על רקע קריאות לנשיא הרצוג ליטול חלק יותר אקטיבי במשבר החוקתי והמשפטי בישראל, הרצוג מפרסם הבוקר את נאום החזון שלו לשנת ה-80 של מדינת ישראל. יום העצמאות הקרוב, ה-75 במספר, יצוין באפריל 2023, אך הנשיא מסתכל חמש שנים קדימה לשנת ה-80 של מדינה, אז הרצוג יהיה בן 68 ולקראת סיום הקדנציה שלו כנשיא המדינה.

הבוקר ישתתף הרצוג בוועידת החינוך אשמורת של מנהלי בתי הספר מטעם הסתדרות המורים ושם הוא ידבר על בית הנשיא כ"מרחב מוגן לניהול מחלוקות ואיחוי הקרעים". הרעיון והנאום מגיעים בעקבות האווירה הציבורית הקשה באשר לשינויים במבנה המשטר של ישראל, שמציעה הממשלה החדשה.

הרצוג בבית הנשיא בירושלים בחודש אפריל האחרון (צילום: אריאל ירוזולימסקי עבור זמן ישראל)

בשבועות האחרונים מתייצבים אלפי מפגינים מול בית הנשיא ברחביה למחות נגד הממשלה. הם לא יכולים להפגין בבלפור, שכן בית ראש הממשלה אינו מאוכלס בעת שהוא עובר שיפוצים. חלק מן ההפגנות מול בית הנשיא מיועדות גם לקרוא לו לנקוט עמדה יותר ברורה להצלת הדמוקרטיה.

אלפי מפגינים מתייצבים בשבועות האחרונים מול בית הנשיא. חלק מן ההפגנות מול בית הנשיא מיועדות גם לקרוא להרצוג לנקוט עמדה יותר ברורה להצלת הדמוקרטיה

הרצוג הביע את עמדתו מספר פעמים בשבועות האחרונים. הוא קרא לממשלה להקשיב לקולות העולים מציבורים רחבים ואף החל לשמש מתווך בין הצדדים בעצמו. הוא נועד עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, עם ראש האופוזיציה יאיר לפיד ועם שר המשפטים יריב לוין. אך בעצמו הביע ספק אם יוזמת ההידברות שלו תישא תוצאות.

הבוקר הוא יודיע שברקע המחלוקת סביב מערכת המשפט, בית הנשיא יציג את מיזם "מחליפים מילה", שהוא "מרכז חינוכי למפגש בין קהילות והעמקת שייכות ומרחב לדיונים דיסקרטיים בנושאי ליבה שבקונפליקט".

שר המשפטים לוין בדרכו להצגת הרפורמה שלו במערכת המשפט, החודש (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

בנאומו יאמר הרצוג ש"מדינת ישראל צריכה ויכולה להגיע אל שנת ה-80 – אל גיל הגבורות – כשהיא מלוכדת יותר ומפולגת פחות, כשהיא, כשאנו – עוסקים בלי פחד במחלוקות שבתוכנו, כך שיצמיחו ויבנו אותנו".

לדבריו, "בית הנשיא הוא המקום היחיד שזוכה לאמון של כלל הצדדים בחברה הישראלית ומסוגל לקיים התדיינות בנושאים השנויים במחלוקת. בתוך כך, בשבועות האחרונים מקיים הנשיא פגישות ודיוני עומק דיסקרטיים עם כלל הצדדים הנוגעים לנושא הרפורמה המשפטית המוצעת על ידי הממשלה, במטרה להביא להסכמות רחבות ככל הניתן ולמנוע פגיעה והדרת עמדות של חלקים מרכזיים בחברה הישראלית – וזאת תוך שמירה על עקרונות מגילת העצמאות וקווי המתאר היהודיים והדמוקרטיים של מדינת ישראל".

"בשבועות האחרונים מקיים הנשיא פגישות ודיוני עומק דיסקרטיים עם כלל הצדדים הנוגעים לרפורמה המשפטית במטרה להביא להסכמות רחבות ככל הניתן"

בשבועות האחרונים עלו הצעות שונות, שלפיהן, סמכויות הנשיא יורחבו. למשל, שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן הציע שנציגי ציבור בוועדה לבחירת שופטים ימונו על ידי הנשיא. ראש האופוזיציה לפיד הציע שהנשיא הרצוג יקים "ועדה נשיאותית בלתי תלויה, שתגבש הצעה אמיתית, מאוזנת ושקולה, לתיקון ושיפור מערכת המשפט, ולהסדרת היחסים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת".

נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל מארחים בסוכה באוקטובר (צילום: יגאל סלבין)

בנאום הרצוג לא מפרט את דרך הפעלת תוכנית "מחליפים מילה" ומה יהיו המשמעויות שלה, שכן לשיחות א-פורמליות בחסות הנשיא אין מעמד חוקי מחייב או השלכות ביצועיות. בכל זאת, מציין הנשיא בנאומו שבמסגרת התוכנית "יבוצעו מהלכים אקטיביים להחלפת דעות, עיסוק במחלוקות כולל מחלוקות קשות ונפיצות וקיום שיח ענייני, עמוק כנה ואמיץ אחד עם השנייה".

לפי התוכנית, הפעילות של "מרחב השיח הנשיאותי" תיעשה מחוץ לעין הציבורית וללא ידיעת הציבור, ותלווה על ידי ועדת היגוי מקצועית שתנתח את כלל הסוגיות ותסייע בפעילות עצמה. המשתתפים יוזמנו באופן דיסקרטי על ידי בית הנשיא לקחת חלק בדיונים ויחתמו על תקנון שיבטיח את חשאיות הדיונים וחשאיות המשתתפים.

לפני כשנה, פעל הרצוג לכינוס בין נציגי זרמים יהודיים שונים כדי לדון בבעיות ויכוחים שנוצרו סביב התפילות בכותל. באותה העת, הרב חיים קניבסקי ז"ל קרא למחות נגד הגעתם של הרפורמים והקונסרביטים לתפילות ראש חודש בכותל. "הרפורמים גורמים להרס עם ישראל ולחורבן העם היהודי", אמר אז קניבסקי. בית הנשיא, בפעילות של המנכ"ל איל שוויקי פעל להורדת המתיחות והאמירות ההדדיות הקשות.

הרב חיים קניבסקי (צילום: David Cohen/Flash90)

סוגיה אחרת בה החל הנשיא לפעול ולקדם, היא פורום האקלים בראשות דב חנין. בנושא זה לא דובר בהבאת צדדים למחלוקת לפתרון הסוגייה, אלא בפרויקט בדחיפת בית הנשיא לקידום השיח הציבורי בנושא משבר האקלים.

הכוונות של הנשיא הרצוג הן טובות. והוא גם מודע לקריאות ציבוריות נגדו, בכך שבעת הזו הוא מאפשר הכרה והכלה של דעות קיצוניות ומהלכים שעשויים לשנות את ישראל לעד. מצד שני, לפי חוק יסוד נשיא המדינה, אין לנשיא סמכויות כלשהן למניעת מהלכי חקיקה. גם אם לא יחתום על חקיקה, היא תיכנס לתוקף, ואין בידיו סמכויות ביצועיות אחרות (למעט חנינה, שלא נמצאת על הפרק בעת הזו).

הרצוג החליט לנסות. לציבור הישראלי אין מה להפסיד.

• המיזם החדש של הנשיא הרצוג