בהלת קורונה באינדונזיה, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Tatan Syuflana)
AP Photo/Tatan Syuflana

הנגיף מרחם על ילדי הגן, על ההורים בבידוד לא ירחם עוד

מיטב הרופאים והמדענים בארץ ובעולם מתקשים להבין מדוע ילדים שנדבקים בנגיף מתאוששים טוב יותר ● ד"ר חגי לוין, מומחה למחלות זיהומיות, קורא לעמיתיו לחקור את הנושא בדחיפות: "זה יכול לסייע במציאת טיפול למחלה" ● בתוך כך, הורים שהם או ילדיהם נשלחו לבידוד מתקשים למלא אחר הוראות משרד הבריאות ● פסיכולוגית ילדים אומרת לזמן ישראל: "משפחות עם ילדים מתחת לגיל 10 חייבות להיכנס לבידוד יחד - כל פתרון אחר הוא הזנחה"

ילד ישראלי בן 10 ואחותו בת ה-11 אובחנו היום כחולים בקורונה, לאחר שילד ישראלי בן 9 אובחן מוקדם יותר השבוע. המידע הזה הפתיע חלק מהציבור, ששמע הרבה פעמים, בתוך בליל המידע בנושא, כי ילדים "חסינים מפני המחלה".

בפועל, ילדים רבים ברחבי העולם נדבקו בנגיף, אך שיעור ההדבקה של ילדים, ובעיקר שיעור הילדים שנפגעים קשה ומתים, נמוך משמעותית. הסיבה לחסינות החלקית של הילדים מפני הקורונה היא עדיין בגדר תעלומה, ויש רופאים שסבורים שפתרון התעלומה הזאת עשוי לקדם את הבנת המחלה והמאבק בה.

בדיווחים הראשונים על הקורונה, שהגיעו מסין בינואר, ושיש מחלוקת על מידת האמינות שלהם, נטען כי "אף ילד מתחת לגיל 15 לא חלה בקורונה". בפברואר כבר דווח בסין על מאות ילדים שחלו, בהם תינוק בן שנה. מספר הילדים והנערים מתחת לגיל 20 שמאובחנים כחולי קורונה עדיין נמוך מהממוצע הכללי, אם כי יש רופאים ומומחים שסבורים שהסיבה לכך היא שהם פשוט נבדקים פחות.

מה שבטוח הוא שילדים שלקו בקורונה נפגעים ממנה פחות קשה. בקרב מבוגרים מעל גיל 20, כחמישית מהמאובחנים בקורונה לוקים בתסמינים קשים – בעיקר דלקת ריאות, וכ-5% לוקים בתסמינים מסוכנים – קריסת מערכת הנשימה.

בקרב ילדים ונערים מתחת לגיל 20 שמאובחנים במחלה לוקים בתסמינים קשים רק 2.5%, וכ-0.2% לוקים בתסמינים המסוכנים. פחות מ-0.2% מהילדים והנערים בעולם מתחת לגיל 20 שאובחנו בקורונה מתו, לעומת כ-15% מהקשישים וכ-3% מהמבוגרים שאובחנו כחולים במחלה.

בקרב ילדים ונערים, לוקים בתסמינים קשים רק 2.5%, וכ-0.2% לוקים בתסמינים מסוכנים. פחות מ-0.2% מהילדים והנערים בעולם מתחת לגיל 20 שאובחנו בקורונה מתו, לעומת כ-15% מהקשישים וכ-3% מהמבוגרים

מכיוון שחולים רבים אינם מאובחנים, ההערכה הרווחת היא ששיעורי התמותה של כלל החולים נמוכים בהרבה – ולכן גם הסיכון לילדים נמוך הרבה יותר. למעשה, עד כה, לפי הפרסומים, לא ידוע על ילדים מתחת לגיל 9 שמתו מקורונה.

הקורונה היא קרובת משפחה של הסארס – וירוס קטלני שהופיע בסין ב-2003 ונעלם אחר כך – וגם הסארס, ככל הידוע, פגע הרבה פחות בילדים.

בהלת קורונה בטייוואן, מרץ 2020
בהלת קורונה בטייוואן, מרץ 2020

"הקורונה מתנהגת אחרת"

"הקורונה מתנהגת לילדים אחרת ממחלות אחרות", אומר לזמן ישראל ד"ר חגי לוין, אפידמיולוג מבית החולים הדסה ויו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור.

"רוב המחלות פוגעות יותר באנשים בשני קצוות הגילאים – מבוגרים מצד אחד, וילדים מתחת לגיל 5 מצד שני. זה נכון לשפעת, שיש לה מאפיינים דומים לקורונה. אבל הקורונה עצמה פוגעת יותר במבוגרים, וחסה על הפעוטות".

מה ההסבר המדעי לכך?

"אנחנו לא יודעים, זאת תעלומה מעניינת. יש השערות שונות, אבל אף אחת מהן לא אומתה. חלק מההשערות שפורסמו בתקשורת הן פשוט שטויות. פורסם, למשל, שהם נדבקים פחות כי הם נמוכים והנגיפים מהשיעול של המבוגרים לא מגיעים אליהם. אלה שטויות גמורות. יש הסברים רציניים יותר, אבל מדובר בהיפותזות מדעיות, ואני מוכן לדבר רק על תיאוריות שנבדקו ואומתו".

"חלק מההשערות שפורסמו בתקשורת הן פשוט שטויות. פורסם, למשל, שילדים נדבקים פחות כי הם נמוכים והנגיפים מהשיעול של המבוגרים לא מגיעים אליהם. יש הסברים רציניים יותר, אבל מדובר בהיפותזות מדעיות"

המיקרוביולוג ומנהל הפעילות של עמותת מדעת, ד"ר אורי לרנר, אומר שאחד ההסברים לשכיחות המחלה בקרב ילדים קשור להבדלים כימיים בין התאים בגופם של ילדים ושל מבוגרים.

"כאשר נגיף הקורונה חודר לתא כדי לבצע את זממו הוא תופס טרמפ על אנזימים שונים (מולקולות חלבון המזרזות תהליכים בתא, ת.ג)", אמר לרנר.

"אחת ההשערות שנשמעות לי הכי רציניות היא שאחד האנזימים האלה מבוטא פחות בתאים של ילדים, ולכן התאים שלהם פחות חשופים לפגיעת הנגיף. אבל זאת רק השערה שצריך לבחון, אין עדיין תיאוריה מדעית מאומתת בנושא הזה".

הילדים נפגעים פחות בגלל שהם נדבקים פחות, או בגלל שהתסמינים שלהם פחות קשים, או גם וגם?

"יש ויכוח אם הם אכן נדבקים פחות, וכמה מחקרים מאשרים זאת, אבל מחקרים אחרים מראים את ההפך. מה שברור זה שהם לוקים בתסמינים פחות קשים".

אם יתברר שההשערה שאתה מדבר עליה נכונה, אפשר יהיה להיעזר בה כדי למצוא חיסון או תרופה אפקטיבית לקורונה?

"אני חושש שלא. זה לא סביר שתרופה או חיסון ישנו את המבנה הביוכימי של התאים שלנו. זה כמעט ליצור מוטציה מלאכותית בבני אדם. תאורטית אפשר לחשוב על זה, אבל זה מאוד מאוד לא פשוט. אני מעריך שימצאו חיסון לקורונה, אבל לא נראה לי שזה יגיע מהכיוון הזה".

ד"ר לוין סבור שהמחקר על התנהגותו המיוחדת של נגיף הקורונה לילדים יכולה לתרום לחקר המחלה ולמאמץ למצוא לה מזור. לדברי לוין: "חסינות הילדים היא תעלומה – ובמהלך המחקר של תעלומות מדעיות מוצאים דברים שמסייעים לפתור בעיות. לכן חשוב לחקור את הנושא הזה לעומק. זה יכול לסייע במציאת טיפול בקורונה, חיסון, טיפול תרופתי ופיתוחים נוספים.

"חקר ההשפעה של הקורונה על ילדים יכול לסייע גם בהתמודדות עם ההדבקה. כדאי מאוד לחקור טוב את השאלה אם ילדים באמת נדבקים פחות. המדינה מתלבטת כרגע אם להשאיר את הילדים בבית או לתת להם להגיע לבית הספר, ולשאלה עד כמה הם נדבקים, ועד כמה הם נשאים ומדביקים יש השלכות על כך".

"חקר ההשפעה על ילדים יכול לסייע גם בהתמודדות עם ההדבקה. המדינה מתלבטת כרגע אם להשאיר את הילדים בבית או לתת להם להגיע לבית הספר, ולשאלה עד כמה הם נדבקים ומדביקים יש השלכות על כך"

"בכלל", אומר לוין, "כדאי לקבל החלטות בנושא על סמך מחקר. ההחלטה על בידוד בית לחוזרים ממדינות נגועות ולבאים במגע עם חולים נעשתה על סמך מחקר ובדיקה, והייתה מושכלת ואפקטיבית. ההחלטה לבודד את כל ישראל נעשתה בשליפה, ולכן התנגדנו לה. אני מקווה שההחלטה על בתי הספר תתקבל על סמך חשיבה, על בסיס המידע שכבר קיים על התנהגות הקורונה עם ילדים".

בהלת קורונה בהודו, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Channi Anand)
בהלת קורונה בהודו, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Channi Anand)

אי אפשר להסתפק בסקייפ

בישראל יש כבר עשרות אלפי בני אדם בבידוד בית, רבים מהם ילדים קטנים והורים לילדים קטנים. הנחיות משרד הבריאות אינן מתייחסות כלל לשאלה: כיצד אמורים ילדים קטנים, שזקוקים להשגחה, טיפול ומגע עם מבוגרים לכל אורך היום, להסתדר במצב של בידוד או במצב שבו הוריהם נמצאים בבידוד?

לדברי אפרת פיינשטיין, פסיכולוגית ועובדת סוציאלית במרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית, "אנחנו נמצאים במציאות מורכבת שיש בה מצבים שלא נצפו מראש ושהרשויות לא נותנות להן מענה. אני חושבת מה היה קורה אם אני או הילדים שלי היינו נשלחים לבידוד וזה נשמע לי לא פשוט בכלל".

אפרת פיינשטיין (צילום: מרכז ד
אפרת פיינשטיין (צילום: מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית)

"ברמה הפרקטית, זה בעיניי חד משמעי: אם יש ילד קטן בבית שנשלח לבידוד, אחד ההורים חייב להתגייס ולהיכנס לבידוד יחד איתו. ואם יש ילד קטן שההורים שלו נשלחים לבידוד ואין מסביב מישהו במשפחה מורחבת שיכול לקחת אותו – הוא חייב להיכנס לבידוד יחד עם הוריו. אין בזה בכלל חכמות, כל פתרון אחר הוא לא טוב. אם זה רק הורה וילד וחלק מבני הבית לא בבידוד צריך לחלק את הבית".

"אי אפשר להשאיר ילד קטן לבד בחדר ולדבר איתו עם שיחות סקייפ. גם לילד בן 11 זה קשה ולא מומלץ, לילד בן 7 זה חד משמעית לא טוב. הוא צריך את המגע האנושי, הליטוף, החיבוק, לראות את ההורה, שיחה פנים מול פנים, וגם, כמובן, טיפול פיזי. במיוחד עכשיו, כשיש מסביב כזאת היסטריה מטורפת. שלא לדבר על הורים שיוצאים לעבודה ומשאירים ילד לבד, שזאת לכאורה עבירת הזנחה".

"אי אפשר להשאיר ילד קטן לבד בחדר ולדבר איתו עם שיחות סקייפ. גם לילד בן 11 זה קשה ולא מומלץ, לילד בן 7 זה חד משמעית לא טוב. הוא צריך את המגע האנושי, הליטוף, החיבוק, לראות את ההורה, וגם כמובן טיפול פיזי"

"אני ממליצה גם לנסות להתייחס לבידוד עם ילדים כזמן איכות. להתנתק מהחדשות המלחיצות, לשחק יחד. ומצד שני – ליצור סדר יום ברור כמו שיש לילד בגן ובבית הספר. עכשיו זמן לשחק, עכשיו זמן ללמוד. ולבנות את זה ככה שגם להורה המבודד יישאר ספייס לדברים שלו כדי לא להישאב לגמרי לטיפול בילד".

בהלת קורונה במקסיקו, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Marco Ugarte)
בהלת קורונה במקסיקו, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Marco Ugarte)

ההנחיות מול המציאות

לא כל ההנחיות מיושמות במציאות. חלק מההורים, בעיקר לילדים בני ארבע ויותר, ממשיכים לטפל בילדיהם אף שהם נמצאים בבידוד והילדים ממשיכים להגיע למוסדות החינוך, ובדיונים בקבוצות הורים בפייסבוק ובווטסאפ דווח על הורים שמפרים את הוראות הבידוד ומביאים את ילדיהם למסגרות בעצמם.

"אני בבידוד, והילד שלי לא, ואני ממשיכה לטפל בו. אין מי שיטפל בו במקומי, ואני לא כולאת אותו בבית", אומרת ג', אם יחידנית מהמרכז, "יש לי חברה שלוקחת אותו לבית הספר, ואני משתדלת לשמור ממנו מרחק פיזי, לובשת מין רעלה כזאת כשאני על ידו ונוגעת בו ובאוכל שלו עם כפפות – אבל אני נמצאת איתו".

"אני בבידוד, והילד שלי לא, ואני ממשיכה לטפל בו. אין מי שיטפל בו במקומי, ואני לא כולאת אותו בבית. יש לי חברה שלוקחת אותו לבית הספר, ואני  לובשת מין רעלה כזאת כשאני על ידו – אבל אני נמצאת איתו"

לעומת זאת, נעמה, אם לשלושה ממרכז הארץ, נכנסה לבידוד יחד עם בן זוגה ושלושת ילדיהם הקטנים בני 4, 8 ו-9 בשבוע שעבר אחרי שחזרו מאוסטריה.

"פחדנו מזה מאוד", היא אומרת, "אבל בינתיים זה פשוט כיף. בן זוגי עובד מהבית, אני לא. הילדים הם חבורה שמחה וצוהלת, הם קוראים, רואים סרטים ומשחקים, אנחנו מזמינים משלוחים והתחושה היא כמעט שהחופשה ממשיכה".

"יש לנו מזל גדול שנכנסנו לריתוק יחד ויש לנו סביבה מאוד תומכת, החברים שולחים לילדים שלנו כל יום סרטונים, מתקשרים ומדברים, הם לא לבד ואנחנו לא לבד", מוסיפה נעמה, וזה גם הצורה שבה אנחנו לוקחים את המצב הזה. אנחנו לא צריכים לעקוב אחרי החדשות כי אנחנו ממילא בבידוד, ופשוט לא דואגים, וגם אם דואגים לא משדרים את זה לילדים. אין בדאגה שום תועלת".

עוד 1,382 מילים
סגירה