מליאת הכנסת אמורה להצביע היום (שני) בלילה על הארכת תקנות שעת־החירום (יו"ש שיפוט בעבירת ועזרה משפטית) בגדה המערבית בחמש שנים נוספות. התקנות מסדירות את המצב המשפטי של אזרחי ישראל בשטחי הגדרה המערבית.

אולם, מאחורי השם הטכנוקרטי מסתתר חוק המסדיר את כל נושא שפיטת הפלסטינים בבתי הדין הצבאיים ושפיטת האזרחים הישראלים החיים בגדה המערבית, כאמור, בבתי המשפט בישראל.

מאחר שלקואליציה אין רוב , ייתכן ויתעורר קושי רב בהעברת החוק. קיימים עוד שורה ארוכה של הסדרים נורמטיביים כמו החוק לעיל החוסים תחת מעטה "תקנות שעת חירום" – כולל המצב החירום הכללי בישראל אותו מחדשים פעם בשנה.

כמו כן, שורה ארוכה של תקנות מסדירות את בתי הדין הצבאיים ואת בתי הכלא הצבאיים – הן בישראל והן בשטחי הגדרה המערבית – חוקקו במסגרו הזו. אם תקנות שעת החירום לא יוארכו בחמש שנים, לא ניתן יהיה לשפוט ולכלוא עצירים פלסטינים בבתי הכלא בישראל – ובית הכלא היחיד שיעמוד לרשות המדינה יהיה כלא עופר, שלא מסוגל להכיל את כל החשודים והמורשעים.

ישיבה של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, 7 ביוני 2021 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

כמו כן, לפני כמה ימים אושר לקריאה שנייה ושלישית החוק שמאפשר להרחיב את בית כלא עופר, כך שאפשר יהיה להחזיק בו גם עצורים בעלי אזרחות ישראלית החשודים בעבירות ביטחון.

הסיבה לחקיקה הזו היא הרצון להרחיב את מספר בתי הכלא שמאכלסים חשודים בטרור ובעבירות ביטחוניות, מפאת מצוקת המקום בבתי הכלא הישראלים. במהלך הדיון בחוק בוועדת החוץ והביטחון, ראש אגף החקירות בשב"כ אמר לחברי הוועדה כי מתקן עופר המורחב יאפשר לעמוד בתנאי הכליאה הנדרשים בפסיקת בג"ץ.

עוד אמר כי גודל המתקן והאמצעים בו יאפשרו "פעולות ויכולות חקירה נוספות". כמו כן ציין ראש אגף החקירות כי מתקן החקירות במגרש הרוסים מתחיל להתיישן ולא יוכל לעמוד בתנאי בג"ץ בעתיד.

לקואליציה, כאמור, עשוי להיות קושי לקדם ולהעביר את כל אחד מהחוקים הללו.
רק בשבוע שעבר הצליחה הקואליציה – בקושי רב – להעביר את חוק "ממדים ללימודים" באמצעות משא ומתן עם הליכוד בנושא גובה המלגה. אולם, בליכוד לא מתכוונים להתגייס למען הקואליציה בנושא תקנות שעת חירום, מה שעשוי ליצור כאוס עצום בתוך המערכת השיפוטית.