יורקים, שולחים ומחכים. ב-2018, יותר מ-26 מיליון בני אדם שלחו דגימות די.אן.איי לחברות העורכות בדיקות יוחסין גנטיות, לרוב כדי לחלץ עוד מידע על שושלת היוחסין שלהם. אבל הצד האפל הפוטנציאלי של הניסיון התמים הזה גרם לסוציולוגית ונדי רות מאוניברסיטת פנסילבניה לחשוב אם הבדיקות האלה גם מזינות את האמונה שגנים מכתיבים גזע. לאחר שבמשך שנתיים היא ליקטה מידע מיותר מ-800 אנשים, היא מצאה את התשובה: זה תלוי.

לפי המחקר החדש של רות, אנשים עם השכלה גנטית נמוכה הביעו השקפות מקובעות יותר על מהותנות גזעית, או את הרעיון שלגזעים שונים יש תכונות קבועות. לעומת זאת, אנשים בעלי ידע רב יותר בגנטיקה נטו פחות להחזיק בהשקפות מהותניות בנוגע לגזע. בקיצור, קל לקרוא טבלאות צבעוניות פשוטות; קשה יותר לפרש את התוצאות בצורה נכונה.

"אנשים שעושים בדיקות יוחסין בלי הידע הזה מתייחסים לפני השטח של התוצאות, ואולי מפרשים אותן בצורה שגויה ומייחסים להן יותר משמעות משיש לבדיקות האלה למעשה", אומרת רות בריאיון טלפוני לזמן ישראל.

"אנשים שעושים בדיקות יוחסין בלי ידע מתאים מתייחסים לפני השטח של התוצאות, ואולי מפרשים אותן בצורה שגויה ומייחסים להן יותר משמעות משיש לבדיקות האלה למעשה", אומרת הסוציולוגית ונדי רות

"אנשים שיש להם הבנה ברורה בגנטיקה יכולים להכניס את התוצאות להקשר בצורה טובה יותר. הם מבינים שהן לא משקפות את הקטגוריות החברתיות שאנחנו משתמשים בהן, כמו גזע או מוצא אתני".

החברות שעורכות את בדיקות הדי.אן.איי בודקות את הגנום של הנבדק, ונעזרות בנתונים האלה כדי לזהות את מוצאם של אבותיו. הן גם יכולות לספק לנבדקים שמות של אנשים בעלי די.אן.איי תואם, שעשויים להיות קרובי משפחה.

בדיקת די.אן.איי במעבדה, אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Fernando Vergara)

היסטוריה ערמומית

לרעיון המהותנות הגזעית, שלפיו גנים מכתיבים גזע – והוא בתורו מכתיב את רמת האינטליגנציה של האדם, את תכונותיו הגופניות ואת מערכת הכישורים שלו – יש היסטוריה ערמומית. הוא הזין את השואה, את מדיניות האפרטהייד בדרום אפריקה, את רצח העם ברואנדה ואת חוקי ג'ים קרואו בארצות הברית.

ד"ר אן מורנינג, סוציולוגית מאוניברסיטת ניו יורק, שמכירה את עבודתה של רות, מסכימה כי הסכנה בבדיקות האלה היא שרבים מפרשים את הממצאים כאמת אובייקטיבית. "אני חושבת שהבדיקות האלה הן הצורה החדישה של שימוש במדע כדי לתמוך ברעיונות שיש לנו על גזע", אומרת מורנינג. "עושים בהן את אותו שימוש שעשו בעבר בבדיקות דם, בבדיקות איי-קיו או בפרנולוגיה. העבר מוכתם בניסיונות של שימוש במדע כדי להסביר תיאוריות מסוימות".

"הבדיקות האלה הן הצורה החדישה של שימוש במדע כדי לתמוך ברעיונות שיש לנו על גזע – כמו בדיקות דם, בדיקות איי-קיו ופרנולוגיה. העבר מוכתם בניסיונות של שימוש במדע כדי להסביר תיאוריות מסוימות"

בנוסף, מורנינג אומרת שהמחקר הייחודי של רות מצביע על צורך בהקניית השכלה סטטיסטית בסיסית לאנשים. "אני חושבת שהם לא מראים רק הבנה רופפת של מה שגנטיקה מלמדת אותנו על גזע, הם מראים גם שלא מלמדים אצלנו מספיק טוב סטטיסטיקה, איך לקרוא נתונים", היא מציינת.

הרבה מהנבדקים מניחים שלאותן חברות יש גישה לאוצרות של נתונים על גנומים, אומרת מורנינג. אבל אין להן. לדבריה, "נעשות כל מיני החלטות אקסקלוסיביות וסובייקטיביות לגבי איזה די.אן.איי מייצג קבוצות שונות".

פירושו של דבר שלחברות שונות יש גישה למאגרי דגימות שונים, כך שערכות בדיקה שונות יעלו תוצאות שונות, אומרת מורנינג.

למרות שלשמחת רות, ברוב המקרים במחקר שלה לא עלתה מהותנות גזעית, היא טוענת שהחברות צריכות לגלות אחריות רבה יותר באופן השיווק שלהן.

אחד מסרטוני הפרסומת של חברת Ancestry.com מציג גבר המספר כי תמיד חשב שהוא ממוצא גרמני, לכן הוא לבש לדרהוזן והלך לאולמות בירה – עד שעשה את הבדיקה וגילה שהוא סקוטי. עכשיו הוא לובש חצאית סקוטית ומנגן בחמת חלילים. בסרטון אחר, אישה שגילתה כי יש לה שורשים אמריקאיים ילידיים מקיפה את עצמה בכלי חרס בסגנון דרום-מערבי.

הן Ancestry.com והן 23andMe סירבו לענות לשאלות שהפנינו אליהן בנושא.

אחד מסרטוני הפרסומת של Ancestry.com מציג גבר המספר כי תמיד חשב שהוא ממוצא גרמני, לכן הוא לבש לדרהוזן והלך לאולמות בירה – עד שעשה בדיקה וגילה שהוא סקוטי. עכשיו הוא לובש חצאית ומנגן בחמת חלילים

"לפרסומות האלה יש הרבה עוצמה כי הן מקשרות באופן ברור בין אילן היוחסין של אדם לבין הדברים שהוא עושה", אומרת רות. "אני חושבת שהן מטעות בכך שהן מציגות דטרמיניזם גנטי. לחברות יש אחריות שלא לתקשר את הרעיון הזה".

כסוציולוגית, רות מבלה זמן רב במחשבות על האופן שבו אנשים תופסים גזע, על האופן שבו חברות אנושיות שונות מסווגות אנשים על פי כללים שרירותיים ועל הסיבות לכך שאנשים עושים את הבדיקות האלה מלכתחילה. לדבריה, "אומרים לאנשים שגזע הוא הבניה חברתית, אבל לא בהכרח מלמדים אותם מה זה אומר".

בהרצאות ובמאמרים שלה רות מסבירה כיצד אדם יכול להיתפס כשייך לגזעים שונים לפי המקום שבו הוא חי. למשל, היא אומרת, בן למשפחה מעורבת עשוי להיתפס כשחור בארצות הברית אבל כלבן ברפובליקה הדומיניקנית.

במהלך המחקר שלה, רות גילתה שלאנשים יש מניעים שונים להיבדק. לבנים בארה"ב עשויים לעשות בדיקת די.אן.איי בתקווה לגלות דבר חדש או מעניין על המוצא האתני שלהם, אומרת רות, בשעה שבני מיעוטים כמו יהודים עושים לרוב את הבדיקה בתקווה למצוא ענפים חסרים באילן היוחסין שלהם.

"עבור נבדקים יהודים רבים, הבדיקה היא לא רק דרך להוכיח או לאשר את זהותם היהודית, אלא להרחיב את אילן היוחסין שלהם. הם גילו שזו דרך להבקיע את החומה הזאת של מחיקת התיעוד הגנאלוגי שלהם, שהושמד בשואה, או בפוגרומים, או מכל סיבה שהיא", היא אומרת.

פרופ' ונדי רות מדברת באוניברסיטת קולומביה על מחקרה העוסק בבדיקות די.אן.איי (צילום: Courtesy)

הגורמים שמשפיעים על חיינו

העניין של רות בסוציולוגיה החל בזמן לימודיה באוניברסיטה, לאחר שקראה את "המוחלשים באמת" ("The Truly Disadvantaged") מאת ויליאם ג'וליוס וילסון.

"הרעיון שלא רק השאיפות או ההזדמנויות של אנשים משפיעות על הניידות החברתית שלהם, אלא אפילו מבנה השכונה שהם גרים בה, גרם לי להבין שיש עוד הרבה מאוד גורמים שמשפיעים על החיים שלנו בדרכים שאנחנו מתקשים לתפוס, ואני רוצה להבין אותם טוב יותר", היא אומרת.

"עבור נבדקים יהודים רבים, הבדיקה היא לא רק דרך להוכיח או לאשר את זהותם היהודית, אלא להרחיב את אילן היוחסין שלהם. הם גילו שזו דרך להבקיע את החומה הזאת של מחיקת התיעוד הגנאלוגי שלהם, שהושמד בשואה"

רות, שגילתה אחוז סקנדינבי אחד בשושלת היוחסין שלה לאחר שנבדקה, החלה להתעמק בנושא ב-2007, כשערכות הבדיקה הראשונות יצאו לשוק.

באחד המחקרים הראשונים שלה בנושא היא בדקה אם תוצאות הבדיקות הגנטיות גרמו לאנשים לבחון מחדש את הזהות הגזעית או האתנית שלהם.
"מצאתי שלמשיבים הייתה כמיהה חזקה למצוא שורשים אמריקאיים ילידיים", היא אומרת, ומוסיפה ש-36% מהמשיבים שינו את השקפותיהם.

באשר לשורשים יהודיים, רוב האנשים שלא ידעו כי יש להם רקע יהודי לפני הבדיקה אימצו אותו בהתלהבות לאחר גילויו, היא אומרת.

"ייתכן שהיו להם אסוציאציות חיוביות לגבי יהודים מסוימים, ההיסטוריה היהודית או התרבות היהודית", אומרת רות. "יש לאנשים נטייה להזדהות עם האנדרדוג ששימר את התרבות שלו כנגד הסיכויים".

אילוסטרציה: שוטר מדגים בדיקת רוק בגרמניה (צילום: רולנד וייראוך/סוכנות הידיעות הגרמנית באמצעות AP)