הרב דוד קונין מטוקיו יכול לחשוב רק על מקבילה אחת למשבר נגיף הקורונה: הצונאמי ורעידת האדמה שזעזעו את יפן ב-2011. אסונות הטבע הללו לוו בהתכת כורים בתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה.

"אז אני חושב שהיה צורך בהפרדה בין אנשים – לא בצורה הזאת, אבל משהו דומה", אומר לי קונין בשיחה טלפונית. אבל משבר הקורונה הנוכחי הוא "הפעם הראשונה, אני חושב, במקום כלשהו בעולם שדרושה הפרדה כזאת", הוא מוסיף.

נגיף הקורונה הביא עמו אתגרים יוצאי דופן מאז שדווח עליו לראשונה בוואהן, סין, בדצמבר האחרון. מאז הוא התפשט ברחבי העולם, וב-11 במרץ ארגון הבריאות העולמי הכריז עליו כמגפה עולמית, שהגיעה ל-135 מדינות, אזורים או טריטוריות. ב-15 במרץ ארגון הבריאות העולמי כבר דיווח על 153,517 מקרים מאומתים ועל 5,735 מקרי מוות בעקבות המחלה שמחולל הנגיף, קוביד-19.

המצב ממשיך להשפיע על המזרח הרחוק, ומציב אתגרים לא מבוטלים בפני קונין ועמיתיו. סין מובילה מבחינת מספר המקרים המאומתים (81,048), בעוד צפון קוריאה נמצאת במקום החמישי (8,162 מקרים) ויפן במקום ה-17 (780 מקרים).

הרבנים נדרשו לאלתר ולחדש במצבי ניסיון. חלקם ערכו תפילות וחגיגות וירטואליות, בכלל זאת לכבוד פורים; אחרים אירחו מפגשים בנוכחות מצומצמת; וחלק אחר עזב את אסיה לטובת מקום מבטחים, והמשיך בקשר עם הקהילה מרחוק. יחד הם מנסים להתמודד עם המצב בצורה רגועה ומתפללים לטוב.

עבור קהילת חב"ד בקוריאה, שבסיסה בסיאול, החיים נמשכים כמעט כרגיל, למרות חששותיהם של כמה מחבריה. "אנחנו יכולים להבין קצת את האתגר שזה מהווה עבור אנשים בגלל חוסר הוודאות", אומר הרב אושר ליצמן. אבל, הוא מוסיף, "עבורנו, הייתי אומר, החיים נמשכים כרגיל. הכול אותו הדבר. אנחנו לא פוחדים כשאנחנו שומעים מאנשים מה קורה. אנחנו יודעים שאלוהים אתנו".

חב"ד קוריאה נמצאים בקשר עם כל בתי חב"ד באסיה, אומר ליצמן, בכלל זאת ביפן ובסינגפור. "אנחנו מתעדכנים בחדשות פחות או יותר כל הזמן. כשקורה משהו, אנחנו יודעים את מה שחשוב לדעת", הוא אומר.

ליצמן כתב לנו בהודעת דוא"ל כי הוא מתכוון להישאר בקוריאה עד לביאת המשיח, ושאם הגאולה לא תגיע לפני פסח בחודש הבא, הוא מתכנן לערוך סדר ציבורי בבית חב"ד כמו בכל שנה. לדבריו, הוא מצפה למשלוח גדול מישראל עם אוכל ויין כשרים לפסח, ולצד הסדר הציבורי הוא מתכנן לנהל גם חנות ללא מטרות רווח שתציע מצות ומוצרים אחרים כשרים לפסח.

ליצמן כתב לנו בדוא"ל כי הוא מתכוון להישאר בקוריאה עד לביאת המשיח, ושאם הגאולה לא תגיע לפני פסח בחודש הבא, הוא מתכנן לערוך סדר ציבורי בבית חב"ד כמו בכל שנה

ליצמן אירח את חגיגות פורים בבית חב"ד, שמותקנת בו מערכת לטיהור אוויר. המשתתפים קראו במגילת אסתר, הרבו לשטוף ידיים ונמנעו מלחיצות יד. אשתו של הרב ליצמן, מוסי ליצמן, אפתה אוזני המן בטעם פיצה.

"למרות שזה לא קל מבחינה רגשית, אנשים ממשיכים לבוא, ליהנות, להתרועע, כל הפעילויות שהם צריכים לעשות", אומר ליצמן. "יש אנשים שמעדיפים לא לבוא. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לספק את הצרכים שלהם", בכלל זאת שליחת משלוחי מנות, "כדי לדאוג שיהיה להם מצב רוח טוב".

למיטב ידיעתו של ליצמן, אף אחד מהקהילה היהודית לא חלה בקורונה. לשאלה אם היה לו קשר כלשהו עם כנסיית שינצ'אונג'י של ישו בדייגו – שלפי הרשויות, רבים ממקרי ההידבקות בנגיף הקורונה בדרום קוריאה היו מקרב חברי הקהילה שלה – ליצמן משיב: "לא היה לנו שום קשר עם כנסיות כלשהן".

שלום גרינברג, משמאל, מנהל בית חב"ד בשנחאי, ואחיו, אברהם גרינברג, יו"ר קהילת חב"ד בפודונג (צילום: באדיבות הרב)

ביפן החיים נמשכים בזהירות

קונין, שמפרסם בלוג באתר Times of Israel, והוסמך לרב בסמינר התיאולוגי היהודי של אמריקה, הוא ראש בית הכנסת "הקהילה היהודית של יפן".

הוא רגיל לפסטיבלים ולפעילויות הרבים של טוקיו, אבל כעת הוא מתאר את בירת יפן כנטושה ושקטה באופן מוזר, לאחר ביטולו של מרתון טוקיו. אפילו האירועים שהוא צופה בהם בטלוויזיה ריקים מאדם, כמו אליפות הסומו שהתקיימה לאחרונה בהשתתפותם של המתחרים ואנשי המקצוע בלבד, ללא קהל.

לדבריו, אף על פי שהממשלה מתנגדת לכך בתוקף, בקרב האוכלוסייה היפנית יש מי שתומך בביטול המשחקים האולימפיים שאמורים להתקיים הקיץ בטוקיו.

קונין אומר שהוא החל לחשוב על המשבר ולערוך תכניות באמצע פברואר. לאחר שממשלת יפן אסרה על התקהלויות, קונין מצא חלופות אפשריות לקהילה שלו, אשר מונה כ-100 משפחות. בשבועות האחרונים הוא ערך טקסי הבדלה וירטואליים, והוא עובד על עריכת סדר שני און-ליין. הוא שלח לחברי הקהילה חבילות אוזני המן בפורים, והוא מתכנן לשלוח להם גם חבילות לפסח. מדי שבוע הוא שולח להם מכתב שעוסק בפרשת השבוע, ואף שומר איתם על קשר טלפוני.

האתגר הגדול, לדבריו, הוא לעזור לתלמידי התיכון של הקהילה, שבתי הספר שלהם סגורים. הוא מספר כי תלמיד אחד היה צריך לגשת למבחן פסיכומטרי, אבל מכיוון שלא הייתה אפשרות לעשות זאת ביפן, הוא נאלץ לטוס לגואם.

קונין אומר שמזג האוויר האביבי לא השפיע על המצב, ומוסיף: "שמעתי מומחה סיני אומר שהוא לא מצפה שהנגיף בהכרח ייחלש בקיץ. כולם מקווים, אבל אני לא חושב שאף אחד יודע. אני לא מאמין שהוא ייעלם באורח פלא. זו חשיבה רגשית".

"שמעתי מומחה סיני אומר שהוא לא מצפה שהנגיף בהכרח ייחלש בקיץ. כולם מקווים, אבל אני לא חושב שאף אחד יודע. אני לא מאמין שהוא ייעלם באורח פלא. זו חשיבה רגשית"

לדבריו, למרות שהוא מכיר כמה אנשים שלקו בנגיף הקורונה מחוץ ליפן, הוא אינו מכיר באופן אישי אף אחד שלקה בו עד כה ביפן. קונין גם מספר שהוא עקב אחר החדשות על ספינת "נסיכת היהלום" שעגנה ביפן כשעל סיפונה מאות נדבקים ("למרבה המזל, רב אחד מחב"ד הביא קצת אוכל כשר לכמה אנשים על הספינה").

קונין משמש כרב הקהילה בטוקיו מזה שבע שנים, לאחר שהות ארוכה בקנדה. "תמיד התעניינתי ביפן, ואשתי מתעניינת בתרבות היפנית", הוא אומר, ומוסיף כי טוקיו "חמה הרבה יותר מאשר אדמונטון, בה שהיתי בקנדה, והיא גדולה יותר".

הרב אושר ליצמן, משמאל, עם אחד מחברי הקהילה בחגיגה בבית חב"ד בסיאול, דרום קוריאה, מרץ 2020 (צילום: Courtesy)

שנחאי נעלה את שעריה

לבד מטוקיו, לקונין יש גם אחריות אזורית כראש כנסת הרבנים והחזנים של אוסטרליה, ניו זילנד ואסיה. מתוקף תפקידו, הוא עומד בקשר עם הקהילות באזור, בכלל זאת בסינגפור, שנחאי, בייג'ין, הונג קונג, אינדונזיה, תאילנד וקוריאה. לפי אתר האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, קיימות באזור 19 קהילות.

"כמובן, הונג קונג, שנחאי ובייג'ין הושפעו מהמגפה הרבה יותר מוקדם מאתנו", אומר קונין. הוא מפרט את הגבלות התנועה השונות, בעיקר בקוריאה, ומוסיף כי שנחאי "בעיקרו של דבר נעלה את שעריה" והונג קונג נתונה בעוצר. "השיבושים מורגשים בכל הקהילות היהודיות באסיה שאני קשור אליהן", מסכם קונין.

בשנחאי לא נרשמו מקרים של הידבקות בנגיף הקורונה בשלושת בתי חב"ד שבאזור, שרק אחד מהם ממשיך לפעול כעת, בניהולו של הרב שלום גרינברג.

אחיו של גרינברג, הרב אברהם גרינברג, הוא המנהיג הרוחני של אחד משני בתי חב"ד האחרים באזור, בקהילת פודונג. "תודה לאל, אף אחד מהיהודים בשנחאי לא נדבק עד עכשיו", אומר אברהם גרינברג, אם כי משפחה אחת נמצאת בבידוד.

אברהם גרינברג עזב את סין לטובת ארצות הברית בתחילת פברואר. כרגע הוא שוהה באזור דטרויט, מקום מוצאם של אשתו והוריה. הוא אוסף תרומות כדי לתמוך ביהודים שנשארו בסין. "בהתחלה חשבנו שמדובר במשהו שולי", אומר גרינברג. אבל אחרי ש"כולם התחילו לבטל טיסות לסין, וארצות הברית החלה לאסור על כניסת טיסות מסין, אנשים הבינו שמדובר במשהו רציני יותר".

לדבריו, בתקופה הזאת של השנה, שחל בה גם ראש השנה הסיני, "רוב חברי הקהילה היהודית לא נמצאים כאן, הם בדרך כלל בחופשה", ויתר היהודים שחיים בפודונג "עזבו כולם" אחרי תחילת המשבר, להוציא חמישה אנשים. גרינברג אומר שהוא עומד בקשר תכוף עם הקהילה שלו ומשוחח עם אחיו כמה פעמים ביום.

וקונין אומר כי "מה שמטריד אותי מאוד בחלק מערוצי התקשורת, בחלק מהמרחבים הפוליטיים, הוא שיש שם עניין כמעט גזעני, קסנופובי, מפחיד מאוד. על רקע הווירוס הזה, אנשים מתייגים ושונאים אנשים אחרים, בעיקר את הסינים. יש עלייה בחוסר סובלנות בגלל הווירוס. זה צריך להיות ההפך – הכלה ואמפתיה".

"מה שמטריד אותי מאוד הוא שיש עניין כמעט גזעני, מפחיד מאוד. על רקע הווירוס, אנשים מתייגים ושונאים אחרים, בעיקר את הסינים. יש עלייה בחוסר סובלנות בגלל הווירוס"