בית משפט השלום תל-אביב – יפו (סגן הנשיא עמית יריב) דחה היום את בקשתו של ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, להורות לראש הממשלה לשעבר, מר בנימין נתניהו, לרעייתו, גב' שרה נתניהו ולבנם, מר יאיר נתניהו, להעביר לידיו רשומות רפואיות בתחום בריאות הנפש, לחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית ולהיבדק בידי פסיכיאטר מטעמו לשם עריכת חוות דעת במסגרת התביעה שהגישו בני משפחת נתניהו נגד מר אולמרט.

בית המשפט הורה לבני משפחת נתניהו להשיב לחלק מן השאלות שנכללו בשאלון ששלח מר אולמרט, אולם הדרישה לחייב את התובעים להשיב לשאלות הנוגעות למצבם הנפשי – נדחתה.

בני משפחת נתניהו הגישו נגד מר אולמרט תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ז – 1967, לאחר שבראיון לאתר "דמוקרט טי.וי" ייחס להם מחלת נפש שאינה בת-שיקום. בכתב ההגנה שהגיש מר אולמרט, הוא טען כי הדברים שאמר בריאיון היו אמת, ודרש כי התובעים יחשפו רשומות רפואיות המתעדות את מצבם הנפשי, וישיבו לשאלונים הנוגעים לטיפולים בתחום בריאות הנפש שעברו, לטענתו. התובעים התנגדו לדרישה, וטענו כי היא נועדה להלך עליהם אימים, ולמנוע מהם להמשיך בניהולה של התביעה.

בית המשפט קבע בהחלטתו, כי מקום שבו הפרסום כלל אמירה כללית, לא ממוקדת, שאינה מתייחסת לאירוע נקודתי, יש למנוע מצב שבו דרישה לגילוי מסמכים תהפוך למסע דיג שתכליתו לנסות ולאתר ראיה שתאפשר להוכיח בדיעבד את אמיתותו של הפרסום, ולצד זאת – להביך את התובע, ולהרתיע אותו מלהמשיך ולנהל את התובענה.

כדי למנוע מסע דיג כזה, יש לקבוע, כי תנאי לגילוי המסמכים המבוקש הוא הצגתן של ראיות שיש בהן כדי להרים את הנטל – ולו הראשוני – לקיומו של בסיס עובדתי כלשהו לאמירות. רק לאחר מכן, וככל שיתברר שאין מדובר באמירות שהופרחו לחלל האוויר מבלי שיש מאחוריהן דבר, ניתן יהיה לשקול חובת גילוי מסמכים חסויים שעניינם מצבם הרפואי או הנפשי של התובעים.

בית המשפט עמד על כך, שדחיית הבקשה בעיקרה אינה פוגעת ביכולתו של מר אולמרט להוכיח את טענת "אמת דיברתי" שהעלה, שכן ברשות מר אולמרט אמורות להיות ראיות חלופיות, שעל קיומן הצהיר הן בגוף הפרסום הראשון, הן בעדותו בבית המשפט.

הבקשה נדחתה בעיקרה, אולם בני משפחת נתניהו חויבו לענות על השאלות בשאלון שנשלח אליהם, אשר אינן מתייחסות למצבם הנפשי, ושהן רלוונטיות להליך.

בית המשפט חייב את מר אולמרט בהוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪.