בריאות הנפש. אילוסטרציה (צילום: slkoceva/iStock)
אחרי הקורונה, יגיע הדיכאון. גם לזה מערכת הבריאות לא ערוכה

"כל ישראלי עשירי יזדקק לטיפול נפשי"

בריאות הנפש

ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרופאים, מזהיר מפני מצוקה נפשית אדירה בישראל בעקבות משבר הקורונה, ואומר כי מערכת הבריאות אינה ערוכה לכך ● חוות דעת ברוח דומה הוצגה השבוע לוועדת הקורונה בכנסת ● פישל קורא לציבור המודאג להתנתק קצת מהחדשות, ולפנות לקבלת סיוע מקצועי במקרה הצורך ● ויש לו גם ביקורת נוקבת על נאומי נתניהו ועל התקשורת "שמכניסה את הציבור להיסטריה" ● ראיון

בידוד חברתי, אבדן פרנסה ונגיף קטלני שמשתק את העולם – בתקופה זו רבים מאיתנו סובלים ממצוקה נפשית. אתמול (שני) נערך דיון על הנושא בוועדת הקורונה בכנסת, על רקע ניסיון ההתאבדות של חולה קורונה בן 34 שאושפז במרכז הרפואי פדה פוריה. אחרי המקרה הוציא משרד הבריאות הנחיה לקופות החולים לעקוב מדי יום גם אחר מצבם הנפשי של חולי קורונה באשפוז ביתי.

אבל זה כנראה לא מספיק. לדברי ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה של ההסדרות הרפואית ומנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה, בשבועות האחרונים חלה עליה משמעותית בפניות למוקדי התמיכה הנפשית השונים.

לדבריו, מספר הפניות למערך בריאות הנפש בקופות החולים ולעמותות הסיוע ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) וסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) זינק פי ארבעה. במקביל, חלה עליה במספר הישראלים המבקשים לשוב לטיפול פסיכיאטרי תרופתי.

עם זאת, פישל אומר כי את התוצאות העיקריות של הטראומה שכולנו חווים עכשיו נראה אחרי תום המשבר, בגל של פונים חדשים למערך בריאות הנפש.

בזמן כשכולם מדברים על מחדל ההזנחה מרובת השנים של מערכת הבריאות, הוא מבקש להצביע גם על הליקויים של מערך בריאות הנפש בישראל. ליקויים, אשר עשויים להתפוצץ לנו בפנים בתקופה הקרובה. כעת, פישל קורא לממשלה להיערך בהתאם ולהקדים תרופה למכה.

צבי פישל (צילום: אביטל צימט)
צבי פישל (צילום: אביטל צימט)

ד"ר פישל, האם נרשמה עליה בהיקף ההתאבדויות בתקופה זו?

"דווקא בתקופה זו אנחנו לא רואים עליה באובדנות. בעוד מספר הפניות לער"ן גדל משמעותית, מספר התלונות בנושא אובדנות נותר ללא שינוי. כלומר, האחוז שלהן אף ירד. וזה לא מפתיע, מכיוון שבתקופות משבר, כשיש איום חיצוני על החיים שלנו, האיום הפנימי מושתק. למרות הבידוד החברתי יש סולידריות, כי אנשים לא לבד עם הבעיה שלהם, עכשיו כל העולם חווה את אותו המשבר.

"ראינו את זה גם בהיסטוריה. אין התאבדויות במלחמות עולם, למשל. אבל מיד אחרי שנחזור לשגרה אני חושש שתהיה עליה באובדנות. גם הפוסט-טראומה שאנשים יחוו, גם מצוקה כלכלית, גם תחושת חוסר ערך בעקבות אבדן העבודה.

"ראינו את זה גם בהיסטוריה. אין התאבדויות במלחמות עולם, למשל. אבל מיד אחרי שנחזור לשגרה תהיה עליה באובדנות. גם הפוסט טראומה שאנשים יחוו, גם מצוקה כלכלית, גם תחושת חוסר ערך בעקבות אבדן העבודה"

"בהקשר הזה, מה שמאוד מדאיג אותי זה בחירת מילים אומללה של השלטונות – כמה נורא זה להגיד לאנשים שהם 'לא חיוניים', הרי זה ממש פוגע בערך העצמי של האדם. גם למילה 'בידוד' יש הקשר מאוד שלילי, של צינוק בכלא".

כיצד משפיע המצב במדינה על המצב הנפשי של אנשים שיושבים בבית?

"לכל בן אדם יש חוסן נפשי מסוים שאיתו הוא נולד ופיתח במהלך החיים. כולנו רכשנו כלים להתמודד עם דברים סבירים כמו פרידה מבני זוג, פיטורים, כישלון במבחן, אבל אף אחד לא הכין אותנו למשבר בסדר גודל כזה.

"אנשים מתחילים לחוות חרדה – חרדה לבריאותם, לבריאות הקרובים להם, חרדה כלכלית, חרדה לגבי איך שיראו החיים שלנו ביום שאחרי.

"לרוב, הדבר שהכי מרגיע חרדה הוא שגרה. אנשים אוהבים סדר, לדעת מה קורה ומתי, ולהיות מסוגלים לשלוט בחייהם. היום הכל מתמוטט. מכניסים אותנו לסגר, מנתקים אותנו מכל מה שהכרנו וסוגרים אותנו בתוך סיר לחץ שנקרא בית.

"אנחנו יודעים שככל שהסטרס מתמשך יותר, וככל שחוסר הוודאות לגבי ההמשך גדול, ככה המצוקה בנפשית הולכת וגדלה. אם תסתכלי על תושבי עוטף עזה, שחיים עם סכנה קיומית ויש להם מעט שליטה על השגרה שלהם, תראי ששיעור הסובלים ממצוקה נפשית שם גדול מאשר בכלל האוכלוסייה בארץ.

"ככל שהסטרס מתמשך יותר, וככל שחוסר הוודאות גדול, ככה המצוקה גדלה. בקרב תושבי עוטף עזה, שחיים עם סכנה קיומית ויש להם מעט שליטה על השגרה שלהם, שיעור הסובלים ממצוקה נפשית הוא גדול "

"במצב הנוכחי, אנחנו לא יודעים מתי זה ייגמר. תנאי הסגר לא תמיד ברורים לנו, והם משתנים כל הזמן. אתמול היה מותר לנו לעשות ספורט, היום אסור לנו. מה יקרה מחר? כל הזמן מאיימים עלינו בהחמרה של הסגר ובהנחיות חדשות.

"חוסר הוודאות הזה מגדיל את הלחץ הנפשי ואת החרדה".

האם לשלטון יש תפקיד מכריע בהשפעה על מצבנו הנפשי?

"בוודאי, ובמקום לשפר אותו, הממשלה רק מחמירה אותו. כולנו זוכרים איך בתקופת הבחירות, כשרה"מ הכריז על מסיבת עיתונאים בשמונה והיה לו חשוב שהאזרחים יצפו, הוא התייצב בשעה האמורה ולא היו איחורים. פתאום עכשיו, כשכל עם ישראל קוצץ ציפורניים מול המסך בציפייה להנחיות החדשות, ההודעה נדחית בחצי שעה ובעוד חצי שעה, בעודנו לא יודעים מה תהיה ההודעה.

"בתקופת הבחירות, כשראש הממשלה הכריז על מסיבת עיתונאים בשמונה והיה לו חשוב שהאזרחים יצפו, הוא התייצב בשעה האמורה ולא היו איחורים. פתאום עכשיו, ההודעה נדחית בחצי שעה ובעוד חצי שעה"

"זה מאוד מלחיץ. אולי מחר המטפלת של אמא שלי לא תוכל להגיע? אולי לא אצליח להגיע למקום שתכננתי? אלה דברים גורליים עבור כולנו. ככל שממתינים להודעה, הטמפרטורה בסיר הלחץ עולה, וזה רק מחמיר את המצוקה הנפשית.

"גם המסרים של הממשלה בעייתיים. אנשים צריכים שיסבירו להם מה קורה בצורה שהם יוכלו להבין. הם צריכים לדעת שהסגר זה לא עונש, שזו סולידריות חברתית, שהשליטה על המצב בידיהם, שהישארות בבית תתרום לחוסן מערכת הבריאות ולחוסן החברתי. אבל אין את ההסברה הזו, ומה שאנו שומעים זה שאנו לא בסדר: אתם יוצאים לפארקים? תקבלו עונש; אתם לא שמים מסיכות? תיענשו.

"היום, יותר מתמיד, צריך שהשלטון יראה את האזרח וידברר את הדברים בצורה נכונה ומרגיעה. זה חלק מהפתרון שיוכל להקטין את מפלס החרדה של האזרחים, ולצמצם את גל המגיפה הנפשית שתגיע אחרי משבר הקורונה. גם לתקשורת יש אחריות, והיא צריכה לקחת בחשבון את נושא בריאות הנפש של האזרחים".

אבל אחד התפקידים המרכזיים של התקשורת הוא להאיר נקודות בעייתיות.

"זה נכון שזה התפקיד המסורתי של העיתונות, אבל היום הציבור לא צריך עוד עימות. לא צריך שיתקפו את מקבלי ההחלטות, אלא שיתנו לו להרגיש שהוא בידיים טובות. צריך לאזן את התמונה שמוסרים לציבור, ולא להכניס להיסטריה".

"התפקיד של העיתונות הוא להאיר נקודות בעייתיות, אבל הציבור לא צריך עוד עימות. לא צריך שיתקפו את מקבלי ההחלטות, אלא שיתנו לו להרגיש שהוא בידיים טובות. צריך לאזן את התמונה ולא להכניס להיסטריה"

כיצד המצב בא לידי ביטוי במערך הטיפול הפסיכיאטרי בקהילה?

"כיום אנחנו רואים עליה במטופלים שחוזרים לטיפול בפסיכיאטרי. אלה שכבר הפסיקו עם התרופות פתאום מחדשים את המרשמים, כי חלה החמרה במצבם. אבל אלה המעטים שכבר יודעים למי לפנות ומה יעזור להם.

"עבור הרוב המכריע של אנשים שסובלים ממצוקה נפשית, גם בימי שגרה וגם היום, זה לוקח שבועות עד חודשים עד שהם פונים לקבלת טיפול נפשי. לכן צפוי לנו גל שני של מגיפה – נפשית, ומערכת בריאות הנפש בישראל לא ערוכה לזה.

"אם היום, 5% מהמטופלים במערכת בריאות הנפש הציבורית מקבלים טיפול תרופתי, אני מעריך שזה יוכפל. אם היעד של המערכת הוא לטפל בכ-4% מהאוכלוסייה הבוגרת, אני צופה כי אחרי משבר הקורונה כ-10% יזדקקו לטיפול. אני מעריך את הערך הכלכלי של זה ב-3 עד 4 מיליארד שקלים".

חתונה בצל הקורונה: אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
חתונה בצל הקורונה: אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

נייר עמדה רשמי

ד"ר פישל אינו בדעת יחיד. בנייר עמדה של "הקבינט האזרחי" – המאגד מומחים, סטודנטים ותובנות של הציבור (וגם פישל נוטל בו חלק) – שהוצג בכנסת, העריך כי כ-10% מהאזרחים, שהם כמיליון איש, יזדקקו לסיוע נפשי בעקבות משבר הקורונה.

"על משרד הבריאות להיערך לעלייה משמעותית בהיקף הדרישה לטיפול פסיכיאטרי עוד במהלך המשבר המתמשך. כ-6% מהציבור ידרשו לטיפול בתסמיני פוסט-טראומה, טיפול שעלותו למדינה כ-5,100 שקלים", נכתב שם.

לפי התחזית המוצגת במסמך, 4% נוספים מהישראלים ידרשו לטיפול בתסמיני חרדה, טיפול שעלותו למדינה כ-1,400 שקלים. לפגיעה בנפש של כמיליון יש גם השלכות על המשק ושוק העבודה הישראלי", נאמר במסמך.

שוטר אוכף את הסגר בשכונת מאה שערים בירושלים, אילוסטרציה, למצולם אין קשר לנאמר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שוטר אוכף את הסגר בשכונת מאה שערים, אילוסטרציה, למצולם אין קשר לנאמר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

רפורמה שהחלישה את מערכת בריאות הנפש

לדעת רבים, מגפת הקורונה תפסה את מערך בריאות הנפש הישראלי כשהוא פגיע מתמיד. ב2015 הושלמה הרפורמה במערך בריאות הנפש, כאשר האחריות הביטוחית על השירותים עברה ממשרד הבריאות לקופות החולים. אולם על פי ד"ר פישל, השאיפה כי הרפורמה תביא לשיפור במערך השירות התבדתה.

"ציפינו כי בהתאם לדרישות הרפורמה, קופות החולים יבנו מרפאות חדשות ויתנו מגוון רחב יותר של שירותים", הוא אומר, "אולם הרפורמה לא תוקצבה בצורה נכונה וזה לא קרה. כמו כן, המערכת סובלת ממחסור עצום של כוח אדם, גם בבתי החולים וגם במרפאות. בגלל כל אלה, כבר היום יש עומס בלתי נסבל בתורים ובכל שירותי הקהילה, אז מה יהיה כשיגיע הגל החדש של הפונים?"

לדעתו של פישל, המחסור בפסיכיאטרים הוא חלק מבעיית כוח האדם בתחום הרפואה בישראל – בעיקר מחסור ברופאים מומחים – הנובעת מתכנון לקוי של מדיניות הממשלה בעשור האחרון. כמו כן, הוא אומר, התקצוב החסר של מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות מקשה על המצב: הוא מהווה 4% מכלל תקציב הבריאות, בעוד במדינות העולם המערבי התקציבים עומדים על 6%-12%.

"הביורוקרטיה של הקופות גם מאוד מסרבלות את הטיפול הפסיכיאטרי", מוסיף פישל. "בכל פעם החולים צריכים לחדש טופס 17 ולהביא אישורים מהקופה, כאשר בדרך כלל מדובר באנשים שהסידורים האלה לא באים להם בקלות".

"הביורוקרטיה של הקופות גם מאוד מסרבלות את הטיפול הפסיכיאטרי. בכל פעם החולים צריכים לחדש טופס 17 ולהביא אישורים מהקופה, כאשר בדרך כלל מדובר באנשים שהסידורים האלה לא באים להם בקלות"

מה לדעתך המדינה צריכה לעשות היום?

"החשש הוא שלא נצליח לתת מענה לגל הפניות שיגיע. אז ראשית, הממשלה צריכה להביא בחשבון את הנושא הנפשי, להתייחס לאזרחים בהתאם ולתקצב אותו. ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברמן, כבר הודיעה על כוונתה לטפל בביורוקרטיה המסורבלת, כדי שנוכל לטפל בכמה שיותר אנשים.

"יש תכנון גם לאפשר טיפולים קצרים וקצובים באוכלוסיות חלשות כמו קשישים, ואנשים עם רקע של מחלות פסיכיאטריות קודמות. הפסיכיאטרים כבר עברו לטיפולי אונליין, אבל ייתכן שנצטרך לעבור לטיפולים קבוצתיים בהיעדר כוח אדם. זה אמנם יפגע אולי ביעילות הטיפול ובאינטימיות, אבל ייתכן שלא תהיה ברירה.

"הפסיכיאטרים כבר עברו לטיפולי אונליין, אבל ייתכן שנצטרך לעבור לטיפולים קבוצתיים בהיעדר כוח אדם. זה אמנם יפגע אולי ביעילות הטיפול ובאינטימיות, אבל ייתכן שלא תהיה לנו ברירה"

"אך יותר מכל אני חושב שזו הזדמנות לבנות כאן מחדש חברה יותר סולידרית. חברה ששומרת על חלשים, חברה שמאפשרת תנאים מינימליים לקיום בכבוד, שמאפשרת לאנשים להרגיש שלא יזניחו אותם ושדואגים להם גם בזמנים קשים".

תן בבקשה עצה לאנשים כיצד לעבור את התקופה הזו.

"כל אדם מכיר את עצמו וצריך להשתמש בכלים שזמינים לו כדי לשמור על עצמו. אם אתה יודע שבימי שגרה, כשרע לך, אתה בורח מהנושא ולא מדבר על דברים קשים, תעשה זאת גם הפעם. אין צורך לדבר על קורונה, וכדאי להסיח את הדעת.

"בהקשר הזה אני ממליץ לקצוב את החשיפה שלנו לתקשורת. לא לראות חדשות ולעצור את הפושים של האפליקציות. אין צורך לקבל עדכון על נפטר מספר 27 ארבע פעמים ברצף. זה רק מגביר את החרדה.

"אני ממליץ לקצוב את החשיפה שלנו לתקשורת. לא לראות חדשות ולעצור את הפושים של האפליקציות. אין צורך לקבל עדכון על נפטר מספר 27 ארבע פעמים ברצף. זה רק מגביר את החרדה"

"אם אתם מרגישים שאתם לא מבינים את המצב, ורוצים שיקשיבו לכם, תפנו למוקדים הטלפוניים של קופות החולים או של ער"ן. אם אתם מרגישים שהמצב שלכם ממש מקשה על התפקוד שלכם – אתם לא אוכלים, לא ישנים או שיש לכם מחשבות טורדניות – כדאי שתפנו לקבלת העזרה. ניתן לעשות זאת גם באמצעות אותם מוקדים טלפוניים שידעו להפנות אתכם לגורם מתאים אם יראו בכך צורך".

מספרי הטלפון של מוקדי קופות החולים: כללית: 2700*; מכבי: 3555*; לאומית: 507*; מאוחדת: 3833*. מספר הטלפון מוקד ער"ן: 1201

עוד 1,659 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קורונה בכנסת: חמישה ח"כים נתונים בבידוד

בחקירה האפידמיולוגית, שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, נקבע שעל ארבעה מחבריו לסיעה - איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה - להיכנס לבידוד

06:57 עריכה

חברי הכנסת איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה – ארבעתם חברי הרשימה המשותפת – נכנסו לבידוד, לאחר שחקירה אפידמיולוגית שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שנדבק בקורונה, קבעה שעליהם לעשות כן. בנוסף גם שני מנהלי הסיעה נדרשו להיכנס לבידוד.

אמש נשא עודה דברים בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד הסיפוח.

למקרה שפיספסת

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

תגובות אחרונות

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה