודדות בעולם עם משברים בריאותיים, מתעלמים מההקשר המגדרי.
ברוך מזכירה את ההשלכות של ההתעלמות הזו: "ידוע בעולם שאם קבוצה מסוימת באוכלוסיה לא מיוצגת בתוך תהליך קבלת ההחלטות היא נפגעת יותר והצרכים שלה לא מסופקים. במצבי חירום, כמו היום, הממשלות בעולם מתגייסות להגן על האוכלוסייה הכללית, כלומר על השכבה המרכזית והחזקה באוכלוסיה. כוח המשימה של טראמפ מייצג בדיוק את האוכלוסייה הזו – הגבר הלבן, ומעלה חשש שהדאגה לנשים ולמיעוטים האתניים הופכת להיות מותרות".
הנתונים על היעדר השוויון המגדרי ברפואה העולמית עקביים לאורך כל הדרך. מדו"ח Global Health 5050, של ארגון הפועל לשוויון מגדרי ברפואה העולמית, עולה כי 72% מראשי מערכות הבריאות בעולם הם גברים.
ברוך טוענת כי המבנה ההומוגני של מערכת הבריאות פוגע במיעוטים ולא מעניק לקבוצות המוחלשות את הטיפול המיטבי, גם בתקופות משבר שבהן הם האוכלוסייה המרכזית שנפגעת, והיא מדגימה: "בתקופה של התפרצות האיידס בארה"ב, למשל, הממשלה דרשה מהאזרחים לדווח על תסמיני המחלה לרשויות. אבל גברים הומוסקסואלים פחדו לדווח ולהיבדק, בגלל היחס העוין שהופגן כלפי הקהילה הגאה מהממסד וחוסר האמון שהם רחשו למערכת הבריאות.
"אני רק שואלת את עצמי עד כמה הנשים באפריקה הרגישו ביטחון ולגיטימציה לפנות למוסדות הבריאות על מנת להיבדק אם הן נושאות את נגיף האבולה? האם התלבטו וחיכו עם זה יום ועוד יום? בזמן ההתפרצות השאלות האלה קריטיות ועוסקות בחיים ומוות".
"אם, למשל, כל מערכת הבריאות מגויסת כעת לטפל במחלה, כיצד נשים יולדות כיום בסין? אנחנו לא יכולים לדעת עד כמה הצרכים של הנשים הסיניות מסופקים כיום, וצריכים לקחת בערבון מוגבל את המידע שמגיע מסין"
גם מול נגיף הקורונה ברוך מביעה דאגה כלפי הנשים הסיניות. "אם, למשל, כל מערכת הבריאות מגויסת כעת לטפל במחלה, כיצד נשים יולדות כיום בסין? אנחנו לא יכולים לדעת עד כמה הצרכים של הנשים הסיניות מסופקים כיום, וצריכים לקחת בערבון מוגבל את המידע שמגיע מסין. מהניסיון שנצבר עם מגיפת ה-SARS, אנחנו כבר יודעים שהיו בסין ניסיונות להסתרת מידע".
זמן ישראל הפנה לארגון הבריאות העולמי את השאלה האם נעשית הבחנה מגדרית בטיפול ובזיהוי נגיף הקורונה. בתגובה נמסר, כי הארגון מביא בחשבון את נושא המגדר בהתמודדות עם מגיפת הקורונה – אך לא נמסרו פרטים לגבי אופן ההתייחסות לנושא.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אם כפי שנאמר,נגיף הקורונה פוגע יותר בגברים מאשר בנשים,טיפשי הוא שלא לעשות מחקר בקשר לנגיף הזה ואחרים והשפעתו על נשים.הרי שאם יבינו את המנגנון שבו הוא פוגע פחות בנשים,אפשר יהיה לרתום אותו לפתור את הפגיעה בגברים.
מחקר לכל המחלות מוטה לנשים או ההפך,יכול לעזור למין השני.כיום לפי המאמר,מעט מאוד מחקרים נעשו עבור נשים בלבד.כמה מתוכם עזרו למין הגברי.