לפני שהבבלים השמידו את בית המקדש בשנת 586 לפני הספירה, הנביא ירמיהו ניבא את חורבנו. ישנם יהודים תימנים שמאמינים כי עשרות אלפים מאבותיהם שמעו לדבריו ונמלטו לדרום ערב (תימן של היום) לפני בוא האסון. רוב היהודים הנותרים הוגלו לבבל. איש אינו יכול לומר בוודאות מתי החלו יהודים להתיישב בתימן, אבל ישנן עדויות רבות לכך שהיו בתימן יהודים במשך 2,000 השנים האחרונות. ובמהלך התקופה הזאת הם תמיד הרגישו קשר חזק לארץ ישראל.
אף על פי כן, רק ב-1881 החלו יהודים לשוב לארץ במספרים גדולים – וגילו כי הם אינם רצויים כאן. אמנם הסבל והמצוקה שציפו למי ששרד את המסע הארוך, המייגע והמסוכן מתועדים היטב; אבל אנחנו יודעים רק מעט מאוד על חייהם בתימן – או על המורשת התימנית שתרמה לתרבות הנפלאה שהם הביאו איתם.
מסע רגלי לארץ ישראל
אביה של בתיה בורובסקי, זכריה ג'מיל, היה צורף תימני שעזב את ביתו ב-1907, ובמשך שנתיים הלך ברגל לארץ ישראל. בתו נישאה לאלי בורובסקי המנוח, גאון יליד פולין ששם לו למטרה להחיות את התנ"ך ולעזור לאנשים להתחבר למורשת שלהם. יחד, השניים הקימו את מוזיאון ארצות המקרא הייחודי בירושלים ב-1992.
לאחרונה, בורובסקי יזמה תערוכה בשם "תימן: משבא לירושלים" שנפתחה כדי להביא לציבור הרחב את סיפורה של תימן. התערוכה, המלאה במפות יפהפיות, בחפצים עתיקים מרגשים ובשלטי הסבר נפלאים, מתחילה, כמובן, בסיפור מקראי.
כולנו מכירים את סיפור פגישתם של המלך שלמה ומלכת שבא בספר מלכים. אכן, התנ"ך מספר לנו שלפני שהמלכה עזבה, ניתן לה "כל חפצה אשר שאלה, מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה". לפי האגדה, המלכה הייתה מאתיופיה, ולשניים נולד בן. הנסיך, שנקרא מנליק (בן מלך), הפך לאבי שושלת אתיופית מהוללת.
אולם אם מתבוננים במפות המפורטות של דרום ערב בימי קדם אשר מוצגות בתערוכה, רואים ממש מול העיניים את ממלכת שבא. מתברר, אם כן, ששבא הייתה למעשה ממוקמת בתימן. דרום ערב הייתה אחת הארצות הרחוקות ביותר המוזכרות במקרא, שכן היא נמצאת 2,400 קילומטרים מארץ ישראל.
לפיכך אין זה מפתיע שבשעה שבמזרח התיכון דיברו בימי קדם ארמית, אכדית ועברית עתיקה, לתושבי דרום ערב הייתה שפה משלהם.
רק עם ביות הגמל בסביבות שנת 1,000 לפני הספירה הפך המסע בין ישראל לדרום ערב לאפשרי. באותה תקופה החלה לפעול דרך הבשמים, שיצאה מתימן, עברה דרך מדבר הנגב והסתיימה בנמלים לאורך הים התיכון
רק עם ביות הגמל בסביבות שנת 1,000 לפני הספירה הפך המסע בין ישראל לדרום ערב לאפשרי. באותה תקופה החלה לפעול דרך הבשמים, שיצאה מתימן, עברה דרך מדבר הנגב והסתיימה בנמלים לאורך הים התיכון.
האזור החל לשגשג, היות שהעצים ששימשו להפקת תבלינים יקרי ערך כמו מור ולבונה – שהיו אהודים מאוד באירופה – צמחו בתימן.
צמח מיוחד נוסף שגדל באזור היה האפרסמון המקראי. ואכן, על פי ההיסטוריון בן המאה ה-1 לספירה יוספוס פלוויוס, בושם האפרסמון היה בין המתנות הרבות שמלכת שבא הביאה עמה למלך שלמה.
עם השנים, יהודים שחיו בעין גדי, ליד ים המלח, למדו להכין מהאפרסמון מוצרי קוסמטיקה שהיו נחשקים בקרב אירופאים אמידים. כד קטן, בן כ-2,000 שנה, שהתגלה ליד ים המלח ובו שרף שמקורו כנראה בשיח האפרסמון, מוצג בתערוכה. מבקרי המוזיאון מוזמנים לשאוף את ניחוחות האפרסמון, המור והלבונה.
שברי חרס מהמאות ה-6-8 לפני הספירה, שעליהם חרוט כתב דרום ערבי, התגלו בכמה אתרים ביהודה, עדות לסחר בין שתי הארצות. על אחד החרסים המוצגים בתערוכה אף חרוטה המילה "כהן", שייתכן כי היא קשורה למילה העברית כוהן.
פסלים וגמלים
ממצאים נוספים בתערוכה הם פסלי קבורה – מצבות אבן שסימנו קברים. על אחת מהן, המתוארכת למאה ה-5 לפנה"ס, חקוקה המילה "עבּד", שמו של הנפטר. אחד הפסלים, העשוי מאבן בהט, הוא של דמות אישה שידה הימנית מורמת במחוות תפילה וידה השמאלית אוחזת אלומת חיטה. פסלון נוסף, עשוי מאבן גיר, הוא של ראש אישה, והכתובת החקוקה בו מציינת את שם האישה ואת שם אביה.
פסלון של שני גמלים תאומים, עשוי מאבן בהט, המוצג בתערוכה, מתוארך למאה ה-1 לפנה"ס. לדברי יהודה קפלן, המדריך שלנו ואחד מאוצרי התערוכה, העובדה שניתנו להם שמות מצביעה על תפקידם המרכזי של הגמלים בדרך הבשמים.
פסלון של שני גמלים תאומים, עשוי מאבן בהט, המוצג בתערוכה, מתוארך למאה ה-1 לפנה"ס. לדברי יהודה קפלן, המדריך שלנו ואחד מאוצרי התערוכה, העובדה שניתנו להם שמות מצביעה על תפקידם המרכזי בדרך הבשמים
השרף היה כה יקר ערך, שבשנת 26 לפני הספירה הקיסר הרומי אוגוסטוס ניסה לכבוש את דרום ערב ולהשיג שליטה על המקורות שמהם הוא הופק. לשם כך הוא שלח צבא של 10,000 חיילים, 500 יהודים שגויסו על ידי המלך הורדוס ו-1,000 נבטים – מקומיים ששימשו כמתווכים בדרך התבלינים. הנבטים הובילו את חיילי רומי במעגלים, עד שנגמרו להם המזון והמים והם נאלצו לוותר על הניסיון.
העובדה שחיילים מיהודה ליוו את הצבא הרומי אל דרום ערב היא העדות הקדומה ביותר שיש לנו לנוכחותם של יהודים בתימן. לא ידוע אם הם נשארו שם אז או לא, אבל אנחנו יודעים שבמהלך המאות הראשונות לספירה, בתקופת שלטונה של ממלכת חמייר, יהודי תימן חיו ברווחה. הייתה להם אפילו השפעה רבה על שליטי הארץ, שכן בשנת 375 משפחת המלוכה אימצה את הדת היהודית, וכמוה רבים מנתיניה. הם כינו את אלוהיהם "הרחמן", ולפעמים "אלוהי היהודים".
כיסופים למולדת
יהודי תימן הביעו לעתים קרובות כיסופים למולדתם – ולא מעט מהם ביקשו להיקבר בארץ. מערת קבורה אחת בבית שערים שבגליל התחתון, המתוארכת לסביבות שנת 250 לפנה"ס, מיוחסת ל"יהודי חמייר", ועל פסל קבורה שנמצא בדרום-מזרח ים המלח (כיום בירדן) מצוין כי הנפטר מת בארץ החמיירים.
הצלם נפתלי הילגר ביקר בתימן שש פעמים בין השנים 1987 ו-2008. התצלומים שלו, המתעדים את תימן המודרנית ואת החיים היהודיים שהתקיימו שם עד לאחרונה, ממלאים את קירות התערוכה. באחד מהם נראים שרידיו של סכר מפורסם שנבנה במאה ה-8 לפני הספירה במאריב, בירתה של שבא הקדומה. הפלא ההנדסי הזה, שיכול היה להיווצר רק בחברה מאורגנת היטב עם טכנולוגיה מתקדמת, לכד את גשמי המונסון, והם שימשו להשקיית אזורים נרחבים בארץ.
תצלומים אחרים של הילגר מציגים את השדות הירוקים של תימן, את מדבריותיה החומים, שרידים של מקדשים עתיקים, יהודים בלבוש מסורתי וילדים שיושבים במעגל וקוראים יחד בספר התורה היחיד שהיה להם. התמונה החביבה עלינו היא של גבר מבוגר שמחזיק בידיו ספר הפוך, משום שכילד הוא למד לקרוא במעגל.
התערוכה כוללת גם ספרי קודש ומסמכים עתיקים, בכלל זאת שיר משיחי מהמאה ה-18 שחיבר הרב שלום שבזי ועותק מימי הביניים של מסמך שבו מוחמד מעניק מעמד מיוחד ליהודי תימן לאחר שלחמו עבורו בשבת
התערוכה כוללת גם ספרי קודש ומסמכים עתיקים, בכלל זאת שיר משיחי מהמאה ה-18 שחיבר הרב שלום שבזי ועותק מימי הביניים של מסמך שבו מוחמד מעניק מעמד מיוחד ליהודי תימן לאחר שלחמו עבורו בשבת. בתערוכה מוצגים גם תכשיטים שיצר אביה של בורובסקי, לצד פריטי לבוש שלבשו יהודים בתימן.
מאז פרוץ מלחמת האזרחים בתימן ב-2015, נהיה כמעט בלתי אפשרי לעזוב את המדינה. עם זאת, במסגרת מבצע שערכה ב-2016 הסוכנות היהודית, 17 יהודים הצליחו לחזור למולדתם הקדומה. כמה עשרות יהודים עדיין חיים בתימן.
מוזיאון ארצות המקרא נפתח בימים אלה מחדש לאחר משבר הקורונה, ובשלב הזה הביקור בתערוכה מתאפשר לקבוצות של עשרה אנשים ויותר, בתיאום טלפוני מראש. מספר הטלפון הוא 02-5955305
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו