ניהול משברים זה מקצוע. יש הערכויות, עושים סימולציות ו…תמיד כשמתרחש משבר הוא מפתיע את כולם.

שר הבריאות ליצמן יודע להעביר רופאים מבית חולים אחד לאחר? מבין את המשמעות של זה? יכול לשנע מהלך של העברת מכשירי הנשמה וציוד רפואי מהצבא לבתי החולים? לאשר פרוטוקול של החולים שאותם ינסו להחיות לעומת אלה שלא? האם אדם שסגר מתחם בבית חולים ציבורי עבור האדמו"ר שלו כשיר בכלל לנהל משבר כזה?

ומה לגבי בר סימן-טוב פאר היצירה? לפחות הוא הוגה את המילה אקספוננציאלי נכון. אבל מה לגבי שאר הדברים? יש לו מושג כלשהוא בניהול משבר רפואי, בניהול סדרי עדיפויות בשעת משבר? מי הם בעלי המקצוע הטובים באמת שאינם מלחכי פינכה?

מערכת הבריאות זקוקה לרופא בכיר בעל אוטוריטה שיעמוד בראשה, אדם שיכול להניע מהלכים דרמטיים, לקבל החלטות ולהוציא אותן לפועל גם אם שגויות, בזמן אמת.

ישראל נערכה למתקפת טילים, לגרעין אירני, לטרור בודדים, לרעידת אדמה, אפילו להתשתלטות שמאלנית מדומיינת על בג"צ. לגבי מגיפה, נו מה יותר מסוכן גרעין איראני, השתלטות שמאלנית מדומיינת או מגיפה? ברור שהשמאלנים יימח שמם הכי מסוכנים, אחרי זה האייתולות כי אין כמו משהו רחוק בשביל לחלוב עבורו את אוצר המדינה. מגיפה, נו מגיפה זה משהו שקורה פעם במאה שנים ובכלל במדינות אחרות. שמאלנים זו הסכנה, במיוחד כאלה שמוכנים לדבר עם ערבים.

אה ושכחנו את הסכנה הגדולה ביותר: נזר הבריאה, מאור הגולה, קפטן הטיטאניק, המסביר הלאומי, מלך ישראל, האיש שהביא את עסקת המאה – ייאלץ בגלל המצביעים יימח שמם לעזוב את כסאו.

אה ושכחנו את הסכנה הגדולה ביותר: נזר הבריאה, מאור הגולה, קפטן הטיטאניק, המסביר הלאומי, מלך ישראל, האיש שהביא את עסקת המאה – ייאלץ בגלל המצביעים, יימח שמם, לעזוב את כסאו

מה הם חייהם של 20,000 איש לעומת זה ששרה לא תזכה יותר להתעמר בעובדיה? שיאיר נתניהו לא יוכל להפיץ שמועות על אנשים שלא יכולים להתגונן? ושנתניהו לא יזכה יותר בזמן מסך צייתני וגורף? איך העולם יעמוד בזה?

תקציב הבריאות הלך בין היתר לצוללות ולבניין המוסד המפואר בגלילות. זה סדר העדיפויות.

אם לנתניהו היה אכפת מהמדינה הוא היה מחליף את ליצמן ואת בר סימן-טוב בבעלי מקצוע.

מצטער על כך שהעזתי לשים חיי אדם לפני המשך שלטונו של נתניהו. שתשרף המדינה. רק שנתניהו יישאר בשלטון.

איתי בן דן הוא חוקר.

האם בסופו של דבר המשיח יפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו? הסיכוי לא גדול, אבל הרבה תלוי במחאה.

יש מראית עין לפיה הנושאים הכבדים המשסעים את ישראל זה ציר פילדלפי, מדינה פלסטינית וכו'. אלה באמת נושאים כבדים, בעיקר משום שהם קשורים בעסקת החטופים, אבל העניין האמיתי המשסע את ישראל הוא האם המשיח יבוא מתי שירצה, או כשהיהודים יגידו לו לבוא.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

"אני במקום בן כספית הייתי נעלב על כך שלא הזמינו אותי להעיד בפני ועדת החקירה האלטרנטיבית בחסות עלי אקספרס". את הטוקבק ערל הלב הזה, אליו נחשפתי כשגללתי בימים האחרונים ברשת איקס (לשעבר טוויטר), לא כתב בוט. אפילו לא בורג זוטר יותר או פחות במכונת הרעל. אלא יונתן אוריך, יועץ ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.

הסרקזם של אוריך (אליו אייל אשל, אביה של רוני אשל, הספיק להגיב), מצטרף לשורה ארוכה ארוכה של התבטאויות אומללות ואפילו מרושעות מצד הממשלה וסביבתה: מ"אתה אומר דברים שאומרים לך להגיד" של הגברת שרה נתניהו לאב שכול בניחום אבלים, דרך "מה כבר קרה?" של ח"כ דודי אמסלם בנוגע לשינוי החלטת הקבינט על ציר פילדלפי (מה שקרה זה שישה חטופים שנרצחו), ועד הימים העליזים של "למי רע פה?" של השר יצחק גולדקנופף ו"אנחנו חיים בתקופה של נס" של השרה אורית סטרוק. נדמה שהממשלה נמצאת במלחמה לא רק נגד חמאס, גם לא רק נגד משפחות החטופים, אלא נגד שני עמודי תווך ישראלים: החמלה וההגינות.

בן 29 | ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי | סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך | מחנך ופעיל ציבורי