ציפי לבני כבר לא לבד: המתופפת היהודיה-אמריקאית מנדי אבוביץ' שוברת מחסומים עבור נשים בכל העולם. "טום-טום", אתר האינטרנט המצליח שלה, מארגן תחרויות למתופפות צעירות, ומקדם שיתופי פעולה עם מתופפים ועם מוסדות אמנות שמעצימים מוזיקאיות מסביב לגלובוס.
"אני מנסה להעלות את הביטחון העצמי של כולם, ובייחוד של נערות ונשים שעוסקות במוזיקה, כדי שירגישו טוב עם המקום שבו הן נמצאות", היא אומרת.
האירוניה היא שהאינטרנט עצמו היה המכשול הראשון שאבוביץ' הייתה צריכה להתגבר עליו. ב-2009 היא חיפשה ברשת מונחים כמו "מתופפת" ו"בנות מתופפות". התוצאות העלו אתרים סקסיסטיים רבים, שהטילו ספק ביכולתן של נשים לתופף, ואתרים שדירגו את המראה החיצוני של מתופפות או הציגו תצלומים של נשים בביקיני ליד מערכות תופים.
בתגובה, אבוביץ' פתחה בלוג על תיפוף – וראיינה את עצמה בפוסט הראשון. "העמדתי פנים שקיבלתי אימייל, כאילו 'ואו! פנו אליי כדי לראיין אותי'. עשיתי את זה בעיקר כי רציתי להציג שאלות ממש טובות של מתופפות לעתיד", היא אומרת.
כנראה שהיא עשתה משהו נכון, כי באמצעות תיוגים מדויקים, אופטימיזציה של מנועי חיפוש ורשת של חברים ומוזיקאים, הפופולריות של הבלוג הלכה וגדלה.
באותה תקופה אבוביץ' עבדה בתחנת רדיו אינטרנטית ובמועדונים בניו יורק, וחיה בקומונה עם מוזיקאים אחרים. יחד הם אירחו בביתם המשותף הופעות של להקות שהפכו מעז לידועות, כמו TV on the Radio, White Magic ומאט וקים.
המוזיקאים שפגשה ועבדה איתם התראיינו והצטלמו בשמחה לבלוג, ו"כמה מהצלמים שלנו נהיו מאוד מפורסמים, כנ"ל לגבי הכותבים והמוזיקאים".
איך זה קרה כל כך בקלות? כמו ב"סקס והעיר הגדולה", רק עם פחות סקס ויותר רוקנרול. "ניו יורק היא מקום קסום שבו החברים שלנו הם במקרה כאלה שאנשים בכל העולם מתעניינים בהם", אומרת אבוביץ'. "מקום מדהים ומקושר של אנשים יצירתיים שלקח לי זמן להבין שאני חלק ממנו, וזה מה שגרם לבלוג להמריא".
וכך, בתוך שישה חודשים, "טום-טום", הבלוג של אבוביץ', הפך לאתר בהיקף מלא, ובעלת הבית החלה לארגן מסיבות שהוזמנו אליהן להקות עם מתופפות. הביקוש לתכנים שלה המשיך לעלות, ובנובמבר 2009 "טום-טום" הפך גם לרבעון מודפס. "אנשים ממש אהבו את הרעיון והציעו את עזרתם", היא מספרת בנונשלנטיות.
אופי המגזין המוזיקלי הזה תואם את רוח הזמן: בעידן ה-MeToo, "טום-טום" בחר בגישה תומכת יותר מאשר לעומתית. אחד הגיליונות של המגזין המודפס, שהוקדש לאהבה ומין, התמקד בחיים במהלך מסע הופעות, באהבה עצמית ובניווט מערכות יחסים בזמן מסעי הופעות.
"היו כמה דמויות נשיות מעולם התיפוף שרצו שאפרסם את סיפורי ה-MeToo שלהן", מספרת אבוביץ'. "התגובה שלי היא לא לספר עוד על כמה נורא שם בחוץ, אלא לדבר על כמה חלקנו מועצמות", היא אומרת.
איסורים יהודיים קשוחים
אבוביץ' בכלל גדלה בפלורידה, בבית יהודי-אורתודוקסי מודרני, שבו מילאה המסורת תפקיד חשוב. "גידלו אותי עם כמה איסורים יהודיים קשוחים, אבל במקביל הייתה בבית אווירה של חופש ויצירתיות", היא מספרת. סבה ודודה הם רבנים, בן דודה הוא חזן ואמה אמנית. האווירה בשבתות ובחגים הייתה רועשת.
"אתה שר את הברכות, או מה שזה לא יהיה, כולם שרים בקול רם, לפעמים מזייפים, ודופקים על השולחן", חוזרת אבוביץ' לימי ילדותה. "זה היה כאילו, ברור שיהיה רעש בחדר שיש בו בני 4 ובני 90 ביחד".
שני הוריה הם ישראלים, ואף על פי שיש לה 45 קרובי משפחה בדרום פלורידה, 90 אחוזים מהמשפחה המורחבת שלה חיה בישראל.
ומדובר גם המשפחה מפורסמת: השחקן שי אביבי הוא בן דודה, ודודה המנוח, אלי אביבי, ייסד את "מדינת אכזיב". אבוביץ' מדברת עברית שוטפת, אבל ישראלים לרוב חושבים שהיא נשמעת כמו יהודייה ממוצא רוסי.
לקראת בת המצווה שלה, היא פיתחה תודעה פמיניסטית חזקה והחלה להתמרד נגד אי-השוויון ביהדות האורתודוקסית. האיסור על נשים לקרוא מהתורה בשבת והישיבה מאחורי מחיצה "רחוק מכל האקשן" הרגיזו אותה. "לא הרגשתי מעורבת, ואני חושבת שידעתי שלעולם לא אהיה מעורבת כמו שאני רוצה", היא אומרת.
כשהייתה בת 13, וכבר לא למדה בבית ספר יהודי פרטי, אבוביץ' גילחה את ראשה, החלה להחליק על סקייטבורד והפכה לרוקיסטית פאנק פמיניסטית. הגישה העצמאית שלה נמשכה בתקופת התיכון – היא החליפה צבעי שיער, עשתה פירסינג ותספורות מוהוק – וגם במהלך לימודיה באוניברסיטה.
באוניברסיטה, גם המוזיקליות שלה התרחבה. כילדה היא ניגנה בפסנתר ובגיטרה בס, וכשהגיעה לאוניברסיטה החלה להכות על מערכות התופים של חבריה.
יום אחד הפתיעה אותה חברה במתנה: מערכת תופים אדומה. המתנה שינתה את חייה של אבוביץ'. "ככה פתאום הייתה לי מערכת תופים", היא מספרת. "לחברה הייתה מערכת הגברה והיא אמרה, 'כאן נעשה חזרות. אני בלהקה שלך'".
שלוש חברות נוספות הצטרפו – לאף אחת מהן לא היה ניסיון קודם כחברת להקה – וכך הוקמה להקה על טהרת הנשים.
כמה שנים מאוחר יותר אבוביץ' כבר גרה בניו יורק, למדה תקשורת ב"ניו סקול" ועבדה בכל מה שתעשיית המוזיקה יכולה הייתה להציע. היא התנדבה במחנה קיץ למתופפות, עבדה בחנות דיסקים, וכאמור בתחנת רדיו ובמועדונים.
בערך באותה תקופה היא החלה לחפש ברשת מתופפות, והבינה שכל העבודות בשכר בתעשיית המוזיקה ניתנו לגברים: תקליטנים, מתופפים, נגני בס.
"כולם היו בחורים", היא אומרת.
שינוי דרמטי במנועי החיפוש
מאז שאבוביץ' ייסדה את "טום-טום", תוצאות החיפוש בגוגל למתופפות השתנו באופן דרמטי. המגזין המודפס, האתר והמדיה החברתית של "טום-טום" מגיעים ל-250 אלף בני אדם בחודש, ו"להכות כמו בת" – תחרות המתופפות שהיא נמנית עם מייסדותיה – היא התוצאה הראשונה שעולה ברשת. התחרות מאפשרת למתופפות להעלות סרטונים ליוטיוב, והצופים מצביעים בעד הסרטונים האהובים עליהם. "אם מחפשים היום 'מתופפת', הרשת מלאה בסרטונים", היא מתגאה.
אבוביץ' היא גם מרצה מבוקשת בנושא של שינוי חברתי בתעשיית המוזיקה, והיא נשאה הרצאות באוניברסיטאות שונות, בהן קיימברידג', קרנגי מלון וסמית' קולג'. היא גם זכתה בפרס She Rocks ובתואר "סוכנת של שינוי" בגראמי. אולם אחד ההישגים הגדולים ביותר שלה הוא "ההיסטוריה שבעל פה של מתופפות", הופעה של שש מתופפות ואמן ביט בוקס במוזיאון לאמנות מודרנית בקווינס, ניו יורק.
למרות הצלחותיה הרבות, אבוביץ' נאלצה להתמודד עם אתגרים לא מעטים. היא התקשתה להשיג מימון מתעשיית התופים. "רוב החברות מעדיפות לתמוך במגזינים של המיינסטרים", היא אומרת. "אקדמיית טום-טום", בית ספר לתיפוף שכל המורות בו הן נשים, לא הצליחה להמריא, ונסגרה אחרי שנה וחצי.
ובעוד אבוביץ' טוענת לגידול במספר המתופפות בתעשייה, הנגינה בתופים עדיין נתפסת ככבדה ומנוגדת לאידאל החברתי של נשים פסיביות.
"כמתופפת את יושבת מול המערכת כשרגלייך פשוקות לרווחה, הסנייר נדחף לך לתוך המפשעה, ואת אמורה לתפוס את החלל ולהכות חזק למדי", היא אומרת.
לאחרונה "טום-טום" פתח חנות אונליין, והוא מתוכנן להתרחב גם לבני נוער, להוצאת ספרים טכניים, לאפליקציה ולארגון כנס שידון בעתיד המוזיקה.
גם אם המיזמים האלה לא יעלו יפה, ההתמדה של אבוביץ' ושאיפתה להצלחה מבשרות עתיד ורוד ל"טום-טום" ולהעצמת מתופפות בכל העולם.
"יש את ההנחה הזאת שמתופפות הן לא טובות בכלום. אם את מתופפת מתחילה, או אם את לקראת סוף הקריירה – אם זה יצירתי, זה טוב", היא אומרת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם