סם סוקול
הזמן של
סם סוקול

כתב, The Times of Israel

הרצוג גינה את אמירות דיסטל-אטבריאן על הקהילה הרפורמית

נשיא המדינה יצחק הרצוג מתח ביקורת על ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן מהליכוד לאחר שהרחיקה את ח"כ גלעד קריב מהעבודה מדיון בוועדת כנסת, בעקבות ויכוח על דת.

במפגש עם משלחת מנהיגי קהילת הלהט"ב שאורגן על־ידי הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, הדגיש הרצוג את חשיבות השוויון וההכלה בחברה הישראלית, וגינה התבטאויות מהזמן האחרון כלפי חברים בולטים בקהילות הרפורמית והלהט"ב בישראל.

"אני מגנה בתוקף כל הטרדה או עלבון כלפי אחינו ואחיותינו – בכל מקום שהם – כולל ההתבטאויות האחרונות בכנסת," אמר הרצוג.

קריב, רב רפורמי מוסמך, סולק על־ידי דיסטל-אטבריאן מדיון בתת-הוועדה למחשבת ישראל במערכת החינוך, לאחר שסיפר כי אחת משתי בנותיו "מקפידה להניח תפילין".

"אני בטוח שיהיה סעיף בחוזר מנכ"ל שיבהיר שכל תלמיד ותלמידה, כפי שמתיר ההלכה, יוכלו להניח תפילין," אמר, בהתייחס ליוזמה של שר החינוך יואב קיש לעודד הנחת תפילין בבתי הספר.

דיסטל-אטבריאן השיבה: "אין לי כוח לפרובוקציות האלה. אם תערוך בר מצווה לכלב, אני אבוא ואחגוג".

קריב השיב כי ח"כית הליכוד "כנראה לא מבינה דבר בהלכה או במסורת היהודית", והצביע לעברה באומרו: "זה הפנים של המסורת הישראלית".

דיסטל-אטבריאן חתמה: "בבקשה תוציאו את הרפורמי. היהודים פה רוצים להמשיך."

עוד 168 מילים

בכירים בקואליציה מנסים לגבש פשרה על חוק גיוס

לאחר שמפלגות האופוזיציה הודיעו כי יציבו היום על סדר היום הצעת חוק לפיזור הכנסת, בכירים בקואליציה מקיימים פגישה עם נציגי המפלגות החרדיות בניסיון אחרון לגבש טיוטת פשרה של חוק הגיוס שתזכה לתמיכת כל הצדדים.

מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס בוועדת חוץ וביטחון, 31 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס בוועדת חוץ וביטחון, 31 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לפי דיווחים בתקשורת, מזכיר הממשלה יוסי פוקס ויו"ר הקואליציה אופיר כץ נפגשים בשעה זו עם נציגי הסיעות החרדיות בכנסת, בתקווה למנוע מהן לתמוך בהצבעה על פיזור הכנסת. גם היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, משתתפת בדיון.

לממשלת נתניהו יש כיום רוב של 68 מתוך 120 חברי כנסת, כך שלתמיכת ש"ס ויהדות התורה יש משקל קריטי.

שתי המפלגות הודיעו בפומבי כי יתמכו בקריאה הטרומית של החוק לפיזור הכנסת, בשל כישלון הממשלה להעביר חוק שמעניק פטור מגיוס לתלמידי ישיבות. עם זאת, ש"ס פועלת מאחורי הקלעים לדחות את ההצבעה.

בריאיון לערוץ החרדי המקוון "פרגוד", יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף אמר כי מפלגתו תצביע בעד הפיזור בהתאם להוראת מועצת גדולי התורה:
"גדולי ישראל אמרו שצריך להצביע בעד פיזור הכנסת – אז נצביע. אין ספק", אמר.

שר השיכון יצחק גולדקנופף בכנסת. 17 בפברואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
שר השיכון יצחק גולדקנופף בכנסת. 17 בפברואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

על פי עיתון "הדרך" – ביטאונה הרשמי של ש"ס – מועצת חכמי התורה של התנועה צפויה להכריע במהלך היום כיצד לפעול, ולכן עמדת המפלגה נותרת בשלב זה לא ברורה.

עוד 178 מילים

צה״ל ישלח ביולי 54 אלף צווים ראשונים לחרדים

צה"ל מתכוון להגביר את האכיפה נגד משתמטי גיוס, להרחיב את פעילותו ולזרז את הליך ההכרזה על מי שאינם מתייצבים כחוק כמשתמטים – כך אמר תא"ל שי טוב, ראש חטיבת התכנון וניהול כוח האדם באכ"א, בפני חברי ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

לדבריו, "הצבא מתכוון לבצע פעילות אכיפה מוגברת", כולל הרחבת פעולות המעצר מעבר לנמל התעופה בן גוריון.

לצה"ל שלושה מנגנוני אכיפה עיקריים: עיכובים בנתב"ג, בדיקות פתע של המשטרה ופעולות יזומות נגד משתמטים. טוב ציין בעבר כי במהלך השנה וחצי האחרונות צומצמה הפעילות בשל הקצאת רוב משאבי המשטרה הצבאית לכליאת מחבלים שנלכדו.

קמפיין עדכני של המשטרה הצבאית למעצר מי שהתעלמו מצווי גיוס לא הניב מעצרים של משתמטים חרדים.

לדברי טוב, אף שהאכיפה מחוץ לנתב"ג תוגבר, היא תוגבל בשל מחסור במתקני כליאה. הוא הוסיף כי אמצעי האכיפה החדשים יהיו "יעילים יותר", אך "לא יכסו את הכול" בשל היקף קהל היעד.

בהמשך לאישור היועמ"ש בשבוע שעבר, אישר טוב כי החל ביולי הקרוב, צה"ל יתחיל לשלוח 54 אלף צווי גיוס ראשון לגברים חרדים.

"אנחנו רואים שבצבא מתכוונים לעשות הכול כדי להרחיב את השורות", אמר יו"ר ועדת המשנה ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), לשעבר ראש אכ"א. "זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל זה ייתן תקווה לאלה שמשרתים, שבשנה-שנתיים הקרובות מדינת ישראל תתחיל לראות הרבה יותר אנשים נושאים בנטל."

לפי משרד היועמ"ש, אף שהצווים יישלחו ביולי, תאריכי ההתייצבות של הנמענים ייפרסו לאורך שנת הגיוס שתיפתח ב־1 ביולי 2025.

לדברי טייב, "אנחנו מתכננים להגביר אכיפה יחד עם משטרת ישראל באופן שתפגוש את האנשים לא רק בנתב"ג, חושבים על דברים יצירתיים יותר"

עוד 242 מילים

שגריר ארה"ב מכחיש שפעל למנוע את נפילת הממשלה; לפיד מברך

יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד מברך על הודעתו של שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי, שבה הכחיש כי נפגש עם חברי כנסת מהקואליציה החרדית במסגרת המאמצים למנוע את קריסת ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"אנחנו מודים לשגריר האקבי על ההצהרה החשובה הזו, שבה הדגיש כי לא התערב – ולא יתערב – במשבר הקואליציוני כאן בישראל", כתב לפיד בטוויטר.
"השגריר האקבי הוא ידיד גדול של ישראל, ולא היה לנו ספק לגבי האובייקטיביות והיושרה שלו. תודה, מייק".

בציוץ, האקבי כתב כי לא נעשה "שום ניסיון להשפיע על חברי כנסת חרדים בנוגע להחלטה לפזר את הממשלה".

על פי דיווח של חדשות ערוץ 13 שלשום, שציטט מקורות מדיניים ופוליטיים, האקבי אמר לפוליטיקאים חרדים בכירים כי "יציבות הממשלה חשובה להתמודדות עם הסוגיה האיראנית", וכי בחירות מוקדמות יהיו טעות.

על פי הדיווח, אחת הפגישות התקיימה ביום חמישי עם השר מאיר פרוש ממפלגת יהדות התורה, והאקבי קרא לו "לא לפרק את הממשלה".

עוד 141 מילים

יאיר גולן: נתניהו מסכן חיילים, אזרחים וחטופים כדי להישאר בשלטון

ראש מפלגת "הדמוקרטים", יאיר גולן, האשים בפתח ישיבת סיעתו את ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא "מסכן את חיי חיילי צה"ל, אזרחים וחטופים כדי להיאחז בשלטון".

גולן כינה את הקריאה של נתניהו ל"ניצחון מוחלט" בעזה "שקר", והזהיר כי הממשלה תשתמש ב"שנאה, אלימות ושוחד" כדי לשמר את שלטונה.

בדברים שאמר לכתבים לפני ישיבת הסיעה השבועית בכנסת, גולן טען כי "ניצחון מוחלט הוא מושג שאין לו משמעות צבאית או מדינית", כינה אותו "תעמולה", ואמר כי "הכיבוש מחדש של רצועת עזה אינו יעד ביטחוני אלא מהלך פוליטי שמחליש את ביטחון ישראל, מסכן את החטופים ואת חיילי צה"ל".

"אני רוצה להיות ברור: השתלטות ישראלית על רצועת עזה איננה ניצחון מוחלט, אלא כניעה מוחלטת לקו המשיחי הקיצוני שמובילים בן גביר וסמוטריץ'", אמר.

לדבריו, "ביטחון אמיתי לישראל יושג רק בדרך אחת – הסדרה אזורית רחבה, בתמיכת ארה"ב ושותפות של מדינות הציר הסוני המתון. מהלך שיפיל את שלטון חמאס, יבודד את איראן ויחזיר את ישראל לדרך הלגיטימיות והבריתות האסטרטגיות".

בהתייחסות לדיווח של חדשות 12 אמש, שלפיו נמצאו בעזה מסמכים המעידים כי אסמאעיל הנייה אמר בעבר שמימון קטארי הוא "עורק החיים הראשי של חמאס", גולן טען כי "הערוץ הזה, אותו אפשר נתניהו, מימן את הרקטות, טילי הנ"ט, חומרי הנפץ והנשק שבאמצעותם נטבחו אזרחים ישראלים" ב-7 באוקטובר.

לדבריו, "תחת נתניהו, עוד לפני 7 באוקטובר, הכניסה ישראל מזוודות עם מיליוני דולרים מקטאר לעזה דרך המעברים – כדי לשמר את הפסקת האש הרופפת מול שלטון חמאס ברצועה".

על הבחירות הבאות אמר: "זו תהיה מערכת הבחירות האלימה, המכוערת והמסוכנת ביותר שהייתה כאן. ממשלת נתניהו תעשה הכול כדי לשמר את שלטונה – אלימות, שנאה, פליליות, שוחד, הסתה, הפחדה ובריונות פיזית. אנחנו לא ניגרר לאלימות – זו לא דרכנו ולעולם לא תהיה".

עוד 261 מילים

בן גביר דורש דיון דחוף: מדוע ישראל מממנת סיוע הומניטרי לעזה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לדיון דחוף בטענות שלפיהן מדינת ישראל מממנת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. לדבריו, מדובר בצעד שפוגע במאמץ הצבאי ומרחיק את הניצחון ואת השבת החטופים.

"אני מתנגד נחרצות להעברת כל סיוע לעזה, כאשר החטופים שלנו נמקים במנהרות חמאס ולוחמינו הגיבורים פועלים בשטח. זה מהלך שמחליש את מאמצינו המבצעיים ומרחיק את הניצחון ואת החזרת יקירינו", כתב בן גביר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נואם בטקס יום העצמאות של משטרת ישראל באקדמיה הארצית לשוטרים בבית שמש, 20 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נואם בטקס יום העצמאות של משטרת ישראל באקדמיה הארצית לשוטרים בבית שמש, 20 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הוא הוסיף: "אבל אפילו לפי שיטת התומכים בסיוע, לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תממן מכספי המיסים של אזרחיה – ושל תושבי עוטף עזה בפרט – מזון וציוד לאוכלוסייה שלקחה חלק פעיל בטבח השביעי באוקטובר ורקדה כשהאחים והאחיות שלנו נטבחו".

הביקורת החריפה של בן גביר מגיעה על רקע החלטת נתניהו מחודש מאי לחדש את אספקת הסיוע ההומניטרי הבסיסי לעזה – בעקבות לחץ כבד מצד ארצות הברית. ההחלטה התקבלה ללא הצבעה בממשלה, ועוררה את זעמם של בן גביר ופוליטיקאים נוספים מהימין הקיצוני.

בהמשך, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד האשים את נתניהו כי מימן את מנגנון הסיוע החדש באמצעות "חברות קש זרות", אך דוברו של נתניהו הכחיש: "ישראל לא מממנת את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה".

חלוקת מזון באתר החלוקה של קרן הסיוע לעזה, 5 ביוני 2025 (צילום: קרן הסיוע לעזה)
חלוקת מזון באתר חלוקה של קרן הסיוע לעזה, 5 ביוני 2025 (צילום: קרן הסיוע לעזה)

עם זאת, לפי דיווח של תאגיד השידור "כאן" מהשבוע שעבר, הממשלה העבירה 700 מיליון ש"ח – כ־280 מיליון דולר – למימון מנגנון הסיוע החדש בעזה, המנוהל על ידי הקרן ההומניטרית לעזה (GHF).

בן גביר טוען כי ב־5 במאי 2025 הביא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לממשלה הצעה שהוגדרה "צורך ביטחוני דחוף", מבלי לפרט במה מדובר.

לדבריו, ההצעה לא הופיעה על סדר היום מראש, הועלתה בסוף ישיבת הממשלה כששרים רבים כבר עזבו, ולא נדונה לעומק. רק בימים האחרונים, לטענתו, התברר שמדובר בסיוע הומניטרי לרצועת עזה – "על חשבון משלמי המיסים הישראלים".

עוד 261 מילים

הרב הראשי לשעבר יצחק יוסף: "יולי אדלשטיין רשע ותועבה, חבל שבא לארץ"

הרב הראשי הספרדי לשעבר יצחק יוסף, המנהיג הרוחני של ש"ס, תקף בחריפות את יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת יולי אדלשטיין, בשל תמיכתו בסנקציות כלכליות נגד תלמידי ישיבה שלא מתגייסים לצה"ל.

"הנשמה שלו תועבה. הוא היה אסיר ציון ובא לארץ ישראל. חבל שהוא בא, היה צריך להישאר שם. הוא עושה בעיות לבחורי הישיבות", אמר יוסף, וכינה את אדלשטיין ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו "רשעים" ו"ימין שקרי".

אדלשטיין, אסיר ציון לשעבר שישב שלוש שנים במחנה עבודות כפייה בברית המועצות בשל הוראת עברית בשנות ה-80, עומד בראש הוועדה שדנה בימים אלו בנוסח מחודש של חוק הגיוס, שכולל לפי הדיווחים סנקציות חמורות כלפי מי שיימנעו מגיוס.

דבריו של הרב יוסף, ששודרו ברדיו קול ברמה, מגיעים שעות ספורות לאחר שדווח כי הורה לש"ס להגביר את הלחץ על הקואליציה, ולחדד את האיום לפרוש מהממשלה אם לא תושג הבנה בנושא פטור מגיוס לתלמידי ישיבות.

עוד 135 מילים

נתניהו ידון הערב עם אדלשטיין בסוגיית הגיוס

ראש הממשלה בנימין נתניהו הזמין את יושב ראש ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין לפגישה הערב, לאחר שהשיחות בין האחרון לבין נציגי המפלגות החרדיות לא הצליחו ליישב את המחלוקות בעניין חוק הגיוס לחרדים שמקודם בכנסת.

אדלשטיין התחייב כי כל חוק שיצא מוועדת החוץ והביטחון בראשותו יכלול סנקציות כלפי משתמטים מגיוס, ועמדה זו, לפי הדיווחים, נותרה על כנה גם בפגישה שנערכה אמש. בעקבות סירוב אדלשטיין לסגת מעמדתו בנושא העיצומים, הורו המנהיגים הרוחניים של דגל התורה – אחת משתי המפלגות המרכיבות את יהדות התורה – לחבריה לקדם הצעת חוק לפיזור הכנסת.

יולי אדלשטיין, יולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יולי אדלשטיין, יולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לפי דיווחים בתקשורת, נתניהו שוקל להחליף את אדלשטיין בתפקידו כיושב ראש ועדת החוץ והביטחון, אם כי המהלך נדחה על ידי המפלגות החרדיות, שרואות בכך צעד שיחמיר את ההתנגדות לחוק. שר התקשורת שלמה קרעי הציע לנתניהו להתפטר מתפקידו בממשלה ולתפוס את מקומו של אדלשטיין, כך לפי דיווח ב"ישראל היום".

על אף שהנוסח הסופי של החוק, שעובר כעת שינויים על ידי צוות הוועדה, טרם פורסם לציבור, ב"כיכר השבת" דווח כי הוא כולל שורת סנקציות כלכליות קשות שיפגעו במשתמטים.

בין הסנקציות – שלילת הנחות בארנונה ובתחבורה הציבורית, ביטול הטבות מס לנשים עובדות הנשואות למשתמטים, שלילת הזכאות להגרלות דיור וביטול סבסוד למעונות יום וללימודים אקדמיים. החוק גם יאסור על משתמטים בני פחות מ־29 להוציא רישיון נהיגה או לצאת לחו"ל, ויחשוף אותם לאיום במעצר.

עוד 203 מילים

בן גביר עלה להר הבית והכריז כי מותר להשתחוות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הכריז כי תפילה יהודית – כולל השתחוויות מלאות – מותרת בהר הבית, במהלך ביקור שערך במקום לרגל יום ירושלים.

בן גביר הגיע להר בלוויית שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף וחבר הכנסת יצחק קרויזר, שניהם ממפלגתו עוצמה יהודית. הוא הביע שמחה על כך ש"יהודים רבים מציפים את הר הבית".

"אנחנו מודים לאל שבימינו ניתן להתפלל בהר הבית, להשתחוות בהר הבית – מודים על כך לבורא עולם", אמר בן גביר, והוסיף כי הוא ועמיתיו הגיעו "להתפלל לשלומם של החטופים" ולניצחון במלחמה.

חברי עוצמה יהודית השר איתמר בן גביר, השר יצחק וסרלאוף וח"כ יצחק קרויזר בהר הבית ביום ירושלים. 26 במאי 2025 (צילום: דוברות עוצמה יהודית )
חברי עוצמה יהודית השר איתמר בן גביר, השר יצחק וסרלאוף וח"כ יצחק קרויזר בהר הבית ביום ירושלים. 26 במאי 2025 (צילום: דוברות עוצמה יהודית)

בתמונה ששיתף חזי ברוך, כתב אתר ערוץ 7, נראה לכאורה חבר הכנסת קרויזר כשהוא משתחווה על ההר לצד יהודים נוספים, לעיני שוטר.

בן גביר הוסיף כי התפלל גם להצלחת מינויו של ראש שב"כ הבא, אלוף דוד זיני: "אני מתפלל להצלחת ראש השב"כ החדש – שירדוף את אויבינו, שיקצור את אויבינו, כפי שעשה לאורך שנותיו – שיפעל במקצועיות, ויבחין בין אויב לאוהב: את האוהבים נחבק, ואת האויבים נקצור".

ביקורו הקודם של בן גביר בהר הבית התקיים בתחילת אפריל, ועורר אז ביקורת חריפה בקרב גורמים חרדים בקואליציה, שטענו כי מדובר ב"פגיעה בקדושת המקום הקדוש ביותר לעם היהודי ובהסדר הסטטוס קוו" שסוכם עם גדולי התורה.

חברי עוצמה יהודית השר איתמר בן גביר, השר יצחק וסרלאוף וח"כ יצחק קרויזר בהר הבית ביום ירושלים. 26 במאי 2025 (צילום: דוברות עוצמה יהודית )
חברי עוצמה יהודית השר איתמר בן גביר, השר יצחק וסרלאוף וח"כ יצחק קרויזר בהר הבית ביום ירושלים. 26 במאי 2025 (צילום: דוברות עוצמה יהודית)

הציבור החרדי מאמין כי בשל קדושת המקום – אסור לעלות להר הבית כלל.

מאז כניסתו לתפקיד בדצמבר 2022, בן גביר תיעד פומבית מספר ביקורים בהר הבית.

"אני מתפלל להצלחת ראש השב"כ החדש – שירדוף את אויבינו, שיקצור את אויבינו, כפי שעשה לאורך שנותיו – שיפעל במקצועיות, ויבחין בין אויב לאוהב: את האוהבים נחבק, ואת האויבים נקצור".

הר הבית שבעיר העתיקה בירושלים הוא המקום הקדוש ביותר ליהדות, שבו עמדו שני בתי המקדש. עבור המוסלמים, זהו "אל-חרם א-שריף" – האתר השלישי בקדושתו באסלאם, הכולל את מסגד אל-אקצא. כל שינוי בסטטוס קוו בהר הבית מעורר רגישות רבה ולעיתים נתפס כעילה לאלימות דתית.

על פי ההסדר הרשמי, ליהודים מותר לעלות להר אך לא להתפלל בו. עם זאת, המשטרה – הכפופה למשרדו של בן גביר – מגלה בשנים האחרונות סובלנות גוברת כלפי תפילה יהודית במקום.

בן גביר עצמו מצהיר כי זו מדיניותו, למרות ביקורת אמריקאית ובינלאומית והתרעות מצד גורמי ביטחון מפני הסלמה ביטחונית שתסכן את שלום הציבור.

השר הקיצוני דוחה שוב ושוב את טענת ראש הממשלה בנימין נתניהו שלפיה הסטטוס קוו נשמר כבעבר.

עוד 345 מילים

הצבא: רק 1,200 חרדים החלו בהליכי גיוס מתוך 24 אלף שקיבלו צווי זימון

ראש חטיבת תכנון וניהול כוח האדם בצה"ל, תת־אלוף שי טייב, חשף היום בדיון בוועדת המשנה לכוח אדם של ועדת החוץ והביטחון כי מתוך כ־24 אלף חרדים שקיבלו זימון ראשוני לצה"ל מאז הקיץ שעבר – רק כ־1,200 פתחו בפועל בהליך הגיוס.

ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם תא"ל שי טייב לצד ראש ענף חרדים סא"ל אביגדור דיקשטיין בדיון בכנסת. 21 במאי 2025 (צילום: דוברות הכנסת -נועם מושקוביץ)
ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם תא"ל שי טייב לצד ראש ענף חרדים סא"ל אביגדור דיקשטיין בדיון בכנסת. 21 במאי 2025 (צילום: דוברות הכנסת -נועם מושקוביץ)

טייב ציין כי 2,399 מתוך אותם מוזמנים כבר קיבלו צווי גיוס מיידיים, אך 545 מהם לא התייצבו במועד החובה. מתוך הגל הראשון של 3,000 חרדים שקיבלו צווי זימון, 964 הוגדרו כעריקים, ו־1,366 נוספים קיבלו צווי גיוס ועומדים כעת בפני צו מעצר.

על פי הנהלים, מי שמתעלם משלושה צווי גיוס מקבל צו מיידי. אם אינו מתייצב בתוך 48 שעות – הוא מוגדר כעריק, ובדרך כלל מונפק לו צו מעצר. אם העריק לא מתייצב בלשכת גיוס בתוך 30 יום – הוא מקבל "צו 12", הכולל איסור יציאה מהארץ, והוא עלול להיעצר בכל מפגש עם שוטר.

פעילות כוחות צה"ל בעזה. מאי 2025 (צילום: דובר צה
פעילות כוחות צה"ל בעזה. מאי 2025 (צילום: דובר צה"ל)

לפי הנתונים שהציג טייב, כמחצית מהמוזמנים הם בני פחות מ־20, 40% בני 20–23, ו־10% מעל גיל 23. 411 אנשים עוכבו בנמל התעופה בן־גוריון בשל מעמדם הצבאי, מהם 43 שנמנעה יציאתם מהארץ.

לדבריו, בשל מצוקת כוח האדם בצה"ל "נעשים צעדי אכיפה, והוחזרה המדיניות של ביצוע מעצרים פיזיים לעריקים", אף שהמשטרה הצבאית עמוסה במטלות הקשורות למלחמה.

בשבוע שעבר פורסם כי צה"ל פתח במבצע מעצרים שגרתי לעריקים – מהלך שהוביל לאיומים מצד שותפותיו החרדיות של ראש הממשלה לפרוש מהקואליציה. עם זאת, לא דווח על מעצר של חרדים במהלך המבצע.

סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (מיל') דן הראל, ביקר את מדיניות הצבא: "הצבא גורר רגליים עד כדי כך שהוא לא רוצה לגייס חרדים. אתם לא אוכפים את החוק". יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), הוסיף: "יש תחושת קושי אמיתית שאין התקדמות בנושא".

חרדים מפגינים נגד גיוס לצה"ל מול תל השומר, 15 בינואר 2025 (צילום: תום נויברג/פלאש90)
חרדים מפגינים נגד גיוס לצה"ל מול תל השומר, 15 בינואר 2025 (צילום: תום נויברג/פלאש90)

טייב השיב כי אכיפת גיוס החרדים דורשת סנקציות ממוקדות: "אם רוצים להתמודד עם מספרים כאלה – צריך סנקציות נוספות. כיום הכלים דלים מאוד". לדבריו, אם המדינה תבחר בכך, ניתן יהיה לשלול שירותים ממשלתיים ממי שאינו משרת.

עוד 290 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה