בריאות הנפש. אילוסטרציה (צילום: slkoceva/iStock)
slkoceva/iStock

בריאות הנפש "כל ישראלי עשירי יזדקק לטיפול נפשי"

ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרופאים, מזהיר מפני מצוקה נפשית אדירה בישראל בעקבות משבר הקורונה, ואומר כי מערכת הבריאות אינה ערוכה לכך ● חוות דעת ברוח דומה הוצגה השבוע לוועדת הקורונה בכנסת ● פישל קורא לציבור המודאג להתנתק קצת מהחדשות, ולפנות לקבלת סיוע מקצועי במקרה הצורך ● ויש לו גם ביקורת נוקבת על נאומי נתניהו ועל התקשורת "שמכניסה את הציבור להיסטריה" ● ראיון

בידוד חברתי, אבדן פרנסה ונגיף קטלני שמשתק את העולם – בתקופה זו רבים מאיתנו סובלים ממצוקה נפשית. אתמול (שני) נערך דיון על הנושא בוועדת הקורונה בכנסת, על רקע ניסיון ההתאבדות של חולה קורונה בן 34 שאושפז במרכז הרפואי פדה פוריה. אחרי המקרה הוציא משרד הבריאות הנחיה לקופות החולים לעקוב מדי יום גם אחר מצבם הנפשי של חולי קורונה באשפוז ביתי.

אבל זה כנראה לא מספיק. לדברי ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה של ההסדרות הרפואית ומנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה, בשבועות האחרונים חלה עליה משמעותית בפניות למוקדי התמיכה הנפשית השונים.

לדבריו, מספר הפניות למערך בריאות הנפש בקופות החולים ולעמותות הסיוע ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) וסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) זינק פי ארבעה. במקביל, חלה עליה במספר הישראלים המבקשים לשוב לטיפול פסיכיאטרי תרופתי.

עם זאת, פישל אומר כי את התוצאות העיקריות של הטראומה שכולנו חווים עכשיו נראה אחרי תום המשבר, בגל של פונים חדשים למערך בריאות הנפש.

בזמן כשכולם מדברים על מחדל ההזנחה מרובת השנים של מערכת הבריאות, הוא מבקש להצביע גם על הליקויים של מערך בריאות הנפש בישראל. ליקויים, אשר עשויים להתפוצץ לנו בפנים בתקופה הקרובה. כעת, פישל קורא לממשלה להיערך בהתאם ולהקדים תרופה למכה.

צבי פישל (צילום: אביטל צימט)
צבי פישל (צילום: אביטל צימט)

ד"ר פישל, האם נרשמה עליה בהיקף ההתאבדויות בתקופה זו?

"דווקא בתקופה זו אנחנו לא רואים עליה באובדנות. בעוד מספר הפניות לער"ן גדל משמעותית, מספר התלונות בנושא אובדנות נותר ללא שינוי. כלומר, האחוז שלהן אף ירד. וזה לא מפתיע, מכיוון שבתקופות משבר, כשיש איום חיצוני על החיים שלנו, האיום הפנימי מושתק. למרות הבידוד החברתי יש סולידריות, כי אנשים לא לבד עם הבעיה שלהם, עכשיו כל העולם חווה את אותו המשבר.

"ראינו את זה גם בהיסטוריה. אין התאבדויות במלחמות עולם, למשל. אבל מיד אחרי שנחזור לשגרה אני חושש שתהיה עליה באובדנות. גם הפוסט-טראומה שאנשים יחוו, גם מצוקה כלכלית, גם תחושת חוסר ערך בעקבות אבדן העבודה.

"ראינו את זה גם בהיסטוריה. אין התאבדויות במלחמות עולם, למשל. אבל מיד אחרי שנחזור לשגרה תהיה עליה באובדנות. גם הפוסט טראומה שאנשים יחוו, גם מצוקה כלכלית, גם תחושת חוסר ערך בעקבות אבדן העבודה"

"בהקשר הזה, מה שמאוד מדאיג אותי זה בחירת מילים אומללה של השלטונות – כמה נורא זה להגיד לאנשים שהם 'לא חיוניים', הרי זה ממש פוגע בערך העצמי של האדם. גם למילה 'בידוד' יש הקשר מאוד שלילי, של צינוק בכלא".

כיצד משפיע המצב במדינה על המצב הנפשי של אנשים שיושבים בבית?

"לכל בן אדם יש חוסן נפשי מסוים שאיתו הוא נולד ופיתח במהלך החיים. כולנו רכשנו כלים להתמודד עם דברים סבירים כמו פרידה מבני זוג, פיטורים, כישלון במבחן, אבל אף אחד לא הכין אותנו למשבר בסדר גודל כזה.

"אנשים מתחילים לחוות חרדה – חרדה לבריאותם, לבריאות הקרובים להם, חרדה כלכלית, חרדה לגבי איך שיראו החיים שלנו ביום שאחרי.

"לרוב, הדבר שהכי מרגיע חרדה הוא שגרה. אנשים אוהבים סדר, לדעת מה קורה ומתי, ולהיות מסוגלים לשלוט בחייהם. היום הכל מתמוטט. מכניסים אותנו לסגר, מנתקים אותנו מכל מה שהכרנו וסוגרים אותנו בתוך סיר לחץ שנקרא בית.

"אנחנו יודעים שככל שהסטרס מתמשך יותר, וככל שחוסר הוודאות לגבי ההמשך גדול, ככה המצוקה בנפשית הולכת וגדלה. אם תסתכלי על תושבי עוטף עזה, שחיים עם סכנה קיומית ויש להם מעט שליטה על השגרה שלהם, תראי ששיעור הסובלים ממצוקה נפשית שם גדול מאשר בכלל האוכלוסייה בארץ.

"ככל שהסטרס מתמשך יותר, וככל שחוסר הוודאות גדול, ככה המצוקה גדלה. בקרב תושבי עוטף עזה, שחיים עם סכנה קיומית ויש להם מעט שליטה על השגרה שלהם, שיעור הסובלים ממצוקה נפשית הוא גדול "

"במצב הנוכחי, אנחנו לא יודעים מתי זה ייגמר. תנאי הסגר לא תמיד ברורים לנו, והם משתנים כל הזמן. אתמול היה מותר לנו לעשות ספורט, היום אסור לנו. מה יקרה מחר? כל הזמן מאיימים עלינו בהחמרה של הסגר ובהנחיות חדשות.

"חוסר הוודאות הזה מגדיל את הלחץ הנפשי ואת החרדה".

האם לשלטון יש תפקיד מכריע בהשפעה על מצבנו הנפשי?

"בוודאי, ובמקום לשפר אותו, הממשלה רק מחמירה אותו. כולנו זוכרים איך בתקופת הבחירות, כשרה"מ הכריז על מסיבת עיתונאים בשמונה והיה לו חשוב שהאזרחים יצפו, הוא התייצב בשעה האמורה ולא היו איחורים. פתאום עכשיו, כשכל עם ישראל קוצץ ציפורניים מול המסך בציפייה להנחיות החדשות, ההודעה נדחית בחצי שעה ובעוד חצי שעה, בעודנו לא יודעים מה תהיה ההודעה.

"בתקופת הבחירות, כשראש הממשלה הכריז על מסיבת עיתונאים בשמונה והיה לו חשוב שהאזרחים יצפו, הוא התייצב בשעה האמורה ולא היו איחורים. פתאום עכשיו, ההודעה נדחית בחצי שעה ובעוד חצי שעה"

"זה מאוד מלחיץ. אולי מחר המטפלת של אמא שלי לא תוכל להגיע? אולי לא אצליח להגיע למקום שתכננתי? אלה דברים גורליים עבור כולנו. ככל שממתינים להודעה, הטמפרטורה בסיר הלחץ עולה, וזה רק מחמיר את המצוקה הנפשית.

"גם המסרים של הממשלה בעייתיים. אנשים צריכים שיסבירו להם מה קורה בצורה שהם יוכלו להבין. הם צריכים לדעת שהסגר זה לא עונש, שזו סולידריות חברתית, שהשליטה על המצב בידיהם, שהישארות בבית תתרום לחוסן מערכת הבריאות ולחוסן החברתי. אבל אין את ההסברה הזו, ומה שאנו שומעים זה שאנו לא בסדר: אתם יוצאים לפארקים? תקבלו עונש; אתם לא שמים מסיכות? תיענשו.

"היום, יותר מתמיד, צריך שהשלטון יראה את האזרח וידברר את הדברים בצורה נכונה ומרגיעה. זה חלק מהפתרון שיוכל להקטין את מפלס החרדה של האזרחים, ולצמצם את גל המגיפה הנפשית שתגיע אחרי משבר הקורונה. גם לתקשורת יש אחריות, והיא צריכה לקחת בחשבון את נושא בריאות הנפש של האזרחים".

אבל אחד התפקידים המרכזיים של התקשורת הוא להאיר נקודות בעייתיות.

"זה נכון שזה התפקיד המסורתי של העיתונות, אבל היום הציבור לא צריך עוד עימות. לא צריך שיתקפו את מקבלי ההחלטות, אלא שיתנו לו להרגיש שהוא בידיים טובות. צריך לאזן את התמונה שמוסרים לציבור, ולא להכניס להיסטריה".

"התפקיד של העיתונות הוא להאיר נקודות בעייתיות, אבל הציבור לא צריך עוד עימות. לא צריך שיתקפו את מקבלי ההחלטות, אלא שיתנו לו להרגיש שהוא בידיים טובות. צריך לאזן את התמונה ולא להכניס להיסטריה"

כיצד המצב בא לידי ביטוי במערך הטיפול הפסיכיאטרי בקהילה?

"כיום אנחנו רואים עליה במטופלים שחוזרים לטיפול בפסיכיאטרי. אלה שכבר הפסיקו עם התרופות פתאום מחדשים את המרשמים, כי חלה החמרה במצבם. אבל אלה המעטים שכבר יודעים למי לפנות ומה יעזור להם.

"עבור הרוב המכריע של אנשים שסובלים ממצוקה נפשית, גם בימי שגרה וגם היום, זה לוקח שבועות עד חודשים עד שהם פונים לקבלת טיפול נפשי. לכן צפוי לנו גל שני של מגיפה – נפשית, ומערכת בריאות הנפש בישראל לא ערוכה לזה.

"אם היום, 5% מהמטופלים במערכת בריאות הנפש הציבורית מקבלים טיפול תרופתי, אני מעריך שזה יוכפל. אם היעד של המערכת הוא לטפל בכ-4% מהאוכלוסייה הבוגרת, אני צופה כי אחרי משבר הקורונה כ-10% יזדקקו לטיפול. אני מעריך את הערך הכלכלי של זה ב-3 עד 4 מיליארד שקלים".

חתונה בצל הקורונה: אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
חתונה בצל הקורונה: אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

נייר עמדה רשמי

ד"ר פישל אינו בדעת יחיד. בנייר עמדה של "הקבינט האזרחי" – המאגד מומחים, סטודנטים ותובנות של הציבור (וגם פישל נוטל בו חלק) – שהוצג בכנסת, העריך כי כ-10% מהאזרחים, שהם כמיליון איש, יזדקקו לסיוע נפשי בעקבות משבר הקורונה.

"על משרד הבריאות להיערך לעלייה משמעותית בהיקף הדרישה לטיפול פסיכיאטרי עוד במהלך המשבר המתמשך. כ-6% מהציבור ידרשו לטיפול בתסמיני פוסט-טראומה, טיפול שעלותו למדינה כ-5,100 שקלים", נכתב שם.

לפי התחזית המוצגת במסמך, 4% נוספים מהישראלים ידרשו לטיפול בתסמיני חרדה, טיפול שעלותו למדינה כ-1,400 שקלים. לפגיעה בנפש של כמיליון יש גם השלכות על המשק ושוק העבודה הישראלי", נאמר במסמך.

שוטר אוכף את הסגר בשכונת מאה שערים בירושלים, אילוסטרציה, למצולם אין קשר לנאמר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שוטר אוכף את הסגר בשכונת מאה שערים, אילוסטרציה, למצולם אין קשר לנאמר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

רפורמה שהחלישה את מערכת בריאות הנפש

לדעת רבים, מגפת הקורונה תפסה את מערך בריאות הנפש הישראלי כשהוא פגיע מתמיד. ב2015 הושלמה הרפורמה במערך בריאות הנפש, כאשר האחריות הביטוחית על השירותים עברה ממשרד הבריאות לקופות החולים. אולם על פי ד"ר פישל, השאיפה כי הרפורמה תביא לשיפור במערך השירות התבדתה.

"ציפינו כי בהתאם לדרישות הרפורמה, קופות החולים יבנו מרפאות חדשות ויתנו מגוון רחב יותר של שירותים", הוא אומר, "אולם הרפורמה לא תוקצבה בצורה נכונה וזה לא קרה. כמו כן, המערכת סובלת ממחסור עצום של כוח אדם, גם בבתי החולים וגם במרפאות. בגלל כל אלה, כבר היום יש עומס בלתי נסבל בתורים ובכל שירותי הקהילה, אז מה יהיה כשיגיע הגל החדש של הפונים?"

לדעתו של פישל, המחסור בפסיכיאטרים הוא חלק מבעיית כוח האדם בתחום הרפואה בישראל – בעיקר מחסור ברופאים מומחים – הנובעת מתכנון לקוי של מדיניות הממשלה בעשור האחרון. כמו כן, הוא אומר, התקצוב החסר של מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות מקשה על המצב: הוא מהווה 4% מכלל תקציב הבריאות, בעוד במדינות העולם המערבי התקציבים עומדים על 6%-12%.

"הביורוקרטיה של הקופות גם מאוד מסרבלות את הטיפול הפסיכיאטרי", מוסיף פישל. "בכל פעם החולים צריכים לחדש טופס 17 ולהביא אישורים מהקופה, כאשר בדרך כלל מדובר באנשים שהסידורים האלה לא באים להם בקלות".

"הביורוקרטיה של הקופות גם מאוד מסרבלות את הטיפול הפסיכיאטרי. בכל פעם החולים צריכים לחדש טופס 17 ולהביא אישורים מהקופה, כאשר בדרך כלל מדובר באנשים שהסידורים האלה לא באים להם בקלות"

מה לדעתך המדינה צריכה לעשות היום?

"החשש הוא שלא נצליח לתת מענה לגל הפניות שיגיע. אז ראשית, הממשלה צריכה להביא בחשבון את הנושא הנפשי, להתייחס לאזרחים בהתאם ולתקצב אותו. ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברמן, כבר הודיעה על כוונתה לטפל בביורוקרטיה המסורבלת, כדי שנוכל לטפל בכמה שיותר אנשים.

"יש תכנון גם לאפשר טיפולים קצרים וקצובים באוכלוסיות חלשות כמו קשישים, ואנשים עם רקע של מחלות פסיכיאטריות קודמות. הפסיכיאטרים כבר עברו לטיפולי אונליין, אבל ייתכן שנצטרך לעבור לטיפולים קבוצתיים בהיעדר כוח אדם. זה אמנם יפגע אולי ביעילות הטיפול ובאינטימיות, אבל ייתכן שלא תהיה ברירה.

"הפסיכיאטרים כבר עברו לטיפולי אונליין, אבל ייתכן שנצטרך לעבור לטיפולים קבוצתיים בהיעדר כוח אדם. זה אמנם יפגע אולי ביעילות הטיפול ובאינטימיות, אבל ייתכן שלא תהיה לנו ברירה"

"אך יותר מכל אני חושב שזו הזדמנות לבנות כאן מחדש חברה יותר סולידרית. חברה ששומרת על חלשים, חברה שמאפשרת תנאים מינימליים לקיום בכבוד, שמאפשרת לאנשים להרגיש שלא יזניחו אותם ושדואגים להם גם בזמנים קשים".

תן בבקשה עצה לאנשים כיצד לעבור את התקופה הזו.

"כל אדם מכיר את עצמו וצריך להשתמש בכלים שזמינים לו כדי לשמור על עצמו. אם אתה יודע שבימי שגרה, כשרע לך, אתה בורח מהנושא ולא מדבר על דברים קשים, תעשה זאת גם הפעם. אין צורך לדבר על קורונה, וכדאי להסיח את הדעת.

"בהקשר הזה אני ממליץ לקצוב את החשיפה שלנו לתקשורת. לא לראות חדשות ולעצור את הפושים של האפליקציות. אין צורך לקבל עדכון על נפטר מספר 27 ארבע פעמים ברצף. זה רק מגביר את החרדה.

"אני ממליץ לקצוב את החשיפה שלנו לתקשורת. לא לראות חדשות ולעצור את הפושים של האפליקציות. אין צורך לקבל עדכון על נפטר מספר 27 ארבע פעמים ברצף. זה רק מגביר את החרדה"

"אם אתם מרגישים שאתם לא מבינים את המצב, ורוצים שיקשיבו לכם, תפנו למוקדים הטלפוניים של קופות החולים או של ער"ן. אם אתם מרגישים שהמצב שלכם ממש מקשה על התפקוד שלכם – אתם לא אוכלים, לא ישנים או שיש לכם מחשבות טורדניות – כדאי שתפנו לקבלת העזרה. ניתן לעשות זאת גם באמצעות אותם מוקדים טלפוניים שידעו להפנות אתכם לגורם מתאים אם יראו בכך צורך".

מספרי הטלפון של מוקדי קופות החולים: כללית: 2700*; מכבי: 3555*; לאומית: 507*; מאוחדת: 3833*. מספר הטלפון מוקד ער"ן: 1201

עוד 1,659 מילים
סגירה