מליאת הכנסת אמורה להצביע היום (שני) בלילה על הארכת תקנות שעת־החירום (יו"ש שיפוט בעבירת ועזרה משפטית) בגדה המערבית בחמש שנים נוספות. התקנות מסדירות את המצב המשפטי של אזרחי ישראל בשטחי הגדרה המערבית.
אולם, מאחורי השם הטכנוקרטי מסתתר חוק המסדיר את כל נושא שפיטת הפלסטינים בבתי הדין הצבאיים ושפיטת האזרחים הישראלים החיים בגדה המערבית, כאמור, בבתי המשפט בישראל.
מאחר שלקואליציה אין רוב , ייתכן ויתעורר קושי רב בהעברת החוק. קיימים עוד שורה ארוכה של הסדרים נורמטיביים כמו החוק לעיל החוסים תחת מעטה "תקנות שעת חירום" – כולל המצב החירום הכללי בישראל אותו מחדשים פעם בשנה.
כמו כן, שורה ארוכה של תקנות מסדירות את בתי הדין הצבאיים ואת בתי הכלא הצבאיים – הן בישראל והן בשטחי הגדרה המערבית – חוקקו במסגרו הזו. אם תקנות שעת החירום לא יוארכו בחמש שנים, לא ניתן יהיה לשפוט ולכלוא עצירים פלסטינים בבתי הכלא בישראל – ובית הכלא היחיד שיעמוד לרשות המדינה יהיה כלא עופר, שלא מסוגל להכיל את כל החשודים והמורשעים.
כמו כן, לפני כמה ימים אושר לקריאה שנייה ושלישית החוק שמאפשר להרחיב את בית כלא עופר, כך שאפשר יהיה להחזיק בו גם עצורים בעלי אזרחות ישראלית החשודים בעבירות ביטחון.
הסיבה לחקיקה הזו היא הרצון להרחיב את מספר בתי הכלא שמאכלסים חשודים בטרור ובעבירות ביטחוניות, מפאת מצוקת המקום בבתי הכלא הישראלים. במהלך הדיון בחוק בוועדת החוץ והביטחון, ראש אגף החקירות בשב"כ אמר לחברי הוועדה כי מתקן עופר המורחב יאפשר לעמוד בתנאי הכליאה הנדרשים בפסיקת בג"ץ.
עוד אמר כי גודל המתקן והאמצעים בו יאפשרו "פעולות ויכולות חקירה נוספות". כמו כן ציין ראש אגף החקירות כי מתקן החקירות במגרש הרוסים מתחיל להתיישן ולא יוכל לעמוד בתנאי בג"ץ בעתיד.
לקואליציה, כאמור, עשוי להיות קושי לקדם ולהעביר את כל אחד מהחוקים הללו.
רק בשבוע שעבר הצליחה הקואליציה – בקושי רב – להעביר את חוק "ממדים ללימודים" באמצעות משא ומתן עם הליכוד בנושא גובה המלגה. אולם, בליכוד לא מתכוונים להתגייס למען הקואליציה בנושא תקנות שעת חירום, מה שעשוי ליצור כאוס עצום בתוך המערכת השיפוטית.
הכותרות הראשיות עכשיו
הצעת חוק הממתינה עדיין בכנסת מבטיחה להכניס יותר חרדים להשכלה גבוהה. יוזמיה מציגים אותה כפריצת דרך לשוויון הזדמנויות. אך הנוסח המתגבש לקראת הקריאות האחרונות עושה דבר רחב בהרבה מפתיחת דלת: הוא משנה את טיבו של המרחב שמאחוריה.
הצעת החוק עברה קריאה ראשונה במאי האחרון ומעוצבת כעת בוועדת החינוך לקראת הקריאות השנייה והשלישית. בינואר הגישה יוזמת ההצעה נוסח שהיה מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות הלימוד ובכלל זאת לקפיטריות, לספריות ולמעבדות.
שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.
הנשמה מלאכותית בבג"ץ
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
לפני שהוסמכתי ללשכת עורכי הדין בישראל והתחלתי את הקריירה המשפטית שלי בארץ כעורכת דין בהייטק, הצטרפתי למפלגת מרצ.
להצטרפות למפלגה יש קווי דמיון מסוימים לחתימה על חוזה: מועמדים פוטנציאליים מתבקשים לקרוא את חוקת המפלגה כדי להבין את האידאולוגיה שלה, את הזכויות והחובות המוגדרות, ואת הנהלים שנועדו להבטיח דמוקרטיה פנימית.
עפרה קפלן היא אישה חרדית, תושבת הצפון. ילדות בדרום אפריקה של האפרטהייד, רקע אקדמי (כלכלה והיסטוריה, אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה) וניסיון כעורכת דין מסחרית מעניקים לה פרספקטיבה ייחודית. עפרה מועמדת להיות מזכ"לית משותפת במפלגה הפוליטית "כל אזרחיה".
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
הדיון הציבורי על חוסן בישראל נוטה לעיתים להתמקד כמעט באופן בלעדי בטיפול נפשי. כאשר יישובי הצפון מצויים כבר זמן רב בתקופה של מתיחות ביטחונית, התגובה המיידית היא לרוב הרחבת מערכי טיפול, פתיחת קווי סיוע והגדלת מספר המטפלים בשטח.
טיפול נפשי הוא כמובן חיוני. הוא מאפשר לאנשים להתמודד עם טראומה, עם חרדה ועם אובדן. אך אם אנחנו רוצים להבין באמת מהו חוסן אזרחי עלינו להרחיב את המבט.
יפתח בנבנישתי הוא מנכ"ל עמותת מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) בקרית שמונה, הארגון המוביל בארץ בטיפול בתחום הטראומה והחוסן.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם