אם היו מפנים מבני ברק כל מבנה וצמח; אם העיר הייתה הופכת למגרש שטוח וכל תושביה היו עומדים למסדר – רק כשלושה מטרים וחצי היו מפרידים בין אדם לאדם שם.
בהינתן שבכל זאת מדובר בעיר – העיר הכי צפופה בישראל, למעשה – האסון שמתרחש לנגד עיננו בקרב כ-200 אלף תושבי העיר, עם הערכה כי כמעט 40% מהם יידבקו בנגיף הקורונה, הוא כמעט בלתי נמנע. והטרגדיה הכפולה היא שדווקא ניתן היה למנוע את האסון הזה, הן מצד האוכלוסייה שם – ובעיקר מצד רשויות השלטון.
נכון להיום, קרוב לאלף חולי קורונה הם מבני ברק – כמעט שישית מכלל החולים. אמש (חמישי) הכריזה הממשלה על בני ברק כ"אזור מוגבל", ולמעשה הוטל עוצר על העיר כולה. במקביל, החלה המשטרה לפנות את התושבים הקשישים למרכזי בידוד מחוץ לעיר. כאלף שוטרים מכתרים כעת את העיר, הגובלת ברמת גן ותל אביב, ואין יוצא ממנה או בא אל קרבה ללא אישור מיוחד.
נוסף על כך, החלו ארגונים שונים – מצה"ל והרשויות המקומיות ועד עמותות והתארגנויות אזרחיות – להזרים מנות אוכל לתושבי העיר, הנחשבת לאחת העניות בישראל.
עשה לך רב
בקרב הציבור הלא-חרדי, הנטייה היא להאשים את החרדים עצמם במצב העגום אליהם הגיעו. אבל המצב מורכב יותר מכפי שהוא נראה על פני השטח, ומבט עמוק יותר מגלה קהילה מגוונת ומורכבת, שרבים מחבריה פשוט מנותקים ממקורות המידע שרוב הישראלים החילונים והדתיים המתונים יותר מתייחסים אליהם כמובנים מאליהם.
הרבה מהכעס הציבורי החל באמצע מרץ, כשהממשלה הורתה לסגור את בתי הספר והאוניברסיטאות ברחבי המדינה, בניסיון לעכב את התפשטות הקורונה ולמנוע עומס יתר על מערכת הבריאות. בשעה שמוסדות החינוך החילוניים והדתיים-לאומיים סגרו את שעריהם מיד, כמה מהמוסדות במגזר החרדי המשיכו לפעול.
פרסמנו הערב במהדורה תיעוד מאירוע שמתרחש עכשיו בבית שמש: חתונה של משפחות אדמו"רים בהשתתפות כמאתיים בני אדם.
עם כל המאמץ לא להכליל זאת כבר לא רשלנות או חוסר מודעות נקודתיים אלא זלזול ורמיסה של אמצעי הזהירות. הראשונים להיפגע חלילה יהיו החוגגים עצמם ומשפחותיהם, ובהמשך כולנו. pic.twitter.com/tqVwRNIguJ— יאיר שרקי (@yaircherki) March 17, 2020
רבים מבתי הספר ומהישיבות שהתעלמו מהתקנות החדשות פעלו על פי הוראתם של הרבנים חיים קנייבסקי וגרשון אדלשטיין, ראשי ישיבת פוניבז' בבני ברק. קנייבסקי נחשב למנהיג הבכיר ביותר של הזרם הליטאי, שמשתייכים אליו מאות אלפי חרדים.
למרות פניות הממשלה והמשטרה, קנייבסקי טען, במילותיו של אחד מחברי המעגל הפנימי שלו, כי "ביטול התורה מסוכן יותר מהקורונה". זמן קצר לאחר מכן פורסמו סרטוני וידיאו של חתונות חרדיות, שמשתתפיהן מזלזלים בהגבלות ההולכות ומחמירות על התקהלויות ציבוריות.
הכעס הציבורי הוזן עוד מהחלטתה של הרבנות הראשית לקיים בשבוע שעבר יום צום ותענית, שהיה אמור לכלול תפילות בבתי הכנסת בהשתתפותם של אלפי מאמינים ברחבי המדינה.
בניגוד לחוק ולהוראות הרבנים, אנשים יוצאים לתפילות במניין. אין ערך לחיים. יאוש. תסכול. חרפה. pic.twitter.com/f7gGIe6OQQ
— ישראל פריי (@freyisrael1) April 1, 2020
אף על פי שהנחיות הסגר באותו זמן התירו התקהלויות של עד עשרה מתפללים בבתי הכנסת, במרחק של שני מטרים זה מזה, נשמעה ביקורת על כך שהצעד הזה מנוגד לרוח ההנחיות של משרד הבריאות, שלפיהן על האזרחים להימנע מלצאת מהבית ככל האפשר.
בסופו של דבר, הרבנות החליטה לקיים את האירוע אונליין וערכה תפילה המונית באמצעות וידיאו. ב-25 במרץ, הרבנות הורתה לסגור את כל בתי הכנסת, והמליצה לאנשים להתפלל בחוץ בקבוצות קטנות ומרווחות.
ההחלטה התקבלה בעקבות פרסום נתונים אפידמיולוגיים חדשים, שלפיהם מספר רב של חולי קורונה נדבקו בנגיף בבית הכנסת. אך רק בתחילת השבוע הנוכחי, תפילות ציבוריות נאסרו לחלוטין.
ועדיין, לא כולם בקהילה החרדית צייתו לאיסור, וסרטוני וידיאו של קבוצות מתפללים החלו להסתובב ברשת. במקרה אחד, המשטרה עצרה שישה אנשים שהתפללו בבית הכנסת בהתנחלות החרדית מודיעין עילית ביום רביעי. במקרה אחר, המשטרה אטמה את דלתותיו של בית כנסת בבית ברק וקנסה כ-15 מתפללים שנכחו במקום.
בני ברק עכשיו. הזייה
צילום: מוטי גרין pic.twitter.com/CaQzhuK8iy
— עקיבא ווייס Akiva Weisz (@AkivaWeisz) March 28, 2020
והיו הפרות נוספות של ההנחיות שעוררו התמרמרות בקרב הציבור הלא-חרדי בארץ. ביום ראשון, מאות חברי הפלג הירושלמי, קבוצה קיצונית בזרם הליטאי, השתתפו במסע הלוויה שהתקיים בבני ברק בחצות הלילה, וליוו בצפיפות את האמבולנס שהוביל את גופת המת ברחובות העיר.
כמה ימים לאחר מכן, ביום רביעי, אותו פלג ציית להנחיות הריחוק החברתי בהלוויית רעייתו של אחד ממנהיגיו.
ביום ראשון שעבר, קיצונים חרדים התעמתו עם השוטרים שביקשו לאכוף את צווי משרד הבריאות, והשליכו לעברם אבנים. ביום שני השבוע, קיצונים השליכו אבנים לעבר צוות של מד"א שהגיע לשכונת מאה שערים בירושלים כדי לבצע בדיקות קורונה.
עם זאת, רוב המעשים האלה בוצעו על ידי קבוצות שוליים. כשנגיף הקורונה החל להתפשט בתוך הקהילה החרדית, מנהיגי הזרם המרכזי שלה החלו להתייחס לעניין יותר ברצינות.
ביום ראשון, קנייבסקי ביצע פנייה של 180 מעלות וקבע כי יש לקיים את התפילות ביחידות וכי מותר לדווח על בתי כנסת ומוסדות שלא נשמעים להוראות משרד הבריאות. הוא אף קבע כי מי שמפר את ההנחיות יוגדר כ"רודף".
לפסיקה הזו קדמה פסיקה דומה של הרב משה שטרנבוך, ראש בית דין העדה החרדית האנטי-ציונית בירושלים, שקרא ב-19 במרץ למאמיניו להישמע להוראות הרופאים והגדיר את המצב "פיקוח נפש".
"חובה להישמע להוראות הרופאים. אם חלילה לא יצייתו עכשיו להוראות, יש לחשוש שלא יוכלו עוד להציל", אמר שטרנבוך.
סטטיסטיקה מבהילה
הערים החרדיות הן המובילות בארץ במספר מקרי הקורונה המאומתים. נכון ליום רביעי בבוקר, 730 מתושבי בני ברק נדבקו בנגיף. בירושלים נרשמו בסך הכול 780 מקרי הידבקות, לאחר שיום קודם לכן המספר עמד על 650 מקרים. העלייה במספר המקרים מיוחסת ברובה לקהילה החרדית.
לפי חדשות ערוץ 12, גידול דו-ספרתי נרשם גם בכמה ערים אחרות בעלות אוכלוסייה חרדית גדולה. החרדים בדרך כלל חיים במשפחות גדולות, מתגוררים באזורים עירוניים צפופים ומנהלים אורח חיים קהילתי. כל אלה מאפיינים שעשויים לזרז את התפשטות הנגיף.
לאחר שבני ברק התבררה כמוקד התפרצות והחרדים כקבוצה בעלת ייצוג לא פרופורציונלי בקרב נדבקי הקורונה בארץ, ראש העיר החרדי אברהם רובינשטיין קרא לתושבים "להתעורר".
"הפסיקו את ההתחכמויות של מניינים יותר מעשרה אנשים, והקפידו על מרחקים. הפסיקו את העומס וההסתערות על רשתות השיווק. תשבו בבית בזהירות. זה מסוכן", אמר רובינשטיין.
ואכן, נראה שהגישה החלה להשתנות סוף סוף ברחוב החרדי. מספרם של השוהים בבידוד ביתי גדל ורחובותיהן של ערים חרדיות כמו בית שמש החלו להתרוקן. בסרטון וידיאו שעלה לאחרונה לרשת אף נשמע גבר חרדי בבני ברק צועק לעבר חבורה של אנשים שהתאספו לתפילה לא חוקית.
"לכו מפה, רוצחים", הוא צועק לעבר האנשים ברחוב, חלקם בטליתות, שנראים מתרחקים מבית הכנסת. "אני אלשין עשר פעמים. כל פעם מהיום, אני מתקשר למשטרה".
מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן
פסיכולוג דתי שמטפל בחברים מהקהילה החרדית בירושלים (ואשר ביקש להישאר בעילום שם) אמר לזמן ישראל כי חלק מהבעיה נובע מערכים חברתיים הקשורים להקרבה עצמית ולקיום מצוות גם בנסיבות מסוכנות.
כשהנאצים אסרו על הנחת תפילין, יהודים שומרי מצוות המשיכו בכך גם במחיר של סכנת חיים, הוא מסביר. "כולם לומדים בבית הספר שקיום מצוות הוא הדבר החשוב ביותר".
"דווקא מה שהיינו טובים בו ומה שחשבנו לצודק, עכשיו הוא בעיה ומכניס אותנו לצרות", הוא ממשיך, ומסביר שלקח לציבור החרדי זמן להבין את ההגבלות החדשות דרך המשקפיים של בריאות הציבור ולא של רדיפה דתית.
"כולם מחפשים עכשיו לכעוס על מישהו, כי אנחנו כועסים ופוחדים ומודאגים. יש צורך לפרוק אגרסיות וכעס על כך שאף אחד לא טיפל בזה. אנחנו רוצים שמישהו ידאג לנו ושמישהו יישא באשמה. במקרה של מחלות מידבקות, קל לחבור יחד ולהאשים אחרים. אנשים מחפשים קבוצה מסוימת לכעוס עליה, ובישראל נטפלים לחרדים".
"כולם מחפשים עכשיו לכעוס על מישהו, כי אנחנו כועסים ופוחדים ומודאגים. יש צורך לפרוק אגרסיות וכעס על כך שאף אחד לא טיפל בזה. אנשים מחפשים קבוצה מסוימת לכעוס עליה, ובישראל נטפלים לחרדים"
המודעות הגוברת לחומרת הבעיה היא כנראה אחת הסיבות לתפנית שחלה בקהילה החרדית. מוקדם יותר החודש, ראש כולל התלונן בפני זמן ישראל שמלבד כמה כרזות שפרסם משרד הבריאות, הוא לא מרגיש שנעשו מאמצים רבים לספק לקהילה שלו מידע בריאותי מדויק.
לדבריו, חרדים רבים שמתנזרים מאינטרנט ביתי, מסמארטפונים ומטלוויזיה קיבלו את המידע שלהם מיד שנייה ורכילות.
משרד הבריאות ואיחוד הצלה, ארגון המגיש שירותי עזרה ראשונה, ניסו לתקן את המצב באמצעות מסע הסברה חדש שנועד להשכיל את הציבור החרדי לגבי חומרת הסכנה.
"מה נשתנה הפסח הזה?", נכתב באחת הכרזות שפרסם משרד הבריאות, "ליל הסדר כל אחד בביתו!".
"לא יוצאים לרחוב. נקודה", נכתב באחת הכרזות שהפיץ איחוד הצלה במגזר החרדי. "גדולי הדור פסקו באופן נחרץ: אין מנייני תפילה בחוץ ובעשרה. זו סכנת נפשות!!! ההתחכמויות והפלפולים עלולים חלילה לעלות בחיים של היקרים לך!".
הן מומחים והן חברים בקהילה החרדית סבורים שהמחסור במידע היה גורם מפתח לתגובה המאוחרת בקהילה החרדית הרחבה יותר.
"לקח הרבה זמן לגרום לאנשים בקהילה לשנות את ההתנהגות שלהם", מפני שלחרדים אין תמיד גישה לאותם מקורות מידע שיש לאוכלוסייה הכללית, אומר ד"ר גלעד מלאך, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
היות שלחרדים גם לא הייתה גישה לאותם סרטונים מטרידים מאיטליה וממדינות אחרות, שעוררו בהלה בקרב ישראלים אחרים, הם היו פחות מודעים לסכנה וחשו פחות צורך לשנות את התנהגותם.
"דבר נוסף הוא שאין להם אמון מלא במדינה", הוא ממשיך. "החברה החרדית חיה במובלעת התרבותית שלה, ואין לה אמון אוטומטי בחוקי המדינה, גם אם הם קשורים בבריאות".
"דבר נוסף הוא שאין להם אמון מלא במדינה. החברה החרדית חיה במובלעת התרבותית שלה, ואין לה אמון אוטומטי בחוקי המדינה, גם אם הם קשורים בבריאות"
מלאך אומר שבפרט כשהדבר נוגע לפעילות דתית, החרדים אינם נוהגים לציית לרשויות המדינה ללא אישור מהרבנים שלהם, מה שעשוי להסביר מדוע הם החלו להיענות להנחיות במלואן "באיחור של שבועיים".
"הרושם שלי הוא שבאופן כללי, הרוב שומר עכשיו על הכללים", הוא אומר.
יתר על כן, הוא מוסיף, אף על פי שהממשלה אינה יכולה ליצור קשר עם כל רב חשוב, היא הייתה צריכה "לפחות לעשות מאמץ" ליצור קשר עם המנהיגים של קהילות מקומיות שונות ו"לגרום להם להבין שאנחנו נמצאים במצב חירום".
"לקח זמן לחלק מהקהילה להבין את חומרת העניין", אומר יהודה משי-זהב, יושב ראש ארגון זק"א, שהשתייך בעבר לשוליים הקיצוניים של העולם החרדי.
"אף על פי שיש כמה קהילות קטנות שלא מצייתות לקהילה, מפני שהן חושבות שזו מתקפה ציונית על החרדים, 95 אחוזים מהחרדים מצייתים, והרבנים אמרו לשמור על החוקים", הוא אומר.
אחת הבעיות, לדבריו, היא שאף על פי ששר הבריאות יעקב ליצמן הוא חרדי בעצמו, ו"אמור לדעת" איך לעשות זאת, האנשים שלו "לא דיברו עם הקהילה הזאת בשפה שלה".
לדברי אלי שלזינגר, עיתונאי באתר "בחדרי חרדים", "הציבור החרדי מקשיב רק לרבנים שלו".
"כדי לגרום לקהילה החרדית לעשות משהו", הוא מסביר, "צריך ללכת לרבנים ולהסביר להם, באמצעות מומחים מקצועיים, בדרך מכובדת ומאוד ברורה, איך נראית התמונה ומה הסכנה. הם לא עשו את זה.
"הרבנים לא באמת ידעו מה קורה או כמה זה מסוכן".
"כדי לגרום לקהילה החרדית לעשות משהו, צריך ללכת לרבנים ולהסביר להם, באמצעות מומחים מקצועיים, בדרך מכובדת ומאוד ברורה, איך נראית התמונה ומה הסכנה. הממשלה לא עשתה את זה. הרבנים לא באמת ידעו מה קורה או כמה זה מסוכן"
שלזינגר מספר על שיחה בין מכר שלו לרב של קהילה חרדית, שהמעיט בחומרת המגפה וטען שאנשים "עושים מזה יותר מדי דרמה".
אבל כשחברו שלף את הטלפון הסלולרי שלו והראה לרב רשימה ארוכה של חולי קורונה בקהילה החרדית של ניו יורק, שרבים מהם הוא מכיר, גישתו של הרב החלה להשתנות. "תקשיב, אם זה מה שקורה, אז כל מה שיגיד משרד הבריאות, אנחנו צריכים להחמיר אפילו יותר", הוא אמר.
לדברי שלזינגר, מנהיגים חסידיים כמו רבני חסידות בעלז וחסידות גור אימצו את הגישה החמורה הזאת להגנה על בריאות הציבור.
מקשיבים לרב
בעוד שכמה מהמבקרים תולים חלק גדול מהתפשטות הקורונה בהיענות המאוחרת להנחיות הסגר במגזר החרדי בגלל רבנים כמו קנייבסקי, כמה ממאמיניו דוחים את הביקורת.
"אנחנו נוהגים על פי מה שאומרים הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין. אנחנו לא זזים ממה שהם אומרים. אז כשהם התחילו להזהיר אותנו, הקשבנו", אומר אליהו, תלמיד כולל בן 22 מקריית יערים שליד ירושלים, אחד היישובים שנפגעו קשה מהמגפה.
כשהממשלה הודיעה כי עליהם לסגור את הישיבה, הרבנים טענו שזה עיתוי גרוע לעשות זאת, משום שהלימוד הוא "הגנה על הקהילה", כדבריו. הוא מצטט את דבריו של קנייבסקי, שאמר כי אם אנשים עדיין הולכים לצבא, גם תלמידים צריכים להמשיך ללכת לישיבה, "מפני שאנחנו מצילים את כל העולם עם התורה שלנו".
כשהוא נשאל אם פער הזמנים בין ההצהרה הזאת לבין החלטת הרבנים להורות למאמינים שלהם ללמוד בבית החריף את המשבר, אליהו אומר, באופן שגוי, שחלף רק יום אחד בין החלטת הממשלה לסגור את מוסדות החינוך לבין החלטתם של הרבנים לפעול לפיה.
הוא גם אומר כי הוא מאמין שהמחסור במידע תרם לכך שחלק מחברי הקהילה לא התייחסו למשבר ברצינות, ומציין שלרבים מהשכנים שלו אין גישה לאמצעי התקשורת הרגילים, ו"הם לא ידעו כמה זה חמור".
אברהם זורוף, עיתונאי חרדי תושב מודיעין עילית, שרואה את הדברים קצת אחרת, מציין שמספר הולך וגדל של חרדים מהזרם המרכזי רכש בשנים האחרונות סמארטפונים עם חיבור לאינטרנט. אבל, לדבריו, לישראלים רבים, ולא רק לחברי הקהילה החרדית, לקח זמן להפנים את חומרת המצב.
"אני חושב שאנשים הקשיבו, אבל זאת הייתה מין תגובה מושהית", הוא אומר. "ההבחנה שלי, לפי מה שראיתי בקהילה שאני חי בה, היא שעם כל הנחיה חדשה, אנשים [עדיין] קיימו את הכללים הקודמים". לשם השוואה, הוא מזכיר את התנהגותם של ישראלים חילונים, שהלכו לחוף הים למרות שהתבקשו להישאר בבית.
ויליאם קולברנר, פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן ותושב השכונה החרדית בית וגן בירושלים, מספר כי ניסה פעמים רבות לשכנע את שכניו להקפיד יותר על הכללים, אבל לא זכה להצלחה רבה. רק לאחר שהרבנים המובילים אימצו את הגישה הזאת, לדבריו, אנשים החלו לנהוג בהתאם.
"לדעתי, זה מה שהאנשים הרגילים בחברה הדתית חיכו לו, להיות מסוגלים לבטוח בתחושות הבטן שלהם, שאמרו להם להישאר בבית", הוא אומר. "אבל הסטיגמה על הישארות בבית בניגוד לדברים של אדם כמו קנייבסקי הייתה קשה מדי. אז כשהוא קרא לאנשים להפסיק ללכת לבית הכנסת, אנשים חשבו, 'תודה לאל, אנחנו יכולים להישאר בבית', ומאותה נקודה דברים התחילו להשתנות".
"הסטיגמה על הישארות בבית בניגוד לדברים של אדם כמו קנייבסקי קשה מדי. אז כשהוא קרא להפסיק ללכת לבית הכנסת, אנשים חשבו, 'תודה לאל, אנחנו יכולים להישאר בבית', ומאותה נקודה דברים התחילו להשתנות"
הרב שמואל פפנהיים, חסיד תולדות אהרון מבית שמש ששימש בעבר כדובר העדה החרדית, אומר שבשל הפיצול בתוך החברה החרדית, לזרמים שונים היו זמני תגובה שונים, אבל עכשיו כמעט כל החסידים מונחים על ידי הרבנים שלהם לשמור על כללי הסגר.
לשם דוגמה הוא מספר שכאשר אחיו של הרב של חסידות קרלין סירב להיכנס לבידוד, הרב התקשר אליו ואיים להודיע על כך למשטרה. "99 אחוזים מקשיבים להנחיות", הוא אומר.
אבל החשש הוא שנגרם נזק רב בעקבות האיחור בתגובה.
פפנהיים מכנה את המצב "מדכא", ויש לו סיבה אישית: למרבה הצער, הוא אומר, הוא עצמו נדבק בנגיף כשהיה בחו"ל, וב-18 הימים האחרונים הוא שוהה בבידוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם