קריסתו של הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו"דלק קבוצה", החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. מי שכנראה עדיין לא שמו לב לכך הם מנהלי הפנסיות שלנו, אחרת אין הסבר לנמנום שהם מפגינים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף.

כדי ללמוד על חומרת המצב אפשר להסתכל על הפעולה החריגה שנקט הבנק הזר סיטיבנק, שעל פי פרסומים בתקשורת מימש במהירות ובזול נכסים של החברה לכיסוי חובותיה. לעומת זאת, הגופים המוסדיים, כלומר מנהלי קרנות הפנסיה שלנו, אלה שאחראים על כספי החיסכון שלנו ושבחרו להלוות את כספנו לחברות של תשובה, ממשיכים לשבת על הגדר ולא עושים את המינימום הנדרש על מנת להבטיח את האינטרס של החוסכים.

קריסת הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו"דלק קבוצה", החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. אז למה מנהלי הפנסיות שלנו מנמנמים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף?

לאחרונה מתרבות האינדיקציות לכך שקבוצת דלק, הכוללת את חברת האם ואת חברות הבת שלה, צועדת לעבר הסדר חוב. זה מתבטא בירידה קיצונית של שווי נכסי הקבוצה, ובהגעת אגרות החוב שלה ל"תשואת זבל", דבר המגלם תרחיש קרוב לוודאי של הגעת החברה לכלל חדלות פירעון.

הקריסה הצפויה של תשובה מתבטאת בדירוגים האחרונים שבהם זכתה קבוצת דלק. כך לדוגמא, בדירוג האשראי של חברת "מעלות" הוכנס דירוג האשראי של דלק לרשימת המעקב תחת השלכות שליליות, לאור אי הוודאות הקיימת באשר למקורות שמהם החברה תוכל לפרוע את התחייבויותיה. מההכרזה על שינוי הדירוג עולה גם שקיימת אי וודאות באשר ליכולת החברה למחזר קווי אשראי או לממש פעולות אחרות שבכוונתה לבצע.

בעוד שבחברת "מעלות" שוקלים להוריד בהמשך עוד יותר את דירוג קבוצת דלק, אם מגמת אי הוודאות באשר ליכולתו של תשובה לפרוע את התחייבויותיו בטווח הבינוני תימשך, בחברת הדירוג "מידרוג" כבר הורידו את דירוג האג"ח שהנפיקה קבוצת דלק מדירוג השקעה בינוני-גבוה (A2.il) לדירוג ספקולטיבי נמוך במידה רבה מאוד (Ca.il).

כל ניתוח פיננסי של שוק ההון מצייר תמונת מצב ברורה – קבוצת דלק צועדת לכיוון הסדר חוב. בהנחה שאכן הסדר כזה יתממש, על חלוקת נכסי החברה להיעשות באופן שלא יהווה העדפת נושים, ובוודאי לא להעדיף קבוצה אחת על פני אחרת. אך בזמן שחולף, קבוצת דלק מחלקת את יתרות המזומן שלה ומקטינה את יתרת הנכסים לחלוקה במקרה של הסדר חוב.

על הגופים המוסדיים, המחזיקים מספר סדרות אגרות חוב או מניות באותה חברה, מוטלת החובה לפעול להשאת התשואה לכלל התיק המנוהל, ולא לדאוג רק לתשואתו האישית של יצחק תשובה. לכן, על הגופים לבסס את החלטותיהם בכפוף לגודל החשיפה הפרטנית של התיק המנוהל לכל אחת מסדרות האג"ח והמניות.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות של תשובה, אשר הביא בשנת 2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות של הציבור.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות, שהביאו ב-2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות שלנו

עדות נוספת לרשלנות הגופים המוסדיים ניתן למצוא בעסקות שעשה תשובה בנכסים שהיו אמורים להבטיח את פירעון ההלוואות. אם כל זה לא מספיק, כעת הגופים המוסדיים יושבים מן צד ולא עושים דבר בכדי לחלץ את מה שנותר מכספם של מאות אלפי החוסכים לפנסיה בישראל, שבימים אלו גם ככה נפגעים חסכונותיהם בגלל משבר הקורונה.

בדיוק בשביל זה צריך פיקוח רגולטורי הדוק, וזהו תפקידו של המפקח על שוק ההון ד"ר משה ברקת. על ברקת להורות לגופים המוסדיים לדאוג לכספי המבוטחים באמצעות פניה לאלתר לבית המשפט בעילה של העדפת נושים.

בשל כך, פנינו ב"לובי 99", יחד עם שותפינו מעמותת "צדק פיננסי", אל הממונה על שוק ההון כדי שיתערב בנושא בדחיפות. על ברקת להורות מיידית לקרנות הפנסיה להתנגד בבית המשפט לניסיון של תשובה להותיר אותם עם פירורים מהחוב. בנוסף, על ברקת להוביל מהלך של תיקון הכשלים שאפשרו לתשובה לבצע מהלכים פיננסיים מתוחכמים מלכתחילה, באופן שאפשרו לו לרוקן מתוכן את הערבויות שנתן לפנסיות שלנו.

עו”ד לינור דויטש, היא מנכ"לית לובי 99 והלוביסטית הציבורית הראשונה. יועצת משפטית מומחית לרגולציה ולייעוץ פוליטי.