דמוקרטיה בנויה על אוכלוסייה משכילה ועצמאית. בהגדרה. אין אפשרות להחזיק דמוקרטיה עם אוכלוסייה שמצביעה בצורה סוציולוגית, משום שאז הבחירות הופכות להיות תפאורה בלבד - מדד כוח למי יש יותר מאמ... המשך קריאה

דמוקרטיה בנויה על אוכלוסייה משכילה ועצמאית. בהגדרה. אין אפשרות להחזיק דמוקרטיה עם אוכלוסייה שמצביעה בצורה סוציולוגית, משום שאז הבחירות הופכות להיות תפאורה בלבד – מדד כוח למי יש יותר מאמינים. ראו למשל את הבחירות בעיראק או בבני ברק: התוצאות הוחלטו כבר מראש והבחירות משמשות כתפאורה ותו לא. מה הטעם ב"דמוקרטיה" כזו?

כעת נשאלת השאלה, כיצד אנחנו יכולים "להכריח" אנשים להיות בוגרים ולפתח דעה עצמאית משלהם. והתשובה היא שאנחנו לא יכולים. לאדם מותר להחליט שהוא מציית כעיוור לדברי פלוני. זאת זכותו המלאה. יותר מזה: גם אם היינו רוצים לשפר זאת, אין שום דרך לעשות זאת, כי אין אף מדד פרקטי שניתן למדוד בו נושאים חמקמקים כמו עצמאות מחשבתית או בגרות נפשית. בטח שלא לתרגם זאת לפסים מעשיים.

ולמרות זאת, יש לנו דרך אחת: הניסיון מוכיח שילדים שלמדו מדעים, פילוסופיה, ולימודי חול ברמה גבוהה, נוטים להיות בבגרותם אנשים עצמאיים יותר ולפתח דעה משל עצמם. מדוע? משום שהם התרגלו לחשוב בעצמם ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. זה מדד פרקטי שקל מאוד למדוד אותו ולפעול על פיו: פשוט לבדוק מהי רמת הלימודים בבתי הספר.

ולכן כל מדינה דמוקרטית צריכה לכפות – חוזר שנית, לכפות – לימודים ברמה גבוהה בבתי הספר, שיכללו מדעים, מתמטיקה, לימודים הומניים, ודברים נוספים שאינם שנויים במחלוקת. אין טעם ללמד אבולוציה בבתי ספר חרדיים, אבל הם בהחלט צריכים ללמוד כימיה. אין טעם ללמד היסטוריה של הציונות בבתי ספר ערביים, אבל הם בהחלט צריכים ללמוד היסטוריה של המאה העשרים. כאשר הילדים יגדלו הם כמובן יהיו חופשיים לחשוב ולבחור כראות עיניהם. ואם יחליטו לציית כעיוורים לדברי פלוני, זו כמובן זכותם המלאה.