כאשר אמילי סיגלוב, אז דוקטורנטית באוניברסיטת ברנדייס, ערכה מחקר אתנוגרפי במרכזי מדיטציה בודהיסטיים ב-2009, היא ציפתה למצוא אנשים מרקע שונה. לא היה לה רקע בבודהיזם או בתרגול מדיטציה, אבל היא הבינה מהר שיש לה קשר לרבים מהמורים והמתרגלים: הם היו יהודים אמריקאים כמוה.
אכן, כפי שגילתה סיגלוב, יהודים אמריקאים רבים התעניינו בבודהיזם החל מהמאה ה-19. מספר לא מבוטל מהם הביא את המודעות לבודהיזם לאמריקה.
יש אפילו כינוי שחלק מהיהודים המתעניינים בבודהיזם אימצו לעצמם. סיגלוב כללה אותו הזה בכותרת ספרה החדש: "ג'וּ-בּוּ אמריקאי: יהודים, בודהיסטים ושינוי דתי", American JewBu: Jews, Buddhists, and Religious Change.
"מספר רב מאוד של יהודים אמריקאים היו מורים ומנהיגים חשובים בהבאת הבודהיזם לארצות הברית", אומרת לי סיגלוב בריאיון טלפוני. "אני חושבת שבהתחלה זה נראה מפתיע, ואז זה נראה צפוי. כל שמות המשפחה היהודיים האלה היו מפתיעים, אבל הם פשוט הפכו לחלק מהסיפור". בין היהודים שגילו עניין בבודהיזם לאורך השנים נמנות דמויות מפורסמות כמו לאונרד כהן.
סיגלוב מתארת את המפגשים הראשונים שלה עם יהודים בודהיסטים בתקופת לימודיה בקיץ 2009. יועצת הדוקטורט שלה באוניברסיטת ברנדייס, ונדי קדג', ערכה מחקר אתנוגרפי במרכז מדיטציית תובנה שבקיימברידג' הסמוכה, ומצאה שכמעט 30% מהמרואיינים שלה באו מרקע יהודי.
"זו הייתה תעלומה", אומרת סיגלוב. "היא הלכה למרכז כביכול כדי לראיין בודהיסטים, ובסופו של דבר ראיינה הרבה יהודים. זה משהו שדיברו עליו הרבה בחוגים בודהיסטיים. נראה היה שיש מספר לא פרופורציונלי של יהודים שמתרגלים מדיטציה במרכזים השונים. אף אחד לא הבין למה או איך זה קרה".
"זו הייתה תעלומה. היועצת שלי הלכה לראיין בודהיסטים, ובסופו של דבר ראיינה הרבה יהודים. נראה היה שיש מספר לא פרופורציונלי של יהודים שמתרגלים מדיטציה במרכזים השונים. אף אחד לא הבין איך זה קרה"
סיגלוב בילתה את הקיץ "בשיטוטים בין מרכזי מדיטציה, בעיקר בבוסטון", לדבריה. "בסוף הקיץ הייתי בטוחה שיש לי סיפור מעניין לספר".
זה התחיל כפרויקט מחקר, והתפתח לעבודת דוקטורט. לאחר שסיגלוב השלימה את עבודת הדוקטורט שלה וקיבלה תואר דוקטור ב-2015, זה הפך לספר. "משהו שהתחיל רק כחקירה מתוך סקרנות הפך למחקר שיטתי על יהדות ובודהיזם", אומרת סיגלוב, כיום סוציולוגית שעובדת בפדרציה היהודית של ניו יורק.
"בהתחלה", היא אומרת, "הנחתי שהמפגש בין יהדות לבודהיזם הוא תופעה זמנית – או שהוא לפחות התחיל בתנועת תרבות הנגד של שנות ה-60 וה-70. כשהתחלתי להתבונן בזה יותר לעומק, גיליתי סיפור מעניין מאוד על שתי מסורות שהחל בסוף המאה ה-19. יהודים גילו עניין רב בבודהיזם, והיו חלק מהמקורות המובילים של הבודהיזם בארצות הברית באותה תקופה".
הסיפור התחיל ב-1893, בעקבות פרלמנט דתות העולם שהתקיים בשיקגו, כשיהודי אמריקאי עשיר בשם צ'רלס שטראוס הפך ל"אמריקאי הראשון שהמיר את דתו" לבודהיזם, אומרת סיגלוב, "אף על פי ש'המרת דת' הוא לא מושג מתאים לבודהיזם, אבל זו הדרך הכי פשוטה להבין את זה".
סיגלוב מסבירה כי בסוף המאה ה-19 הגיעו לארה"ב מורים בודהיסטים מאסיה כדי להרצות לפני קהל אמריקאי, ויותר ספרים על בודהיזם החלו להיכתב. ההרצאות והספרים שימשו יהודים רבים מהמעמד הבינוני-גבוה כאמצעים ללמוד על הבודהיזם, שצמח מהפילוסופיה ומהתרגול הנסיך הדרום-אסייתי סידהרתא גאוטמה, שנטש את העולם החומרי והפך לבודהה, "המואר", לפני כ-2,500 שנה.
![פמה צ'ודרון, לשעבר דיירדרה בלומפילד-בראון, משמאל, עם נשיא הארגון הבודהיסטי "שמבהאלה", ריצ'רד ריך, מאי 2007 (צילום: CC SA-BY-2.0/cello8)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/03/520935768_2e90605a18_o-640x400.jpg "פמה צ'ודרון, לשעבר דיירדרה בלומפילד-בראון, משמאל, עם נשיא הארגון הבודהיסטי "שמבהאלה", ריצ'רד ריך, מאי 2007 (צילום: CC SA-BY-2.0/cello8)")
"זה היה באוויר"
סיגלוב אומרת כי "מעולם לא היה חיכוך היסטורי כלשהו בין היהדות לבודהיזם", וכי בקרב יהודי ארצות הברית, "הבודהיזם לא נתפס כאיום מתחום הגזענות הממוסדת". "לפעמים, לעתים קרובות, המנהיגים היהודים טוענים שהבודהיזם הוא אפילו בכלל לא דת, אלא פילוסופיה, פרקטיקה", היא מוסיפה.
"מעולם לא היה חיכוך בין היהדות לבודהיזם. בקרב יהודי ארצות הברית, הבודהיזם לא נתפס כאיום מתחום הגזענות הממוסדת. לעתים, הבודהיזם בכלל לא נתפס על ידיהם כדת, אלא כפילוסופיה, כפרקטיקה"
סיגלוב אומרת כי הדרכים שבהן יהודים התוודעו לבודהיזם "השתנו עם הזמן". לדבריה, במאה ה-19 זה התרחש באמצעות האזנה להרצאות וקריאת ספרים, אבל בשנות ה-60 וה-70 המקורות היו ספרים, תרבות הפופ "ופשוט אופנה".
"הבודהיזם היה באוויר בשנות ה-60 וה-70", היא אומרת.
באותה תקופה התפתח עניין יהודי בבודהיזם, בחלקו בגלל תרגול המדיטציה. סיגלוב מתארת את הבודהיזם כחלק מתרבות הנגד ותנועות ההיפים, שמשכו "הרבה יהודים אמריקאים".
שיעורים על בודהיזם שהתקיימו באזור המפרץ סיפקו למתרגלים את "המפגש האמיתי הראשון שלהם עם מדיטציה", היא אומרת, בעוד ש"כמה יהודים אמריקאים עשו פחות או יותר את המסלול ההיפי באסיה", שם הם "נחשפו לבודהיזם באמצעות מורים. הם היו יושבים, לומדים ומתרגלים מדיטציה".
"אין בזה כדי לומר שלא היה להם גם עניין אינטלקטואלי… אבל תרגול המדיטציה ממש משך אותם פנימה", היא מוסיפה.
בין היהודים הבודהיסטים שהפכו למורים מצליחים בזכות עצמם נמנים מייסדי תנועת מדיטציית תובנה, יוסף גולדשטיין, ג'ק קורנפילד, שרון זלצברג וז'קלין מנדל-שוורץ. אחרים בלטו במסורת הזן-בודהיזם היפנית, בהם ברנרד גלסמן.
"גלסמן היה קול מרכזי בהפיכת הבודהיזם לדת אקטיביסטית", אומרת סיגלוב. "הוא היה מנהיג בתנועת הבודהיזם המעורב חברתית, לצד כמה יהודים אחרים".
סיגלוב אומרת כי היא "לא רוצה להמעיט, כמובן, בחשיבותם של מורים אסייתים שמלמדים בודהיזם בארצות הברית ושל מורים לא יהודים אחרים. יש בארצות הברית הרבה יותר מורי בודהיזם לא יהודים מאשר יהודים".
עם זאת, היא מציינת, בעוד שהיהודים מהווים 2% מאוכלוסיית ארצות הברית, הם מייצגים "שיעור מאוד לא פרופורציונלי של מורי הבודהיזם בארצות הברית… יש מורי בודהיזם רבים שאינם יהודים, כשם שיש רבים שהם יהודים".
השפעה על בתי הכנסת
הבודהיסטים היהודים משפיעים אפילו על הפולחן בבתי הכנסת. סיגלוב אומרת שתרגול המדיטציה היהודית מקורו ב"כמה מורים בודהיסטים מרקע יהודי. הם האמינו שלבודהיזם יש משהו להציע ליהדות ארצות הברית". היא מכנה את המדיטציה היהודית "תרגול סינקרטי, שהוא מעין תערובת של יהדות ובודהיזם".
המתרגלים יושבים בדממה ומתרכזים בנשימה שלהם או במנטרה כלשהי, כל אלה יסודות מרכזיים במדיטציה הבודהיסטית. אבל הם משלבים בה גם יסודות מהיהדות, כגון פרשת השבוע או מנטרה יהודית.
רבנים, חזנים, מחנכים ומנהיגים מהקהילה מתרגלים מדיטציה יהודית במרכזים בודהיסטיים ולוקחים איתם את הרעיונות אל בתי התפילה שלהם. ובמדיטציה היהודית, אומרת סיגלוב, אין שום פולחן של הבודהה.
"אם הבודהה מובא אל מעגלי המדיטציה היהודית, הרי שזה באמצעות לימוד הבודהיזם כמחנך לאדיבות או לענווה או לסגולות אחרות", היא אומרת.
המתרגלים יושבים בדממה ומתרכזים בנשימה שלהם או במנטרה כלשהי, כל אלה יסודות מרכזיים במדיטציה הבודהיסטית. אבל הם משלבים בה גם יסודות מהיהדות, כגון פרשת השבוע או מנטרה יהודית
האם יש לך תחזיות כלשהן לעתיד הבודהיזם היהודי?
"יש לי תחושה שהוא ייראה אחרת. לכל תקופת זמן שבחנתי היה מאפיין ייחודי. בתום התקופה שבין שנת 2000 לשנת 2025, הרבע הראשון של המאה, נוכל לומר מה אפיין אותה. סוף המאה גם הוא ייראה אחרת. אני פשוט לא יודעת איך".
אחד הטרנדים העכשוויים קשור למונח "ג'ו-בו" המופיע בכותרת הספר. סיגלוב מספרת כי בני דור הבייבי בום שהיא ראיינה "בדרך כלל תפסו את המונח ככינוי מזלזל, מנמיך, שממעיט ועושה צחוק מהקשר שהם חשים ליהדות ולבודהיזם".
זאת בניגוד לדור המילניום. "בני הדור הצעיר של הבודהיסטים היהודים מחזיקים בזהות ברורה וגאה של ג'ו-בואים", אומרת סיגלוב. "לכינוי הזה יש משמעות בשבילם. הוא מבטא פוליטיקה, דת, גמישות, הוא מבטא גם את ההשקפה הסביבתית שלהם. הקהילה הבודהיסטית מתגאה בכך שהיא יותר ירוקה, יותר ידידותית לסביבה. כל זה מתקשר לזהות הג'ו-בואית"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו