הסיפור של המאבק המתחדש על הדמוקרטיה הוא ההצטברות. הציבור, או לפחות חלק ממנו, הכיר מערכת שלטונית סבירה ומתפקדת שהייתה כאן מאז קום המדינה, אבל בשנתיים האחרונות היא הולכת ומתפרקת.

החקירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו והתיק הפלילי וכתב האישום שבאו בעקבותיהן עשו שמות ביציבות השלטונית והפרו את מערך הכוחות הדמוקרטי באופן בוטה.

בשנה האחרונה המדינה כפופה לניסיונות של ראש הממשלה להימלט מהמשפט הפלילי, שהושת עליו לדעתו שלא בצדק. משום כך אין כאן ממשלה נורמלית, אין קואליציה ואין אופוזיציה אלא בחירות חוזרות ונשנות, ואנחנו ככל הנראה הולכים למערכת אחת נוספת, רביעית, כי זה מה שנתניהו רוצה.

בגלל צרותיו של ראש הממשלה, רשויות החוק מנוטרלות או מותקפות כל הזמן. משום כך גם אין כאן כנסת עובדת ומפקחת בשנה וחצי האחרונות, ואנחנו תחת ממשלת מעבר מתמדת עם כל הבעייתיות הדמוקרטית שלה.

מה שקורה בימים האחרונים בכנסת ובבג"ץ הוא עוד שיא באבסורד השלטוני הזה.

בגלל צרותיו של ראש הממשלה, רשויות החוק מנוטרלות או מותקפות כל הזמן. משום כך גם אין כאן כנסת עובדת ומפקחת בשנה וחצי האחרונות, ואנחנו תחת ממשלת מעבר מתמדת עם כל הבעייתיות הדמוקרטית שלה

הזעם כלפי יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והתעלולים שלו התפרץ והתגבר רק בגלל שנתניהו הניח תשתית אנטי-דמוקרטית לאורך תקופה ארוכה, והחשש הוא כי בחסות משבר הקורונה הוא הולך לחסל את שארית הרשויות המאזנות במדינה. אם לא היינו מנוסים, זה לא היה נראה כל כך מפחיד.

הכנסת מושבתת דווקא בימים אלה שבהם היא צריכה להיות הכי אפקטיבית. בימי משבר שבהם יש שימוש יומיומי בתקנות חירום, הגבלה על תנועת האזרחים, מעקב דיגיטלי אחרי כל אחד, חשש קיומי והחלטות כלכליות וחברתיות חסרות תקדים – חייבים רשות מחוקקת שלא רק תפקח על השלטון המועד לפורענות, אלא גם תתגייס למערכה הכללית על חיינו כאן.

ועדות הכנסת באות גם לסייע, להקשיב לבעיות הקשות של האזרחים, לתקן עוולות, להרגיע. לא כל ועדה היא לעומתית לשלטון. להיפך. הוועדות באות לתרגם את החלטות הממשלה ולוודא שהן אכן יבוצעו. מה שוות ההבטחות המפליגות של נתניהו למובטלים החדשים בלי ועדת כספים יעילה? ובכלל, יש דבר חיוני יותר מאשר ועדה בכנסת לטיפול ומעקב אחרי משבר הקורונה?

אבל כמו נתניהו, גם אדלשטיין הפך את הכנסת למבצר אישי. הוא לא רוצה ללכת. במדינה מתוקנת, אדלשטיין היה צריך לפנות את מקומו ביום שני האחרון, ולא לסגור את שערי הבית בתואנות שונות ולמנוע הקמת ועדות, עם תירוצים מהקורונה.

כמו נתניהו, גם אדלשטיין הפך את הכנסת למבצר אישי. הוא לא רוצה ללכת. במדינה מתוקנת, אדלשטיין היה צריך לפנות את מקומו ביום שני האחרון, ולא לסגור את שערי הבית בתואנות שונות עם תירוצים מהקורונה

לאורך יום אתמול (חמישי), אחרי העתירה לבג"ץ של 61 חברי כנסת נגד אדלשטיין (הדיון יתקיים ביום ראשון אחר הצהריים) ובעקבות ההפגנות שעלו לירושלים, היה נדמה כי יו"ר הכנסת מתחרט קצת על המהלכים שנקט. ביום שלישי הבא כבר יהיו ועדות בכנסת. אדלשטיין עצמו יהיה היו"ר לשעבר.

איך כל המהלכים הללו ישפיעו על הקמת ממשלה חדשה? בניגוד למה שפורסם אמש, כחול-לבן לא על סף פירוק וגנץ לא ממהר לאחדות. לפי שעה אין שום התקדמות במגעים בין הליכוד וכחול-לבן. אין שום הסכמות ושום כלום על מבנה ממשלת האחדות-חירום, על רוטציה, ועל זמן הכהונה של נתניהו וגנץ. להיפך.

בימים האחרונים החשד בנתניהו רק הולך וגובר, וגם האיבה של שרי הליכוד כלפי כחול-לבן עולה בהתאם. אחד מראשי כחול לבן אמר לי אתמול כי הוא חושש לקבל פתאום הודעה מהשב"כ שהוא שהה ליד חולה קורונה, ולכן הוא לא יכול להגיע לכנסת. עד כדי כך הקונספירציה מחלחלת.

אחד מראשי כחול לבן אמר אתמול כי הוא חושש לקבל פתאום הודעה מהשב"כ שהוא שהה ליד חולה קורונה, ולכן הוא לא יכול להגיע לכנסת. עד כדי כך הקונספירציה מחלחלת

הנחת העבודה בכחול-לבן היא שנתניהו חותר לבחירות רביעיות ולהמשך הכהונה של ממשלת המעבר, כי זה הכי נוח לו. "בסוף גם בני גנץ יבין את זה", אמר לי בכיר אחר, שמקווה כי בסוף תקום איכשהו ממשלת מיעוט בראשות כחול-לבן, למרות הסיכוי הקלוש.

מה שכן, ראשי המפלגה מקווים לשינוי דרמטי החל מיום שני הבא, כאשר ייקחו לידיהם את המושכות בכנסת, ישתלטו על תפקיד יושב הראש ועל הוועדות החשובות ויתחילו להעביר, אפילו לכאורה, את החוקים שמונעים מחבר כנסת עם כתב אישום לקבל מנדט להרכבת הממשלה.

"אם נבוא מעמדות כוח, נתניהו יתייחס אלינו אחרת", אמר אמש גורם בכחול-לבן. אבל נתניהו כמו נתניהו, מכיר היטב את השטח ומתכנן כבר צעד קדימה.